פסקי דין על יצחק אליהו | פסקי דין על צפורה אברהם

26145-02/18 הפ     26/02/2018




הפ 26145-02/18 יצחק אליהו נ' צפורה אברהם








בית משפט השלום בבאר שבע


ה"פ 26145-02-18 אליהו נ' אברהם




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
נעם חת מקוב


מבקש

יצחק אליהו


נגד

משיבה
צפורה אברהם





החלטה



בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבה לעשות כל דיספוזיציה בנכס אשר הוא משק חקלאי מספר 47 במושב נבטים (להלן: "הנכס").

רקע דיוני
הבקשה הוגשה ביום 12.02.18, כשלכאורה הוגש במקביל להגשתה גם כתב תביעה, אלא שכתב התביעה זהה לבקשה ונראה כי אינו באמת כתב תביעה.
ביום 13.02.18 נדחתה הבקשה מאחר שלא צורפה לה התחייבות עצמית כדין, וכן היא נתמכה בתצהיר בג"צי (של בנו של המבקש) בלבד.
ביום 18.02.18 הוגשה הבקשה בשנית כשלבקשה צורפה הפעם התחייבות עצמית של אחיו של המבקש, וכן צורף תצהיר של אחיו של המבקש מר אלי אליהו, ובנוסף צורף תצהיר של המתווך מר אביעד בל. אף בקשה זו לא נענתה על ידי בית המשפט. בהחלטה מאותו יום נקבע כי חסרים מסמכים הנזכרים בבקשה ועל כן הופנה המבקש לתקן את הפגמים בבקשתו על מנת שהיא תיבחן על ידי בית המשפט.
ביום 19.02.18 הגיש המבקש הבהרה לבקשתו אליה צורפו המסמכים שהיו חסרים בבקשה מיום 18.02.18 ובאותו יום ניתן צו ארעי ונקבע דיון בבקשה.

טענות הצדדים
כפי שעולה מן הבקשה נטען בה כי בין המבקש לבין המשיבה נחתם זיכרון דברים למכירת הנכס וזאת ביום 14.01.18. לטענת המבקש מדובר למעשה בהסכם מכר מחייב, אשר עונה על דרישת הכתב של סעיף 8 לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969, וכן על דרישת המסוימות וגמירות הדעת לפי דיני החוזים.
לטענת המבקש התברר לו משיחת טלפון שקיבל מן המתווך בעסקה כי המשיבה מבקשת לקבל כספים מעבר לאלה שנקבעו בזיכרון הדברים, וזאת מאחר שקיים קונה פוטנציאלי המציע סכום גבוה יותר. על כן, הוגשה הבקשה על מנת למנוע מכירת הנכס לצד שלישי בטרם תתברר תביעת המבקש לאכיפת זיכרון הדברים.
המשיבה סברה כי יש לדחות את הבקשה. המשיבה הפנתה לכך שלא צורף לבקשה תצהיר של המבקש עצמו, וזאת בניגוד לנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). כמו כן, מציינת המשיבה כי בניגוד לאמור בבקשה לא הוגש ביחד איתה כתב תביעה, ואף זאת בניגוד לתקנות.
עיקר טענת המשיבה היא כי היא בת מעל 80 שנה וביקשה למכור את הנכס בסכום של 4 מיליון ₪. היא הוחתמה על זיכרון הדברים מבלי להבין את תוכנו, וזאת למרות שעל הנכס קיים משכון לטובת בנה. יתר על כן, לטענת המשיבה לא ניתן לטעון לגמירות דעת שלה בקשר לזיכרון הדברים ולמסוימות של זיכרון הדברים, מאחר שבמכירת נחלה קיימים תשלומים גבוהים הכוללים דמי הסכמה, היטל השבחה ומס שבח וגובה התשלומים לא התברר עובר לחתימה על זיכרון הדברים.
על כן לטענת המשיבה, מבלי לברר תחילה
את גובה התשלומים הצפויים לא ניתן לומר כי ההסכמה בין הצדדים משקפת גמירות דעת, שכן אין המשיבה יודעת מה התמורה שהיא צפויה לקבל מן המכירה.

הדיון בבקשה
בדיון שהתקיים בפני
י ביקש המבקש לצרף תצהיר שלו, אולם המשיבה התנגדה לכך. על כן, מטעם המבקש נחקרו אחיו, מר אלי אליהו, בנו, מר עומרי אליהו וכן המתווך, מר אביעד בל. המשיבה עצמה לא התייצבה לדיון ונטען כי אינה חשה בטוב, ועל כן מטעמה העיד רק בנה, מר משה אברהם.

דיון והכרעה
אתחיל ואומר שאינני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה מן הטעמים הטכניים אליהם התייחסה המשיבה, שכן בהתאם לתקנה 241(א) לתקנות, על המבקש לצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
נראה כי אם העובדות הנוגעות לבקשה ידועות מכלי ראשון לגורם נוסף שאיננו המבקש, ניתן להסתמך גם על תצהירו של אותו גורם. אף תקנה 365(ג) לתקנות אינה מונעת אפשרות זאת.
כשהוגשה הבקשה תחילה עם תצהיר בג"צי של בנו של המבקש (אשר בהמשך אף התברר שאיננו יודע את כל העובדות מידיעה אישית), נדחתה הבקשה. אולם, מרגע שצורפו תצהירים של האח ושל המתווך אשר נכחו במעמד החתימה על זיכרון הדברים, נראה כי די בכך בשלב זה ואין מקום לדחות את הבקשה בשל היעדר תצהיר.
בכל הנוגע להגשת ההליך העיקרי, אכן התביעה לא הוגשה ביחד עם הבקשה לסעד הזמני. עם זאת, הצו הארעי ניתן ביום 19.2.18 ועל כן היה על המבקש להגיש תביעה עיקרית עד היום (26.02.18). בדיון ביקש המבקש להגיש את התביעה תוך מספר ימים, ונראה כי ניתן לאפשר לו ארכה זו כשנהיר מתוך הדברים כי התביעה העיקרית עניינה אכיפת זיכרון הדברים.
על מנת לקבל סעד זמני עד לבירורה של תביעה, על המבקש להראות כי קיימת עילת תביעה על בסיס ראיות לכאורה וכן עליו להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כלומר שהנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני, עולה על הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לשקול שיקולים של תום לב וצדק והכל בהתאם לתקנה 362 לתקנות.
נראה כי למרות קיומם של ספקות לגבי המסוימות וגמירות הדעת של זיכרון הדברים, הרי שדי בקיומו של זיכרון הדברים החתום על מנת לבסס ראיות לכאורה לאכיפתו, כשזיכרון הדברים נוקב מחיר מכירה.
אכן, בדיון ניתנו גרסאות סותרות לגבי השאלה מי מילא את הפרטים בכתב יד בזיכרון הדברים המודפס (המבקש או החתן של המשיבה). כמו כן, העובדה שעלולות להיות הוצאות נלוות למכירה בסכומים גבוהים שלא התבררו, מעלה סימני שאלה לגבי גמירות הדעת והמסוימות של זיכרון הדברים.
המשיבה אף העלתה תהיות לגבי הגדרת הנכס הנמכר בזיכרון הדברים.
עם זאת, נראה כי זיכרון הדברים נחתם על ידי המשיבה, והדבר לא הוכחש על ידה.
כמו כן, עלה כי במעמד זיכרון הדברים נכח חתנה של המשיבה, אשר דובר קוצ'ינית ותרגם למשיבה לפי הצורך את הדברים.

בהקשר זה ראוי לציין כי חתנה של המשיבה לא נתן תצהיר ולא התייצב לדיון ועל כן נמנע מבית המשפט לשמוע את גרסתה של המשיבה מיד ראשונה. לגבי המשיבה כאמור לעיל נטען כי אינה חשה בטוב, אולם לגבי החתן לא ניתן כל הסבר להיעדרו.
בנסיבות אלה, נראה קיימת לכאורה עילת תביעה שדי בה כבסיס למתן סעד זמני.
אשר למאזן הנוחות, נראה כי אין ספק כי אם מבקש המבקש לאכוף את זיכרון הדברים, הרי שבלא מתן צו המניעה עלול להיות מצב שהנכס יועבר לאחר, ולא יהיה טעם בבירור ההליך.
היות שמדובר בנכס מקרקעין ובזיכרון דברים לגביו, הרי שאין מדובר במחלוקת כספית גרידא.
בנסיבות אלה, נראה כי התקיימו התנאים למתן צו מניעה זמני עד לבירור התביעה העיקרית, בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.
על המבקש להגיש כתב תביעה לא יאוחר מיום 01.03.18. נראה כי יש לצרף כנתבעים לכתב התביעה את רשות מקרקעי ישראל, את מושב נבטים ואת הסוכנות היהודית ככל שאף היא צד להסכמים עם רשות מקרקעי ישראל.
כמו כן ונוכח הספקות שפורטו לעיל בנוגע לגמירות דעתה של המשיבה ולמסוימות של ההסכם, נראה כי יש מקום להגדיל את סכום העירבון שהופקד על ידי המבקש ואת סכום הערבות.
על כן אני מורה למבקש להמציא ערבות נוספת של צד שלישי בסכום של 75,000 ₪ ולהפקיד בקופת בית המשפט עירבון נוסף במזומן בסכום של 25,000 ₪. המבקש יעשה כן לא יאוחר מיום 05.03.18.
בית המשפט ישוב ויציע לצדדים לנסות ולייתר המשך הבירור של הליך זה, על ידי הגעה להסכמה ביניהם וזאת לאחר שתערוך המשיבה בירורים בכל הנוגע להוצאות הנלוות למכירת הנכס.
ככל שיבקשו הצדדים סיועו של בית המשפט ובין היתר מינויו של שמאי מטעם בית המשפט לצורך הערכת שווי הנכס, יפנו בבקשה מתאימה.
התיק יובא לעיוני ביום 06.03.18.


ניתנה היום, י"א אדר תשע"ח, 26 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 26145-02/18 יצחק אליהו נ' צפורה אברהם (פורסם ב-ֽ 26/02/2018)