פסקי דין על רחמים יעקובוב | פסקי דין על פולק יחזקאל | פסקי דין על פולק רכטשאפן חוה | פסקי דין על פולק אפרים פישל - בצו כינוס ואח' |

21643-07/16 הפ     01/03/2018




הפ 21643-07/16 רחמים יעקובוב נ' פולק יחזקאל, פולק רכטשאפן חוה, פולק אפרים פישל - בצו כינוס ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 21643-07-16 יעקובוב נ' פולק ואח'






לפני
כבוד השופט
גרשון גונטובניק


המבקש

רחמים יעקובוב
ע"י ב"כ עו"ד כרמית שריקי


נגד


המשיבים

1. פולק יחזקאל
2. פולק רכטשאפן חוה
ע"י ב"כ עו"ד שחר רוטקוף
3. פולק אפרים פישל
- בצו כינוס
ע"י המנהלים המיוחדים עו"ד מיכה צמיר
ויואב גמרסני

4. יחזקאל פולק
– בצו כינוס
ע"י המנהל המיוחד עו"ד יואב גמרסני



החלטה

לפני בקשה לצירוף ראיה מטעם המבקש בהמרצת הפתיחה, המצויה כבר בשלב הסיכומים. על הפרק חשבונית מס שמתבקשת הגשתה.
1. במסגרת המרצת הפתיחה עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו הוא בעל הזכויות בנכס הידוע כתת חלקה 4 באחת החלקות שבשוק הכרמל בתל-אביב-יפו, המהווה מחסן (להלן: הנכס או מחסן מס' 4). הוא עותר לכך שבית המשפט יורה ללשכת רישום המקרקעין לרשום הנכס על שמו. לטענת המבקש, הוא רכש את מלוא הזכויות בנכס ממר יצחק פולק ז"ל (להלן: המנוח), בעודו בחיים, ביום 15.7.91. מוסיף המבקש וטוען שרכש מהמנוח, בעודו בחיים, בנוסף למחסן מס' 4, גם שני מחסנים נוספים (מחסנים 5 ו- 6). העסקה באשר למחסנים 5-6 נגמרה ברישום על שם המבקש בלשכת רישום המקרקעין, בעוד שהעסקה לרכישת מחסן מס' 4, שהוא הנכס מושא התובענה דנן, לא נגמרה ברישום כאמור.
המשיבים הם יורשיו של המנוח. המשיבים 2-1 הגיבו להמרצת הפתיחה ועמם גם המנהלים המיוחדים, שמונו במסגרת הליכי פשיטת הרגל של המשיבים. לשיטתם, לא נתמלאו מספר תנאים הקבועים בהסכם ואשר מהווים תנאי לסיום העסקה. לכן, העסקה בוטלה מאחר שלא שולמה מלוא התמורה עבור הנכס, ולא בוצעו יתר התנאים הקבועים בהסכם, ויש לדחות את המרצת הפתיחה.
במסגרת ההליך התקיימו מספר ישיבות קדם משפט, במהלכן נתן בית המשפט, בעקבות בקשת המבקש, צו לרשות המיסים, למסור מסמכים הנוגעים לעסקה. ביום 28.1.18 התקיימה פרשת ההוכחות בתיק, במסגרתה העיד מטעם המבקש, המבקש עצמו, ומטעם המשיבים העיד מר יחזקאל פולק. בתום ישיבת ההוכחות ניתנה החלטה על מועדי הסיכומים בכתב.
והנה, בטרם הגיש המבקש את סיכומיו, הוגשה מטעמו הבקשה הנוכחית, בה עתר להוספת ראיה, חשבונית מס המוכיחה, לטענתו, את התשלום ששולם בגין רכישת הנכס. לטענת המבקש, הוא מצא חשבונית זו רק לאחרונה, בעקבות חיפוש יסודי שערך במסמכיו לאחר שהסתיים יום הדיונים בו נשמעו ההוכחות.
2. המבקש טוען כי מדובר בראיה חיונית ומשמעותית להוכחת תובענתו. הוא ציין כי בשלב זה לא יפרט את פרטי החשבונית הכוללים את תאריך הוצאתה, סכומה, ויתר הפרטים המצוינים בה. הוא מסביר כי איתר את החשבונית רק לאחרונה. על בית המשפט להתיר את צירוף הראיה החדשה מאחר שטרם הוגשו סיכומים בתיק. מיד כשנודע לו על ראיה זו הוא הגיש את הבקשה דנן. על בית המשפט לאשר הוספת ראיה משמעותית זו, מאחר שיש בה כדי לסייע בהגעה לחקר האמת לצורך הכרעה בתובענה.
לטענת המשיבים והמנהלים המיוחדים אין לאשר את הוספת הראיה, מאחר שהמדובר ב"מקצה שיפורים", שהמבקש מנסה לערוך כשנוכח לדעת כי סיכויי ההצלחה של תובענתו אינם גבוהים. בקשתו להוספת ראיה בשלב זה לוקה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים, ואל לו לבית המשפט לאפשר זאת. קשה להאמין לטענת המבקש שרק עתה הוא מצא את המסמך. עוד טענו המשיבים, כי למבקש היו הזדמנויות רבות להגיש את כל ראיותיו, לרבות במסגרת תיקון כתב התובענה שבוצע פעמיים. בהקשר זה ציינו המשיבים, שבית המשפט בהחלטתו (מיום 28.5.17) בעניין תיקון המרצת הפתיחה, הורה מפורשות כי על המבקש לצרף להמרצת הפתיחה המתוקנת את כל המסמכים העדכניים, שבכוונתו להסתמך עליהם. הם הצביעו על כך שבחקירתו הנגדית שב המבקש והודה כי אין ברשותו מסמכים נוספים הרלוונטיים לתובענה דנן, וגם לא מסמכים שנוגעים למחסנים מס' 5 ו- 6 שאותם רכש בשנת 1990.
מה דינה של בקשה זו?
3. בית המשפט העליון עמד לאחרונה על השיקולים הנוגעים לענייננו ברע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 2017)(להלן: עניין ר'בקה טכנולוגיות). וכך פסק כב' השופט דנציגר (בפסקה
22 לפסק דינו):
אכן, כלל היסוד הוא כי בעל דין יגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא "בתפזורת", וזאת על מנת לשמור על הסדר הדיוני ועל ההגינות הדיונית [...]
...הנטל להצדיק סטייה [מהכלל] מוטל על המבקש להגיש ראיות נוספות [...]. סטייה מהכלל המחייב הבאת הראיות כמקשה אחת תהיה מוצדקת כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין [...]. האינטרס בדבר החתירה לאמת עשוי לגבור על אינטרסים אחרים כגון נוחות דיונית ואף כאשר אי הבאתה של הראיה בשלב מוקדם נבעה ממחדלו של בעל הדין.

בעניין זה עומד לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לאופן האיזון בין השיקולים המתנגשים (ראו את החלטת כב' השופטת (כתוארה אז) נאור ברע"א 3115/10 לב נ' תכשיטי ר.א.ן גוב בע"מ, פסקה 12 (פורסם במאגרים, 2010)); וראו עוד בעניין זה בספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 510-509 (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין, 1995); וכן בספרו של משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה 1156 (כרך שני, 2007).
שיקול דעת רחב זה מן הראוי שיופעל תוך לקיחה בחשבון של מספר אמות מידה, שבוארו בעניין ר'בקה טכנולוגיות (שם, בפסקה 23):
...בפסיקה נקבעו מספר מבחנים אותם יש להביא בחשבון בבחינת השאלה אם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו. למשל: אופייה של הראיה הנוספת (האם מדובר בראיה "טכנית" באופייה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמאלי); מהו השלב שאליו הגיע המשפט – כאשר ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין; מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, כלומר, האם ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; וכן, כאמור לעיל, תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת...
[ההדגשות הוספו].
קריטריון נוסף שנקבע בפסיקה הוא, האם המדובר בראיה אחת או במספר ראיות (ראו: רע"א 7304/16 חי ביטוחים (אופקים) סוכנות לביטוח 1995 בע"מ נ' סופר חורי מבנים בע"מ (פורסם במאגרים, 2016, פסקאות 8-7 להחלטת כב' השופט דנציגר).
4. במקרה שעל הפרק יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:
א) השלב בו מתבקשת הוספת הראיה הוא מאוחר, אחרי שכבר הגיעה עת הסיכומים בכתב לאחר שמיעת ההוכחות.
ב) מידת מחדלו של המבקש בענייננו היא רבה. המבקש לא הסביר, לא בבקשתו וגם לא בתצהירו, מדוע לא ניתן היה לערוך את אותו חיפוש יסודי במסמכיו עוד קודם לכן. ניתן היה לבצעו בעת הגשת התובענה, או בשלב קדם המשפט שנפרס על פני ארבעה דיונים, ולאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן את המרצת הפתיחה ולצרף את כל המסמכים הרלוונטיים. המבקש אף נשאל בחקירתו האם יש ברשותו מסמכים נוספים של העסקה והוא השיב: "מה שהיה לי העברתי" (עמוד 29 לפרוטוקול מיום 28.1.2018,
שורות 2-5).
ג) מנגד, מדובר במסמך שרלוונטי לבירור המחלוקת, שכן הוא נוגע בעסקה המצויה בליבת המחלוקת שבין הצדדים. המדובר במסמך בודד אחד וספציפי ובנוסף טרם הוגשו הסיכומים בתיק.
5. בנסיבות אלה הכף נוטה להיעתר לבקשה, תוך איזון הדברים בהוצאות שיוטלו על המבקש:
א) המבקש יגיש את הראיה עד יום 6.3.18 כשנלווה לה תצהיר משלים מטעמו בו יתייחס אליה, וכן לנסיבות מציאתה, ויודגש – לא תתאפשר הגשת ראיות נוספות בעתיד מטעם המבקש, שלא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה. על כן יוודא המבקש ודא היטב כי בכך תמה מלאכת הוספת הראיות לתיק.
ב) המשיבים יוכלו להגיש תגובה עד יום 13.3.18 ובה יתייחסו לשאלת המשך ניהול ההליך, ובכלל זה האם ירצו לקבוע דיון נוסף להוכחות.
ג) המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,000 ₪ למשיבים 2-1, ובסך כולל של 2,000 ₪ נוספים למנהלים המיוחדים. תשלום הוצאות זה יעמוד על כנו ללא קשר לתוצאות ההליך.
6. הבקשה מתקבלת אפוא, בהתאם לאמור בפסקה 5.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 21643-07/16 רחמים יעקובוב נ' פולק יחזקאל, פולק רכטשאפן חוה, פולק אפרים פישל - בצו כינוס ואח' (פורסם ב-ֽ 01/03/2018)