פסקי דין על יאורי מאיר | פסקי דין על יאורי רחל | פסקי דין על שייך אלה | פסקי דין על שייך יורם | פסקי דין על גונן ירון | פסקי דין על ימין אדיב | פסקי דין על צבי שחר |

49663/01 א     04/08/2005




א 49663/01 יאורי מאיר, יאורי רחל , שייך אלה, שייך יורם, גונן ירון נ' ימין אדיב, צבי שחר




20
בתי המשפט
א 049663/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/08/2005
תאריך:
כב' השופט ברנר חגי

בפני
:
התובעים;

1. יאורי מאיר

2. יאורי רחל

3. שייך אלה

4. שייך יורם

5. גונן ירון

6. גונן גל
בעניין:

נ ג ד
הנתבעים;
1. ימין אדיב

2. צבי שחר

פסק דין
מבוא

1. התובעים והנתבע 1 הם בעלי דירות בבית משותף ברח' בן גוריון 230 בגבעתיים. מדובר בבניין שנבנה לפני כחמישים שנה. במרוצת השנים ביצעו הדיירים שינויים ותוספות לדירות. לבנין שתי קומות ובכל קומה שתי דירות, דרומית וצפונית. הדירה הדרומית בקומת הקרקע היא בבעלות מאיר ורחל יאורי, התובעים 1 ו-2 (להלן: "יאורי"). הדירה הצפונית בקומת הקרקע היא בבעלות אילה ויורם שייך, התובעים 3 ו-4 (להלן: "שייך"). הדירה מושכרת לצד שלישי. מעל דירת יאורי נמצאת דירתם של ירון וגל גונן, התובעים 5 ו-6 (להלן: "גונן"). מעל דירת שייך נמצאת דירתו של הנתבע 1 (להלן: "ימין"). על גג הבנין, מעל דירתו, בנה ימין בשנת 1999 חדר וחיבר אותו לדירה. בגין בניה זו, כך טוענים התובעים, נגרמו להם הנזקים נשוא התביעה. מהנדס השלד שתכנן את תוספת הבניה ופיקח על אופן ביצועה הוא המהנדס צבי שחר
, הנתבע 2 (להלן: "שחר").

2. התובעים הגישו תביעה לתשלום סך של 295,000 ₪ בגין ראשי הנזק הבאים:

(א) שווי זכויות הבנייה על כמחצית מגג הבנין- 26,000 דולר.
(ב) שווי ירידת ערך של הדירות- 8,000 דולר.
(ג) עלות תיקון הליקויים שנגרמו בדירת גונן עקב הבניה על הגג- 58,266 ₪.
(ד) פיצוי גונן בגין נזק לא ממוני עקב התמוטטות קיר בסלון דירתם- 35,000 ₪.
(ה) תיקוני דריכה בדירת גונן- 30,000 ₪.
(ו) עלות תיקון ליקויים בדירת יאורי עקב הבניה על הגג - 12,987 ₪.
(ז) פיצוי יאורי בגין נזק שאינו ממוני עקב סדקים בקורה בדירתם- 20,000 ₪.
(ח) תיקוני דריכה בדירת יאורי- 30,000 ₪.
(ט) פיצוי שייך בגין נזק לא ממוני עקב הבניה מעל דירתם- 20,000 ₪.
(י) עלות תיקון ליקויים שנגרמו בדירת שייך עקב הבניה על הגג - 22,230 ₪.
(יא) תיקוני דריכה בדירת שייך- 30,000 ₪.
(יב) נזקים לבנין מחמת הבניה על הגג- 28,548 ₪.

3. התביעה הוגשה גם נגד עירית גבעתיים, הואיל והתובעים טענו כי לא היה מקום ליתן לימין את היתר הבניה אשר מכוחו נבנה החדר על הגג. במהלך שמיעת הראיות, ביום 14.4.2005, הושג הסדר פשרה בין התובעים לבין עירית גבעתיים, לפיו כנגד תשלום בסך של 30,000 ש"ח תימחק ותסולק התביעה נגדה. להסדר הפשרה ניתן תוקף של

פסק דין
.

4. ביום 26.12.2004 הודיע ימין כי הוא מוכן לשלם ליאורי תשלומי איזון בסך השווה ל- 4,000 דולר. בעקבות הודעה זו ניתן

פסק דין
חלקי המחייב את ימין לשלם ליאורי את הסך האמור. עוד נקבע כי ענין ההוצאות יידון במסגרת פסק הדין העיקרי.

ממצאי המומחים מטעם בית המשפט

5. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין דן אורמן (להלן: "המהנדס אורמן") על מנת שיחווה את דעתו בענין הליקויים הנטענים ע"י התובעים. אורמן ביקר בבנין ובדירות ביום 25.12.2001. בחוות דעתו מיום 26.3.2002 הוא מציין את הממצאים הבאים:

(א) נמצאו סדקים פנימיים מסוכנים בדירת יאורי וכן סדקים לא מסוכנים בשני קירות בדירת גונן וסדקים קלים בדירת שייך (ס' 6.3 לחוות הדעת).

(ב) בדירת יאורי בוצעו במרוצת השנים שינויים פנימיים שכללו פירוק קיר ומחיצה. שינויים אלה בוצעו לפני הבניה של ימין על הגג. המהנדס שחר לא ביקר בדירת יאורי ולכן לא היה מודע לשינויים שנערכו בה ולא תכנן בהתאם את החיזוקים הנדרשים לשם הבניה על הגג (ס' 6.4 לחוות הדעת).

(ג) יש לבצע בדיקה של שלד הבנין המקורי והעומס הנוסף עקב הבניה על הגג, כדי לוודא את עמידות הבנין לנוכח תוספת הבניה על הגג (ס' 6.5 לחוות הדעת).

(ד) עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף (שלד ובניה, מתקני חשמל, טיח וצבע ועבודות פיתוח) הינה 10,750 ₪ (ס' 7 לחוות הדעת). מתוך סכום זה, סך של 5,500 ₪ הוא בגין ירידת הערך לבנין בגלל בליטת החלון שבנה ימין שלא בהתאם להיתר הבניה (ס' 7.1.2 ו- 11.1.1 לחוות הדעת).

(ה) עלות התיקונים בדירת יאורי היא 10,200 ₪ (ס' 8.3 לחוות הדעת).

(ו) עלות התיקונים בדירת שייך היא 4,200 ₪ (ס' 9.7 לחוות הדעת).

(ז) עלות התיקונים בדירת גונן היא 2,700 ₪ (ס' 9.7 לחוות הדעת).

(ח) ירידת ערך בגין שקיעות וסדקים צריכה להבחן לאחר מיצוי ההמלצות בענין תכנון העברת העומסים הנוספים.

6. הואיל והמהנדס אורמן אינו קונסטרוקטור, הוא מינה את המהנדסת עופרה גלבוע (להלן: "המהנדסת גלבוע"), כדי לקבוע מהם האמצעים שיש לנקוט בהם לשם הבטחת יציבות הבנין, וזאת בעקבות החלטת בית המשפט (כב' השופטת ר' ניב) מיום 13.7.2003.

המהנדס אורמן הודיע לבית המשפט ביום 9.12.2004 כי מצא לנכון למנות את המהנדסת גלבוע הואיל והוא עצמו "מהנדס בנין אך לא עוסק בקונסטרוקציה, ומאחר והמקרה נשוא התביעה הינו מקרה הדורש בדיקת קונסטרוקטור בעיקר לצורך יציבות המבנה והוראות לתיקון במידת הצורך, ולכן מיניתי את הקונסטרוקטורית עופרה גלבוע לבדיקת הנושאים הנ"ל." ראה גם עדותו בע' 14 לפרוטוקול: "אני לא קונסטרוקטור ולכן מיניתי את גלבוע שתעשה עבורי את הבדיקות".

7. המהנדסת גלבוע ביקרה בבנין ובדירות ביום 21.6.2004 וביום 24.9.2004 ערכה את חוות דעתה, המתייחסת לשלד המבנה ולשאלות קונסטרוקטיביות. ואלה עיקרי ממצאיה:

(א) מזה זמן רב לא נערכו בדירת גונן שיפוצים או עבודות תחזוקה. בעבר נערכו בדירה שינויים פנימיים כולל הזזת קירות ותוספת חיזוקים מפלדה, שחלקם נראים גם היום בגג שמעל לדירת גונן. לא ניתן לקבוע את גילם של הסדקים שזיהה המהנדס אורמן בדירה.

(ב) בדירת ימין בוצעו שינויים ותוספות בשנת 1999. בין השאר נבנה חדר על הגג ואחד מחדרי הדירה הפך לממ"ד, דבר שהצריך חיזוקי הקירות ביציקות בטון. במהלך היציקה, נפרצה תבנית הקיר הגובל בדירת גונן, דבר שגרם לפגיעה בקיר. פריצת הקיר בין דירת ימין לדירת גונן נבעה מכשל של הקבלן המבצע, שלא דאג לחיזוקים מתאימים של הטפסנות שביצע. הנזק המקומי תוקן ואין לו כל השלכה על מצב הבנין.

(ג) בדירת שייך לא נמצאו סדקים כלשהם. הדירה עברה שיפוץ וצביעה לא מכבר, בעקבות שריפה שפרצה בדירה לאחר הבניה שביצע ימין ובלא קשר אליה. תיקון נזקי השריפה חייב תיקוני טיח, סדקים וצבע.

(ד) בדירת יאורי לא נמצאו סדקים כלשהם, שכן יאורי ביצעו בדירה שיפוץ כללי למרות שמועד ביקורה של המהנדסת גלבוע היה ידוע להם. הסדקים בדירת יאורי נסתמו כחודש לפני ביקור המומחית, ויש להמתין לפחות חצי שנה כדי לבדוק האם נפתחו מחדש. הסדקים התגלו במקום בו הוסר חלק של קורה נושאת, דבר שגרם להחלשתה. אין כיום דרך לקבוע האם הסדקים היו גם לפני תחילת העבודות בדירת ימין. עם זאת, המומחית מציינת כי "למיטב הבנתי המקצועית, במקרה כזה של שלד המעביר את עומס המבנה ע"י קירות נושאים, אין השפעה על חלקי בניין שאינם נמצאים בסמוך או מתחת לאלמנטים בהם נערכים שינויים, כמו במקרה זה. כלומר לדעתי, אין קשר בין העבודות שבוצעו בבית משפ' ימין לבין מצב דירת משפ' יאורי."

(ה) מומלץ לבצע חיזוקים בדירת יאורי על ידי תוספת שני פרופילי פלדה שיוצמדו לקורה ויעוגנו בעמודים משני צידיה.

(ו) בקירות החוץ של הבנין לא נמצאו סימנים המעידים על ליקויים בשלד הבנין.

(ז) כל שינוי בדירות הבנין גורם לשינוי בצורת העברת העומסים ליסודות, וכתוצאה מכך לסדקים בחלקי הבנין ששונו או חלקי הבנין הנמצאים מתחת לאותם חלקים. כך אירע גם בדירת שייך, שמתחת לדירת ימין. יחד עם זאת, השינויים בדירת ימין לא גרמו לפגיעה המצריכה התייחסות בשלד הבנין שכן לו זה היה המצב, היתה המומחית אמורה להבחין בסדקים אופייניים, משום שמאז תוקנה דירת שייך ועד שנערך הביקור של המומחית חלפה למעלה משנה.

(ח) אם אין פגיעה בשלד הבנין באזור בו נערכו השינויים, לא סביר כי נפגעו בצורה משמעותית חלקי בנין הנמצאים באזורים רחוקים יותר.

(ט) העבודה בדירת ימין בוצעה באופן מסודר, בליווי היתר בניה, לפי תוכניות עבודה שערך מהנדס אשר גם פיקח על הבניה.

8. בתשובה לשאלות בית המשפט הסבירה המומחית גלבוע את עמדתה בענין גורמי הסדיקה ובענין העדר הצורך לקיים בדיקה גם בדירת יאורי לפני תחילת הבניה על הגג:

"אם הוא [המהנדס שחר- ח.ב.] הולך לשנות חלוקת עומסים, הוא צריך לבדוק שיש דרך שהעומס החדש יגיע לקרקע. במקרה הזה היו שינויים במקום אחר, אבל לא היו שינויים בשלד. נקודות מעבר הכח בצדדים לא השתנו ... אם מעבירים את העומסים דרך העמודים, הרי שההשפעה על הקורה [בדירת יאורי- ח.ב.] של העומס הנוסף היא לא גדולה. העומסים שהיו על הקורה הזאת היא מהדירה של גונן שנמצאת מעליה. העומסים מדירת גונן הם אלו שמגיעים באופן ישיר לקורה של יאורי, ואם אצל גונן לא עשו שינויים, לא צריכים להיות שינוי בעומסים על הקורה של יאורי. ההשפעה באלכסון היא מינורית, היא קיימת אבל היא הרבה יותר קטנה. ז"א שאם עשו שינויים בדירה של ימין, היו צריכים לראות את זה בדירה שמתחתיו הרבה יותר מאשר אצל יאורי. ... במקרה הזה, העומס לא אמור לעבור דרך יאורי, כי יאורי נמצא בצד השני. במילים פשוטות, אותו מהנדס, יכול להיות שהיה צריך ללכת לדירה של שייך, אני לא יודעת אם הוא הלך או לא. מכיוון שבדירה של שייך אין סדקים, ז"א שהוא לא גרם שם נזק." (ע' 13- 14 לפרוטוקול)

משמע, הואיל ודירתו של ימין נמצאת מעל דירת שייך ולא מעל דירת יאורי, אין קשר סיבתי בין הסדקים בדירת יאורי לבין הבנייה שביצע ימין. הסדקים בדירת יאורי הם תולדה של העומס מדירת גונן שמעליה, ופועל יוצא של עבודות לקיצור הקורה התומכת בדירת יאורי, שביצעו יאורי עצמם או מי שקדם להם בדירה.

9. המומחית גלבוע נשאלה ע"י בית המשפט האם לא היה צורך שהמהנדס שחר, שתכנן את השלד מטעם ימין, יבקר בדירת יאורי לפני תחילת העבודה, והשיבה בשלילה:

"אם הוא היה מוצא דברים חריגים בקומה מתחת, אז אולי היה צריך לבדוק בדירה של יאורי, אבל אם לא מצא דבר חריג בקומה מתחת, אז אין סיבה שיחפש אצל יאורי." (ע' 16 לפרוטוקול)

10. תוך כדי חקירת המומחית גלבוע ניסו התובעים להרחיב את החזית ולטעון כי חומרי הבניה שהונחו על גג הבנין מעל דירת גונן, הם שגרמו לסדקים בדירת יאורי. מדובר בהרחבת חזית, שכן הטענה לא נטענה קודם לכן ע"י התובעים, אך גם לגופו של ענין אין בה ממש, כעולה מתשובתה של המומחית גלבוע:

"לא. כי קודם כל היו רואים את זה אצל גונן. מהתקרה של גונן זה לא יורד ישר לתקרה של יאורי, זה יורד דרך האלמנטים הנושאים, כלומר העמודים והקירות. וחוץ מזה, נניח אפילו שזה היה גורם נזק לתקרה של גונן, זה היה נזק זמני, כשהיו מסירים את העומס הזה, התקרה היא אלסטית, וברגע שאין עומס התקרה חוזרת לקדמותה. כל תקרה היא אלסטית." (ע' 15 לפרוטוקול)

11. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 14.12.2004, הודיע המהנדס אורמן כי הוא מאמץ הלכה למעשה את כל מסקנותיה וממצאיה של המהנדסת גלבוע בנוגע לשאלות הקונסטרוקטיביות. בתשובה 14.1 הוא חוזר בו למעשה מקביעותיו ומסקנותיו לגבי גורמי הסדיקה בדירות, בזו הלשון:

"לענין בדיקת קונסטרוקטור ומתן המלצות לתיקון מונתה הגב' עופרה גלבוע שמסקנותיה הועברו לבימ"ש ולצדדים. על פי חוות דעתה אין קשר בין העבודות שבוצעו בדירת ימין לבין מצב דירת משפחת יאורי כך שהתיקונים שנקבעו על ידה צריכים להתבצע ע"י משפחת יאורי. יש לבטל את האמור בסעיף זה בחוות דעתי [ס' 8.1 לחוות הדעת- ח.ב.] ולבצע התיקונים שנקבעו ע"י עופרה גלבוע על חשבון משפחת יאורי."

ראה גם תשובה מס' 15, בה קובע המהנדס אורמן שתיקוני הסדיקה בדירת שייך צריכים להתבצע על חשבונם, ותשובה 17 בענין דירת גונן.

גם בחקירתו אישר אורמן כי כל קביעותיה הקונסטרוקטיביות של המהנדסת גלבוע מקובלות עליו, וכי הוא אינו יכול לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הבניה בדירת ימין לבין הסדקים בדירת יאורי (ע' 20 לפרוטוקול).

ברי איפוא כי בכל ענין שבו קיימת מחלוקת בין המומחים אורמן וגלבוע, יש להעדיף את חוות דעתה של המומחית גלבוע, הן בהיותה קונסטרוקטורית (להבדיל מהמהנדס אורמן) והן לנוכח העובדה כי המומחה אורמן עצמו חזר בו מכל קביעה העומדת בניגוד למסקנותיה של המומחית גלבוע.

12. התובעים תוקפים בסיכומיהם בשצף קצף את המומחית גלבוע על כך שלא ביקשה לעיין בחישובים הסטטיים של הבנין ובתוכניות הביצוע של תוספת הבניה, אלא הסתפקה בהתבוננות בלבד בקירות הבנין והדירות. לטעמי, הביקורת הבוטה חורגת אל מעבר לגבולות הטעם הטוב בסגנונה ובתוכנה, וגם לגופו של ענין היא בלתי מוצדקת.

13. המומחית גלבוע הסבירה כי לא תמיד קיים צורך לעיין בחישובים סטטיים של הבנין, והדבר נבחן בכל מקרה לגופו. במקרה דנן, מהתבוננות חיצונית בבנין ומביקור בכל אחת מארבעת הדירות היא הגיעה למסקנה כי אין צורך בבדיקת חישובים סטטיים, משום שדי היה לה בהתרשמות ממצב הסדקים (ע' 6 לפרוטוקול). לדבריה: "אני לא צריכה חישובים סטטיים בהכרח כדי לבדוק יציבות. הכלים זה העיניים." (ע' 7 לפרוטוקול).

ובתשובה לשאלת בית המשפט ציינה:

"הסדקים אצל יאורי הם לא בקו הקשר שבין הדירה של יאורי לבין הדירה של ימין ולכן אני לא צריכה חישובים" (ע' 16 לפרוטוקול)

ובתשובה לשאלה מתי כן צריך לבדוק חישובים סטטיים, ציינה המומחית גלבוע:

"אם אני רואה בעין סדק קונסטרוקטיבי, אז אני צריכה לחפש את הגורם לו, ואת זה לא ראיתי. אם סדק תוקן ולא נפתח מחדש, אז הבנין עומד." (ע' 16 לפרוטוקול)

באשר לתוכניות הביצוע העידה המומחית גלבוע:

"... אם הייתי חושבת שצריך הייתי מבקשת, אבל אני ראיתי שהבנין יציב והגעתי למסקנה שלא צריך. ... אני יודעת להגיד אם חוות הדעת הזאת היא טובה או לא. זה לא חייב לכלול חישובים סטטיים ... אחרי שביקרתי בבנין וראיתי אותו, הגעתי למסקנה שאני לא חייבת להעזר בהם." (ע' 8 לפרוטוקול).

תשובות והסברים אלה של המומחית גלבוע הניחו את דעתי, ולא נסתרו בחקירתה הנגדית. מעדותה עולה כי הצורך בבדיקת החישובים הסטטיים ובדיקת תיק הבנין בעיריה מתעורר רק אם קיים חשד בענין יציבות הבנין. חשד כזה מתעורר רק אם קיימים סדקים קונסטרוקטיביים. מי שמוסמך לקבוע האם סדק מסויים הוא סדק קונסטרוקטיבי אם לאו, הוא הקונסטרוקטור, הנעזר בענין זה במראה עיניו ובנסיונו רב השנים. בהעדר סדקים כאלה, אין טעם או צורך לבחון את החישובים הסטטיים או את תיק הבנין בעיריה.

צריך לזכור כי מדובר במומחית ששרותיה נשכרו ע"י המומחה מטעם בית המשפט. על כן מדובר במומחית בלתי תלוייה ובלתי מוטית לטובת צד זה או אחר, וכמוה כמומחה שמונה ישירות ע"י בית המשפט. כידוע:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בההעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן." (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי תק-על 90(2), 532 ,עמ' 533).

במקרה דנן לא שוכנעתי כי קיים טעם או נימוק המצדיק סטייה מחוות דעתה של המומחית גלבוע. זאת ועוד, כעולה מחוות דעתה, המהנדסת גלבוע עוסקת בהנדסת בנין מזה 35 שנה. המומחה אורמן אישר כי מדובר במהנדסת ותיקה "וכאשר היא נותנת חוו"ד לענין חיזוק בנין, הרי אם יקרה משהו היא תצטרך כל החיים לשלם" (ע' 12 לפרוטוקול). התובעים לא חלקו על מידת מומחיותה וכשירותה ליתן חוות דעת, אלא רק על אופן הבדיקה שערכה ועל מסקנותיה, ועל כן עצם מומחיותה של המהנדסת גלבוע לא הוטל בספק.

14. זאת ועוד, מעיון בחוות דעתו של המומחה גוכמן מטעם התובעים, עולה כי הוא עצמו לא טרח לבצע חישובים סטטיים אלא הסתמך על מראה עיניו בלבד, וכאמור בחוות דעתו "הבדיקה הינה ויזואלית בעיקרה". בדרך כלל מומחה מטעם בית המשפט אמור לקבל מבעלי הדין חוות דעת התומכות בטענותיהם, ואין הוא אמור לעשות את מלאכתם, תוך השלמה של מה שהחסירו.

15. סיכומו של דבר, הנני קובע כי לא הוכח קשר סיבתי בין עבודות הבניה בדירתו של ימין, לבין תופעת הסדיקה בדירות האחרות של הבנין. באותה מידה ניתן להניח כי מקור הסדקים בדירות השונות הוא בשיפוצים ובשיפורים שביצעו התובעים עצמם או קודמיהם בדירות במרוצת 50 השנים שהבנין קיים, לרבות שינויים קונסטרוקטיביים בלתי מבוקרים, כפי שנעשו בדירת יאורי.

16. לנוכח ממצאיה של המומחית גלבוע, אין גם בסיס לראשי הנזק הנוספים שעניינם תיקוני דריכת היסודות לגבי דירות שייך, יאורי וגונן, בסכום של 30,000 ₪ לכל דירה. אין גם כל בסיס לראשי הנזק שעניינם עוגמת נפש שנגרמה לשייך בשל הבניה מעל דירתם (ראש נזק שמלכתחילה היה מופרך על פניו) ועוגמת הנפש שנגרמה ליאורי בגלל הופעת הסדיקה.

פריצת הקיר בדירת גונן

17. גונן תובעים פיצוי בסך של 35,000 ₪ בגין נזק לא ממוני עקב התמוטטות קיר בסלון דירתם. מדובר בדרישה בלתי מוצדקת בעליל, הנגועה בחוסר תום לב ממשי, בשים לב לכך שימין פיצה את גונן בעקבות אירוע זה, במסגרת הסדר פשרה מיום 17.11.2000, עוד קודם להגשת התביעה. הסכם הפשרה קובע כדלקמן:

"בגין נזק שנגרם בדירה ברח' מעוז מס' 2 בבעלות של משפחת גונן בעל הדירה קיבל 16,000 ₪ (ירון גונן) וסכום זה למעשה מסיים את כל התהליך והתביעה כלפי משפחת ימין סכום זה הוגדר בהסכם פשרה."

נסיונם של גונן לטעון כי הסכם הפשרה סילק את נזק הממון אך לא את הנזק הבלתי ממוני, הוא נסיון סרק שראוי לגנאי. ברור בעליל כי התשלום בסך של 16,000 ₪ נועד לסלק את כל התביעות והדרישות שהיו לגונן בגין פריצת הקיר בדירתם, וגם אם הצדדים ניסחו את הסכם הפשרה בשפה עילגת, כוונתם המשותפת לסילוק סופי של הסכסוך, ברורה על פניה, לנוכח הדיבור "מסיים את כל התהליך והתביעה כלפי משפחת ימין".

ירידת ערך של הדירות

18. התובעים טוענים כי נגרמה ירידת ערך לדירות בסך של 8,000 דולר. המומחה אורמן קבע כי ירידת הערך היחידה הינה בסך של 5,500 ₪ לכל הדיירים, בגין חריגה של ויטרינת החלון בדירת ימין מקו הבנין לעומת מה שתוכנן ואושר בהיתר הבניה. המומחה אורמן ציין כי "במידה ולא יומצא לדיירים היתר מהעיריה על תוספת ההצללה יש לפצות את הדיירים בגין הבניה בניגוד להיתר ושינוי החזית"; אלא שבעדותו אישר אורמן כי מדובר בעלות הכשרת הבניה, משום שמבחינה אסתטית, "זה יותר יפה לדעתי אבל זה פשוט לא לפי ההיתר ... זה במידה ואין היתר בניה" (ע' 16 לפרוטוקול).

בפועל, הענין הוסדר במהלך שמיעת הראיות. העיריה אישרה ביום 10.1.2005 כי ימין התאים את הבניה להיתר (ראה נ/1) וכי מבחינתה של העיריה, הבעיה נפתרה (ראה עדותה של אלה דורף מטעם העיריה, בע' 4 לפרוטוקול).

ממילא אין כיום כל עילה לפצות את התובעים בגין ירידת ערך, שאינה קיימת עוד.

ליקויי בנייה ברכוש המשותף

19. המומחה אורמן העריך את ליקויי הבנייה ברכוש המשותף בסכום של 10,750 ₪ (ס' 7 לחוות הדעת). מתוך סכום זה, סך של 5,500 ₪ הוא בגין ירידת הערך לבנין בגלל בליטת החלון שבנה ימין (ס' 7.1.2 ו- 11.1.1 לחוות הדעת), ולראש נזק זה התייחסנו לעיל. יתרת הנזק היא כדלקמן: שבר במדרגה- 400 ₪, כבלי חשמל בגג שאינם מחוזקים לקירות- 400 ₪, תיקון שפריץ בחזית הכניסה לחדר המדרגות- 600 ₪, כתמי טיט, טיח, בטון וצבע בקירות חיצוניים- 1,250 ₪, כתמי בטון, טיט ושפריץ בשביל הגישה לחצר- 1,800 ₪.

20. התובעים טוענים כי ליקויים אלה נוצרו במהלך הבניה בדירתו של ימין ועל כן עליו לשאת בהוצאות התיקון.

21. באשר לשבר במדרגה, המומחה אורמן אישר בתשובות ההבהרה כי אין הוא יכול לקבוע מי גרם לשבר ומתי נוצר. ימין טען בס' 21 לתצהירו כי השבר היה קיים עשר שנים לפני תחילת הבניה. גירסה זו לא נסתרה.

22. לגבי כבלי החשמל על הגג, טען ימין בס' 25 לתצהירו כי מדובר בכבלים מעל גג דירת גונן, ואין להם כל קשר לבניה שביצע. גם טענה זו לא נסתרה.

23. ימין טען בס' 27 לתצהירו כי לאחר עריכת חוות דעתו של המהנדס אורמן, צבע על חשבונו את כל חדר המדרגות. טענה זו לא נסתרה. ממילא אין לפסוק פיצוי בגין תיקון שפריץ בכניסה לחדר המדרגות.

24. לענין כתמי טיט, טיח, בטון וצבע בקירות חיצוניים, טען ימין כי שייך הם שביצעו תיקוני טיח ושפריץ בעצמם. דבר זה עלה גם מעדותה של שייך, בע' 31 לפרוטוקול. באשר לכתמי הבטון על חלונות יאורי, טוען ימין כי אלה נגרמו מחמת בנייתה של חומה בחצר על ידי גונן ויאורי, בנייה בה הודה יאורי (ע' 27 לפרוטוקול). על כן, אין כל ראייה כי דווקא ימין הוא שאחראי לנזק זה, מה גם שדירת יאורי כלל אינה נמצאת מתחת לדירת ימין, כך שלא ברור כיצד חלונותיה יכלו להיות מוכתמים בשל עבודה שבוצעה מעל דירת ימין. טענות אלה של ימין לא נסתרו.

25. באשר לכתמי הבטון על שביל הכניסה לבית, טוען ימין בסיכומיו כי ירון גונן, התובע 5, הוא שגרם להם בכך שהשליך שק מלט מהגג אל רצפת הכניסה לבנין. לביסוס גירסה זו צירף ימין לסיכומיו, בלא נטילת רשות, מזכר שרשם שוטר שהוזעק למקום ובו ציין כי גונן הודה כי שפך את המלט מהגג. ברי איפוא כי אין מקום להסתמך על ראייה שצורפה באופן שכזה. עם זאת, גונן אישר בחקירתו כי הוריד את דלי המלט מהגג, אך לדבריו, לא שפך אותו (ע' 23 לפרוטוקול).

זאת ועוד, ימין טען בס' 29 לתצהירו כי כל דיירי הבנין היו שותפים ליצירת הכתמים, שכן משפחת שייך התקינה בריכת ביוב בסמוך לשביל ושיפצה את דירתה, ואילו גונן ויאורי בנו חומה.

התרשמתי כי אכן כל דיירי הבנין, בלא יוצא מהכלל, ביצעו לאורך השנים פעולות בניה, בהיתר ושלא בהיתר (בא כוחם של התובעים אף טען בשמם לחסיון מפני הפללה עצמית- ע' 28 לפרוטוקול), כך שכל אחד מהם היה יכול לגרום לכתמי הבטון. לנוכח הספק שקיים לגבי האחריות לכתמי הבטון, אין מקום להטיל על ימין את האחריות לנזק זה.

ליקויי רטיבות בדירת שייך

26. המומחה אורמן ציין בחוות דעתו כי יש לתקן את מקור הרטיבות בדירתו של ימין, מעל דירתה של שייך, שכן הרטיבות מחלחלת לתוך דירת שייך. עלות התיקון הינה 2,500 ₪. בתשובה לשאלות הבהרה ציין אורמן כי לא התכוון שימין ישלם לשייך 2,500 ₪, אלא שיתקן את איטום רצפת חדר הרחצה בדירתו. בס' 31 לתצהירו טען ימין כי מאז נערכה חוות דעתו של אורמן, גורם הרטיבות תוקן על ידו. מאידך, שייך טענה בתשובה לשאלת בית המשפט, כי בעיית הרטיבות נותרה בעינה, וכי עודנה סובלת מרטיבות במקלחת כל העת. עם זאת, היא אישרה כי לא פנתה בענין זה לימין (ע' 31 לפרוטוקול), דבר המעורר תמיהה. גם כאן, לנוכח הספק הקיים לנוכח הבדלי הגרסאות, והואיל ואין בפני
י חוות דעת מעודכנת של מומחה בדבר מצב הרטיבות בדירת שייך לאחר ביצוע התיקון הנטען ע"י ימין, אין מקום להטיל חבות על ימין. יחד עם זאת, שמורה לשייך הזכות להגיש תביעה נוספת בגין ליקוי נטען זה, אם אכן עודנו קיים, על מנת שניתן יהיה לבחון באמצעות חוות דעתו של מומחה האם הבעייה עודנה קיימת.

שאלת אחריותו של שחר

27. התובעים טוענים כי שחר התרשל בכך שלא הגיש לעיריה חישובים סטטיים של תוספת הבניה. אינני מקבל טענה זו. הטעם הראשון הוא שלא הוכח קשר סיבתי בין קיומם או אי קיומם של חישובים סטטיים לבין הסדקים בדירות, משום שלא הוכח כי סדקים אלה מקורם בבניה שביצע ימין. הטעם השני הוא שאין כל ראייה לכך שלא הוגשו חישובים סטטיים לעיריה. נהפוך הוא. הראיות הנסיבתיות מוליכות למסקנה הפוכה. שחר טען בעדותו כי הגיש חישובים סטטיים:

"בודאי. אי אפשר לתכנן בניה בלי חישובים סטטיים ... החישובים הסטטיים שלי נמצאים בעיריה וגם אצלי, אני מציג אותם בפני
ך ... אני הגשתי חישובים סטטיים לעיריה ... אי אפשר להוציא היתר בניה בלי חישובים סטטיים, והעובדה שהם מקבלים היתר בניה מלמדת שהוגשו חישובים סטטיים" (ע' 19 - 20 לפרוטוקול).

גם המומחית גלבוע ציינה כי שחר חייב היה להגיש חישובים סטטיים אחרת בעירית גבעתיים "לא היו מקבלים את זה [את הבקשה להיתר בניה- ח.ב.]." (ע' 9 לפרוטוקול). "חוות הדעת לא צריכה לכלול חישובים סטטיים. לגבי ההיתר- חייבים לצרף חישובים סטטיים" (ע' 12 לפרוטוקול).

המומחה אורמן נשאל האם ייתכן שימין קיבל היתר בנייה בלא שיגיש חישובים סטטיים והשיב: "אין דבר כזה. זה תנאי להיתר" (ע' 19 לפרוטוקול).

28. אכן, שחר ניהל באופן חובבני למדיי את הגנתו, לא הגיש חוות דעת מומחה, איחר בהגשת תצהירו (וחוייב בהוצאות בגין כך) ולא צירף לתצהירו את החישובים הסטטיים שערך לטענתו. בשלב הסיכומים הוא ביקש לראשונה רשות להגיש את החישובים הסטטיים, ואינני סבור כי יש להתיר לו את צירוף החישובים בשלב כה מאוחר של המשפט. יחד עם זאת, גם בלא להתיר את הגשת החישובים הסטטיים, מתבקשת המסקנה כי חישובים כאלה נערכו והוגשו לעירית גבעתיים, שאלמלא כן לא היה ניתן לימין היתר הבניה.

29. למעלה מהצורך אציין כי עיון בחוות דעתו של המומחה גוכמן מטעם התובעים מגלה כי גוכמן עצמו מציין כי שחר הגיש חישובים סטטיים לעירית גבעתיים: "בבדיקת החישובים הסטטיים שהוגשו ע"י המהנדס שחר לוועדת בנין הערים בגבעתיים לא מצאתי חישוב סטטי המעיד על חיזוקים כלשהם בדירות הסמוכות....". התובעים עצמם מודעים לכך, כעולה מס' 26 לסיכומיהם, ועל כן יש לתמוה על טיעונם העובדתי ההפוך, כאילו לא הגיש שחר חישובים סטטיים לעירית גבעתיים.

30. שחר הודה כי לא ביקר בדירות של גונן ויאורי לפני תחילת הבניה. לדבריו, לא היה בכך צורך (ע' 18 לפרוטוקול). התובעים טוענים כי שחר התרשל בכך שלא ערך ביקור בדירת יאורי לפני תחילת הבניה בדירת ימין. טענה זו דינה להדחות, לנוכח מסקנתה של המהנדסת גלבוע לפיה אין קשר סיבתי בין הסדקים בדירת יאורי לבין העבודות שבוצעו בדירת ימין, הנמצאת מעל דירת שייך ולא מעל דירת יאורי. המהנדסת גלבוע ציינה בעדותה:

"אם הוא היה מוצא דברים חריגים בקומה מתחת, אז אולי היה צריך לבדוק בדירה של יאורי, אבל אם לא מצא דבר חריג בקומה מתחת, אז אין סיבה שיחפש אצל יאורי." (ע' 16 לפרוטוקול)

שחר העיד, ועדותו לא נסתרה, כי ביקר בדירה של שייך, הנמצאת מתחת לדירתו של ימין (ע' 18 לפרוטוקול), ובכך יצא ידי חובתו המקצועית במקרה דנן.

31. התובעים טוענים כי שחר התרשל בכך שלא וידא שקבלן הביצוע הוא קבלן רשום. אין בידי לקבל טענה זו, משום שגם אם אניח כי חובת הבדיקה היתה מוטלת על שחר, ולא על ימין, הרי שאין קשר סיבתי בין מעשיו של הקבלן המבצע לבין הסדקים הנטענים על ידי התובעים. רשלנותו היחידה של הקבלן היתה בביצוע קיר הממ"ד בדירת ימין, באופן שגרם לקריסת הקיר המשותף עם דירת גונן, אך נזק זה הוסדר בהסכם פשרה בין ימין לגונן. זאת ועוד, לעיצומו של ענין, אין כל ראייה לכך שהקבלן שביצע את הבניה לא היה קבלן רשום.

32. התובעים טוענים כי שחר התרשל בכך שאיפשר את החריגה מההיתר בענין גודל החלון. טענה זו אינה מבוססת. שחר שימש כמהנדס השלד ולא היה אחראי לנושא חזית הבנין, דבר שהיה בטיפולה של עורכת הבקשה למתן היתר, מירה לבני, שנשכרה ע"י ימין לשם כך ולשם פיקוח על הבניה, למעט נושא השלד שהיה בפיקוחו של שחר (ראה עדותו של שחר בע' 22 לפרוטוקול).

33. התובעים טוענים כי הטענות של ימין כלפי שחר במסגרת ההודעה לצד שלישי (שנמחקה לבסוף לבקשת ימין ביום 30.12.2004) מלמדות על רשלנותו של שחר. אין ממש בטיעון זה. כידוע, במסגרת הודעה לצד שלישי מטיל הנתבע את האחריות לכל נזקי התביעה על הצד השלישי, אך זאת רק למקרה שהתביעה נגדו תתקבל. ברי כי עצם העלאת הטענה נגד הצד השלישי אינה מוכיחה את אחריותו של הצד השלישי וגם אינה מהווה הודאת בעל דין מטעמו של הנתבע בדבר הנזק שנגרם לתובע. גם הסיבה בגינה סכום ההודעה לצד שלישי היה נמוך מסכום התביעה ברורה מאליה: התובעים לא היו יכולים לתבוע תשלומי איזון משחר אלא רק מימין, וממילא ימין לא היה יכול לתבוע משחר שיפוי בגין תשלומי האיזון. על כן, אין ממש בטענת התובעים כאילו הפחתת סכום ההודעה לצד שלישי מוכיחה שימין סבר בעצמו כי שחר התרשל בעבודתו.

34. התובעים מוסיפים וטוענים כי עצם העובדה שעירית גבעתיים שילמה להם במסגרת הסכם פשרה סך של 30,000 ₪ מלמדת על צדקת התביעה. עירית גבעתיים לא נימקה את הסכמתה לשלם את הסך האמור, ושיקוליה בענין זה לא הובאו לידיעת בית המשפט, אך ברור כי נכונותה של עירית גבעתיים לשלם כספים לתובעים, אינה יכולה להוכיח את אחריותם של הנתבעים האחרים בתיק, אלא לכל היותר, את אחריותה שלה. במאמר מוסגר אציין כי בדיעבד, ובשים לב לחומר הראיות לענין גובה הנזק שנגרם לתובעים בעטייה של הבנייה, לא ברורה מאליה ההצדקה לפיצוי ששילמה עירית גבעתיים.

תשלומי איזון

35. התובעים דרשו בכתב התביעה תשלומי איזון בסך השווה ל- 26,000 דולר בגין ניצול זכויות הבנייה על הגג. בסיכומיהם הם מעמידים את התביעה על סך השווה ל- 22,000 דולר, בשים לב לתשלום בסך השווה ל- 4,000 דולר ששולם ליאורי על פי פסק הדין החלקי.

36. שייך אינם זכאים לכל תשלום בגין ראש נזק זה, מהטעם שביום 23.10.2000 הם מכרו לימין את חלקם בזכויות הבניה תמורת סכום השווה ל- 4,000 דולר, על פי הסכם בכתב. תמוהה איפוא בעיני תביעתם של שייך לפיצוי נוסף.

37. גונן אינם זכאים לתשלומי איזון, לנוכח הוראת ס' 71ב'(ד) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 הקובעת כיצד ומתי ישולמו תשלומי איזון בגין ניצול זכויות בנייה, ולפיה "חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף." במקרה דנן, גונן יכולים לבצע את אותה הרחבה שביצע ימין, ועל כן אין הם זכאים לתשלומי איזון. לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ גונן הטוען בסיכומיו כי גונן זכאים לתשלומי איזון רק משום שימין לא ויתר על זכויותיו במחצית הגג שמעל דירתם. ברי כי ההסכם שבין ימין לשייך מתייחס אך ורק לזכויות הבניה שיש לשייך ולימין, ואין הוא יכול לגרוע מזכותם של הדיירים האחרים במחצית השניה של הגג, גם אם ימין מבקש לשמר לו זכויות נוספות כלשהן.

38. באשר ליאורי, אין חולק כי שולם להם לפי

פסק דין
חלקי סך השווה ל- 4,000 דולר בתור סכום שאינו שנוי במחלוקת. יאורי טוענים כי מגיע להם סכום נוסף, לפי חוות דעתו של השמאי ברדוגו. אין בידי לקבל טענה זו. השמאי ברדוגו לא התייצב לישיבת ההוכחות וממילא חוות דעתו אינה חלק מחומר הראיות בתיק. נזכיר בהקשר זה את הוראת תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת:

" (א) מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר. ...
(ג) לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם. "

במקרה דנן לא נתבקשה וממילא לא ניתנה רשות לברדוגו שלא להתייצב לחקירה על חוות דעתו.

39. אין בסיס לטענה כאילו בית המשפט אישר את קבילות חוות דעתו של ברדוגו. בפתח ישיבת ההוכחות הודעתי לצדדים שאין צורך להגיש מחדש באמצעות העדים את הנספחים שצורפו ממילא לתצהיריהם, אך ברי כי לא ניתן להכשיר עדות מומחה כראייה רק משום שצירפו אותה כנספח לתצהירו של בעל דין, כפי שנעשה כאן, מבלי שהמומחה יטרח להתייצב לחקירה על חוות דעתו, ולא לכך כוונה הודעתי. מכל מקום, וגם אם היה ניתן למחול על פגם טכני זה, חובה היתה על התובעים לדאוג שהמומחים מטעמם יתייצבו לחקירה על חוות דעתם, לו ביקשו להתבסס על תוכנן של חוות הדעת.

40. גם הנסיון להתלות בהחלטותיי בענין הפקדת ערבון כתנאי לזימון מומחים, אינו במקומו ואינו מכשיר את אי התייצבותם של מומחי התובעים. החלטתי מיום 10.12.2004 לפיה המומחה אורמן יוזמן לעדות רק בכפוף להפקדת ערבון, התייחסה אך ורק לעדותו של אורמן. החלטתי מיום 13.12.2004 בענין הזמנת מומחים בכפוף להפקדת ערבון כוונה אך ורק לזימונם של המומחים מטעם בית המשפט, כפי שידוע היטב לתובעים, בהיותם אלה שביקשו לזמן את המומחים מטעם בית המשפט, ולא מומחים אחרים. הנתבעים לא היו צריכים לדרוש מהתובעים לזמן את המומחים מטעמם. נטל הזימון היה מוטל על התובעים בהתאם לתקנה 522 הנ"ל. זאת ועוד, התובעים יצרו מצג לפיו זנחו את חוות דעת המומחים מטעמם ורק בשלב הסיכומים "נשלפו" חוות הדעת מחדש. ברי כי אין לייחס כל משקל לחוות הדעת הללו בלא שעורכיהן יעמדו למבחן החקירה הנגדית.

41. דברים אלה יפים גם לענין חוות דעתו של המומחה גוכמן מטעם התובעים, שכלל לא זומן לעדות ע"י התובעים וממילא חוות דעתו אינה קבילה כראייה.

42. אשר על כן, ובהעדר תשתית ראייתית המצדיקה קביעת תשלומי איזון העולים על מה ששולם ליאורי, אין מקום להגדיל את תשלומי האיזון שנפסקו לזכותם במסגרת פסק הדין החלקי. יחד עם זאת, אין סיבה שיאורי יקבלו תשלומי איזון מופחתים ביחס לשייך.
על כן, יש לחשב את תשלומי האיזון בסך השווה ל- 4,000 דולר, כערכם בש"ח ביום 23.10.2000, הוא המועד בו הושג ההסכם לתשלום דמי איזון בין ימין לבין שייך, ולהוסיף לסכום המתקבל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ואילך. מהסכום המתקבל יש להפחית את הסכום שכבר שולם ליאורי לפי פסק הדין החלקי. יש לדחות את טענת הקיזוז המועלית ע"י ימין בענין זה, בגין הבניה שביצעו יאורי ברכוש המשותף, בהיותה בלתי מפורטת ובלתי נתמכת בחוות דעתו של שמאי.

הוצאות המשפט

43. הלכה למעשה, ראשי הנזק היחידים שנותרו על כנם עובר לשמיעת הראיות בתיק היו תשלום דמי האיזון ליאורי וירידת ערך בגין החלון שנבנה תוך סטייה מהיתר. תשלום דמי האיזון הוסדר בין ישיבת ההוכחות הראשונה לשניה וכמוהו הוסדרה הסטייה מהיתר הבניה. רובן המכריע של טענות התובעים נמצאו בלתי מוצדקות, וחלקן אף נגועות בחוסר תום לב, כגון תביעת גונן לפיצוי נוסף בגין פריצת הקיר, או תביעת שייך לקבל חלק מדמי האיזון למרות שכבר הגיעו להסכם בענין זה עם ימין קודם להגשת התביעה, או תביעת גונן לתשלום דמי איזון להם אינם זכאים בעליל.

גם סכום התביעה נמצא על פניו מופרך בעליל, וזאת גם אם היה מקום לקבוע כי ימין הוא האחראי לנזקים בדירות התובעים, שכן קיים פער עצום בין הנזקים כפי שהוערכו ע"י המומחה אורמן, לבין הנזקים שהוערכו ע"י התובעים. אלה טוענים בסיכומיהם כי יש לפסוק את הפיצוי דווקא לפי חוות דעתו של גוכמן, שכלל לא הובא על ידם לעדות, ולהעדיפה על פני חוות דעת של מומחים בלתי תלויים מטעם בית המשפט, שהעידו בבית המשפט. התובעים אינם מציעים כל הסבר ענייני למשאלה זו, למעט העובדה שמטבע הדברים, המומחים מטעמם קבעו סכומי פיצוי גבוהים לאין ערוך ממה שקבע המומחה מטעם בית המשפט. למותר לציין כי משאלה זו של התובעים אינה מתקבלת על הדעת ואינה סבירה בעליל.

במובן זה צודק ימין, הטוען בסיכומיו כי ההר הוליד עכבר.

עם זאת, לא היתה כל הצדקה לעיכוב שעיכב ימין את תשלום דמי האיזון ליאורי במשך שנים ארוכות עד לחודש ינואר 2005 ועל כן ימין אינו זכאי להוצאות משפט מיאורי.

44. אשר על כן יש להטיל על התובעים, למעט יאורי, לשלם הוצאות משפט לזכותו של ימין. באשר ליאורי, מרבית תביעתם נדחתה אך מאידך נתקבלה בחלקה תביעתם לתשלומי איזון, ועל כן ביחסים שבין יאורי לימין אין מקום ליתן צו להוצאות. בנוסף, יש לחייב את התובעים כולם בהוצאות משפט לטובת שחר, אך שיעורן של הוצאות אלה יופחת בשים לב לאופן בו נוהלה הגנתו של שחר.

סיכום

45. התביעה נדחית, למעט בענין שערוך תשלומי האיזון המגיעים ליאורי, כפי שנקבע לעיל.

התובעים 3- 6, ביחד ולחוד, ישלמו לימין את הוצאות המשפט ובנוסף להן שכ"ט עו"ד בסכום של 18,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

התובעים 1-6, ביחד ולחוד, ישלמו לשחר את הוצאות המשפט ובנוסף להן שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

46. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ה (4 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.
חגי ברנר, שופט








א בית משפט שלום 49663/01 יאורי מאיר, יאורי רחל , שייך אלה, שייך יורם, גונן ירון נ' ימין אדיב, צבי שחר (פורסם ב-ֽ 04/08/2005)