פסקי דין על אלחנטי ליאורה | פסקי דין על אישי ישיר חברה לביטוח (1996) | פסקי דין על ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

110985/01 א     01/08/2005




א 110985/01 אלחנטי ליאורה נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ, ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




9
בתי המשפט
א 110985/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
01/08/2005
תאריך:
כב' השופטת ח. וינבאום וולצקי

בפני
:

אלחנטי ליאורה

ע"י ב"כ עוה"ד ע. בן חיים

בעניין:
התובעת
נ ג ד
1 . אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ

2 . ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

3 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ע. חרל"פ
הנתבעות
פסק דין

מבוא

1. עניין לנו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

2. התובעת, ילידת 14.4.56, נפגעה בתאונת דרכים ביום 3.1.01 בעת שנהגה ברכבה ורכב פגע בה מאחור.

3. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה והנכות

4. התובעת טופלה בבי"ח מאיר בכפר סבא ושם התלוננה על כאבים בצוואר ובגב תחתון. בבדיקה במיון נמצאה רגישות באזור דיסטלי של עמ"ש צווארי ומותני. התובעת טופלה ע"י מתן צווארון ואנלגטיקה ושוחררה לביתה.

בהמשך טופלה בשל כאבי צוואר הקורנים לכתף ימין וכף יד ימין. התובעת התלוננה על חולשה בגפה הימנית, כאבי ראש והתקפים של טשטוש ראייה. התובעת עברה טיפולי פיזיותרפיה וכירופרקטיקה.

5. כב' השופט אל-יגון מינה מומחים בתחום הנוירולוגי והאורטופדי לבדיקת התובעת ומתן חוות דעת באשר למצבה כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

6. פרופ' מלמד, אשר מונה כמומחה בתחום הנוירולוגי לא מצא כל נכות בתחומו כתוצאה מהתאונה. על פי חוות דעתו בדיקתה הנוירולוגית של התובעת הייתה תקינה והוא לא מצא בבדיקתו כל עדות לחולשה פרוקסימלית, דיסטלית או גלובלית בידה הימנית. הוא גם לא התרשם מקיומה של תסמונת פוסט- טראומטית.

7. פרופ' מלמד מוצא לציין כי התובעת טענה בפני
ו כי עובר לתאונה הייתה בריאה לחלוטין הגם שמעיון בכרטיסה הרפואי עולה כי מצויות בו תלונות על כאבי ראש, סחרחורת, איבוד שיווי משקל והתעלפויות. בשנת 1992 אושפזה במחלקה הנוירולוגית בבי"ח מאיר בעקבות תלונות דומות לרבות התלונה של חולשה ביד ימין. התובעת עברה בירור הדמייתי של mri אשר העלה חשד לנגעים של טרשת נפוצה. בדיקות נוספות שללו אבחנה זו. גם בדיקת mri לאחר התאונה נמצאה תקינה.

8. ד"ר צ. סיגל אשר מונה כמומחה בתחום האורטופדי מצא לקבוע לתובעת 1% נכות בגין הגבלה קלה מאד בטווחי התנועות בצוואר. הוא מציין כי בדיקת פוטנציאלים מעוררים שבוצעה ב - 12.2.01 יכולה להצביע על הפרעה שורשית ב - 5c - 6c מימין אך לא נמצאה כל עדות ללחץ על מבנים עצביים.

המומחה מצא שהיקף זרוע שמאל גדול ב - 1 ס"מ מזרוע ימין אך קובע כי הבעיה של חולשה בגפה הימנית העליונה אינה חדשה ולא הוחמרה עקב התאונה.

הוא קובע כי בחודש הראשון סבלה התובעת מנכות של - 100% נכות ובחודש שלאחריו מ - 50% נכות זמנית. לאחר מכן המצב התייצב לנכות קבועה בת 1% נכות לפי סעיף 37 (5) א' חלקי.

9. ד"ר סיגל זומן לחקירה ע"י ב"כ התובעת. ב"כ התובעת טוען כי חוות דעתו של המומחה נסתרה בחקירתו הנגדית. הוא מפנה לממצא של חולשה בגפה עליונה ימנית שנמצא גם בבדיקתה של התובעת ע"י המומחה, ומבקש ללמוד מכך כי לתובעת קיימת נכות בשיעור שלא יפחת מ - 10% בגין החולשה בגפה זו.

אין בידי לקבל טיעון זה. לתובעת ממצאים בגפה העליונה הימנית שנים מספר עובר לתאונה. הממצאים והתלונות היו צריכים להיות משמעותיים נוכח העובדה שהתובעת נשלחה לבצע בדיקות שונות לרבות בדיקת mri והיא אף אושפזה לצורך בירור הממצאים הללו. העובדה שלרופאים לא הייתה אבחנה חד משמעית באשר למקור התסמינים אין בה כדי לקשור את הממצאים הללו לאירוע מאוחר דוגמת התאונה נשוא כתב התביעה. ראיתי לקבל את מסקנתו של המומחה כי החולשה אינה פועל יוצא של הפגיעה בתאונה.

עוד ראיתי להביא בחשבון כי התובעת נמנעה מלדווח על בעיותיה הרפואיות בעבר למומחה, פרופ' מלמד, ואף בחוות דעתו של ד"ר סיגל אין כל ציון באנמנזה כי התובעת מסרה לו על אותם בירורים רפואיים שעברה בשעתה.

10. ד"ר סיגל נדרש גם לקביעתו כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 1% בגין הגבלה קלה מאד בתנועות הצוואר. לטענת ב"כ התובעת הרי שעל-פי תקנות המל"ל יש לקבוע 10% נכות בגין ממצא של הגבלה קלה. הוא מפנה אף למסמך שרשם המומחה בעת הבדיקה, טיוטת חוות דעתו, ושם מצא לציין "הגבלה קלה". המומחה לא ציין אם בדק את טווחי התנועה ומכל מקום לא צוין הדבר בחוות דעתו.

11. אכן על-פי נייר העבודה, נ/2, מצא המומחה הגבלה קלה בתנועות הצוואר אצל התובעת ולא כפי שניסח זאת בחוות דעתו שהוגשה לבית המשפט: "הגבלה קלה מאד".

גם תוצאות בדיקות ההדמיה שנעשו לתובעת לאחר התאונה מלמדות על ממצאים של בלטי דיסק בחוליות הצוואריות.

הסבריו של המומחה באשר להבדל בשיעור המגבלה שמצא בצוואר לא הניחו את דעתי. לאחר ששקלתי בדבר ראיתי לקבוע את נכותה של התובעת בגין המגבלה בתנועות הצוואר בשיעור של - 5% מתואם לפי סעיף 37 (5) א' למבחני המל"ל.

12. על כן נכותה הרפואית של התובעת תולדת התאונה עומדת על 5% נכות.

הנכות התפקודית

13. התובעת טוענת כי בעקבות התאונה היא מתקשה לבצע את עבודתה כמנהלת יחידת בנקאות פרטית בשל הקושי לעבוד שעות רבות מול המחשב כפי שנדרש בתפקידה. כן היא נזקקת לעזרה מוגברת בעבודות משק הבית.

ב"כ התובעת מפנה בסיכומיו להלכות לפיהן אין בית המשפט מחויב לראות זהות בין הנכות הרפואית לתפקודית. הוא מבקש לקבוע כי במקרה זה הנכות התפקודית אינה נופלת מ - 10% נכות.

14. הנתבעות טוענות מנגד כי בשל עברה הרפואי של התובעת אין קשר סיבתי בין תלונותיה לבין הפגיעה בתאונה. עוד הן מפנות להתרשמותו של פרופ' מלמד מתלונות התובעת.

הנתבעות אף מציינות כי לאחר התאונה קודמה התובעת במקום עבודתה דבר שיש בו כדי ללמד על תפקודה.

הנתבעות מבקשות לקבוע כי לתובעת לא נותרה נכות תפקודית בעקבות התאונה.

15. כפי שציינתי לעיל לא ניתן להתעלם מתלונות התובעת שנים הרבה עובר לתאונה. מדובר בחלקן בתלונות זהות לתלונות התובעת כיום.

לתובעת נכות בשיעור נמוך בגין הגבלה קלה בתנועות הצוואר. הגבלה זו לא מנעה ממנה לקבל קידום בתפקיד לתפקיד סגן מנהל סניף.

על כן ראיתי לקבוע כי נכותה התפקודית של התובעת אינה עולה על נכותה הרפואית כפי שראיתי להעמידה. מאחר ומדובר בנכות נמוכה ובהסתמך על מכלול הנתונים בתיק, נראה לי כי נכון יהיה לערוך חישוב גלובלי של הנזקים.

דיון בראשי הנזק

16. הפסד השתכרות בעבר

על פי חוות דעתו של ד"ר סיגל הייתה התובעת באי כושר מלא במשך חודש ימים ולאחר מכן חודש נוסף באי כושר חלקי של 50%.

התובעת טוענת כי שהתה באי כושר מלא עד ליום 25.1.01 ולאחר מכן שבה לעבודה חלקית על חשבון ימי מחלה. לטענתה נעדרה מעבודתה בגין התאונה סה"כ 71.5 ימים כפי שעולה מאישור המעביד נספח ט' לתצהירה. על פי נספח י' לתצהירה גרמה היעדרותה של התובעת בגין התאונה לעליה משמעותית באחוזי הניצול של ימי המחלה עד כדי אי תשלום פיצוי בעת הפרישה. אילולא תקופת אי הכושר הייתה זכאית ל - 3.75 פדיון ימי מחלה בגין כל 25 ימי מחלה צבורים וזאת עם פרישתה.

הנתבעות טוענות שעל פי נוסחת חישובי המעביד עומד הפסדה של התובעת על 10 ימים.

17. על פי נוסחת המעביד עומד הפסדה בפועל של התובעת על 11 ימי מחלה לפי חישוב של 861.86 ₪ ליום וזאת בעת פרישתה לגמלאות.

התובעת טוענת כי הפסידה יותר מאשר את הזכאות לאותם ימים בהם נעדרה בפועל, אלא גם את הסיכוי לקבלת פדיון ימי מחלה גם עבור יתרת ימי המחלה שנצברו לזכותה עד לתאונה.

טענה זו לא ראיתי לקבל עקב ריחוק הנזק. התובעת לא פרשה עדיין לגמלאות ואין לדעת כמה ימי מחלה תנצל עד להגיעה למועד זה. בפני
התובעת עוד לפחות 16 שנות עבודה שבהם תהיה זכאית כל שנה ל - 25 ימי מחלה ראה עדותה של גב' גלינה מהבנק. אם לא תנצל התובעת באופן מסיבי את ימי המחלה מכאן ולהבא, תהיה זכאית לפדיון ימי מחלה עם פרישתה. אין לדעת מה חופן העתיד ועל כן לא ראיתי כי התובעת זכאית היום לאותו נזק ערטילאי ולא ברור.

על כן סה"כ הפסדי שכר בעבר עומדים על - 861.86 ₪ x 11 = 9,480 ₪.

מעבר לכך לא נגרמו לתובעת הפסדי השתכרות.

18. הפסד השתכרות בעתיד

התובעת טוענת כי אין ספק שהפגיעה בתאונה תעמוד לה לרועץ אם חלילה תאלץ לעזוב את מקום עבודתה הנוכחי. על כן מבקש בא כוחה לקבוע פיצוי גלובלי שישקף את הסיכון הנ"ל. הוא עותר בסיכומיו לפיצוי בסך של - 60,000 ₪.

הנתבעות טוענות כי התובעת לא הוכיחה כל נזק אפשרי בראש נזק זה שכן לבד מחודש אחד של אי כושר לא סבלה התובעת כל הפסד השתכרות אלא נהפוך הוא, שכרה עלה.

19. אין חולק שמאז התאונה לא סבלה התובעת הפסד שכר לבד מהפסד ימי מחלה. התובעת קודמה לתפקיד אחראי יותר של סגן מנהל סניף ומשכורתה עלתה בהתאם.

נכותה התפקודית של התובעת נמוכה ועד היום לא השפיעה על שיעור השתכרותה. גם אם יש במצבה הרפואי של התובעת כדי להקשות עליה בביצוע עבודתה הרי שאין מדובר רק בתוצאות התאונה אלא במצב רפואי קודם.

אני סבורה שהפסד השתכרות בעתיד יכול שייגרם לתובעת בעיקר בשל היעדרויות מידי פעם בשל מיחושי צוואר. מדובר במקרים ספורדיים ולא בהיעדרויות תכופות. בבואי לכמת את הנזק הצפוי ראיתי להעמידו על 15,000 ₪.

20. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

התובעת הציגה קבלות על הוצאות רפואיות לטיפולי פיזיותרפיה ואחרים ואף הופנתה לקבלם ע"י הרופאים המטפלים. יחד עם זאת לא בא כל הסבר מדוע לא קיבלה התובעת את אותם טיפולים במסגרת קופת החולים. כך גם לא בא כל הסבר מדוע לא פנתה התובעת לקבלת החזרים עבור רכישת אביזרים רפואיים, כמו כרית, מהביטוח המושלם שברשותה.

על כן ראיתי לאשר רק חלקן של ההוצאות ואני מעמידה אותן על 2,000 ₪.

באשר לעתיד לא הובאה כל אסמכתא לפיה תידרש התובעת להוצאות רפואיות שמחוץ לסל הבריאות ועל כן לא ראיתי לפסוק פיצוי עבור העתיד.

21. הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד

התובעת טוענת שבשל הצורך בטיפולים רפואיים נגרמו לה ויגרמו לה בעתיד הוצאות נסיעה מוגברות. התובעת הציגה מספר קבלות על חניה בבי"ח מאיר. אני מקבלת שהתובעת נדרשה להוצאות נסיעה מוגברות לאותם טיפולים רפואיים לרבות הטיפולים הפיזיותרפים. את ההוצאות הללו אני מעמידה על - 1,000 ₪.

22. עזרת צד ג'

התובעת טוענת כי ממועד התאונה היא נאלצת להעסיק עזרה בשכר באופן מוגבר באופן שהיה עליה להוסיף 4 שעות שבועיות על 4 השעות שנהגה להעסיק עזרה עוד עובר לתאונה.

התובעת לא הציגה כל ראיה על העסקה מוגברת כפי שהיא טוענת ומעבר לכך גם לא השתכנעתי כי הפגיעה אכן מצדיקה העסקת עזרה בשכר מעבר לזו שהייתה לה ממילא ומעבר לעזרת קרובים שמצופה מהם לתיתה.

על כן לא ראיתי כי הוכח נזק בראש נזק זה.

23. כאב וסבל

לתובעת 5% נכות בגין התאונה. על פי סמכותי שבדין ולאחר ששמעתי את התובעת וקראתי את חוות הדעת, מצאתי לפסוק סך של 10,000 ₪ בגין כאב וסבל.

24. סה"כ הנזק עומד על 37,480 ₪.
סוף דבר

25. הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 37,480 ₪ בגין נזקיה תולדת התאונה נשוא התביעה.

הנתבעות ישאו בהוצאות משפט בגין אגרת משפט וכן בגין שכר עדותה של גב' גלינה שהן עמדו על זימונה. כן ראיתי לחייב הנתבעות בשכר עדותו של המומחה האורטופדי לאחר שראיתי לסטות מחוות דעתו לאור חקירתו.
כן ישאו הנתבעות בשכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כדין. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום כ"ה בתמוז, תשס"ה (1 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
ח. וינבאום וולצקי
, שופטת
הדסה/קלדנית








א בית משפט שלום 110985/01 אלחנטי ליאורה נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ, ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/08/2005)