פסקי דין על סלימאני ראידה | פסקי דין על סלימאני וללא | פסקי דין על ב. ש מחלבות אלארז | פסקי דין על ג'סאן זהר | פסקי דין על שאדי זהר |

16823-09/17 עע     06/03/2018




עע 16823-09/17 סלימאני ראידה, סלימאני וללא נ' ב. ש מחלבות אלארז בע"מ, ג'סאן זהר, שאדי זהר








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 16823-09-17






ניתנה ביום

06 מרץ 2018

1
.
סלימאני ראידה
2
.
סלימאני וללא
המערערות
-
1.ב.ש מחלבות אלארז בע"מ

2.ג'סאן זהר

3.שאדי זהר
המשיבים


בשם המערערות - עו''ד זועבי חיידר
בשם המשיבים - עו''ד ארנית זוננברג



החלטה

הרשמת אפרת קוקה


1.
לפני בקשתן של המערערות למתן פטור מתשלום האגרה בערעור שהגישו על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת מיום 9.7.2017 (כב' השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר מחמוד ג'אברין ומר יעקב בר-אל; תיק מוביל סע"ש 29418-03-15).
רקע הבקשה בתמצית
2.
המערערות הן אחיות אשר הועסקו במשיבה 1 משך מספר שנים בייצור גבינה ומוצרי חלב. המערערות הגישו בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת שלוש תביעות נגד המשיבים. בשתיים מהן, עתרו המערערות לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתן, לרבות פיצויי פיטורים ושכר עבודה.
בתביעה השלישית, עתרה המערערת 1 להחזר הלוואה בסך 25,000 ש''ח מהמשיב 2.
3.
בפסק דינו מיום 9.7.2017, דחה בית הדין האזורי את שלוש תביעותיהן של המערערות. בית הדין האזורי קבע, כי המערערות לא פוטרו מעבודתן, אלא המשיכו לעבוד באותו מקום עבודה תחת חילופי בעלים, תוך שנשמר רצף העסקתן במקום העבודה. בהתאם קבע בית הדין, כי המערערות נדרשות להפנות את תביעותיהן למעסיק החדש במקום העבודה ואין להטיל אחריות על המשיבים, אשר העסיקו אותן טרם חילופי הבעלות. תביעתה של המערערת 1 להחזר הלוואה מהמשיב 2 נדחתה אף היא (להלן: פסק הדין).
4.
המערערות ערערו על פסק הדין, תוך שביקשו מבית הדין לפטור אותן מתשלום האגרה בערעור וכן מהפקדת ערובה.

טענות הצדדים בבקשה
5.
לטענת המערערות
, מצבן הכלכלי אינו מאפשר את תשלום האגרה בערעור או הפקדת ערובה בגינו. המערערות ציינו, שהן מתגוררות בבית הוריהן המונה עשר נפשות; הן אינן עובדות החל מחודש מרץ 2017 ומקבלות דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי; והוריהן מתקיימים מקצבת נכות. המערערות הוסיפו וטענו, כי סיכויי הערעור טובים, כמפורט בכתב הערעור שהגישו.
6.
המשיבים
התנגדו לבקשה, תוך שטענו, כי היא נטולת אסמכתאות מהותיות להוכחת מצבן הכלכלי של המערערות. בין היתר נטען, כי המערערות צירפו אישור על קבלת דמי אבטלה עבור החודשים מאי ויוני 2017 בלבד, ונמנעו מלפרט בתצהיריהן את מצב השתכרותן במועד הגשת הערעור. המשיבים טענו עוד, כי דפי החשבון שצירפו המערערות לבקשה אינם מלמדים על כך שמצבן הכלכלי אינו מאפשר את תשלום אגרת הערעור, שכן החשבונות מצויים ביתרת זכות. בהקשר זה הוסיפו המשיבים וטענו, כי בחינת דף החשבון של המערערת 1 מעורר תמיהות, משום שניכר כי הוא אינו כולל הוצאות מחייה ונדמה כי אין זה החשבון בו היא עושה שימוש שוטף למחייתה. המשיבים סבורים,
כי המסמכים שהגישו המערערות במצורף לבקשה מצביעים הסתרת מידע מהותי מבית הדין אודות מצבן הכלכלי. על האמור הוסיפו המשיבים וטענו, כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן הוא סב בעיקרו של דבר על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי. לאור כל אלה, ביקשו המשיבים כי בית הדין ידחה את בקשת המערערות לפטור מתשלום אגרה, יחייבן בערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור וישית עליהן את הוצאות הבקשה.

הכרעה
המסגרת הנורמטיבית:
תקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן: תקנות האגרות) קובעת את החובה העקרונית לתשלום אגרה בהליך משפטי. לחובה זו קיימים חריגים המנויים בתקנות, אשר ''נועדו לאזן בין התכליות העומדות בבסיס הדרישה לתשלום אגרה לבין זכות הגישה לערכאות''
(בש"א 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, 11.3.2010)
. אחד מחריגים אלה, מוסדר בתקנה 12 לתקנות האגרות, אשר מסמיכה את בית הדין ליתן פטור מתשלום אגרה בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה. תקנה 12(א) קובעת לעניין זה כדלקמן:
''בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה''.
צירוף תצהיר לבקשת הפטור כמו גם אסמכתאות לתמיכה באמור בו, הוא תנאי בסיסי לדיון בבקשה, ואי עמידה בדרישות התקנה לעניין זה עשויה להביא בנסיבות המתאימות לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד.
8.
הוגשו התצהיר והמסמכים כנדרש, יבחן בית הדין האם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 12(ב) למתן פטור מתשלום האגרה: הראשון, אי-יכולתו של
המבקש לשלם את האגרה; השני, אם נראה לבית הדין שההליך מגלה עילה. המדובר בתנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ''רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עוד קובעת התקנה, כי "בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד''.
שני התנאים שבתקנה 12(ב) כרוכים זה בזה – ככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. אולם,
נדרש להתקיים רף מינימלי לגבי כל אחד מהתנאים, ואין די בהוכחת מצב כלכלי קשה של המבקש כדי לפטור אותו מאגרת ערעור שאינו מגלה עילה כלשהי. הנטל להוכחת התקיימותם של התנאים המפורטים בתקנה מוטל על מבקש הפטור
.
(בש"א (ארצי) 675/09
פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' 14.2.10; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות, 7.5.2009; בש"א 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, 11.3.2010)
.
ככל שהתנאים המנויים בתקנה 12(ב) אינם מתקיימים בעוצמה הנדרשת למתן פטור מתשלום האגרה, רשאי בית הדין להתיר את תשלום האגרה
''לשיעורין ובתוך הזמן שיקבע'' בהתאם לתקנה 12(ו) לתקנות האגרות.

מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה, כי המערערות לא הרימו את הנטל להוכיח כי אין ביכולתן לשלם את האגרה בערעור ומשכך יש להורות על דחיית בקשתן למתן פטור מתשלום האגרה, כמפורט מטה:


אי יכולת לשלם את האגרה
10.
בחינת תצהירי המערערות והמסמכים שהגישו במצורף לבקשה מעלה, כי המערערות לא הניחו תשתית מספקת לביסוס טענתן בדבר אי יכולתן לשלם את האגרה. ראשית, הבקשה לפטור מאגרה אינה ערוכה על פי הטופס שבתוספת השניה לתקנות האגרות והיא חסרה מידע מהותי. בין היתר, המערערות טוענות כי הן סמוכות על שולחן הוריהן, אך אינן מפרטות כלל את הרכוש המצוי בבעלות הוריהן. שנית, חרף טענתן כי אינן מועסקות מאז 3/2017 ומקבלות דמי אבטלה החל מחודש זה, הגישו המערערות אישורים חלקיים בלבד על קבלת דמי אבטלה (המערערת 1 המציאה אישורים עבור החודשים אפריל עד יוני 2017, ואילו המערערת 2 המציאה אישור עבור חודש יוני 2017 בלבד); שלישית, תדפיס חשבון הבנק של המערערת 1 חסר והנתונים העולים ממנו אינם מתיישבים עם תצהירהּ. המערערת 1 הצהירה, כי היא מתקיימת מדמי אבטלה חודשיים וצירפה אישורים מהמוסד לביטוח הלאומי בדבר הפקדת סכומים לחשבונה כדלקמן: סך של 604 ש''ח ביום 19.5.2017; סך של 3,108 ש''ח ביום 17.6.2017; וסך של 2,880 ש''ח ביום
17.7.2017. סכומים אלו אינם משתקפים בתדפיס חשבון הבנק שהגישה המערערת 1 במצורף לבקשה, חרף הצהרתה כי דמי האבטלה מופקדים לחשבון זה. רביעית, בחינת תדפיס חשבון הבנק של המערערת 2 מעלה, כי למערערת 2 הכנסות ממקורות נוספים, פרט לקצבת דמי האבטלה, עליהם לא הצהירה בתצהירהּ. התדפיס מלמד על פקדון שנמשך על ידי המערערת 2 וכן על הכנסות ממקורות נוספים, אשר אינן באות לידי ביטוי בתצהירה.
הנה כי כן, נוכח התשתית הראייתית החסרה שהניחו המערערות לפני בית הדין אודות מצבן הכלכלי, ובשים לב לסתירות שהתגלו בין האמור בתצהיריהן לבין המסמכים שצורפו לבקשה, יש לקבוע כי המערערות לא הוכיחו שאין ביכולתן לשלם את האגרה בערעור. יצויין, כי סכום האגרה בערעור עומד על סך של כ -350 ש"ח.
11.
אשר לעילת הערעור
- הואיל והמערערות לא הוכיחו שאין ביכולתן לשלם את האגרה, הרי שגם אם אצא מנקודת הנחה כי ההליך מגלה עילה, לא יהא מקום לפטור את המערערות מתשלום האגרה.
12.
בקשת המשיבים לחייב את המערערות בהפקדת ערובה בערעור
-
בתקנות בית הדין לעבודה לא מצויות תקנות מקבילות לתקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקות בחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור. על כן
ככלל, אין מקום לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהיעדר נימוקים מיו
חדים המצדיקים זאת
(ע"ע 251/03 דוד אילוז - מישל אילת הסעות בע"מ, 22.06.2004)
.
עם זאת, במקרים המתאימים, אימץ בית הדין לעבודה את ההסדר הקבוע בתקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי,
מתוקף סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969
(דב"ע נד/189–9
דניאל סוסנוביק – מנחם מאור, 22.8.1994;
דב"ע
נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996))
. בחינת טענותיהם של הצדדים מעלה, כי המקרה שלפני אינם ממין אותם מקרים בהם מוצדק לחייב מערער בערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור.

בקשתם של המשיבים לחיוב המערערות בערובה הובאה בשולי תגובתם לבקשה למתן פטור מאגרה, והיא אינה כוללת טעמים ממין אלה המצדיקים חיוב מערער בערובה להוצאות, דוגמת אי פירעון הוצאות שהושתו עליו בעבר.
בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.
13.
כללם של דברים:
הבקשה למתן פטור מתשלום האגרה בערעור נדחית. המערערות ישלמו את האגרה בערעור עד ליום 21.3.2018. לא תשולם האגרה, ימחק הערעור.
בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום,
י"ט אדר תשע"ח (06 מרץ 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














עע בית הדין הארצי לעבודה 16823-09/17 סלימאני ראידה, סלימאני וללא נ' ב. ש מחלבות אלארז בע"מ, ג'סאן זהר, שאדי זהר (פורסם ב-ֽ 06/03/2018)