פסקי דין על בסט פלסט | פסקי דין על ובתביעה | פסקי דין על גורי גרוסמן

28308-04/17 תאמ     11/03/2018




תאמ 28308-04/17 בסט פלסט בע"מ, ובתביעה נ' גורי גרוסמן








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 28308-04-17 בסט פלסט בע"מ
ואח' נ' גרוסמן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
עידית וינברגר


התובעת/הנתבעת שכנגד

בסט פלסט בע"מ
ח.פ. 513815175
ע"י עו"ד אגבאריה מסאלחה מראם
ובתביעה
שכנגד ע"י עו"ד רוני משה ואח'


נגד


הנתבעים/התובעת שכנגד

1.גורי גרוסמן
ת.ז. 000777839

2.מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד נאדר אליאס ואח'







פסק דין


1.
תביעה ותביעה שכנגד, בגין נזקים שנגרמו לשני כלי רכב שהיו מעורבים בתאונה בכביש 6,סמוך למחלף אייל, בתאריך 13.6.15.

2.
רכב התובעת הינו רכב מסוג טנדר טויוטה מ.ר. 80-846-66 אליו היה מחובר נגרר מ.ר. 79-832-00 (להלן:"הטנדר"). רכב הנתבעים הינו רכב שטח מתוצרת טויוטה מ.ר. 59-386-52 (להלן: "הרכב הפרטי").
אין חולק כי הטנדר נסע בנתיב הימני, וכי הרכב הפרטי נסע בנתיב האמצעי. בשלב כלשהו, בשל סטיית אחד מכלי הרכב מנתיבו, אירעה התאונה.

3.
מטעם התובעת העידו הנהג, אגבריה מחמוד חליל, ועד ראיה לתאונה, עלאא הייב (להלן: "הייב"). הייב העיד, כי נסע בנתיב האמצעי, אחרי הרכב הפרטי, והבחין כי שני כלי הרכב נסעו במקביל, כל אחד בנתיבו, כאשר לפתע סטה הרכב הפרטי אל עבר נתיב הנסיעה הימני, ופגע בטנדר. הייב העיד כי אין לו היכרות קודמת עם אף אחד מהנהגים במעורבים, וכי עצר בשולי הדרך מיד לאחר התאונה.
על פי עדותו של
הייב, הרכב הפרטי פגע בטנדר באופן שהטנדר נפגע בחלק השמאלי קדמי שלו, והפרטי נפגע בחלק הימני קדמי. בחקירתו הנגדית, עומת עם העובדה שבהצהרה שנתן לחברת הביטוח סמוך לתאונה, ואשר צורפה לכתב התביעה, נכתב כי הרכב הפרטי פגע בטנדר בחלקו האחורי. הייב השיב כי לא הוא עצמו הקליד את ההודעה, אלא מנהלו במקום העבודה, אך אישר כי הוא חתום על ההודעה. לדבריו, הוא משוכנע כי הפגיעה היתה בחלק הקדמי של הטנדר (בעמ' 2 ש' 15-18, ובהמשך העמוד).
עדותו של עלאא הייב היתה רציפה ועקבית ומצאתיה מהימנה. עדותו לא נסתרה.

4.
לטענת ב"כ הנתבעים, מדובר בסתירה מהותית בין הודעתו של הייב בכתב לבין עדותו, ביחס למוקד הפגיעה בטנדר, שכן אם הרכב הפרטי אמנם פגע בטנדר בחלקו האחורי, הדבר מלמד על כך שהטנדר הקדים את הרכב הפרטי, ואם הקדים אותו, אין זה סביר שהרכב הפרטי יסטה מנתיבו, משום שוודאי היה רואה אותו.
אין לקבל את טענתו זו של ב"כ הנתבעים, משום שהן הנתבע והן רעייתו העידו כי לא ראו את הטנדר עובר לתאונה כלל. לו היה הטנדר מקדים את הרכב הפרטי, היו וודאי רואים אותו שניהם.

5.
אמנם, קיימת סתירה מסוימת בין הודעתו של העד הייב לחברת הביטוח, לבין עדותו בבית המשפט, ביחס למיקום הפגיעה בטנדר. עם זאת, איני סבורה כי יש בה כדי לפגוע במהימנותו של הייב, או במשקל עדותו. הייב הינו עד ניטרלי, שאינו מכיר את נהג התובעת ואין לו עניין בתוצאות ההליך. הייב מסר את גרסתו כבר בתאריך 8.10.15, במכתב שהפנה לחברת הביטוח לבקשתה. באותו מכתב, ציין הייב מפורשות, כי הרכב הפרטי סטה מנתיב נסיעתו ופגע בטנדר, וכי עקב הפגיעה איבד נהג הטנדר שליטה ברכב והסתחרר מספר פעמים.

6.
לטענת נהג התובעת פגע גם במעקה הבטיחות. עדותו לא נסתרה, והיא נתמכת בעדותו של הייב, ובתמונות שצולמו על ידי פקחי חברת "דרך ארץ". על כן, נראה כי נגרמו לטנדר פגיעות נוספות כתוצאה מפגיעת הנגרר ומפגיעת מעקה הבטיחות, והעובדה שיש פגיעה גם בחלק האחורי של הטנדר, אינה מלמדת כי שם פגע בו הרכב הפרטי.
בנוסף, מוקד הפגיעה בטנדר, בחלקו השמאלי קדמי, מתיישב עם תיאור התאונה על ידי נהג הטנדר, ועל ידי הנתבע ורעייתו.

7.
הנתבע העיד, כי לא הבחין בטנדר לפני התאונה, וכי הטנדר פגע בו לאחר שסטה מנתיב נסיעתו. לטענתו, לא ייתכן שהוא זה שסטה מנתיב נסיעתו, משום שברכבו מותקנת מערכת איווקס, המתריעה מפני סטייה מנתיב, והיא לא השמיעה כל התרעה.
עדותו של הנתבע היה מהימנה בעיני. עם זאת, העד עצמו העיד כי מפאת גילו המופלג אינו זוכר את פרטי התאונה בבירור. התרשמתי כי הנתבע התקשה לשחזר את נסיבות התאונה, והדבר מובן משום שהעיד כי לאחר התאונה היתה דאגתו נתונה לבני המשפחה שנסעו עמו, אשתו, בתו ושתי נכדותיו הקטנות.
על כן, יתכן שהסטייה מנתיב הנסיעה אירעה שבריר שנייה לפני קרות התאונה, באופן שלא עלה בידי הנתבע להגיב לה, וצליל ההתרעה נבלע ברעש התאונה, או נשכח בהמולה שלאחריה.

8.
אין חולק, כי בתום התאונה, עמד הטנדר כשפניו דרומה, בכיוון הפוך לכיוון הנסיעה, וכי הנגרר התהפך.
לטענת ב"כ הנתבעים, עובדות אלה מתיישבות יותר עם האפשרות שנהג הטנדר נסע במהירות, סטה שמאלה, ובאופן אינסטנקטיבי שבר ימינה, ואיבד שליטה.
הנחה זו של הנתבעים, אין לה על מה שתסמוך, וכאשר בית המשפט מעמיד זו מול זו, את האפשרות שהציגו הנתבעים לקרות התאונה, אל מול עדותו של עד ניטרלי הטוען כי הנתבע סטה מנתיב נסיעתו, אין לו אלא להעדיף את האפשרות שעדות ראיה ברורה תומכת בה.

9.
למעלה מהדרוש, אעיר שתי הערות, ביחס לטיעוני הצדדים:
מעיון בתמונות שצורפו לדו"ח חברת "דרך ארץ" אותו הגישה התובעת, עולה כי הנגרר נמצא בשולי הכביש, ואילו הטנדר היה בנתיב הימני, בכיוון הפוך לכיוון הנסיעה. התמונות תומכות בעדותם של נהג התובעת והעד מטעמה, אך איני מוצאת לייחס משקל כלשהו לקביעת חברת דרך ארץ כי התאונה אירעה עקב עקיפה לא זהירה – קביעה שאין לה כל משמעות כאשר לא מצוין מי היה הרכב העוקף, מכל מקום, נראה כי אף אחד מכלי הרכב לא ביצע עקיפה.
מתיק המשטרה אותו הגיש התובעת, עולה כי התיק אינו כולל הודעות מטעם הנתבע ורעייתו. על כן, טענת התובעת לפיה הנתבעת נמנעה מצירופן של הודעות כאלה אינה יכולה להישמע. אשתו של הנתבע אמנם אישרה כי מסרו הודעות במשטרה, אך אלה כפי הנראה לא מצאו דרכם אל תיק המשטרה.

10.
לאור כל האמור, מצאתי לקבל את גרסת נהג התובעת לקרות התאונה, ולקבוע כי התאונה אירעה עקב סטיית הרכב הפרטי מנתיב נסיעתו, אל עבר נתיב נסיעת הטנדר.
בנסיבות התאונה, כפי שהוכחו, לא ניתן לייחס לנהג התובעת אשם תורם בשיעור כלשהו.
לאור האמור, החלטתי לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.

11.
לסיכום, אני מורה כדלקמן:
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 49,664 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.8.15 ועד מועד התשלום בפועל.
כמו כן יישאו הנתבעות בשכר טרחת ב"כ התובעת בסכום של 3,500 ₪ ובהוצאות האגרה
והעדים בסכום של 2,042 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.
התובעת שכנגד תישא בשכר טרחת ב"כ הנתבעת שכנגד בסכום של 3,500 ₪.



ניתן היום,
כ"ד אדר תשע"ח, 11 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 28308-04/17 בסט פלסט בע"מ, ובתביעה נ' גורי גרוסמן (פורסם ב-ֽ 11/03/2018)