פסקי דין על שולמית בן אברהם | פסקי דין על אבנר פרחי | פסקי דין על יוסף פרחי |

16794-05/13 א     25/02/2018




א 16794-05/13 שולמית בן אברהם נ' אבנר פרחי, יוסף פרחי








בית משפט השלום בחדרה


ת"א 16794-05-13 בן אברהם נ' עמרן(המנוח) ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כב' השופט
אמיר סלאמה


תובעת

שולמית בן אברהם
ת.ז. 054540158


נגד


נתבעים

1. אבנר פרחי

ת.ז. 052590402
2. יוסף פרחי

ת.ז. 050520311



החלטה


לפניי בקשת התובעת למחיקת תביעתה ללא צו להוצאות.

רקע

1.
בעלי הדין הם שכנים, המחזיקים ועושים שימוש
במקרקעין צמודים.
במסגרת תובענה זו, שהוגדרה ע"י התובעת כתביעה לחלוקת שימוש במקרקעין, ביקשה התובעת לקבוע חלוקת שימוש שוויונית במקרקעין, אשר תשקף את היקף הזכויות המוקנות לצדדים, בין היתר ע"י קביעת קו הגבול בין הצדדים, ושינוי מצב קיים ע"י הריסת מבנים.
הנתבעים העלו שלל טענות הגנה, הן טענות סף (כגון התיישנות; מניעות; שיהוי; והעדר יריבות), והן טענות לגופם של דברים (לרבות טענה לשימוש בפועל שנעשה מכוח הסכמה בת שנים רבות שבין הצדדים וקודמיהם).

2.
ההליך נפתח בשנת 2013, ומאז התקיימו בו מספר קדמי משפט (בהם נעשה ניסיון להביא לסיום המחלוקות ללא צורך בהכרעה), וכן נשמעו בו ראיות..

ביום 25.10.17 הסתיימה שמיעת הראיות, וניתנה הוראה בדבר הגשת סיכומי טענות.

ביום 13.11.17 ביקשה התובעת ארכה להגשת סיכומיה, על רקע משא ומתן המתנהל בין הצדדים, ומבוקשה ניתן לה. בתאריך 13.12.17 הגישה התובעת בקשה דומה, ובהחלטה מאותו יום ניתנה ארכה כמבוקש, אך הובהר כי לא תינתן ארכה נוספת.

3.
ביום 31.1.18 (המועד האחרון להגשת סיכומי התובעת), הגישה התובעת את בקשתה הנוכחית, בה עתרה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. בבקשה צויין כי המשא ומתן בין הצדדים טרם הסתיים, וכי בשלב זה מבקשת התובעת למחוק את התביעה.

4.
הנתבעים (המיוצגים כל אחד ע"י עורך דין אחר), התנגדו הן למחיקת התביעה (להבדיל מתביעתה), והן לאי חיוב התובעת בהוצאות.
הנתבעים הבהירו כי המשא ומתן שהתקיים לאחר הישיבה האחרונה הסתיים, בניגוד לטענת התובעת.

לשיטת הנתבעים, התובעת זונחת את תביעתה לקראתה סיום ההליך, ואין לאפשר לה לעשות כמבוקשה, לאחר שגררה את הנתבעים להליך שלשיטתם היה הליך סרק.

אשר להוצאות, נטען שדובר בהליך ארוך, שגרם לנתבעים הוצאות מרובות, ומשכך אין לאפשר לתובעת לחזור בה מתביעתה ללא חיוב.

5.
בתשובה לתגובה טענה התובעת כי היא הופתעה נוכח
טענת הנתבעים שהמשא ומתן הסתיים, שכן לשיטתה הוא עודנו נמשך, וכי בכל מקרה
הבקשה הוגשה רק נוכח העובדה שבית המשפט הבהיר כי לא תהיינה ארוכות נוספות להגשת סיכומי התובעת, ונוכח רצון התובעת לחסוך בזמן שיפוטי.

6.
יש לציין שהנתבע יוסף פרחי
הגיש "התייחסות" לתשובת התובעת (אף שאין בנמצא הליך שכזה בסדר הדין), בו התרעם על כך שהתובעת חשפה בפני
בית המשפט הליכי משא ומתן, שממילא נכשלו, לשיטתו באשמת התובעת.

דיון והכרעה

7.
התובעת מבקשת לחזור בה מתביעתה, כאשר בנדון חלה תקנה 154(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בה נקבע כי "רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או חלקה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכולה שהבקשה תהייה ללא הודעה מוקדמת".


הלכה היא שחזרת תובע מתביעתו בנסיבות שכאלה משולה למחיקת התובענה, באופן שאינו מונע מהתובע לשוב ולהגישה מחדש (ראו רע"א 3771/12 הפול נ' קבודי).

8.
תקנה 154(ב) לתקנות קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט."


משמע, לבית המשפט מסור שיקול דעת אם להיעתר לבקשת תובע לחזור בו מתביעתו, והוא רשאי שלא להיעתר לבקשה שכזו, או לחלופין להתנות את קבלתה בתנאים שיראו לו, לרבות תנאים שיחולו ביחס לתביעת עתידית שתוגש (ראו רע"א 7070/14 עז' המנוח אבו ליל נ' עז' המנוח אלפהום – להלן "עניין אבו ליל").

9.
בעניין אבו ליל הנ"ל עמד בית המשפט העליון על השיקולים השונים החלים עת מבקש תובע לחזור בו מתביעתו.

בית המשפט עמד אמנם על זכותו של תובע להיות אדון לתביעתו, ואולם בד בבד ציין כי התובע אינו "שליט יחיד" בעניין זה. נקבע כי את הבקשה להפסקת תובענה יש לבחון "מבעד לפריזמה של הגינות וצדק". עוד צויין כי יש לתת את הדעת לשלב בו מצויה התובענה, כאשר ככל שמצויים בשלב מתקדם יותר של ההליך, כך יגבר המשקל שיש לתת לאינטרסים של הנתבע, אשר זכאי שלא להיות מוטרד שוב באותם הליכים שהתובע מבקש להפסיקם,
וכן זכאי להוצאות שנגרמו לו בשלב ההליך שאותו מבקשים להפסיק.

בעניין אבו ליל
הפנה בית המשפט העליון לשיקול נוסף הנוגע לאינטרס הציבורי, בציינו כי "בהחלטה בבקשה להפסקת תובענה לא נפקד גם מקומו של האינטרס הציבורי, למניעת השחתה לריק של זמן שיפוטי יקר.. בתובענה שבה הושקעו משאבים רבים, הן של הצדדים, הן של בית המשפט, והיא בשלה (או כמעט בשלה) למתן

פסק דין
, מן הראוי גם לשקוד על כך שפרות ההשקעה לא ירדו לטימיון.."

10.
ומן הכלל אל הפרט.

עומדים אנו לפני סיומו של הליך, שהתחיל בשנת 2013; כלל מספר קדמי משפט; הוגשו בו 55 בקשות שונות (לא כולל הבקשה שלפנינו); ומסכת ראיות בו נפרשה לאורכה ולרוחבה (בין היתר באמצעות תצהירי עדות ראשית; תעודות עובד ציבור; ושתי ישיבות בהם נחקרו עדים).

בשלב זה, רגע לפני הגשת סיכומי הטענות, מבקשת התובעת לחזור בה מתביעתה, מבלי להציג נימוק המניח את הדעת לכך.

בשלב מאוחר זה, כאשר הנתבעים מתנגדים למחיקת התביעה ועומדים על דחייתה, וכאשר התובעת אינה מציגה טעם של ממש לחזור בה מתביעה, יד האינטרסים של הנתבעים צריכה להיות על העליונה.

זאת ועוד; גם מההיבט הציבורי ראוי לדחות את הבקשה, שכן היעתרות לבקשת התובעת כרוכה, במידה רבה, בירידה לטימיון של משאבים שיפוטיים יקרים שהושקעו בהליך זה,
חרף ניהולו עד תום, ובאפשרות של ניהול תובענה דומה בעתיד, תוך השקעת משאבים שיפוטיים נוספים.

11.
סבורני כי בנסיבות אלה אין לאפשר לתובעת את מבוקשה, כל עוד היא מבקשת לשמור לעצמה את האפשרות של הגשת תביעה דומה בעתיד.

שקלתי אם בנסיבות אלה ניתן להיעתר לבקשה תוך קביעת תנאים הכוללים חיוב בהוצאות בגין ההליך הנוכחי; חיוב בהוצאות נוספות במקרה של
הגשת תובענה עתידית; וקביעה לפיה ראיות שהוגשו בהליך שלפניי "יחייבו" גם בהליך עתידי, ואולם סבורני כי נוכח עיתוי הגשת הבקשה והעדר נימוקים עניינים להיעתר לה, לא יהיה זה נכון ללכת דרך זו.

12.
התוצאה היא אפוא שהבקשה נדחית.

13.
המועד להגשת סיכומי התובעת חלף זה מכבר.

לפנים משורת הדין, מועד זה מוארך עד ליום 14.3.18, כאשר מובהר מראש כי לא תיתן ארכה נוסף, אלא מטעמים חריגים ביותר (שאינה כוללים עומס עבודה וכיוצא בזה).

לא יוגשו סיכומי התובעת עד התאריך הנ"ל, תינתן לנתבעים אפשרות להגשת סיכומים, ולאחר מכן יינתן

פסק דין
(ללא סיכומי התובעת).

14.
הוצאות בקשה זו תישקלנה במסגרת פסק הדין.

15.
המזכירות תעביר בדחיפות החלטה זו לצדדים, ותקבע תזכורת פנימית ליום 15.3.18.


ניתנה היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16794-05/13 שולמית בן אברהם נ' אבנר פרחי, יוסף פרחי (פורסם ב-ֽ 25/02/2018)