פסקי דין על יעל כתבי | פסקי דין על חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי תל-אביב |

13970-12/17 פרק     19/02/2018




פרק 13970-12/17 יעל כתבי נ' חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים בע"מ, כונס הנכסים הרשמי תל-אביב








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פר"ק 13970-12-17 כתבי נ' חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים בע"מ
ואח'


מספר בקשה:5
לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ




בעניין: פקודת החברות

ובעניין: חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים בע"מ



המבקשת:
יעל כתבי
ע"י ב"כ עוה"ד שמואל רביב
ודוד הורוביץ


נגד


המשיבים:

1.חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד נדב יריב
2.כונס הנכסים הרשמי תל-אביב



פסק דין


בפני
בקשה לפירוק חברת חשב גרניט - יזום ויישום פרוייקטים בע"מ (להלן: "החברה") אשר הוגשה על ידי גב' יעל כתבי
(להלן: "המבקשת"), הטוענת לנשייה בחברה.
המבקשת הינה החותנת של בעל השליטה בחברה, עו"ד ניסים אראל (להלן: "בעל השליטה").
בין הצדדים נחתמו למעלה מ-20 הסכמים בין השנים 1990-2000, המעגנים תמורות שהחברה ובעל השליטה היו אמורים לקבל מהמבקשת ובעלה, עבור סיוע שהוענק להם על ידי החברה ובעל השליטה בשל הסתבכות עיסקית אליה נקלעו, עקב ניהול תחנת דלק ומזנון.
לאור חילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים, התנהלו ביניהם עד כה מספר הליכים משפטיים.
החוב עליו מושתתת בקשת הפירוק נוצר בעיקרו מפסיקת הוצאות משפטיות בסך 250,000 ₪ בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע במסגרת ה.פ 4105/09 (

פסק דין
מיום 5.6.14) ובבית המשפט העליון בסך 50,000 ₪ במסגרת ע"א 5978/14 (

פסק דין
מיום 19.11.15). החוב עומד נכון ליום הגשת הבקשה בסך של 330,107.21 ₪, (להלן: "פסק הדין").
בפסק הדין גם נקבע, בין היתר, כי מרבית ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בטלים, נוכח עילת עושק.
החברה ערערה על פסק הדין וערעורה נדחה. לפיכך עסקינן בפס"ד חלוט.
לאור הקביעה בפסק הדין בדבר בטלות ההסכמים בין הצדדים, הגישו המבקשת ובעלה, ביום 19.4.16, תביעת השבה בבית המשפט לענייני משפחה כנגד החברה ובעל השליטה בסך 10 מיליון ₪ (לצרכי אגרה) (תמ"ש 35883-04-16) (מאוחר יותר, החברה נמחקה כצד לתביעה) (להלן: "תביעת ההשבה").
כעולה מכתב התביעה הנ"ל, במסגרת ההתחשבנות, ציינו התובעים (המבקשת ובעלה) כי יש להפחית מהסכומים הנתבעים (בסך של כ-25 מיליון ₪), בין השאר, סך של 590,747 ₪ שהעבירו החברה ובעל השליטה למבקשת ובעלה כך שהסכומים הנתבעים עומדים על כ-23 מיליון ₪ (סעיפים 31-32 לכתב התביעה).
התנגדות החברה לבקשת הפירוק מושתתת על טענה אחת והיא טענת קיזוז הסכום האמור, מאחר שלטענתה, המבקשת ובעלה הודו בבחינת "הודאת בעל דין" כי הם החייבים אותו לחברה ולבעל השליטה (אשר המחה לחברה מתוך החוב הנ"ל, את הסכומים הנדרשים לפירעון החוב, נושא בקשת הפירוק - נספח "4" להתנגדות).
המבקשת דוחה את טעמי ההתנגדות, משני נימוקים עיקריים:
האחד, חוב החברה ובעל השליטה כלפיה וכלפי בעלה עולה באופן משמעותי על הסכום אותו מפחיתים המבקשת ובעלה מהסכומים הנתבעים.
השני, החברה העלתה טענה זו בבקשות "פרעתי" במסגרת תיק ההוצאה לפועל, שנדחו כולן.
ב"כ הכנ"ר הצטרפה אף היא לעמדת המבקשת, וטענה כי לא ניתן לדון כעת בטענות שנדונו זה מכבר הוכרעו ונדחו.
לעניין בעל התפקיד, נטען ע"י ב"כ הכנ"ר כי יש למנות בעל תפקיד ניטרלי.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחיהם, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון במעמד הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, מהטעמים הבאים:
א.
סעיף 257(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") מקנה לבית המשפט סמכות להורות על פירוק חברה בהיותה חדלת פירעון. סעיף 258 לפקודת החברות קובע באילו מקרים ניתן לראות חברה כחדלת פירעון, כאשר בהתאם לסעיף 258 (2)
חברה היא חדלת פירעון אם:

"(2) צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי

פסק דין
או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו."

בהתאם להוראות סעיף זה, די בכך שהחברה לא קיימה את פסק הדין או את צו ההוצאה לפועל כדי להקים כנגדה חזקה כי היא חדלת פירעון (ראה צ' כהן "פירוק חברות" (תש"ס-2000) בעמ' 112-113).

ב.
בקשת הפירוק מושתתת על חוב חלוט שנפסק כנגד החברה כבר בשנת 2014, בגינו נפתח תיק הוצאה לפועל. אין מחלוקת בין הצדדים כי החוב, שאינו שנוי במחלוקת, לא שולם. לפיכך, אין מחלוקת כי קמה חזקה שהחברה חדלת פירעון וכי קיימת עילה לפירוקה.

ג.
החברה הגישה מספר בקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדה לגביית החוב הפסוק בטענת "פרעתי", שנדחו כולן. במסגרת הבקשות הנ"ל, העלתה החברה טענת קיזוז ביחס לחוב בו הודו כביכול המבקשת ובעלה, במסגרת תביעת ההשבה, ואף טענה זו נדחתה בשתי החלטות של ראש ההוצאה לפועל (החלטות הרשמת יעל קינן מרקוביץ, מיום 26.5.16 ומיום 24.7.16). החברה לא ערערה על החלטות אלה והן חלוטות. למותר לציין, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל.

ד.
זאת ועוד, בתביעת ההשבה, נתבעים מהחברה ומבעל השליטה סך של 23 מיליון ₪ (שהועמד לצרכי אגרה ע"ס 10 מיליון ₪), כשמוצגת ההתחשבנות בין הצדדים. לא ניתן לבודד פריט אחד מתוך ההתחשבנות ולבקש לקזזו מחוב פסוק וחלוט של החברה למבקשת.

ה.
בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי קיימת מחלוקת כנה על החוב וכי נסתרה חזקת חדלות הפירעון של החברה.

בדיון הוצע לחברה לקבל ארכה לתשלום החוב בטרם ייכנס צו הפירוק לתוקף, אך החברה דחתה את ההצעה (עמ' 2 לפרוטוקול שו' 19-24).
לאור כל האמור לעיל, ומשהוכח כי קיימת עילה לפירוק החברה, אני דוחה את ההתנגדות ונעתרת לבקשה למתן צו פירוק כנגד החברה.
מקובלת עלי עמדת הכנ"ר, כי בנסיבות העניין, לאור הקרבה המשפחתית בין המבקשת לבין בעל השליטה וההליכים המשפטיים הרבים בין הצדדים, בהם יוצגה המבקשת על ידי עו"ד הורוביץ, אין להיעתר לבקשה למנות את עו"ד הורוביץ כמנהל מיוחד ויש למנות מנהל מיוחד ניטרלי.

לפיכך, אני מורה על עו"ד מינויו של עו"ד משה תורג'מן כמנהל מיוחד כללי, אשר יפקיד התחייבות עצמית ע"ס 100,000 ₪ תוך 7 ימים מהיום.

צו פירוק יינתן בנפרד.


ב"כ החברה ביקש כי אם יורה בית המשפט על מתן צו פירוק, יעכב את ביצוע ההחלטה, אך לא הצביע על הצורך במתן צו עיכוב ועל הנזק שייגרם, אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, במיוחד שעה שלא נטען כי עסקינן בחברה פעילה.
לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.


החברה תישא בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ח, 19 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.














פרק בית משפט מחוזי 13970-12/17 יעל כתבי נ' חשב גרניט - יזום וישום פרוייקטים בע"מ, כונס הנכסים הרשמי תל-אביב (פורסם ב-ֽ 19/02/2018)