פסקי דין על מ.פ.עמית בניה ויזום בע"מ | פסקי דין על משה תורג'מן | פסקי דין על יהודית מיור | פסקי דין על איתי פיזנטי ואח' |

45127-05/17 א     05/03/2018




א 45127-05/17 מ.פ.עמית בניה ויזום בע"מ נ' משה תורג'מן, יהודית מיור, איתי פיזנטי ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 45127-05-17 מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ
נ' תורג'מן ואח'



תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:16
לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט


מבקשים

מ.פ. עמית בניה ויזום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף בן-דור


נגד


משיבים

1. משה תורג'מן
2. יהודית מיור
3. איתי פיזנטי
4. ורד רוזנברג
5. אלעד כהן
6. מוריה כהן
7. עודד מרדכי אלישיב
8. רויטל אלישיב
9. שאול כהן
10. אורלי כהן
11. ענת שפירא
12. גבריאל גל שפירא
13. אירית כסלו
14. משה סולימנפור

נתבעים 2, 7-10, 13-14 ע"י ב"כ עו"ד גיא הרשקוביץ

נתבעים 3 – 4 ע"י ב"כ עו"ד אורלי סטולרו - ספיר

יתר הנתבעים - בעצמם



החלטה

1.
לפניי בקשה של הנתבעים 2, 7-10, 13 – 14 (להלן: "המבקשים") וכן בקשה של הנתבעים 3 – 4 (להלן: "המבקשים הנוספים"), לסלק את התביעה נגדם על הסף.
2.
התובעת (להלן: "התובעת" או "המשיבה"), חברה לייזום בנייה, הגישה תביעה חוזית כספית נגד הנתבעים 14-1, בעלי 9 דירות בבניין בחולון.
3.
בין התובעת (וחברות קשורות נוספות) ובין בעלי דירות בבניין נחתם הסכם לביצוע עבודות בבניין על פי תמ"א 38 (להלן: "ההסכם"), לפיו תפעל התובעת לביצוע חיזוק ושיפוץ הבניין כך שיעמוד בתקן המחייב מפני רעידות אדמה, הרחבת דירות הדיירים, הוספת יחידות דיור והוצאת היתר בנייה מתאים (להלן: "הפרויקט"), בתמורה לכך שהתובעת תרשום את יחידות הדיור החדשות בבעלותה או לפקודתה.
4.
בסעיף 22 להסכם שעניינו בוררות, נקבע כי "מוסכם כי כל סכסוך הנוגע להסכם זה, ימונה בהסכמת הצדדים בורר..."
5.
חלק
מהמבקשים, הגישו נגד התובעת בקשה לצו מניעה זמני לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 28500-05-16).
6.
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 23.5.16 הגיעו הצדדים באותה תביעה להסכמה להפנות את הסכסוך לבוררות (וכי יוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות באותו הליך וכתב תשובה מאת התובעים באותו הליך). בית המשפט (כבוד השופטת ש' אלמגור) נתנה תוקף להסכמת הצדדים האמורה, ומינתה כמגשר את כבוד השופט בדימוס י' זפט.
7.
בפסק בוררות מיום 19.8.16 נקבע כי הסעד המהותי שנתבע הוא הצהרה על בטלות החוזה וייפויי הכוח שניתן על ידי בעלי הדירות לעו"ד נרדי (אשר מונה בהחלטת של אסיפת בעלי הדירות כבא כוח בעלי הדירות בנושא הפרויקט) וכל חתימה שנעשתה בשם התובעים על פי ייפויי הכוח. נקבע כי התכנית שהוגשה להיתר בנייה על ידי הנתבעות שם, וביניהן התובעת שלפני, סוטה מהותית מהתכנית המוסכמת בהסכם וכי הנתבעת הפרה את התחייבותה לקבל את הסכמת בעלי הדירות לתכנית. כן נקבע כי ההסכם חסר פרטים מהותיים. לפיכך נעתר הבורר לעתירת בעלי הדירות והצהיר על בטלות ההסכם ועל בטלות ייפויי הכוח וכל פעולה שנעשתה מכוחם בשם התובעים.
8.
כן נקבע בפסק הבורר (סעיף 48 פסקה שניה) : "אני ער לכך שהסעד שניתן לתובעים פוגע באלו מבעלי הדירות שלא היו צד לבוררות, אולם נראה לי שמאחר וכל בעלי הדירות בבניין היו צד לדיון בבית המשפט, והיו מודעים להסכם להעביר את ההכרעה לבוררות, ולא התנגדו, אף לא ביקשו להיות צד בהליך הבוררות, אין מניעה ליתן את הסעד המבוקש".
9.
ביום 6.12.16 ניתן לפסק הבורר תוקף של

פסק דין
על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, וזאת בהסכמת הצדדים.
10.
התביעה שלפניי הוגשה על סך של 198,829 ₪, להשבת הוצאות שהוצאו על ידי התובעת בגין הפרויקט ובגין עבודות בגג הבניין כדלקמן:
עבור העבודות בגג
- 79,982 ₪.
עבור עבודות צבע בשתי דירות – 27,612 ₪.
שכ"ט עו"ד ערן נרדי – 37,807 ₪.
עבור עבודות ששולמו למשה סול – 6,169 ₪.
יתרת תשלום ששולמה על ידי התובעת לעירית חולון – 25,397 ₪.
עבור תשלום ששילמה התובעת לאתר פסולת – 13,432 ₪.
תשלום לחברת חשמל – 2,360 ₪.
תשלום לכיבוי אש – 1,360 ₪.
סכום נוסף המגיע לתובעת מאת אירית כסלו בגין שיק שקיבלה על סך 4,710 ₪.
11.
התובעת טוענת כי בין הצדדים הוסכם על ביצוע עבודות בגג וזאת במסמך נפרד וכנספח להסכם.
12.
ביום 16.5.16 שלחה התובעת את הנתבעים דרישה לתשלום סכומים שהמגיעים לה ולאחר שפנייה נוספת לא נענתה, הגישה את התביעה שלפני.
13.
התובעת טוענת כי על הנתבעים לשלם לה בגין העבודות בגג בהתאם להתחייבותם בכתב ובהתנהגות, כאשר אפשרו בפועל את עבודות השיפוצים בבניין וכן בעדויותיהם במסגרת הבוררות ,שם העידו כי התובעת התחייבה לקבל על עצמה עבודות אלה במסגרת הסכם התמ"א, וכי אם לא תצליח לפעול במסגרת התמ"א, ישולם לה שכרה בגין כך.
כן הוגשה התביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

טענות המבקשים והמבקשים הנוספים
14.
המבקשים והמבקשים הנוספים עתרו לסילוק התביעה נגדם על הסף.
15.
המבקשים טוענים כי התביעה נסמכת על ההסכם בו נקבע בסעיף 22 כי בין הצדדים חלה תניית בוררות. לפיכך לטענתם אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה.
16.
כן לטענתם, יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. ביום הדיון ב- 23.5.16 הגיעו הצדדים להסכמה מחוץ לאולם בית המשפט, לפיה כלל המחלוקות ביניהם יוכרעו בפני
בורר שימונה על ידי בית המשפט המחוזי, כך שבפני
הבורר יונחו תביעת המבקשים, הגשת המשיבה ונתבעות נוספות, וכתב תשובה מטעם המבקשים. ההסכמה הדיונית מהווה הסכם מחייב שהשתכלל לאחר שנוהל בין הצדדים, מחוץ לאולם בית המשפט המחוזי, משא ומתן נמרץ ומקיף, והוסכם כי כלל המחלוקות בין הצדדים אשר יוכרעו בבוררות הם אלו שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות. לא הוסכם כי למשיבה יהיו תביעות נוספות כלפי המבקשים והראיה שלא הוסכם על הגשת כתב תביעה שכנגד. משכך, המשיבה זנחה וויתרה ביודעין על תביעותיה כלפי המבקשים.
17.
למשיבה קיימת מניעות מלתבוע את המבקשים לאור התנהלותה לאורך הבוררות.
18.
התביעה שכנגד שהגישה המשיבה נמחקה בהוראת בית המשפט המחוזי בהחלטה מחודש יוני 2016.
19.
גם בפני
הבורר עשתה המשיבה ניסיון "להשחיל" תביעה שכנגד, ובפרוטוקול הדיון הראשון בבוררות מיום 23.6.16 עמדו על כך המבקשים כי המשיבה מנועה מלעשות כן נוכח ההסכמה הדיונית המקימה לה מניעות וכן נוכח החלטת בית המשפט המחוזי מחודש יוני 2016.
20.
המבקשים טוענים כי למשיבה ניתן יומה בפני
הבורר וניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה והיא ממשה זאת בחקירות העדים מטעם התובעים בבוררות ביחס לטענותיה המועלות בתביעה זו. יתר על כן במסגרת הבוררות הגישה המשיבה במהלך חקירתה את המבקשת מס' 6 (הנתבעת מס' 13) מסמך נטען ביחס להלוואה לפירעון משכנתא שניתנה לפי הטענה לנתבעת 13 וכחלק מתצהיר עדותו הראשית של מנהל המשיבה, פיני מזרחי, הגישה המשיבה את נספח 4 לכתב התביעה שהוא נספח להסכם התמ"א שבוטל נוכח הפרות המשיבה.
21.
במהלך הבוררות, בדיון מיום 10.7.16, נחקר מנהל המשיבה פיני מזרחי בעניין נספח 4 ובעניין טענותיה של המשיבה בעניין איטום גג הבניין, וביחס לפלוגתאות שהיא מבקשת להעלות כעת.
22.
מההסכמה הדיונית של המשיבה משתמע וויתור על תביעותיה כלפי המבקשים, והיא הייתה מנועה אז, ועודנה מנועה היום, מלהגיש תביעה נגד המבקשים. כן היא מנועה מלהגיש את התביעה משלא השיגה על ההחלטה מיום 23.5.16 שנתנה תוקף להחלטה הדיונית ומשלא ביקשה לתקן את כתב הגנתה ולפעול בדרך היחידה שנותרה בפני
ה והיא העלאת טענת קיזוז. המשיבה ניסה לפעול בניגוד למניעות זו כשהעלתה לראשונה טענת קיזוז במסגרת בקשה לאישור סכום ההוצאות שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי לצורך פתיחת תיק הוצל"פ נגד המשיבה.
23.
המבקשים טוענים כי מעשה בית דין והשתק פלוגתא חלים לא רק על פלוגתאות שהועלו על ידי בעלי הדין בהליך משפטי קודם אלא אף על טענות שהיה על בעלי הדין להעלות במסגרת ההליך. על צד להליך לדאוג להביא בפני
בית המשפט את כל טענותיו הרלוונטיות במועד.
24.
לטענתם, המשיבה מודה שהיא הפרה את ההסכם ונספחיו והיא שהביאה בהתנהלותה לביטול ההסכם,
ובהתאם לסיכול תנאי בחוזה, וממילא אינה זכאית להסתמך על אי התקיימותו.
25.
בסעיף 1.3 לנספח להסכם נקבע: "היה ולא ינתן היתר תמ"א 38 ולא יבוצע הפרויקט ישולם סך של 120 ₪ למטר בצירוף מע"מ בגין תיקון הגג, לא יאוחר מיום 30 יום מהדרישה לתשלום". הסכם התמ"א בוטל נוכח התרשלות התובעת. גם אם נלך לשיטת המשיבה להיבנות מנספח 4 לתביעה שבוטל וסוכל התנאי בו על ידי המשיבה, הרי שמכל מקום האמור בו מתייחס אך ורק להוצאות איטום הגג למניעת נזילות, ומהיכן הסיקה המשיבה כי היא זכאית להחזר עבור שכ"ט ע"ד נרדי, תשלום הוצאות עבור היתר בניה, הוצאות עבור הטמנת פסולת ועוד.
26.
המשיבה הסתירה מבית המשפט מידע בדבר סירובה לשלם את ההוצאות שנפסקו נגדה והמבקשים נאלצו לפעול להשיגם באמצעות פתיחת תיק הוצל"פ והטלת עיקולים כנגד המשיבה.
27.
המבקשים הנוספים הגישו אף הם בקשה לסילוק על הסף שעיקרה חזרה על טענות המבקשים. כן טענו כי סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים (חלק כללי) אוסרים על קיום חוזה לא חוקי ומאפשרים לבתי המשפט לפטור מחובת השבה על פי חוזה כזה. כן לטענתם, דיני עשיית עושר ולא במשפט מעניקים משקל לשיקולי צדק ויושר ומי שפועל בניגוד לחוק אינו קונה לו זכות. כן טענו כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי בהגשתה וכי היה על המשיבה להעלות טענות אלה במסגרת הבוררות. משלא עשתה כן היא מנועה מלהגיש התביעה.

טענות המשיבה
28.
המשיבה טוענת כי תניית הבוררות היא בקשר להסכם התמ"א ולא בקשר לנספח שמכוחו מוגשת התביעה.
29.
כן טוענת החברה כי הבקשה אינה תואמת את הוראות הדין ולא ניתן למחוק תביעה על הסף בגין תניית בוררות אלא יש לבקש עיכוב הליכים והעברה לבורר.
30.
הנתבעים לא פעלו כך וכעת הם מנועים מלהגיש בקשה נוספת ומתוקנת.
31.
כמו כן, בהתאם לדין, אם מוגשת תביעה לבית המשפט ובעל דין שהוא צד להסכם בוררות מבקש לעכב התובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים ולא ימחק את התביעה, ובלבד שהצד שביקש עיכוב הליכים מוכן לעשות את הדרוש לקיום הבוררות. הנתבעים לא ביקשו עיכוב הליכים מחמת תניית בוררות ואף לא הצהירו כי הם מוכנים לשאת בעלותו של הליך הבוררות (אשר יקר מניהול ההליך בבית המשפט).
32.
בנוסף טוענת המשיבה כי לא כל הסעדים המתבקשים קשורים בנספח (למשל חובה האישי של נתבעת 13), ואם הייתה התביעה מוגשת בבוררות, סביר שהנתבעים היו טוענים כי חלק מהעילות אינן כפופות לתניית הבוררות.
33.
לא קיים השתק פלוגתא. הסעדים הנתבעים מעולם לא נדונו, וההיפך הוא הנכון. פסק הבורר אשר הוציא את הפרויקט מידי התובעת, הקים, בין היתר, עילות תביעה נגד הנתבעים. וודאי שלא נדונו בבוררות המחלוקות הקשורות בביטול הפרויקט כתוצאה מפסק הבורר. התובעת פנתה לגבות את התשלום מהנתבעים רק לאחר שהפרויקט הופקע מידיה ובהתאם להסכמה עם הנתבעים לפיה הם ישלמו לה בגין כך אם יבוטל הפרויקט.
34.
המשיבה לא השתהתה בעמידה על זכויותיה.
35.
טענות המבקשים והמבקשים הנוספים לפיה התובעת התרשלה או לא ביצעה את העבודות כראוי וכיוצא באלה טענות, מקומן בכתב תביעה.
36.
אין לסלק תביעה על הסף אלא אם נעלה מכל ספק כי התובע לא יוכל לקבל את הסעדים שהוא טוען להם, ואין המצב כך בענייננו. כן לטענתה, די בהצצה חטופה בהיקף הבקשה (18 עמודים) על מנת לדחותה. בקשה למחיקה על הסף צריכה להיות פשוטה וכזו שאינה מצריכה בירור עובדתי מורכב.
37.
המבקשים והמבקשים עצמם מודים שהתובעת לא הגישה תביעה שכנגד (שהרי טרם עמדה לה עילה לתבוע שכן טרם הגיע הסירוב לשלם וטרם בוטל הפרויקט), ואזי לא ניתן לטעון כי ניתן לה יומה.
38.
בתשובה טוענים המבקשים כי הבקשה היא לסילוק על הסף בשל מעשה בית דין, השתק פלוגתא ומניעות שקמו למשיבה מכוח הליך הבוררות ופסק הבורר, נוכח תניית הבוררות שנקבעה בהסכם שבין הצדדים ובשל כך שהמשיבה עושה שימוש בזכות שלא בתום לב בניסיון שלישי לגבות כספים שלא כדין חרף העובדה שהמשיבה היא שהביאה לסיכול התנאי בחוזה, וממילא לא זכאית ליהנות ממנו, בין היתר, מכוח הכלל של 'מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה'. לטענתם המשיבה מודה בקיומה של תניית הבוררות וטוענת כי על המבקשים לבקש עיכוב ההליכים נוכח תניית הבוררות, ולכך אין לתת יד. הנתבעים טוענים כי הניסיון לטעון כי הנספח להסכם התמ"א לא בוטל, בשונה מההסכם עצמו הוא מלאכותי, מה גם שהנספח הוגש בפני
הבורר ונדון בפני
ו.

דיון והכרעה
39.
הבקשות הוגשו, כמפורט לעיל, על ידי המבקשים והמבקשים הנוספים. הנתבעים 1, 6-5, 12-11, אשר אינם מיוצגים, לא ביקשו לסלק את התביעה נגדם על הסף. בכתבי ההגנה שהגישו, ביקשו לדחות את התביעה נגדם. הנתבעים 1, 6-5, 12-11 טענו להיעדר יריבות בינם לבין התובעת, וכי לא היו צד להליך משפטי קודם בין המשיבה לבין מי מבעלי הדירות, ובפרט לא היו צד להליך הבוררות. כן טענו כי רצונם היה ונשאר שההסכם שנכרת עם המשיבה יתממש. הנתבעים 6-5 טענו כי על רצונם במימוש ההסכם הצהירו בעדויותיהם לפני הבורר.
40.
עיון בסעיף 22 להסכם שבין הצדדים, כמצוטט בסעיף 4 לעיל, מעלה כי תניית הבוררות נוסחה באופן רחב ביותר "כל סכסוך הנוגע להסכם זה".
41.
לא יכול להיות חולק כי כל שעשתה המשיבה, הן ביחס לגג, הן ביחס לתשלומים ששילמה, ואף התשלום לנתבעת 13, נעשה בקשר עם ההסכם שהיה בין הצדדים, ובלעדיו, אלו לא היו נעשות.
42.
משכך, רכיבי התביעה כולם הינם בעניינים הנוגעים להסכם, ולכאורה, למצער בעת שההסכם היה בתוקף, חלה עליהם תניית הבוררות שבסעיף 22 להסכם, בין אם רכיבי התביעה נובעים מהנספח להסכם ולא מההסכם עצמו, ואף אם אלו נובעים מעניינים אחרים הנוגעים להסכם.
43.
העובדה שבמסגרת הבוררות הוצהר, לבקשת התובעים בבוררות, ומחמת מעשיה ומחדליה של המשיבה, על בטלותו של ההסכם, אין בה כשלעצמה להוביל בהכרח למסקנה כי אין עוד תוקף לתניית הבוררות.
44.
אולם, המבקשים והמבקשים הנוספים לא עתרו לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות שבין הצדדים, אלא לסילוק על הסף של התביעה מהנימוקים שפירטו. ממילא גם לא הצהירו, כנדרש עפ"י סעיף 5(א) לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968.
45.
מכאן יש לבחון את עתירת המבקשים והמבקשים הנוספים לסילוק התביעה על הסף מהנימוקים שהעלו, וכפי שיפורט להלן, דין בקשה זו להידחות.
46.
הסכם הבוררות עליו הסכימו הצדדים ואשר קיבל תוקף של החלטה בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ביום 23.5.16 עניינו היה אך ורק תביעת התובעים לפני בית המשפט המחוזי.
47.
המבקשים והמבקשים הנוספים עצמם טוענים ומדגישים כי הוסכם שכתבי הטענות שעל בסיסם תתנהל הבוררות יהיו כתב התביעה שהגישו, כתב ההגנה שיגישו הנתבעות ובהן המשיבה שלפניי, וכתב תשובה של התובעים שם. לא עמדה באותה עת לפני בית המשפט תביעה נגדית של המשיבה שלפני.
48.
לא אף זאת אלא שהתובעים בבוררות התנגדו לניסיונות המשיבה להגיש כתב תביעה שכנגד ולהביאו לפני הבורר, וכן התנגדו לכך שטענותיה אלו יועלו במסגרת הבקשה להוצאות שהגישו לבית המשפט המחוזי לאחר שניתן פסק הבורר.
49.
ממילא לא נדונו טענות אלה של המשיבה בבוררות, ואין בעובדה שהייתה התייחסות לנספח על ידי מי מהצדדים, בתצהירים, בחקירות או על ידי הבורר, כדי לשנות תוצאה זו.
50.
אין גם ממש בטענת המבקשים והמבקשים הנוספים לפיה ככל שרצתה המשיבה, היה עליה להביא טענות אלה לפני בית המשפט המחוזי או לפני הבורר, מאחר ועל בעל דין להביא את כל טענותיו ב"חבילה אחת" והוא מושתק לא רק בטענות שהעלה בהליך קודם אלא גם בטענות שיכול היה להעלות בהליך קודם. אמירה זו מתייחסת למצב בו בעל דין הגיש הליך, אולם, כאמור, המשיבה לא הגישה תביעה שכנגד, וממילא קיימת ושרירה זכותה לעשות כן. ממילא גם לא נעשה על ידי המשיבה דבר שיש בו כדי להוות ויתור על טענותיה.
51.
איני מקבלת את טענת המבקשים הנוספים ביחס לאופן שבו רשאי לנהוג בית המשפט בחוזה בלתי חוקי. אין מדובר בענייננו בחוזה בלתי חוקי, וטענה כזו לא הועלתה על ידי מי מהצדדים. בנוסף, האופן שבו יש להתייחס בנסיבות קונקרטיות לחוזה בלתי חוקי מצריכה בירור עובדתי.
52.
טענת השיהוי שהעלו המבקשים והמבקשים הנוספים, אין בה כדי לסלק את התביעה על הסף, אלא לכל היותר, עליה להתברר במסגרת שמיעת ראיות, כמו גם טענות נוספות של המבקשים והמבקשים הנוספים כגון הטענה שהמשיבה ביצעה עבודה רשלנית.
53.
השאלה אם הנספח להסכם בטל יחד עם ההסכם היא שאלה המצריכה בירור עובדתי בין היתר של נסיבות חתימת הנספח.
54.
זאת ועוד, כאמור, עילת התביעה של המשיבה מבוססת הן על הנספח להסכם והן על דיני עשיית עושר ולא במשפט. לפיכך, אף אם אצא מנקודת המוצא הנטענת על ידי המבקשים והמבקשים הנוספים לפיה בטל הנספח מכל וכול, הרי שאין בכך כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.
55.
לאור כל האמור לעיל, נדחות הבקשות של המבקשים והמבקשים הנוספים.
56.
המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 1,500 ₪, וסכום נוסף של 1,500 ₪ ישולם על ידי המבקשים הנוספים למשיבה.
57.
נקבע דיון קדם משפט ליום 13.9.18 שעה 09:30.






ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 45127-05/17 מ.פ.עמית בניה ויזום בע"מ נ' משה תורג'מן, יהודית מיור, איתי פיזנטי ואח' (פורסם ב-ֽ 05/03/2018)