פסקי דין על חיים עובדיה | פסקי דין על מיכאל בוטיאר |

7192/05 בשפ     02/08/2005




בשפ 7192/05 מדינת ישראל נ' חיים עובדיה,מיכאל בוטיאר






בבית המשפט העליון

בש"פ 7192/05

בפני
:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
מדינת ישראל



נ ג ד

המשיבים:
1. חיים עובדיה
2. מיכאל בוטיאר


בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת: עו"ד אוהד גורדון

בשם המשיב 1: עו"ד נועם בונדר

בשם המשיב 2: עו"ד אלי צמח
החלטה
בפני
בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), המשיב 1 החל מיום 2.8.05 והמשיב 2 החל מיום 26.8.05 או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 959/04, 965/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

ביום 3.5.04 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיב 1 (פ.ח. 959/04). ביום 6.5.04 תוקן כתב האישום ואליו הוסף מעורב נוסף בפרשה.

ביום 27.5.04 הוגש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיב 2 (פ.ח. 965/04). באותו מועד הוגשה גם בקשה לאיחוד ותיקון כתב האישום.

ביום 7.7.04 הורה בית-המשפט המחוזי על איחוד כתבי האישום בעניינם של המשיבים ושל נאשם 4, אלכסנדר ז'וק (להלן: ז'וק) וביום 6.9.03 הורה בית-המשפט על איחוד הדיון בין שבעת הנאשמים ותיקון כתב האישום בחמישית לאחר שנוספו כל הנאשמים, נוספו אישומים ותוקנו אישומים קודמים.

כתב האישום המתוקן בחמישית מייחס למשיבים ולחמשת הנאשמים הנוספים, שישה-עשר אישומים חמורים, שעניינם עבירות רבות של סחר בנשים, הבאת אדם לידי זנות, סרסרות בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות רבות. כמו-כן, מייחס כתב האישום למשיבים ביצוע עבירות מין.

האישומים הרבים המפורטים בכתב האישום מתארים את חלקם של המשיבים ונאשמים אחרים ברשת הסחר שנחשפה, את רכישת הנשים בחו"ל והעברתן לישראל
וכן את מכירתן, השכרתן והעסקתן בישראל
בנסיבות מחמירות, תוך ניצול מצוקתן הכלכלית הקשה ותוך ביצוע עבירות נלוות אחרות כגון כליאת שווא ואיומים. לחלק מן הנאשמים ובהם המשיבים מיוחסות גם עבירות מין שביצעו במתלוננות ולחלקם, ובהם המשיב 1, מיוחסות עבירות של הדחה בחקירה.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

בעניינו של המשיב 1 קבע בית-המשפט המחוזי, ביום 1.6.04, כי אין נגדו ראיות לעבירות סחר בבני אדם והראיות בעבירות האינוס קלושות, אולם קיימות ראיות לכאורה בעבירות סרסרות, הבאת אדם לזנות והדחה בחקירה. לאור קביעה זו, הורה בית-המשפט המחוזי על קבלת תסקיר שירות מבחן, כדי לשקול חלופת מעצר. ביום 24.6.04 הורה בית-המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים לאחר שהתקבל לגביו תסקיר שלישי וחלופת המעצר שהוצעה עבורו נפסלה.

בעניינו של המשיב 2, ביום 6.8.04 הורה בית-המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

יש לציין, כי נאשמים 4-6 ונאשם 1 בכתב האישום נעצרו אף הם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

משעברו תשעה חודשים והמשיבים במעצר, הגישה המבקשת (להלן: המדינה) בקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים.

ביום 21.2.05 נעתר בית-משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) לבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. כמו-כן, יש לציין, כי ביום 14.3.05 האריך בית-משפט זה (כבוד השופט א' א' לוי) את מעצרם של נאשמים 4-6 בתשעים ימים נוספים (בש"פ 935/05 ובש"פ 2298/05).

ביום 2.5.05 האריך בית-משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) בהסכמה, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

יש לציין, כי ביום 6.7.05 נעתר בית-משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) לבקשת המדינה להארכת מעצרם של נאשמים 4-6 בתשעים ימים.

משעברו תשעה חודשים והמשיבים עדיין במעצר, הגישה המדינה בקשה זו, שלישית במספר, להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

טוען בא-כוח המדינה, כי משפטם של המשיבים מתנהל ביעילות רבה במהלך פרשת התביעה ועל אף מורכבותו וריבוי הנאשמים התקדמה שמיעת התיק בקצב מהיר. עד להארכת המעצר הקודמת התקיימו 24 ישיבות הוכחות בהן נשמעה פרשת התביעה. עוד טוען בא-כוח המדינה, כי לאור העבירות החמורות המיוחסות למשיבים, נסיבות ביצוע העבירות, היקפן ועומק מעורבותם, לאור עברו הפלילי של המשיב 1, הכולל שמונה הרשעות קודמות בין היתר בעבירות אלימות, איומים ותקיפת שוטר ועברו של המשיב 2, הכולל הרשעה אחת משנת 2000 בארבע עבירות של החזקת מקום לשם זנות וסרסרות ועבירה אחת של הפרת הוראה חוקית, וכן העונש הכבד הצפוי להם אם יורשעו, אשר מקים חשש להימלטות, יש להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

מנגד, טוען בא-כוח המשיב 1, כי מלכתחילה לא היה מקום להאריך את מעצרו של המשיב 1, שכן לגבי המשיב 1 קיימות ראיות לכאורה, לפיהן הוא ביצע עסקת רכישה אחת, שאת פרטיה איש לא יודע. לטענתו, מסגרת הדיון הוא קיומה של תשתית ראייתי לכאורית לביצוע עבירת סחר בנשים אחת ועבירת סרסרות בלבד. לטענת בא-כוח המשיב 1, בעניינו של המשיב 1 אין עבירות מין רבות, אין מעשה אינוס ואין מעשה סדום ומדובר במצב שונה לגמרי.

לטענת בא-כוח המשיב 2, הארכת מעצר נוספת לא תביא לסיום המשפט. כמו-כן, טוען בא-כוח המשיב 2, כי למשיב 2 הרשעות קודמות, המסתיימות בשנת 2000 ומאז ועד היום המשיב 2 מנסה לחיות את חייו באופן נורמטיבי.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית-משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל
נ' סבג, תק-על 2002(4) 48; בש"פ 7833/99 מדינת ישראל
נ' אלפקיר, תק-על 99(3) 585; בש"פ 5068/02 מדינת ישראל
נ' כילאני, תק-על 2002(2) 2746; בש"פ 9944/02 מדינת ישראל
נ' דאעס, תק-על 2003(1) 20).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה.

במקרה שבפני
נו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיבים, המעידות על מסוכנותם הרבה והמקימות חזקת מסוכנות; לאור העובדה, כי נחשפה כמעט במלואה רשת שלמה של יבואני נשים, סוחרי נשים וסרסורים; לאור נסיבות ביצוע העבירות, היקפן ועומק המעורבות של המשיבים, ובמיוחד של המשיב 2, המצביעים על מסוכנותם לביטחון הציבור; לאור עברם הפלילי של המשיבים, המצביע אף הוא על מסוכנותם; לאור העונש הצפוי למשיבים, אם יורשעו, אשר מקים חשש אינהרנטי להימלטותם של המשיבים מאימת הדין ובמיוחד לאור התנהלות משפטם של המשיבים ביעילות ובקצב משביע רצון והשלב המתקדם של משפטם - המקרה שבפני
נמנה עם אותם המקרים המצדיקים הארכת מעצר.

יש לציין, כי העובדה, שעד להארכת המעצר הקודמת התקיימו 24 ישיבות הוכחות, בהן נשמעה פרשת התביעה וכי בשלב זה קבועות שתי ישיבות נוספות בחודש ספטמבר, בהן אמורה להסתיים פרשת ההגנה ויסתיים שלב ההוכחות בתיק, מכריעה, איפוא, את השיקול של התמשכותו של המשפט ואין מנוס מלהאריך את תקופת המעצר.

שוכנעתי, כי הכף נוטה בשלב זה לזכות האינטרס, המחייב הגנה על שלום הציבור, וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי.

לפיכך, אני מאריך את מעצרם של המשיבים 1 ו- 2 בתשעים ימים נוספים: המשיב 1 החל מיום 2.8.05 והמשיב 2 החל מיום 26.8.05 או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 959/04, 965/04 בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מבין המועדים.

ניתנה היום, כ"ו בתמוז תשס"ה (2.8.05).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05071920_h03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









בשפ בית המשפט העליון 7192/05 מדינת ישראל נ' חיים עובדיה,מיכאל בוטיאר (פורסם ב-ֽ 02/08/2005)