Google

ויטו ג'רבי, ניצה ג'רבי, יעקב ג'רבי - שרה ג'רבי, דניאלה ברנס, אליה ברנס ואח'

פסקי דין על ויטו ג'רבי | פסקי דין על ניצה ג'רבי | פסקי דין על יעקב ג'רבי | פסקי דין על שרה ג'רבי | פסקי דין על דניאלה ברנס | פסקי דין על אליה ברנס ואח' |

44878-01/18 הפב     16/03/2018




הפב 44878-01/18 ויטו ג'רבי, ניצה ג'רבי, יעקב ג'רבי נ' שרה ג'רבי, דניאלה ברנס, אליה ברנס ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



הפ"ב 44878-01-18 גרבי ואח'
נ' ג'רבי ואח'







מספר בקשה:3
לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה


המבקשים

1
.
ויטו ג'רבי
2
.
ניצה ג'רבי
3
.
יעקב ג'רבי
ע"י ב"כ עו"ד עברי פיינגולד



נגד


המשיבים

1. שרה ג'רבי

2. דניאלה ברנס
ע"י ב"כ עו"ד רונן יניב

3. אליה ברנס
4. מוריס ברנס
5. גבריאלה ברנס
6.
vidor s.r.l

7. ויטנס חברה להשקעות ומקרקעין בע"מ

8. עו"ד סילביו נחום
ע"י ב"כ עו"ד נמרוד כנפי





החלטה

האם יש לראות בהמצאת התביעה לעו"ד סילביו נחום (המשיב 8), המצאה כדין למשיבים 3-6?


א.
רקע כללי

1.
המבקשים הגישו בקשה למינוי בורר, בהתאם להסכם שנערך בינם לבין המשיבות 1-2 ביום 27.3.17 (להלן: "ההסכם" ו"הבקשה")).

2.
המבקשים והמשיבים 1-5 הם קרובי משפחה. המבקשים 1-2 נשואים זל"ז והמבקש 3 הוא בנם. המשיבה 1 היא אחותו של המבקש 1 והמשיבים 2-5 הם ילדיה. המשיבות 1-2 עלו ארצה מאיטליה והמשיבים 3-5 מתגוררים באיטליה.

3.
המבקשים והמשיבים 1-5 מחזיקים במשותף בנכסי מקרקעין בישראל ובאיטליה, בין במישרין ובין באמצעות המשיבות 6-7, שהן חברות בשליטתן.

4.
המבקשים והמשיבות 1-2 הם בעלים בחלקים שווים של מניות המשיבה 7, חברת ויטנס חברה להשקעות ומקרקעין בע"מ, שהינה חברה ישראלית הרשומה בישראל (להלן: "חב' ויטנס") ובבעלותה נכסי מקרקעין בישראל. המבקשים והמשיבים 3-5 הם בעלים בחלקים שווים של מניות חברת
vidor s.r.l
, שהינה חברה איטלקית הרשומה באיטליה (להלן: "חב' וידור") ובבעלותה נכסי מקרקעין באיטליה.

במסגרת ההסכם, עוגנו הסדרים ביחס לניהול החברות הנ"ל וניהול נכסי הנדל"ן שבבעלותם המשותפת. בין היתר, הוסכמו התנאים לפירוק שיתוף ונקבעו תניות בוררות.



5.
ביום 21.1.18 המציאו המבקשים את הבקשה על נספחיה למשרדו של עו"ד רונן יניב
, בא כוחן של המשיבות 1-2 (להלן: "עו"ד יניב") ולמשרדו של המשיב 8, עו"ד סילביו נחום (להלן: "עו"ד נחום") אשר לטענתם משמש כבא כוחם של המשיבים 3-6.

6.
ביום 25.1.18 שלח עו"ד נחום מכתב לב"כ המבקשים, במסגרתו ציין שאינו מייצג את המשיבים 3-6 ואף אחד מגורמים אלו לא ייפה את כוחו לייצגו בתובענה שבנדון או לקבל כתבי בי-דין בשמו (להלן: "הודעת עו"ד נחום").

7.
לאור הודעת עו"ד נחום, הגישו המבקשים בקשה להכיר בהמצאה לעו"ד נחום כהמצאה כדין – היא הבקשה נשוא החלטה זו.






ב.
תמצית טענות המבקשים

1.
מאחר שהמשיבים 3-5 הם אזרחי ותושבי איטליה והמשיבה 6 הינה חברה שמענה באיטליה, הרי שסירובו של עו"ד נחום לקבל את כתבי בי"ד בשם המשיבים 3-6 מטרתה להכביד, לסרבל ולהאריך את הדיון בבקשה באופן משמעותי וללא הצדקה.

2.
עו"ד נחום הוא עורך דינם של המשיבים 3-6. עו"ד נחום ייצג את המשיבים 3-6 ופעל בשמם בשלב הטרום חוזי, במו"מ לכריתת ההסכם, לרבות תרגום טיוטות ההסכם לאיטלקית. עו"ד נחום הוא שניסח את ההסכם עליו חתמו בסופו של דבר הצדדים לו. כמו כן, עו"ד נחום ייצג את הצדדים גם בשלב החוזי, בקיום ההסכם ובהפרתו. עו"ד נחום הוא זה שאף ייצג את המשיבים בנוגע לפירוק השיתוף, שהוא העניין נשוא הבקשה.


היותו של עו"ד נחום בא כוחם של המשיבים 3-6, עולה משורה ארוכה של התכתבויות בין הצדדים, במסגרתם הציג עצמו עו"ד נחום כב"כ המשיבים 3-6 ופעל מטעמם. כמו כן, התקיימו פגישות במשרדו של עו"ד נחום בהשתתפות המשיבים 3,4,5 ועו"ד נחום הציג עצמו והוצג כב"כ משיבים 3-6.


לעו"ד נחום היה צורך בארבעה ימי עבודה, על מנת "להיזכר" כי הוא אינו ב"כ של המשיבים 3-6, דבר המעיד כי אין מדובר בטענה "אותנטית" מצדו של עו"ד נחום אלא עומדות מאחוריה מחשבה ותכנון, דבר המתיישב היטב עם התנהלותם חסרת תום הלב של המשיבים.

3.
המצאה לעו"ד נחום כמוה כהמצאה למשיבים 3-6. נפסק כי ייצוג נתבע בהליכים אחרים אך קשורים – די בו כדי להקים חזקה כי עורך הדין מהווה מען להמצאה. הנטל לסתור זאת, מונח לפתחו של עורך הדין הטוען כי אינו מהווה מען להמצאת כתבי בי"ד.

4.
אף אם עו"ד נחום חדל מלייצג את המשיבים 3-6, הרי שבשל הקשר האינטנסיבי בינו לבינם, ההמצאה אליו מגשימה את תכליות ההמצאה - להביא לידיעת הנמען את דבר קיומה של התביעה ולהחיל על הנמען את שיפוטו הפרסונלי של ביהמ"ש.




5.
עו"ד נחום ייצג את כל המשיבים ולא רק את המשיבות 1-2 כטענתו. טענתו של עו"ד נחום לפיה המשיבים 3-6 כלל אינם צד להסכם ואינם קשורים לסכסוך, הינה טענה מהותית המצויה בליבת הבקשה למינוי בורר. עו"ד נחום מתאמץ לנתק עצמו מייצוג המשיבים 3-6 בבקשה למינוי בורר, ברם בפועל, הוא מעלה בשמם טענות מהותיות, דבר המעיד כי הוא בעצמם מייצג גם אותם.

6.
המצאת הבקשה לידי עו"ד נחום, היא הדרך הקצרה, היעילה והנכונה להמצאה למשיבים 3-6. "התכחשותו של עו"ד נחום להיותו מען להמצאה לא תשנה שום דבר ו"תרומתה" היחידה לעניין היא סרבול ההליך והכבדה על המבקשים" (סע' 14 לתשובה).


ג.
תמצית טענות עו"ד נחום

1.
יש לדחות את הבקשה. עו"ד נחום לא היה מעולם ובוודאי לא בעת המצאת הבקשה לידיו, מורשה לקבלת כתבי בי-דין מטעם המשיבים 3-6 או מי מהם, מתוקף תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולכן ההמצאה לידיו אינה המצאה כדין.

2.
המבקשים מנסים בדרך לא דרך לקצר את הדרך, לרמוס את הוראות הדין, "לעשות לעצמם חיים קלים" ולא להמציא את תביעתם לכל המשיבים הנצרכים כנדרש וכמתחייב בדין.

3.
המשיבים 3-6 כלל אינם קשורים לסכסוך נשוא ההסכם והם כלל אינם צד לו. בנוסף, עו"ד נחום מעולם לא ייצג מי מהמשיבים 3-6 ולא התיימר לייצגם. הוא ייצג מאז ומעולם את המשיבה 1 ובאופן נקודתי גם את המשיבה 2. כל קשר שהיה בינו לבין המשיבים 3-6, היה קשר המותנה בקשריו עם הגב' שרה ג'רבי
ומכוח היותם ילדיה. אין לעו"ד נחום כל קשר עם מי מהמשיבים 3-6, הוא אינו מייצג אותם בשום עניין ואינו מטפל בנושאים שאינם קשורים למשיבה 1.


עו"ד נחום סיים את התקשרותו עם המשיבות 1-2 שהיו לקוחותיו והעביר את הטיפול בעניינן לעו"ד יניב ביום 15.11.17. מאותו רגע שהועבר הטיפול לעו"ד יניב, פסקו המבקשים מליצור קשר עם עו"ד נחום ושוחחו רק עם עו"ד יניב.

4.
המבקשים יודעים כי המשיבים 3-6 הינם אזרחים ותושבי חוץ וככל שהיו רואים בהם צד להסכם, היה עליהם לקבוע מנגנון בהסכם להמצאת כתבי בי-דין בארץ עבורם. הדבר לא נעשה ועובדה זו
מחזקת את הטענה שהם כלל אינם צד להסכם ולא ניתן לייצר תנאים חדשים בהסכם שאינם קיימים בו.

5.
באשר למשיבה 6 חב' וידור שהינה חברה זרה -
למבקשים עצמם יש מניות בחברה ולכן הקשר שלהם לחברה זו חזק פי כמה מהקשר הנטען של עו"ד נחום אליה.

6.
המבקשים עצמם לא ראו בעו"ד נחום כמי שמייצג גורם נוסף זולת המשיבות 1-2. הדברים עולים מתכתובות בין הצדדים. ילדיה של המשיבה 1 סייעו לה בעניינים שונים ועו"ד נחום קיים בהזדמנויות שונות פגישות לבקשתה של המשיבה 1 בין המבקשים לבין מי מילדיה של המשיבה 1. אולם, זאת לא כמיצגם אלא כמיצגה של המשיבה 1 בלבד. עו"ד נחום מעולם לא ייצג מי המשיבים 3-6, מעולם לא פעל כפרקליטם, הם לא שילמו לו דבר והוא לא קיבל ממי מהם שכ"ט בגין שירות כלשהו, שממילא לא העניק להם. הוא לא קיבל מעולם שום ייפוי כוח מטעם מי מהמשיבים 3-6. הדברים קל וחומר ביחס למשיבה 6, שהיא חברה זרה שאין לו כל קשר אליה. בנוסף, מאחר שהמבקשים הם בעלי מניות בוידור, חזקה כי לא היו ממנים את עו"ד נחום אשר מייצג את המשיבות 1-2, כב"כ החברה שבבעלותם.






7.
בהסכם מונה עו"ד דורון שמעוני כיועצה המשפטי של חב' ויטנס הישראלית, אך אין כל הוראה באשר לחב' וידור האיטלקית. בהסכם לא צוין מי יועצה המשפטי של וידור ולא ניתן כעת לכפות יחסי עו"ד לקוח בין עו"ד נחום לוידור. מבירור שנערך עם עו"ד איטלקי, עולה שעל פי הדין באיטליה, כלל לא ניתן למסור עבור וידור מסמכים בישראל, מבלי שעניין זה הוסדר מפורשות במסמכי החברה או בהחלטות פורמליות שלה.

8.
פסקי הדין אליהם מפנים המבקשים כלל אינם רלוונטיים, שכן באותם פסקי דין לא היתה מחלוקת כי עורך הדין יצג את הנתבעים בהליך אחר. במקרה דנן,
קיימת מחלוקת האם עו"ד נחום ייצג בשלב כלשהו את המשיבים 3-6. אם הוא לא ייצגם מעולם, הרי שממילא הוא לא יכול להיות מורשה עבורם. הנטל מוטל כולו על המבקשים.

9.
המבקשים כבעלי מניות בחברת וידור, מכירים את כתובת החברה ואת מנהליה, ואין כל קושי פרוצדורלי לבצע את ההמצאה לחברה עצמה.



ד.
דיון והכרעה

1.

תכלית ההמצאה של כתבי בית דין היא כפולה. האחת: לצורך רכישת סמכות של בית המשפט על בעל הדין שכנגד והחלת שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט; והשנייה: לצורך יידוע בעל הדין שכנגד על ההליך המתנהל כנגדו כחלק משמירה על זכותו להליך הוגן. (
רע"א 39/89
general electric corp
נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פ"ד מב
(4), 762;
רע"א 11286/05
אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

[פורסם בנבו]
ניתן ב-8.7.07).

2.

תקנה 477

לתקנות קובעת כי:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."

3.
בע"א 23/83
סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם, פ"ד לח
(4) 309 ניתנה לתקנה זו פרשנות מרחיבה, לפיה כל תכליתה של ההמצאה היא להביא לידיעת הצד שכנגד את קיומה. נקבע כי די שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען ואין דרישה כי הוא יהיה ממוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט. עם השנים, צומצמה הלכה זו וברע"א 1947/91
סיריל שטיין נ' מרקוס דוד כץ, פ"ד
מה(4), 705, 708 נקבע כי הדיבור "עורך דין" לצורך

תקנה 477
לתקנות מתייחס ל"עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות" (
בע"מ 1378/07
צפורה יוסף זדה נ' אליהו יוסף זדה




ניתן ב-29.4.07 והאסמכתאות שם).

4.
לשם הכרעה בבקשה יש לערוך בחינה דו שלבית: בשלב הראשון נבחן האם עו"ד נחום היה או ניתן לראות בו כעורך דינם של המשיבים 3-6 או כמי שמייצגם? בשלב השני, וככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהא בחיוב, נבחן האם הבקשה למינוי בורר הינה "בנושא ההתדיינות" ומשכך יש לראות בהמצאה, המצאה כדין מכוח תקנה 477?

5.
האם עו"ד נחום היה או ניתן לראות בו כעורך דינם של המשיבים 3-6 או כמי שמייצגם?

בה"פ 7414/08 צימרינג נ'

well fargo bank

(29.12.08) נקבע כי:

"לגבי מורשה, דורשת התקנה שהוא יהא "מורשה לקבלת כתבי בי-דין". לעומת זאת, לגבי עורך דין, אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי-דין, אלא די בכך שעורך הדין פועל באותה העת כעורך דין של הנמען, על מנת שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי-דין בשמו".

ב
רע"א (י-ם) 842/00
"רסקו" חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל
(02.07.2000) נקבע כי:

"מושכלות ראשונים הם כי בלא הרשאה פורמלית אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ובמקומו לצורך כל ענין, לרבות לצורך הליך משפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה. בענייננו טוען וחוזר וטוען עו"ד גולדברג כי אין הוא מורשה לייצג מי מן המשיבים וחזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים. המבקשת לא הצליחה לסתור מצג זה גם במסמכים שהגישה, והקושי הפרוצדורלי אליו נקלעה עקב היות המשיבים תושבי חוץ ונוכח העובדה כי אינם מיוצגים על ידי עורך דין בישראל אינו יכול להוות עילה לעיקום הדין ועיוות המציאות בדרך של הפיכת עו"ד גולדברג לבא כוח המשיבים כאשר הוא אינו מורשה לכך, וכל זאת לצורך פתרון בעיה שנוצרה לענין מסירת כתבי-בי-דין...
יתכנו מצבים בהם הלקוח הסמיך מראש את עורך הדין אשר טיפל בעניין טרום ההליך המשפטי, לייצגו גם בהליך לכשיינקט, אך זו אינה הסמכה אוטומטית והיא טעונה הוכחה
".

השופט בדימוס אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015) בעמ' 395 מציין באשר להמצאה לעורך דין מתוקף תקנה 477 כי:

"יש להוכיח כי משרד הפרקליטים שבו בוצעה ההמצאה אכן מייצג את הנמען".

6.

בת"א 28145-12-15 מ.ק. טריידינג – קריבושי בע"מ נ'
n.v
ואח'

(10.1.16) (להלן: "עניין קריבושי") קבע ביהמ"ש כי:

"
תקנה 477
לתקנות מאפשרת המצאה למשרד עורכי דין של בעל דין. נקבע, כי בכדי לאפשר המצאה כאמור, משרד עורכי דין אינו חייב להיות מוסמך לייצג במשפט או מוסמך לקבל כתבי בית דין (פרשת יוחימק), אלא די בכך שהוא פועל באותה עת (פרשת יוחימק) כעורך הדין של הנתבע בנושא ההתדיינות (עניין שטיין).

עוד נקבע, כי ניתן להמציא כתב תביעה לעו"ד אף אם לא הוסמך מפורשות לקבל כתבי בי-דין. אך לא ניתן להמציא רק משום שמייצג את אותו לקוח בעניין אחר (
בע"מ 1378/07
זדה נ' זדה

(29.04.2007)) או אם חלף זמן רב מאז פעל כעורך דינו של הנתבע. מובן עם זאת, כי ללא הרשאה פורמאלית אין עורך דין מוסמך לפעול בשמו של לקוח ולייצגו ...

אם כן, תנאי לתחולת
תקנה 477
לעניין המצאה לעורך דין, הוא בחינה עובדתית האם הלקוח הסמיך את עורך הדין לייצגו באותו עניין.
"

7.
בעניין קריבושי פירט ביהמ"ש את המבחנים שיש לבחון
במסגרת
הבדיקה העובדתית:

"יש לבחון האם ברור שמתקיימת מערכת יחסים בין עורך הדין לנתבע, המחייבת
את עורך הדין ליידע את הנתבע על דבר ההמצאה, עקב קיומם של יחסי נאמנות או שליחות ביניהם (גם ללא קיומו של ייפוי כוח לייצוג) – קרי שחזקה על עורך הדין שיעביר את דבר ההמצאה לידיעת הנתבע...
בין היתר נבחן גם חלוף הזמן מאז שעורך הדין פעל כעורך דינו של הלקוח-הנתבע. ברור, כי כשאין כל קשר בין עורך הדין לנתבע, לא ניתן להתייחס להמצאה כהמצאה כדין."

8.
בטרם שנבחן את הנסיבות העובדתיות בתיק דנן, נדון בשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה
בעניין זה. המבקשים טענו כי ניתן לראות בעו"ד שייצג לקוח בשלב הטרום משפטי, כמי שמייצגו גם בהליך המשפטי עצמו והנטל להוכיח אחרת מוטל על כתפי הטוען כך (
ה"פ 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי (15.12.14); עניין קריבושי
; ת"צ 69990-09-16 תורתי אגדי נ'

dolphin netherlands bv

ׁ (23.4.17)). מאידך, טען עו"ד נחום, כי לצרכי תקנה 477 לתקנות, על התובע להוכיח שבין עורך הדין לבין הנתבע קיימים יחסי עורך דין לקוח (ע"א 2747/01
woodwest enterprises inc


נ' סטיבן מייקל
(16.1.02)).

9.
הדין עם עו"ד נחום. יש לאבחן בין פסקי הדין שעליהם נסמכו המבקשים לבין מקרה דנן. בפסקי הדין שעליהם מסתמכים המבקשים, מדובר היה בעו"ד שייצג את הנתבע בהליכים קודמים. משאין מחלוקת כי עורך הדין ייצג את הנתבע באיזשהו הליך, או כשהוא עדיין מייצגו בהליכים משפטיים שונים, ניתן להטיל על עורך הדין הטוען כי אינו מהווה מען להמצאה, את הנטל להוכיח כי הוא נעדר הרשאה לייצג בהליך או שהתביעה שהוגשה אינה בנושא ההתדיינות בה הוא
מייצג. מנגד, מקום בו ישנה מחלוקת בדבר עצם היות של עורך הדין ב"כ של הנתבע באיזשהו הליך, נטל ההוכחה כי ההמצאה אליו נעשתה כדין מוטל על התובע. במקרה דנן, כאשר הצדדים חלוקים האם אי פעם היה עו"ד נחום ב"כ של המשיבים 3-6,
נטל ההוכחה מוטל על המבקשים.

10.
המבקשים לא הרימו נטל זה ולא הוכיחו כי בין עו"ד נחום למשיבים 3-6 היו אי פעם יחסי עו"ד-לקוח.

11.
היות עו"ד נחום בא כוחן של המשיבות 1-2 אינו שנוי במחלוקת. יש רגליים לדבר, שגם המבקשים עצמם ראו רק במשיבות 1-2 מרשותיו של עו"ד נחום ולא יתר המשיבים. לדוגמא: במכתב ב"כ המבקשים מיום 5.11.17 המופנה לעו"ד סלביו נחום, נאמר בסעיף 1 כי: "ביום 27.3.17 נכרת הסכם בין מרשיי לבין מרשיך, ה"ה שרה ג'רבי
ודניאלה ברנס
, אשר נועד להסדיר את ניהול נכסיהם...". דהיינו, לכאורה אף המבקשים
סברו כי עו"ד נחום מייצג רק את המשיבים 1-2 והם לא ציינו שמות אנשים אחרים. ייתכן בהחלט כי הדבר נבע
מכן שרק שני משיבים אלו חתומים על ההסכם ולא בגלל שעו"ד נחום לא מייצג את יתר המשיבים. ברם, מידי ספק לא יצאנו וכאמור, נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקשים.

12.
לא יכולה להיות מחלוקת שמההתכתבויות שצרפו המבקשים לבקשה עולה, כי עו"ד נחום עמד ככל הנראה בקשר עם המשיבים 3-5. הוא תרגם
מכתבים בדוא"ל לאיטלקית והעביר אותם גם לחלק משאר המשיבים. ברם, אין בכך בכדי לסתור את הטענה, כי הוא לא ייצג את המשיבים 3-6 וכי הוא ייצג רק את המשיבות 1-2.


13.
בענייננו, המבקשים עצמם מעידים כי בין המשפחות שררו יחסי קרבה והם אף בעלים במשותף בחברת וידור. בידיעת המבקשים הכתובות המדויקות להמצאת כתבי הטענות ישירות לידי המשיבים 3-6. אכן, הדבר ידרוש בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500 לתקנות. אולם, כידוע, דרך המלך להמצאת כתבי בי דין לנתבע זר הנמצא מחוץ לתחומי המדינה, היא באמצעות קבלת היתר מבית המשפט להמצאת כתבי בי הדין מחוץ לתחומי השיפוט (
תקנות 500-503
) (ת"א 32391-01-17 אוטוטו דיזיין בע"מ נ'
amazon.com.inc
(5.11.17)).



14.
משלא הוכח שעו"ד נחום ייצג את המשיבים 3-6, מתיירת הצורך לדון בשאלה האם הבקשה למינוי בורר הינה באותו "נושא התדיינות".

15.
סיכומו של דבר: הבקשה להכיר בהמצאה לעו"ד נחום כהמצאה כדין – נדחית. ככל שחפצים בכך המבקשים, הם רשאים להגיש בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500.

16.
שאלת ההוצאות תידון במסגרת התיק העיקרי.

17.
החלטה זו ניתנה בכובעי כרשם.


ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ח, 16 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










הפב בית משפט מחוזי 44878-01/18 ויטו ג'רבי, ניצה ג'רבי, יעקב ג'רבי נ' שרה ג'רבי, דניאלה ברנס, אליה ברנס ואח' (פורסם ב-ֽ 16/03/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים