פסקי דין על יאיר רותם | פסקי דין על רודולפו רותם | פסקי דין על קרן יאיר ואח' | פסקי דין על כל-בו ש.א. נחמיאס נכסים והשקעות (1996) בע"מ

29842-12/16 א     18/03/2018




א 29842-12/16 יאיר רותם בע"מ, רודולפו רותם, קרן יאיר ואח' נ' כל-בו ש.א. נחמיאס נכסים והשקעות (1996) בע"מ








בית משפט השלום בחדרה



18 מרץ 2018
ת"א 29842-12-16
כל-בו ש.א. נחמיאס נכסים והשקעות (1996) בע"מ
נ' יאיר רותם בע"מ
ואח'


בפני
:


כב' השופטת
קרן אניספלד





מבקשים-נתבעים
1. יאיר רותם בע"מ

2. רודולפו רותם

3. קרן יאיר
שלושתם ע"י עו"ד אלעד קרן


נגד

משיבה-תובעת
כל-בו ש.א. נחמיאס נכסים והשקעות (1996) בע"מ

ע"י עו"ד אסף קורן






החלטה

הנתבעים מבקשים להתיר להם לתקן את כתב-ההגנה; התובעת מתנגדת לכך.

א.


ברקע הבקשה

1.
ביום 14.12.2016 הגישה התובעת תובענה כספית על סך 83,550 ₪ נגד הנתבעים.

2.
הנתבעים התגוננו מפני התובענה. בכל הנוגע לחוב נתבעת 1 לתובעת, סכום החוב שצוין בכתב-התביעה לא הוכחש בכתב-ההגנה [סע' 34, 39 ו-41 בכתב-ההגנה]. לסכום החוב נודעת השלכה גם לגבי הטענות שנוגעות לחבותם של נתבעים 2 ו-3 כלפי התובעת – חבות שהוכחשה על-ידי הנתבעים.

3.
ראיות הצדדים הוגשו בתצהירים.

4.
ביום 26.12.2017 התקיים קדם-משפט ראשון; במסגרת זו הודיעו הנתבעים כי יבקשו לתקן את כתב-ההגנה תוך הכחשת סכום החוב, בניגוד לנחזה מכתב-ההגנה. הבקשה הועלתה בדיון לאחר שהתחוור כי אין התאמה בין טענות כתב-ההגנה לבין הטענות בתצהירי הנתבעים בכל הנוגע לסכום החוב.

5.
על-פי ההחלטה שניתנה בדיון הוגשה הבקשה שלפני. נתתי דעתי לבקשה, לתשובה שהוגשה במענה לה ולתגובת הנתבעים לתשובה.

ב.
דיון והכרעה


דין הבקשה להתקבל, תוך חיוב הנתבעים בהוצאותיה כתנאי להתרת התיקון המבוקש.

1.

אמת-המידה שחלה על הבקשה נקבעה בתקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי.
מרכז הכובד שלה מצוי בשאלה אם יש בתיקון המבוקש כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות אשר שנויות בין הצדדים במחלוקת [
ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו
(3) 214 (1992);
ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט
(2) 556 (1985)]. יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמיתית במחלוקת איננה חזות הכול [
רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב
(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת האינטרס של מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית יש לתת את הדעת לאינטרס הצד האחר כי היריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].


לצד הכרחיותו של התיקון נבחנת השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר ייגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [
רע"א 3385/08
מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ
, פסקות י"ד-י"ז וההפניות שם (25.9.2008)].

2.
לטענת הנתבעים, רק בשלב הכנת תצהירי העדות מטעמם
התחוור להם כי סכום החוב שנתבע אינו נכון ולכן הם מבקשים להכחישו, לאחר שקודם לכן הודו בו בכתב-ההגנה. הטענה נתמכה בתצהיר של נתבעת 3. הנתבעים לא ביקשו לתקן את כתב-ההגנה אלא בקדם-המשפט, לאחר שהתובעת ביקשה ליתן נפקות לפער בין גרסת כתב-ההגנה לגבי גובה החוב לבין הגרסה בעניין זה בתצהירי הנתבעים.

3.
התובעת מתנגדת לבקשה ומצביעה על כך שהבקשה לתיקון כתב-ההגנה כרוכה בניסיון לשנות את חזית המחלוקת, והתרת התיקון תאלץ אותה להגיש כתב-תביעה מתוקן ותצהיר עדות ראשית עדכני.

4.
סכום החוב הנטען שבגינו הוגשה התובענה אינו עניין שולי במחלוקת הנטושה בין הצדדים. כפועל יוצא היה על הנתבעים לבחון את מכלול טענות כתב-התביעה – וסכום החוב בכלל זה, כבר לעת הגשת כתב-ההגנה. מן הבקשה לתיקון כתב-ההגנה ונימוקיה עולה שהם לא עשו כן, והבדיקה הנדרשת בוצעה רק לאחר שתם שלב הגשת כתבי-הטענות, לצרכי הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. בכך התנהלו הנתבעים שלא בשקידה ראויה ומתבקשת וגרמו להארכת הבירור שלא לצורך.

5.
מאחר שסכום החוב המיוחס לנתבעים על-ידי התובעת הוא עניין מהותי למחלוקת, אי-התרת התיקון המבוקש יסב לנתבעים פגיעה לא מידתית; לעומת זאת, התרת התיקון בכתב-ההגנה לא תמנע מהתובעת להוכיח כי סכום החוב הממשי הוא כנטען על-ידה. האיזון בין זכויות בעלי-הדין מצדד אפוא בקבלת הבקשה.

6.
תיקון כתב-הגנה אינו כרוך בתיקון כתב-תביעה. הוא עשוי לגרום לכך שהתובעת תדרש לתקן את כתב-התשובה שהגישה וכך גם את תצהיר עדותה הראשית. על כך ניתן לפצות בפסיקתן של הוצאות מתאימות שתשלומן בפועל יהא תנאי להתרת התיקון המבוקש בכתב-ההגנה. בכך אף ינתן מענה למחדלם של הנתבעים, שלא דקדקו בבחינת טענותיהם עובר להגשת כתב-ההגנה אלא עשו כן רק בשלב מאוחר יותר, לצרכי הגשת תצהירי עדות ראשית
[
ע"א 189/66 ששון נ' 'קדמה' בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ
(3) 477 (1966)].

ג.
סיכומם של דברים

1.
הנתבעים רשאים לתקן את כתב-ההגנה על-פי הנוסח שצורף לבקשה.

2.
תנאי להתרת התיקון הוא כי הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד את הוצאות הבקשה בסך של 5,850 ₪ (כולל מע"מ), זאת עד יום 22.4.2018 – תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט.

3.
ככל שההוצאות לא תשולמנה במלואן ובמועדן, יעמוד על מכונו כתב-ההגנה שהוגש קודם לכן והנתבעים יחשבו כמי שוויתרו על תיקון כתב-ההגנה.

4.
ככל שההוצאות תשולמנה כמתחייב מהחלטה זו, יהיו התובעים רשאים להגיש כתב-תשובה מתוקן עד יום 22.5.2018, וכן יהיו רשאים לתקן בתוך תקופה זו את תצהיריהם שהוגשו קודם לכן – בין על-ידי הגשת תצהירים חלופיים ובין על-ידי הגשת תצהירים משלימים לאלה שכבר הוגשו.

5.
אם התובעת תגיש תצהירים חלופיים או משלימים, אזי יהיו הנתבעים רשאים להשלים או להחליף את תצהיריהם – זאת עד יום 22.6.2018. ככל שהתובעת לא תעשה כן, יהיו הנתבעים רשאים להסתמך על התצהירים שהגישו עד כה, שהתיקון המבוקש בכתב-ההגנה כבר מתבטא בהם – כפי שהוברר בקדם-המשפט.

6.
ככל שכתב-ההגנה יתוקן על-פי החלטה זו, ידרשו הצדדים להודיע אם הבקשות שהוגשו לגבי הליכים מקדמיים עומדות בעינן, או שמא יש לתקנן נוכח תיקון כתבי-הטענות והתצהירים. לשם מתן הוראות בעניין זה נקבעת תזכורת פנימית ללא נוכחות צדדים ליום 28.6.2018.

7.
ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ח, 18 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 29842-12/16 יאיר רותם בע"מ, רודולפו רותם, קרן יאיר ואח' נ' כל-בו ש.א. נחמיאס נכסים והשקעות (1996) בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/03/2018)