פסקי דין על יובל מזרחי | פסקי דין על וואלה שופס | פסקי דין על שופמיינד |

23063-07/17 תק     03/03/2018




תק 23063-07/17 יובל מזרחי נ' וואלה שופס, שופמיינד בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 23063-07-17 מזרחי נ' וואלה שופס
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אביגיל ון-קרפלד


תובע

יובל מזרחי


נגד


נתבעים

1.וואלה שופס

2.שופמיינד בע"מ




פסק דין



1.
א.
בפני
י תביעת התובע לחייב את הנתבעות להחליף תנור שסופק לו לתנור שהוזמן על ידו וכן לפסוק לטובתו פיצוי בסכום של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
ב.
התביעה הוגשה נגד וואלה שופס
, הנתבעת 1, אתר סחר אלקטרוני. האתר מופעל על ידי הנתבעת 2, שהיא היבואנית של התנור.
ג.
התובע הזמין תנור באתר הנתבעת 1 והנתבעת 2 היתה אחראית על אספקת ההזמנה.

טענות התובע
2.

א.
גרסת התובע כפי שעולה מכתב התביעה היא, שבתאריך 17.05.2017 הוא רכש תנור מסוג "אלקטרלוקס" דגם
eob 5419

(להלן – התנור) באמצעות אתר הנתבעת 1 ובתיווך של איש מכירות טלפוני, תמורת סך של 1,559 ₪.
ב.
איש המכירות אמר לו בזמן הרכישה את פרטי המוצר וזמן ההספקה, עד ליום 28.5.17, יומיים לפני חג השבועות בו היו לו מוזמנים. התובע תמך גרסתו בנספח א' לגבי פרטי הזמנה ובו נכתב כי מועד האספקה (צפוי) 28.5.17.
ג.
משלא קיבל לידו את התנור ביום 28.05.2017 התקשר התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת 1 כדי לברר. הובטח לו שיבדקו ויחזרו אליו. משלא חזרו אליו התקשר שוב והודיע כי אם לא יקבל את התנור שהזמין עוד באותו היום, יתכן ויבטל את העסקה.
ד.
בהמשך נציג הנתבעת 1 מטעם היבואן התקשר ואמר שאין יותר את הדגם שהוזמן, זאת למרות שגם בשלב זה התנור פורסם למכירה באתר. התובע התרעם על כך שהודיעו לו 11 יום לאחר הרכישה ולפני חג השבועות. בתגובה הנציג הציע לתובע לקבל תנור מסוג אחר, מהדגם הכי חדיש
aeg 31031
. הנציג אמר שמדובר באותו תנור בתכונות ובצורה החיצונית והאספקה תהיה מיידית. בגלל לחץ הזמן, וכיוון שהיה לקוח שבוי הסכים, ככל שמדובר באותו תנור ובדגם חדיש יותר.
ה.
לאחר שעתיים התקשרו לתאם אספקה ואז נאמר לו שהתנור יגיע רק ביום 1.6.17. לדבריו, שהובטחה אספקה מיידית של התנור החלופי נענה שאין אפשרות כזו ולכן מיאוש וחוסר כוחות קבע אספקה ליום חמישי.
ו.
ביום חמישי, 1.6.17, סופק התנור. כאשר פתח את התנור התברר לתובע, כי הוא אינו דומה
אפילו במעט לתנור המקורי שהוזמן, הן בצבעו השונה והן מאחר ששנת ייצורו היא 2014. על כן דורש התובע בתביעתו להחליף את התנור שקיבל לתנור שהזמין מלכתחילה ועותר בנוסף לחייב את הנתבעות בפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
ז.
לטענת התובע, הנתבעות מוליכות שולל את הלקוחות בכך שהן מפרסמות מוצר עם נתונים ודגם, אך בפועל מוכרות ומספקות מוצר אחר ואינן מיידעות את הלקוחות בזמן אמת שהן
מוכרות תנור שאינו קיים במלאי.

טענות הנתבעת 2
3.
א.
התנור נרכש על ידי אשת התובע.
ב.
התובע רכש את התנור ושילם תמורתו 1,599 ₪ כולל דמי משלוח.
ג.
באתר הנתבעת 2 פורסם, כי התנור יסופק בתוך 25 ימי עסקים ממועד ביצוע ההזמנה, דהיינו, עד ליום 8.6.17 שכן התובע מתגורר במעלה אדומים, מעבר לקו הירוק.
ד.
ביום 28.5.17, בטרם חלף מועד האספקה, פנה התובע ודרש לקבל את התנור לאלתר או לבטל את ההזמנה.
ה.
הנתבעת 2 פנתה לספק ובשיתוף עימו הוחלט להציע לתובע תנור יקר יותר ללא תוספת מחיר.
התובע שמח על ההצעה הסכים לה וחזר בו מדרישתו לביטול העסקה למרות שהיה רשאי לעשות כן. אספקת התנור החלופי היתה רק לאחר קבלת הסכמת התובע.
ו.
ביום 1.6.17 סופק לתובע התנור החלופי המשודרג. הנתבעת 2 עמה במועדי האספקה.
ז.
במועד קבלת התנור החלופי ועד למועד הגשת התביעה, התובע לא פנה לנתבעות ולא העלה כל תלונה בקשר לתנור שסופק לו.
ח.
בסמוך לקבלת התביעה, הוצע לתובע להחליף את התנור שסופק לתנור המקורי שרכש אך הוא סרב לכל ההצעות ועמד על דרישתו לפיצוי בסך 5,000 ש"ח.
ט.
התנור שסופק יקר מהתנור שרכש התובע, הדגם אינו ישן ואינו נופל בתכונותיו מהתנור שרכש. התנור המקורי שרכש נמצא במלאי והנתבעת 1 ממשיכה למכור אותו והנתבעת 2 ממשיכה לספקו.
י.
גובה הפיצוי הנתע הוא בשיעור של למעלה מ-30% מהמחיר בו רכש התובע את התנור.
יא.
התנור החלופי הוא מדגם שהוקם לראשונה בארץ ב-12/16 לעומת התנור המקורי שהוקם בארץ ב-2/13. כמו כן מחיר התנור החלופי גבוה מהמחיר של התנור המקורי שנרכש.
יב.
הסימון 65/2014, המופיע על תעודת האנרגיה הוא מספר הדירקטיבה האירופית לפיה יש לערוך את תעודת האנרגיה של תנורים ואין מדובר בשנת יצור של התנור כטענת התובע. צורף העמוד הראשון של הדירקטיבה הנושא את הסימון 65/2014. שנת היצור של התנור אינה רשומה. התובע יכול היה לפנות לנתבעות בטרם הגשת התביעה ולברר את משמעות המספרים המופיעים על תווית האנרגיה.
יג.
לעניין מראה התנור היה על התובע לבדוק בטרם הסכים להצעה. שני התנורים נמצאים למכירה ברחבי האינטרנט.
יד.
התנור שרכש התובע קיים במלאי ומשווק עד היום והיה מדובר במחסור זמני במלאי.

4.
נתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה.

דיון והכרעה
5.

א.
במהלך הדיון התברר, כי כאשר התובע הגיש את התביעה הוא עוד רצה להחזיר את התנור אך כחודש וחצי לפני הדיון השלים עם התנור שקיבל, ואף התאים את המטבח לתנור בכך שהחליף לייסטינג של ארונות המבטח בעלות של 1,000 ₪ (ע' 3 ש' 19-21).
ב.
בדיון עלתה טענה חדשה, כי התביעה נובעת מכך שאשת התובע בחרה תנור מסוים, אך התובע שוכנע לקבל תנור אחר ואשתו כעסה על כך וכתוצאה מכך גרם ריב בין התובע לבין אשתו (ע' 3 ש' 22-26).
ג.
האמנתי לגרסת התובע, כי התגלע סכסוך בינו לבין אשתו בעניין התנור.
ד.
הסכסוך נבע ככל הנראה מכך שאשת התובע הזמינה תנור מסוים והנתבע הסכים לקבל תנור אחר. למסקנה זו הגעתי מכך שלמרות שהתובע טען שהוא רכש את התנור מנגד עלתה טענה שאשתו היא שרכשה את התנור (נספח ב' בכתב ההגנה). תמיכה לכך מצאתי בדברי התובע שאשתו היתה מעורבת ברכישת התנור
(ע' 1 ש' 18; ע' 2 ש' 1; ע' 2 ש' 26-27) וגם ההזמנה של התנור היא על שם אשתו של התובע.
ה.
מנגד התובע טען שהוא שדיבר עם הנציג טלפונית שממנו הזמין את התנור (ע' 2 ש' 17) והוא אשר הסכים לקבל את התנור החלופי שהוצע. ככל שמקור הסכסוך בין התובע לאשתו הוא בפערי הרצון ביניהם הדבר אינו יכול להיות מיוחס לנתבעות או מי מהם.
ו.
קושי אחר עולה מטענת התובע שהוא ביקש לקבל את התנור לפני חג השבועות, אך בעדותו טען שלא היה מועד אספקה מסוים שביקש ולא היתה לו שום העדפה למועד אספקה מסוים (ע' 1 ש' 26-28 עד ע' 2 ש' 1 וש' 10-11). לציין שכיוון שההזמנה על שם אשת התובע לא ברור מי סיכם את תנאי העסקה מול הנציג.
ז.
גם בהתעלם מהקשיים לעיל אין בידי ביהמ"ש לקבל את התביעה מטעמים נוספים.

6.
א.
התובע טען שהזמין תנור מסוג מסוים אך זה לא סופק וגם לא היה קיים במלאי. התובע היה רשאי לבטל את העסקה והוא ידע זאת. הראיה לכך היא שהוא איים לבטל את העסקה כמופיע בכתב התביעה. לתובע הוצע תנור חלופי והתובע קיבל את ההצעה.
ב.
לעניין תאריך האספקה של התנור, התובע טוען שתאריך האספקה היה צריך להיות בתאריך 28.5.17 לפי הרשום בפרטי ההזמנה (נספח א' בתביעה) ואילו לטענת הנתבעת 1 עד ליום 8.6.17 כפי שמצוין באתר בשים לב למקום מגוריו של התובע. לדעת ביהמ"ש, כאשר מופיעים מועדי אספקה שונה בשני מסמכים שונים הדבר אינו יכול להזקף לחובת התובע. הטענה שעל התובע היה להבין מהאמור בהזמנה שמועד אספקה צפוי הוא המועד המופיע באתר אינה סבירה. הנתבעת 1 אישרה את הפער
במידע (זה שהתובע קיבל וזה שרשום באתר) ואף אישרה שלמרות שמעולם לא היו תלונות דומות בנושא היא פועלת מול מחלקת הפיתוח שלה כדי שהסייגים במועד האספקה המצוינים באתר שלה יופיע גם בדף המכירה (ע' 6 ש' 27-29). ככל שעשתה כן, טוב עשתה.
ג.
ככל שהתובע היה מבטל את העסקה ותובע בגין הטעיה ואי אספקה במועד יתכן שהיה מקום לקבל את התביעה, אך
התובע חזר בו מרצונו לבטל את העסקה ולא ניתן בדיעבד "לגלגל" את הגלגל לאחור ולאפשר לתובע להעלות טענות שעמדו לו בטרם חזר בו מהאפשרות לבטל את העסקה.
ד.
נתתי גם משקל לכך שהתובע לא פנה ולא העלה כל טענה בפני
הנתבעת 2 בקשר לתנור שסופק לו ממועד האספקה ביום 1.6.17 ועד למועד הגשת התביעה 11.7.17. לזאת אוסיף כי מיום 1.6.17 התובע עשה ועודנו עושה שימוש בתנור והוא הודה, בהגינותו בדיון, כי הוא השלים כבר עם המצב ואף עשה התאמה של התנור לארונות המטבח (ע' 3 ש' 19-21). בנסיבות אלה אין מקום לחייב באספקת התנור המקורי.
ה.
טענת התובע שהתנור שנמכר לו יצא מהמלאי לא הוכחה. הנתבעת הוכיחה, כי בסמוך לאחר אספקת התנור החלופי לתובע היא המשיכה לספק ללקוחות אחרים את התנור המקורי שאשת התובע רצתה לרכוש (נ/1) דבר התומך בטענת הנתבעת 2 בדבר מחסור זמני ושהמלאי התחדש כעבור מספר ימים.
ו.
יש להתייחס גם לטענת התובע שהתנור החלופי היה אמור להיות מסופק במיידית. בדיון שינה גרסתו ואמר שנאמר לו שהתנור יסופק במיידית "אולי למחרת" (ע' 4ש ' 15) דהיינו, לא היתה התחייבות גם לשיטת התובע לאספקה למחרת היום ומכל מקום התחייבות כזו אם היתה לא הוכחה.

7.


א.

נותר לדון בטענת התובע שהתנור החלופי שסופק אינו דומה אפילו במעט לתנור המקורי שהוזמן מבחינת הצבע או מבחינת הדגם ושאין מדובר בדגם חדיש שכן שנת הייצור של התנור החלופי היא 2014.
ב.
טענת התובע, שהסימון 65/2014, המופיע על תעודת האנרגיה משקף את שנת היצור של התנור לא הוכחה. התובע העיד ששאל אצל היבואן המקביל שאמר לו שמדובר בתאריך הייצור של התנור, אך היבואן המקביל לא הובא לעדות (ע' 2 ש' 29-30). מדובר בעד שה
יה ביכולתו לשפוך אור בסוגיה ואף לתמוך בגרסת התובע.
במחלוקת לגבי מהות הסימון, הנטל על התובע להוכיח טענתו והוא לא עשה כן. מנגד הנתבעת 1 העמידה גרסה נגדית סבירה, כי מדובר בסימון הדירקטיבה שעניינו תווית האנרגיה של התנור.
הלכה פסוקה ומושרשת היטב היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה או עד מקימה למעשה, לחובתו של הנמנע, חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לרעת הנמנע (ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).
ג.
טענת התובע
שהתנור החלופי שסופק אינו דומה אפילו במעט לתנור המקורי שהוזמן מבחינת הצבע אף היא נדחית.
התובע אישר שהוא קנה באינטרנט באופן דומה לא פעם ולא פעמיים (ע' 2 ש' 14) ושהוא נהג לבדוק פיזית בחנויות (ע' 1 ש' 21). כאשר הוצע לתובע דגם חלופי היה בידי התובע לערוך את אותן בדיקות וככל שלא עשה כן, והוא הודה שלא עשה כן (ע' 4 ש' 5-11) אין לו להלין אלא על עצמו.
ד.
השתכנעתי כי המקרה דנן בא בקטגוריית המקרים המסווגים כטעות בכדאיות העסקה, שאינה מקימה עילה לביטול החוזה מחמת טעות. כבר נפסק, כי טעות בכדאיות העסקה היא טעות הבאה בגדרי סיכון שנטל על עצמו צד לחוזה, בין במפורש ובין מכללא, ועליה אין הוא רשאי להסתמך בטענה כי דין החוזה להתבטל בעילה של טעות, כאשר יכול שהסיכון יתייחס למצב דברים הקיים בעת כריתת החוזה (ע"א 9247/10
אהרון רוזנברג נ' חיים סבן
(פורסם בנבו, 24.07.2013)). ודוק, עיקרון זה מבטא את אחד מעקרונות היסוד בדיני החוזים, והוא, חופש ההתקשרות (ראה למשל: ע"א 5054/11
ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר
(פורסם בנבו, 07.03.2013)). אף אם לדידו של התובע "הפסיד" כתוצאה מהסכמתו לקבל את התנור החלופי, הרי שכפי שעולה מנסיבות העניין,
התובע יכול היה להיות מודע לטיב, צורת ומאפייני התנור החלופי, והוא הסכים לקבלו תוך שנכון היה ליטול על עצמו סיכון מחושב בקבלת
מוצר חלופי.
ה.
ביהמ"ש עיין בתמונות צבע של התנורים, הם דומים מאוד וההבדל היחיד הוא שהפאנל הקדמי והכפתורים שחורים לעומת פאנל קדמי וכפתורים מנירוסטה (ע' 6, ש' 1-2; נ/2). לא מצאתי שוני מהותי בין התנורים. אוסיף כי לא הוצגו בפני
ביהמ"ש תמונות לגבי המראה המלא של המטבח עם התנור הישן ומראה המטבח לאחר התקנת התנור החלופי.
ו.

תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010 מקנה לצרכן את הזכות לביטול עסקה לרכישת טובין מסוג מוצרי חשמל ואלקטרוניקה
בתוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה,
ואולם זאת בתנאי שלא נפגמו ושלא נעשה בהם שימוש. לצד זאת, בהינתן שמכשיר נמכר כפגום, קמה לתובע זכות להחזירו אף מכוח סעיף 11(3) לחוק המכר, תשכ"ח-1968, זאת מכיוון שמדובר בנכס "שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי".
ז.
אני דוחה את כל הטענות של התובע לגבי הטעיה בכל הקשור לתנור החלופי שסופק. בכתב התביעה נטען, כי כאשר פתחו את התנור ביום 1.6.17 ראו שאינו דומה לתנור המקורי שהוזמן. חרף זאת, בנקודת זמן זו לא פנו ולא דרשו את ביטול העסקה לגבי התנור החלופי. אין חולק במקרה דנן, שהתובע קיבל את התנור החלופי כשהוא תקין ושמיש וכי הוא עשה בו שימוש למן קבלתו ועד למועד זה.

8.


א.
באשר לטענת התובע בדבר הצורך לשנות את הלייסטים של הארונות במטבח לצבע נירוסטה / אפור (ת/4), לא הוכח שלפנים היו לייסטים בארונות המטבח בצבע אחר, דהיינו, לא הוכח שהתובע נאלץ לבצע שינוי חיצוני בארונות המטבח בשל התנור החלופי שלא התאים למטבח. גם לא הוכח שהתובע שילם 1,000 ₪ בגין כך כפי שטען (ע' 3 ש' 20).
ב.
הלכה פסוקה היא, שהגם שבית-המשפט לתביעות קטנות רשאי לסטות מן הדרישות הראייתיות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו (ראה למשל: רת"ק (מחוזי ת"א-יפו) 20320-01-17 דהרי נ' עאסי (פורסם בנבו, 11.01.2017)). התובע גם צריך להוכיח את נזקו: רע"א 10124/17 עבדאללה אשקר נ' פאדי סלימאן (30.1.18) ואין גמישות בהליך תביעה הקטנה בכל הנוגע לדין המהותי ונטלי ההוכחה לרבות לעניין הוכחת הנזק וגובהו.
ג.
התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו. התובע לא הוכיח שביצע שינוי בארונות המטבח בגלל התנור החלופי או את עלות השינוי.
ד.
מכל הטעמים שלעיל, יש לדחות את התביעה.

9.


א.
חרף האמור במישור היחסים בין התובע לבין הנתבעות מצאתי שיש ממש בטענות התובע לגבי הטעיה בפרסום. פעם אחת לגבי מועד האספקה כמפורט לעיל, ופעם שניה בכך שהנתבעות מפרסמות מוצר למכירה, אך בפועל מספקות מוצר אחר ואינן מיידעות את הלקוחות בזמן אמת שהן מוכרות תנור שאינו קיים במלאי.
ב.
לא הוכח בפני
ביהמ"ש שכאשר התובע הזמין את התנור שרצה הוא היה קיים במלאי. הנתבעת 2 הודתה שהתנור היה חסר במלאי, אך לא הציגה בפני
ביהמ"ש תמונה מלאה לגבי המועד שממנו התנור אזל. מדובר במידע שהוא בשליטה בלעדית של הנתבעת 2. הגם שנטל ההוכחה על התובע, נטל השכנוע בעניין זה עבר לנתבעת 2 כאשר הודתה כי התנור היה חסר במלאי זמנית: ע"א 78/04 המגן חברת לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18 (2006); ע"א 6160/99 דרוקר נ' בית החולים לניאדו פ"ד נה(3) 117, 124 (20019.
ג.
סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן קובע, כי הטעיה בפרסום כאשר הפרסום לפי הפסיקה צריך להיות כהוויתו, מהווה כשלעצמה הפרת הוראות החוק ומאפשרת לצרכן לבטל את העסקה.
ד.
אני קובעת כי אמנם היתה הטעיה בפרסום, אך כאמור לעיל, בידי התובע היה לבטל את העסקה ולתבוע פיצוי בגין ההטעיות הללו, אך התובע בחר לקבל תנור אחר והשלים עם העסקה. לא ניתן כיום לגלגל את הגלגל לאחור ולאפשר העלאת טענות שהיה ניתן לטעון במקרה של ביטול העסקה, מה גם שכאמור לעיל, גובה הנזק (שנגרם בשל ההטעיות) לא הוכח באסמכתאות.
ה.
יחד עם זאת, טוב תעשנה הנתבעות אם תקחנה לתשומת ליבן את הדברים.

10.
סוף דבר, התביעה נדחית.
א.
אין מקום לחייב את הנתבעות לספק את התנור המקורי שרכש התובע.
ב.
לא מצאתי בנסיבות לחייב בגין ההטעיה מהנימוקים שלעיל.
ג.
בנסיבות אין מקום לפסוק הוצאות כנגד התובע.



המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים ניתן להגיש תוך 15 יום.

ניתן היום,
ט"ז אדר תשע"ח, 03 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 23063-07/17 יובל מזרחי נ' וואלה שופס, שופמיינד בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/03/2018)