פסקי דין על סעיד זאמל

4636-02/16 פלא     08/03/2018




פלא 4636-02/16 מדינת ישראל נ' סעיד זאמל








בית משפט השלום לתעבורה בחדרה

פל"א 4636-02-16 מדינת ישראל נ' זאמל

08 מרץ 2018



לפני כבוד השופט אלכס אחטר




המאשימה



מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד זרה ממויה


נגד

הנאשם


סעיד זאמל
ת.ז.
023420938
ע"י ב"כ עו"ד אביעד חייט


<#2#>


גזר דין

מבוא:
הנאשם הועמד לדין על כך שביום 24.8.15 סמוך לשעה 17:00, בכפר קרע, בסמוך למפעל הבלוקים, נהג ברכב מסוג מיצובישי מ.ר. 82-579-20.
הנאשם נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף לאחר שרישיונו פקע בשנת 2002 ובהיותו פסול לנהיגה לאחר שבגזר דין אשר ניתן בעניינו, בנוכחותו ובנוכחות סניגורו, בתיק פל"א 2866-02-13 מיום 5.5.13 נפסל רישיון הנאשם למשך 3 שנים הנאשם לא הפקיד רישיון.
כאמור, הנאשם נהג ברכב בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח המכסה נהיגתו.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן: נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א 1971 (סמל סעיף 2002), נהיגה בזמן פסילה – עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1971 (סמל סעיף 2023) ונהיגה ללא ביטוח – עבירה על סעיף 2(א)+2(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970 (סמל סעיף 2106).

תשובת הנאשם לאישום
:
ביום 11.9.16 כפר הנאשם במיוחס לו, בפרט בעובדה שנהג, והתיק נקבע לשמיעת ראיות ואולם, ביום 20.11.16 הנאשם ביקש לחזור בו מכפירתו והודה במיוחס לו.
לאחר הרשעת הנאשם, ביקש בא כוחו להפנות את מרשו אל שירות המבחן על מנת שיוגש תסקיר בעניינו שיבחן, בין היתר, את שאלת הארכת התנאי שהוטל על הנאשם בגין הרשעה קודמת בתיק פל"א 2866-02-13 תנאי בר הפעלה למשך 10 חודשים. ב"כ המאשימה לא התנגדה ובית המשפט נעתר לבקשה.


תסקיר שירות המבחן
:
ביום 4.7.17 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של הנאשם לאחר שהלה הופנה בשנית על ידי בית המשפט.
מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 48 נשוי ואב לחמישה ילדים חלקם קטינים, אשר כולם סמוכים על שולחנו. קצין המבחן ציין כי בנו הבכור של הנאשם שוהה במוסד לאחר שחלה במחלה קשה ונותר משותק וללא יכולת דיבור וכי הנאשם עזב את לימודיו בטרם השלימם מתוך רצון לעזור בפרנסת משפחתו כאשר אביו חלה.
קצין המבחן תיאר שלאור מחלת בנו של הנאשם, התדרדר מצבו הכלכלי, הוא נקלע לחובות גדולים ופשט רגל.
קצין המבחן סקר את גיליון הרשעותיו הפלילי והתעבורתי של הנאשם הכוללים 57 הרשעות תעבורה קודמות כאשר בגין הרשעתו האחרונה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה של 10 חודשים בר הפעלה בתיק זה.
מהתייחסות הנאשם לעבירה, קצין המבחן התרשם שהוא מתקשה לבחון את התנהגותו הבעייתית, מצמצם מאחריותו לביצועה וכי הנאשם לא הפנים את גבולות החוק.
קצין המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי עבריינות מושרשים והתנהגות אנטי סוציאלית ואולם, נמנע מלהמליץ על הארכת המאסר המותנה.

בדיון אשר התקיים ביום 10.7.17 ביקש ב"כ הנאשם להיפגש עם נציגי המאשימה בטרם יישמעו הטיעונים לעונש ובית המשפט נעתר לבקשתו. אולם, הצדדים לא הגיעו להסכמה וטיעונים לעונש נשמעו ביום 20.7.17 ללא נוכחות הנאשם. משכך, נדחה הדיון להשלמת הטיעונים בנוכחות הנאשם ליום 22.8.17. בדיון זה, הודיע הנאשם על החלפת הייצוג ובא כוחו החדש טען שבכוונת הנאשם לחזור בו מהודאתו. על כן, ומפאת החלפת הייצוג, נדחה הדיון בנוכחות הנאשם ליום 25.10.17.
בדיון מיום 25.10.17 הודיע ב"כ הנאשם שהנאשם אינו חוזר בו מן ההודאה אולם עתר להפניית עניינו של הנאשם פעם נוספת אל שירות המבחן וזאת לאור המאסר על תנאי הניתן להפעלה בתיק זה ולאחר שהנאשם לא הבין את תפקיד שירות המבחן ולא הציג בפני
הם את התמונה כולה.
בית המשפט נעתר, מלפנים משורת הדין והפנה את הנאשם לשירות המבחן פעם נוספת ואילו טיעונים לעונש נקבעו ליום 30.1.18.

התסקיר המשלים מטעם שירות המבחן הוגש ביום 22.1.18 וממנו עלה כי הנאשם לקח אחריות על העבירות בהן הודה והורשע והסביר שנהיגה ברכב אפשרה לו לעמוד במשימות שמילא במסגרת המשפחה, לרבות ליווי בנו ואחיו החולים לבדיקות תכופות.
כמו כן, הנאשם הביע חרטה והבטיח להימנע מחזרה על עבירות אלו.
קצין המבחן ציין כי בשלב זה, הנאשם אינו פנוי רגשית לטיפול ושב על עמדתו כי יש להטיל על הנאשם ענישה שתציב לו גבולות ברורים, עם זאת, לאור הנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות הן בריאותית והן כלכלית, המליץ קצין המבחן להאריך את המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות, אותן יבצע הנאשם במועצה מקומית ערערעה בפיקוח שירות המבחן.

טיעונים לעונש וראיות הצדדים
:
בדיון אשר התקיים לפני ביום 30.1.18, הפנתה ב"כ המאשימה לנסיבות ביצוע העבירות בהן אחז הנאשם בהגה על אף פקיעת רישיונו בשנת 2002 ועל אף היותו פסול לנהיגה. עוד הפנתה ב"כ המאשימה לגיליון הרשעותיו של המבקש בהם 57 הרשעות תעבורה קודמות ולכך שמאסר על תנאי חג מעל ראש הנאשם אך לא הרתיעו וניתן להפעילו בתיק זה.
ביחס לתסקירי שירות המבחן, טענה ב"כ המאשימה כי התסקיר הראשון היה תסקיר שלילי ואילו התסקיר המשלים חיובי יותר בהמלצתו, אך איננו נשען על תשתית עובדתית שונה מלבד דברי הנאשם. כמו כן, הפנתה לכך שקצין המבחן התרשם שהנאשם אינו פנוי להליך טיפולי ומשום כך, טענה שאין להקל עימו. מכל מקום, טענה שבית המשפט איננו מחויב לאמץ את התסקיר ועתרה להפעלת עונש המאסר על תנאי וזאת במצטבר לעונש מאסר בפועל לתקופה של לכל הפחות 6 חודשים שיוטל על הנאשם. בנוסף, עתרה ב"כ המאשימה להטלת פסילה ממושכת, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס וצירפה פסיקה רלוונטית.

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש שהעבירה בוצעה בשנת 2015 בחלקו האחרון של התנאי כאשר הנאשם נתון בקשיים רבים רפואיים וכלכליים.
ב"כ הנאשם הפנה אף הוא לעברו התעבורתי של הנאשם אך טען שבנסיבות בהן בוצעו עבירות על רקע היות הנאשם נהג מקצועי, הרי שאין זה עבר מכביד.
לבסוף, ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן, כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר המשלים, לאור כך שלא הבין את מהותו בעת עריכת התסקיר הראשון, ועתר להארכת התנאי תוך אבחון הפסיקה אותה צירפה ב"כ המאשימה. ב"כ הנאשם צירף מכתב שנערך על ידי עו"ס המכון האונקולוגי בבית החולים "שיבא" וכן אסופת מסמכים הנוגעים למצבם הרפואי של אחיו של הנאשם ובנו של הנאשם, כמו גם להיקף חובותיו של הנאשם.

הנאשם, בדברו לעונש, ביקש את רחמי בית המשפט מאחר שבנו ואחיו נזקקים לו. לדבריו, אשתו מסיעה אותם ברכב, אך הם נזקקים לו והוא הבטיח כי לא ישוב על מעשיו יותר.

דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בביטחון הציבור. בנוסף, גלום בה זלזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.

לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו):

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רשיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רשיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".

כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ".


מעשיו של הנאשם, המתבטאים בנהיגה בפסילה ללא רישיון שפקע בשנת 2002 ועת מרחף מעל ראשו עונש מאסר מותנה בר הפעלה של 10 חודשים, מלמדים על העוצמה הרבה של הפגיעה בערך החברתי המוגן כאמור לעיל, וזאת מקום בו יכול היה הנאשם בנקל להימנע מביצוע העבירות.
לעניין זה אזכיר שהנאשם עצמו אמר כי אשתו מסיעה אותו ואת אחיו אל הטיפולים אותם אחיו מקבל.

לפיכך, מתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בנסיבות התואמות לענייננו, כפי שנקבע בפסיקה נע בין מאסר של 6 חודשים ועד 20 חודשי מאסר בפועל. באשר לתקופת הפסילה נקבע בפסיקה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשים ל- 60 חודשים, בצירוף עונשי פסילה מותנים וקנס.
בענייננו, הנאשם הורשע בעבירות נהיגה בזמן פסילה בפעם השניה וזאת, כך שעונש מאסר על תנאי כחרב מעל צווארו. עם זאת, העבירה בגינה הורשע הנאשם בתיק פל"א 2866-02-13 בוצעה בשנת 2013 ומאז ועד לעבירות בגינן הורשע בתיק זה, לא ביצע הנאשם עבירות אחרות ואף לאלה לא נלוו עבירות אחרות דוגמת נהיגה בשכרות, גרימת חבלה וכדומה.
מכאן, שלא ניתן להסיק ממקרים אחרים חמורים יותר למקרה זה ואני קובע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר בפועל אשר יכול ויבוצעו בעבודות שירות ועד 16 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה לתקופה שבין 12 חודשים לבין 48 חודשים.


עתירת בא כוח הנאשם להארכת התנאי – סעיף 56 לחוק העונשין:
על פי הוראות סעיף 55(א) לחוק העונשין, נאשם אשר נדון למאסר על תנאי והורשע בגין עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי. מטרתו של עונש המאסר המותנה, להוות מעין חרב אשר תלויה מעל ראשו של הנאשם, באופן שהמאסר המותנה יכול להפוך למאסר בפועל של ממש. באופן זה, יחויב הנאשם אשר נדון לעונש מאסר מותנה, לנהוג בזהירות יתרה בתקופת התנאי וככל שאכן לא יפר את תקופת התנאי, כך ההנחה היא שיקפיד ביתר שאת בהמשך דרכו גם לאחר תום תקופת העונש המותנה.

סעיף 56(א) לחוק העונשין, מאפשר את הארכת המאסר המותנה וקובע:

"בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל

את המאסר על תנאי"
.

בענייננו, נגד הנאשם תלוי מאסר מותנה, בר הפעלה, של 10 חודשים אשר ניתן בנוכחותו, בתיק פל"א 2866-02-13 בגזר דין שניתן ביום 5.5.13. למען השלמת התמונה אציין כי גזר דין זה, ניתן מתוקף הסדר טיעון אשר גובש בין הצדדים במסגרתו הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שימוש ברישיון נהיגה מזויף, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראות שוטר.
במסגרת גזר הדין, הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל לביצוע בעבודות שירות, פסילה בפועל לתקופה של 3 שנים, פסילה על תנאי, קנס ומאסר מותנה 10 חודשים למשך 3 שנים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – סעיף 40יא לחוק העונשין:
הנאשם, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1988 ולחובתו 57 הרשעות קודמות, רובן עבירות מסוג ברירת משפט.
הנאשם בן 48 נשוי ואב לחמישה ילדים חלקם קטינים, כאשר מתסקיר שירות המבחן עולה שהוא ומשפחתו מצויים בקשיים כלכליים ובריאותיים משמעותיים. כאמור, בנו סובל משיתוק ונזקק לעזרה בכל צרכיו ואילו אחיו חלה במחלה קשה ונעזר בנאשם להגעה לטיפוליו הרבים ותכופים.

אמנם הנאשם נשא בעונש מאסר בהרשעתו הקודמת, אך מאסר זה בוצע בעבודות שירות ולמעשה, יהיה זה מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח. בנתוניו של הנאשם, יכול ויהיה במקרה זה כדי לדרדר את מצבו ומצב משפחתו ולהחטיא בכך את האינטרס הציבורי שבענישת הנאשם.

הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והעדים, לקח אחריות על מעשיו, הודה בעבירות המיוחסת לו בכתב האישום
, והביע חרטה, הגם שהתנהלותו הערימה קשיים על ניהול המשפט.

אני ער להבדלים בין המלצת שירות המבחן בתסקיר הראשון לבין המלצת שירות המבחן בתסקיר המשלים
עם זאת, כגוף מקצועי האמון על מתן תמונה מלאה לבית המשפט, חזקה על שירות המבחן שבחן באופן יסודי את עניינו של הנאשם ולא בכדי שינה המלצותיו מן התסקיר הראשון אל התסקיר המשלים.

כפי שנאמר זה מכבר, העבירות אותן ביצע הנאשם עבירות חמורות המה ולא זו אף זו, אלא שביצען פעם שניה בעוד שעונש מאסר על תנאי מרחף מעל לראשו אך לא מרתיעו. עובדה זו, יש בה די כדי לדון את הנאשם לתקופת מאסר בפועל. עם זאת, נתבקש בית המשפט על ידי ב"כ הנאשם להאריך את תוקף התנאי חלף הפעלתו וזאת מנסיבות חייו הקשות של הנאשם, בהסתמך על המלצת שירות המבחן.

בצדק, עותרת המאשימה במסגרת הטיעונים לעונש להטלת עונש מאסר בפועל במצטבר לתנאי שיופעל
וכאמור, במצב דברים אחר, לאור חומרת העבירות, היה מקום לדחות את העתירה אך בענייננו, לאור מכלול הנימוקים והנתונים אשר הוצגו בפני
י, מצאתי כי יש להקל עם הנאשם ולתת לו הזדמנות אחרונה לתקן דרכיו.

כיום, גם לאחר חקיקתו של תיקון 113 לחוק העונשין, מוכרע עניינו של הנאשם גם לאור נסיבות ונתונים אישיים של העושה. לא ניתן להתעלם בעת קביעת העונש המתאים מנתונים אישיים של הנאשם, נסיבותיו וההשלכות של שליחתו לנשיאת מאסר מאחורי סורג ובריח בייחוד במקרה בו שירות המבחן נמנע מהמלצה שכזו.

אמנם שירות המבחן לא מצא שהנאשם פנוי להתערבות טיפולית, אך הנאשם, המגיע מרקע סוציואקונומי קשה, מלווה את בנו ואחיו במחלותיהם הקשות לטיפוליהם וצרכיהם התכופים ותומך בבני במשפחתו, הבין שהשלב הנוכחי הינו גורלי לגבו, היינו המרחק בין החרות והחופש לבין המאסר אינו רב כלל וכלל.
לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"פ 4015/98 אלימלך נ' מ"י: "הוראה זו של הארכת או חידוש תקופת התנאי באה לעולם, מאחר ונוצרים מקרים בהם הפעלת המאסר על תנאי שנקבע קודם לכן נוגד את הצדק, במידה כזו שאף שנתמלאו תנאי ההפעלה, מן הראוי שלא להפעילו באותו מועד".

סוף דבר, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את נימוקיהם, סבורני שהאינטרס הציבורי ייצא נשכר מהארכת התנאי החג מעל הנאשם תחת מיצוי הדין עמו (עפ"ת 6597-09-15 מ"י נ' עוקר [ניתן ביום 21.1.16]). עם זאת, בית המשפט מבהיר לנאשם שככל ולא יינצל את ההזדמנות אשר ניתנת לו, הרי שלא יהיו הזדמנויות נוספות ובמידה וישוב לבצע עבירות, הרי שעונש המאסר יהיה חב הפעלה.
מובן, כי את ההקלה ממתחם העונש ההולם אותה מקבל הנאשם, תאזן פסילה ארוכה יותר אשר תשרת את האינטרס הציבורי ואת שיקולי ההרתעה וכן צו מבחן במסגרתו יעמוד הנאשם בפיקוח שירות המבחן.

משנאמר כל זאת, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים אשר צוינו לעיל, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.
אני מחדש את המאסר על תנאי בן 10 חודשים שהוטל על הנאשם ביום 5.5.13 בתיק פל"א 2866-02-13 בשנתיים נוספות החל מהיום.

2.
אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים. המזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה נכון להיום וזאת ללא צורך בהפקדת רישיון או תצהיר, הפסילה תחושב מהיום אלא אם כן תלויות נגד הנאשם פסילות נוספות ובמקרה כזה הפסילה תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת.

3.
אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

4.
הנאשם יבצע עבודות של"צ - שירות לטובת הציבור בהיקף של 200 שעות במועצה מקומית ערערה בפיקוח שירות המבחן.

הוסבר לנאשם כי ככל שלא יבצע את עבודות השל"צ, יכול ותוגש בקשה להפקעת צו השל"צ ובמקרה שכזה
עניינו יובא לבית המשפט לצורך דיון מחודש ברכיבי הענישה של גזר הדין.

5.
הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים מהיום.
שירות המבחן יהיה רשאי מעת לעת לזמן את הנאשם ולעמוד על מצבו וככל שיהיה צורך בכך יוגש עדכון מתאים לבית המשפט. שירות המבחן יהיה רשאי ככל שהנסיבות יתאימו לכך לשלב גם את הנאשם במסגרת טיפולית מתאימה לעברייני תעבורה.
מובהר לנאשם כי
אם לא יעמוד בצו המבחן, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

6.
קנס בסך 3,000 ₪.
הקנס ישולם ב – 6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 20/6/18 ובכל 20 לכל חודש עוקב שלאחריו.





המזכירות תשלח העתק גזר הדין אל שירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.


ניתן והודע היום כ"א אדר תשע"ח,
08/03/2018
במעמד הנוכחים.


אלכס אחטר
, שופט







פלא בית משפט לתעבורה 4636-02/16 מדינת ישראל נ' סעיד זאמל (פורסם ב-ֽ 08/03/2018)