פסקי דין על שלומי קדוש | פסקי דין על אלי בן ארוש (המנוח) | פסקי דין על לבנה בן ארוש | פסקי דין על עמי בן ארוש (נמחק בהסכמה) |

42841-09/17 תק     14/03/2018




תק 42841-09/17 שלומי קדוש נ' אלי בן ארוש (המנוח), לבנה בן ארוש, עמי בן ארוש (נמחק בהסכמה)








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 42841-09-17 קדוש נ' בן ארוש(המנוח) ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
ליאת הר ציון


תובעים

שלומי קדוש


נגד


נתבעים

1.אלי בן ארוש (המנוח)

2.לבנה בן ארוש

3.עמי בן ארוש (נמחק בהסכמה)









פסק דין



התובע תבע את הנתבעת, יורשת הנתבע מס' 1, בשל כספים המגיעים לו בגין עסקת מכר שבמסגרתה רכש
עסק של המנוח, בעלה של הנתבעת ז"ל.
לטענת התובע, בדצמבר 2015 הוא התקשר בעסקה לרכישת עסק של ריפודי רכב מהמנוח. לטענתו, השניים סיכמו בעל פה על רכישת העסק בסכום של 185,966 ש"ח. לטענתו, בתקופת המשא ומתן המנוח היה בטיפולים רפואיים. לאחר הסדרת התשלום, העסק הועבר לבעלותו בינואר 2016. לטענתו הוא לא קיבל חשבונית עבור הסכומים ששולמו בגין רכישת העסק.
התובע טען כי לאחר פטירת המנוח, הוא פנה לבנו לקבלת חשבונית בגין רכישת העסק אלא שלטענת התובע הבן סרב.
לטענת התובע מאחר שלא קיבל חשבונית,
אין באפשרותו להצהיר על עסקת הרכישה כהוצאה מוכרת במס.
אשר על כן, התובע עותר לתשלום של פיצוי כספי בשיעור של 17% מסכום העסקה (המע"מ עבור רכישת העסק).
לכתב התביעה צורפו אסמכתאות המלמדות על כך ששולמו למנוח שיקים בסך כולל של 185,966 ₪ עבור רכישת העסק.
לטענת הנתבעת, לכתב התביעה לא צורף הסכם או כל ראיה שיש בה כדי להעיד על פרטי העסקה לרבות שווי המכירה, הסדרי התשלומים והסכמות הצדדים. כמו כן, לא ברור מדוע לא ביקש התובע מהמנוח חשבונית בסמוך לתשלומים. עוד נטען כי
המנוח לא עירב את הנתבעים בפרטי העסק. פניית התובע נעשתה תוך שיהוי, באופן המהווה חוסר תום לב וגורם נזק ראייתי.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני סבורה כי יש מקום לדחות את התביעה.
אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל הוכחת תנאי העסקה. אכן, הוכח כי הועברו סכומים לידי המנוח עבור רכישת העסק. כמו כן, הוכח כי העסק עבר לבעלות התובע. אולם, אין כל ראיה להסכמה החוזית בין הצדדים ביחס לסכום העסקה. התובע מציג גרסה עובדתית מסוימת שאין לה תימוכין בראיות, כאשר לנתבעים אין ידיעה אישית אודות פרטי העסקה. בית המשפט יכול לסמוך קביעותיו על עדותו היחידה של התובע, אולם לצורך כך יש מקום לבחון האם וכיצד גרסה זו מתיישבת עם יתר הנסיבות בתיק, והאם התובע עמד בנטל הנדרש במאזן ההסתברויות.
כאמור, אין ראיה להסכם בין הצדדים, התנהגות התובע בזמן אמיתי ואותנטי אינה מתיישבת עם גרסתו העובדתית. התובע לא דרש חשבונית בסמוך להעברת הכספים והעברת העסק.
אני מקבלת את טענת הנתבעים שהתנהלות זו מעלה תמיהה וסימני שאלה ביחס לגרסה העובדתית וההסכמה בין הצדדים ביחס לתנאי העסקה. כמו כן, העובדה שהתובע אישר כי העסק נסגר בסמוך לדרישה שהועלתה כלפי הנתבעת, מחזק את סימני השאלה מדוע אך עתה עם סגירת העסק עותר התובע בענין החשבונית?
התובע אישר בדיון כי "זה אשמתי שלא ביקשתי בסגירת העסקה". ומכאן התובע מכיר בקושי שנפל בהתנהגותו. יחד עם זאת התובע טוען כי "אני לא רואה סיבה שאני לא יכול לדרוש את זה עכשיו. מבחינתי ומבחינת המנוח זה היה ברור "
איני מקבלת טענה זו.
השיהוי שנפל בהתנהגות התובע מעלה סימן שאלה ביחס למהימנות הטענה בנוגע להסכמת הצדדים ובפועל אף הסבה נזק ראייתי לצד שכנגד .
התובע הפנה את בית המשפט לפסיקה לפיה ככל שהוסכם על סכום בעסקה הרי שהסכום כולל מע"מ (ר' ע"א 738/80). בנסיבות שבפני
אני מקבלת את טענת הנתבעים כי תנאי העסקה לא הוכחו ועל כן אין בפסיקה זו לסייע לתובע.
עוד יצוין כי התובע טען בכתב התביעה כי טרם קיבל את החשבונית ואין באפשרותו להצהיר על עסקת הרכישה כהוצאה מוכרת במס.
בדיון טען כי "לא הזדכיתי על הסכום הזה". מכאן, גרסתו של התובע אינה קוהרנטית ואף לא הובא לה כל סימוכין.
סוף דבר – אני מורה על דחיית התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 שח.


המזכירות תשלח העתק של

פסק דין

לצדדים.








ניתן היום,
כ"ז אדר תשע"ח, 14 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 42841-09/17 שלומי קדוש נ' אלי בן ארוש (המנוח), לבנה בן ארוש, עמי בן ארוש (נמחק בהסכמה) (פורסם ב-ֽ 14/03/2018)