פסקי דין על אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ | פסקי דין על אלידורי תעבורה וסחר | פסקי דין על דורון אלביליה | פסקי דין על חנניה דניאל סיבוני ואח' |

72712-01/18 פרק     20/03/2018




פרק 72712-01/18 אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ נ' אלידורי תעבורה וסחר בע"מ, דורון אלביליה, חנניה דניאל סיבוני ואח'




המבקשת: אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ

ע"י עו"ד יעקב אמסטר
בתפקידו כבעל תפקיד של
המבקשת

נגד

המשיבים: 1. אלידורי תעבורה וסחר בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דב גורטלר

2. דורון אלביליה

3. חנניה דניאל סיבוני
4. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד חוסאם ארמלי
החלטה
רקע וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה דחופה למינוי מפרק זמני לחברת אלידורי תעבורה וסחר בע״מ (להלן: ״החברה״) והסמכתו לתפוס ולקבל לרשותו ולחזקתו את כלל נכסי החברה, לממש את נכסי החברה, לנהל משא ומתן עם רוכשים פוטנציאליים לרכישת נכסי החברה ולפעול על פי כל הסמכויות הנתונות למפרק זמני על פי החוק והפקודה. הבקשה הוגשה על ידי בעל התפקיד בחברת אלידורי מתקני מיון ומחזור בע״מ (להלן: ״המבקשת״).

2. בד בבד עם הגשת הבקשה למינוי מפרק זמני הוגשה גם בקשה למתן צו פירוק לחברה משום שזו נקלעה, כך על פי הבקשה, למצב של חוסר יכולת לפרוע חובותיה. מדובר בחברה פרטית העוסקת בעיקר בהשכרה של מכולות לאגירת פסולת בנין, איסוף המכולות המלאות בפסולת, שינוע המכולות ופריקתן. בבקשה צוין כי ביום 13.11.17 הועברו מלוא מניותיו של דורון אלביליה
(להלן: ״אלביליה״) למר חנניה דניאל סיבוני (להלן: ״סיבוני״) וכן הועברו סמכויותיו כדירקטור יחיד לסיבוני וזאת בניגוד להצהרותיו של אלביליה בפני
בעל התפקיד, לרבות בתצהירו שהוגש על ידו לבית המשפט. נטען כי עולה חשש שהעברת המניות האמורה נעשתה למראית עין בלבד וכל מטרתה היא ניסיונו של אלביליה להתחמק מנושיו.

3. על פי הבקשה, החברה הינה אחת מלקוחות המבקשת בתחום פסולת הבניין. נטען כי החברה אספה והובילה פסולת בנין ושפכה אותה באתר המבקשת במעלה עמוס בגוש עציון. החברה לא שילמה למבקשת כל תשלום בגין שפיכת פסולת הבניין במשך תקופת פעילותה של המבקשת במסגרת ההליכים בניהול ופיקוח בעל התפקיד והחוב מפעילות זו עולה על 200,000 ₪. נטען כי סכום זה אינו החוב המלא הואיל ומערכת הנהלת החשבונות של המבקשת אינה שלמה ונדרש לבצע בה עדכונים והקלדת חשבוניות פתוחות שבחלקן אינן בידי המבקשת. עוד נאמר בבקשה כי ממידע שהתקבל בידי בעל התפקיד עולה כי החברה מצויה במצב של חדלות פירעון, פעילותה הופסקה או לפחות צומצמה משמעותית והיא אינה משלמת את חובותיה. עוד צוין כי מהמידע והנתונים שבידי בעל התפקיד עולה חשש גדול כי הוברחו ו/או יוברחו נכסים וזכויות של החברה, בין השאר במטרה להתחמק מנושיה. עוד צוין כי במשך כל התקופה בה ניהל ופיקח בעל התפקיד על הפעלת המבקשת, ניהל ושלט אלביליה בחברה ללא עוררין ואף הציג עצמו כבעלים ומנהל של החברה וזאת גם בתקופה מאוחרת להעברת המניות.

4. עוד צוין בבקשה כי יש צורך אמיתי ודחוף למינוי מפרק זמני לחברה על מנת שיתפוס מיידית את נכסיה ויפעל למימושם לשם פירעון חובותיה לטובת כלל נושיה וכי מתבקש מינויו של בעל התפקיד נוכח זהות המנהל והבעלים בשתי החברות ונוכח הקשרים המסחריים שביניהם, אליהם נחשף בעל התפקיד במסגרת תפקידו.

5. יום לפני הדיון שנקבע בבקשה (8.2.18) הוגשה מטעם החברה תגובה ״ראשונית״ לבקשה למינוי מפרק זמני. בתגובה נאמר כי לבקשה לא צורף ולו מסמך אחד (כגון הסכם בין החברות, כרטסת הנהלת חשבונות או חשבוניות מס) המבטא את החוב הנטען בבקשה. נטען בתגובה כי מדובר בחוב מוכחש ושנוי במחלוקת ואילו הדרך של הגשת בקשת פירוק יפה רק במקום שאין מחלוקת כנה לגבי החבות או שיעורה. נטען כי על פי כרטסת הנהלת החשבונות של החברה, המבקשת חייבת לחברה סך של 965,582 ₪ וזאת בגין חובות שנוצרו הן לפני והן אחרי ההליכים בהם מצויה המבקשת. עוד נטען כי בבקשה עצמה נאמר כי לחברה מספר נכסים ובהם משאיות, עגלות ומכולות אשפה המיועדות לאיסוף פסולת ושינועה על גבי משאית ומכאן שיש לחברה נכסים בשווי העולה על החוב הנטען ואין ממש בטענה כי החברה הינה חדלת פירעון. עוד נטען כי החברה הוקמה מלכתחילה בידי משפחת סיבוני שהינה בעלת עסקים בארה״ב והיא שהשקיעה סכום ראשוני של 2,400,000 ₪ המהווה את מלוא ההשקעה בחברה. נטען כי אלביליה היה אמור לנהל את הפעילות של החברה בארץ בפועל, תוך שהוא מחזיק במניות החברה עבור משפחת סיבוני. עוד צוין כי סוכם עם אלביליה שהוא יהיה זכאי לקבלת 20% מן המניות בחברה, ככל והחברה תוכיח את עצמה אולם הדבר ירד מן הפרק. עוד צוין כי רישום המניות על שם סיבוני נדחה במידת מה מן הסיבה שלא הייתה בכך כל דחיפות מיוחדת. לבסוף, צוין כי המבקשת לא הצביעה על נתון אחד ממנו עולה חשש, פעולה, או ניסיון להברחת נכס כלשהו או העדפת נושים ואין די להעלות טענה מסוג זה באופן ערטילאי. לתגובה צורף תצהיר של סיבוני אליו צורפו מספר מסמכים.

6. בדיון שהתקיים ביום 8.2.18 התברר כי בעל התפקיד לא הספיק לעיין בתגובה הראשונית לבקשת מינוי מפרק זמני ועל כן אפשרתי למבקשת להגיש השלמה לבקשה, במיוחד ביחס לפרטי החוב אשר נטען על ידי החברה כי לא הוצגו לגביו אסמכתאות וכלל לא ברור כיצד הוא חושב. נקבע דיון נוסף ליום 1.3.18. בדיון הציג בעל התפקיד בדיון שחזור של חשבוניות וכן כרטסת הנהלת החשבונות של החברה אצל המבקשת כולל חשבוניות שנזכרות בכרטסת. בכל הנוגע לחשש להברחת נכסים ציין בעל התפקיד דיווח שקיבל יום קודם לדיון, בדבר ארבע משאיות של המבקשת שהן מעוקלות וחונות ברחוב ליד ביתו של אלביליה. עוד צוין רכב פרטי מסוג מרצדס ששימש את מר אליבליה ונמצא לטענתו ברמאללה לצורך תיקונו בעקבות תאונה קשה. לטענת בעל התפקיד בשל עירוב הנכסים בין המבקשת לבין החברה ישנן נושים לגביהם קיים חשש שישתפו פעולה עם החברה ויפעלו כדי להעלים ציוד. בהקשר זה הזכיר בעל התפקיד טענה שהועלתה בתחילת ההליך שהתקיים ביחס למבקשת, לפיה אלביליה העביר שני כלי צמ״ה מהמבקשת לחברה. עוד נטען כי בבעלות החברה ציוד מסוג מכולות שאין לגביו רישום ועל כן יכולת העקיבה לגביו בעייתית. עמדת הכנ״ר בדיון הייתה כי יש לאפשר לחברה הזדמנות להגיב על המסמכים שהציג בעל התפקיד במהלך בדיון תוך 14 ימים וככל שתהיינה לחברה טענות מוצדקות בעניין החוב יהיה מקום לברר את שאלת החוב בערכאה המוסמכת. לפי עמדתו, ככל ולא תהיינה טענות כבדות משקל בעניין החוב יהיה נכון להורות על מינוי מפרק זמני. לגבי זהותו של האחרון המליץ הכנ״ר למנות בעל תפקיד אחר ולא את עו״ד אמסטר. בתום הדיון אפשרתי לחברה להגיש תוך 10 ימים תגובה בכתב ביחס לחוב הנטען ובעקבות כך נקבע דיון ליום 19.3.18.

7. לתגובת החברה שהוגשה ביום 12.3.18 מסמכי הנהלת חשבונות של המבקשת ושל החברה. ביחס לתקופה בה פעל בעל התפקיד, החל מיום 23.7.17 נטען על בסיס המסמכים שהוגשו כי חוב החברה למבקשת שנוצר בתקופת ההקפאה הינו כ-110,000 ₪ בלבד ולא כ- 200,000 ₪ כפי שטענה המבקשת. עוד נטען ביחס לתקופת ההקפאה כי המבקשת חייבת לחברה סכום של כ- 953,000 ₪ שכולל, בין היתר, תשלומים שהעיקריים ביניהם הינם - שכר לעובדי המבקשת, תשלומים עבור רכישת סולר עבור הפעלת הכלים על ידי המבקשת (כ- 186,000 ₪ מיום 31.7.17), תשלומים עבור מגרסת נפות (כ- 60,000 ₪ מיום 10.8.17 ומיום 10.9.17) וכן תשלום עבור חומרי נפץ ועריכת פיצוצים (כ-30,000 ₪ מיום 30.8.17 ומיום 23.9.17) שבוצעו על ידי המבקשת. נטען אפוא כי כנגד החוב של החברה למבקשת בסך כ- 110,000 ₪ בתקופה שבין 31.7.17 ועד 30.11.17, קיים חוב של המבקשת כלפי החברה, בסכום העולה בהרבה על סכום חוב החברה, אשר ניתן לקזזו, שכן מדובר בחובות הדדיים שנוצרו אחרי תחילת ההקפאה.

8. בתגובה למסמכים שהציגה החברה כאמור, טען בעל התפקיד בדיון שהתקיים ביום 19.3.18 כי כרטסת הנהלת החשבונות נוהלה על ידי אלביליה וכי אף אחד מהתשלומים הנזכרים לעיל לא אושרו על ידו ולא הוזמנו על ידו. נטען כי מדובר בטענת קיזוז שנולדה בחטא כתוצאה מערבוב כספים ונכסים בין שתי החברות על ידי אלביליה. עוד ציין בעל התפקיד את העברת המניות בחברה מאלביליה לסיבוני שהתבצעה בזמן הקפאת ההליכים כנגד המבקשת וכי החברה קשורה ושותפה להברחת נכסים, באופן המצדיק מינוי מפרק זמני, שישים ידו על הכלים שבבעלות החברה. נציג הכנ״ר טען בדיון כי עצם העובדה שמדובר בדיון שלישי בבקשה, מעידה על כך שיש לכאורה מחלוקת לגבי החוב וכי דרך המלך, הנכונה יותר, היא לנהל את המחלוקת בבית המשפט המוסמך, שם ייחקרו הצדדים ובית המשפט המוסמך יוכל לפסוק בעניין החוב. נציג הכנ״ר ציין את ההתנהלות הבלתי תקינה של אלביליה אולם סבר כי אין בה כשלעצמה כדי להצדיק היענות לבקשה למינוי מפרק זמני.

דיון והכרעה

9. כאשר מתבקש בית המשפט למנות מפרק זמני לאחר הגשת בקשת פירוק, על בית המשפט לאזן בין רצונו של מבקש הפירוק להגן על רכוש החברה כדי להבטיח שיהיה ממה להיפרע לאחר מתן צו הפירוק, לבין האינטרס של החברה להמשיך את ניהול עסקיה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה (ציפורה כהן, פירוק חברות, מהדורה שניה, כרך א', עמ׳ 262) (להלן: ״צ׳ כהן, פירוק חברות). מינוי מפרק זמני ייעשה רק כאשר הוכח לבית המשפט שקיים צורך דחוף במינוי, שכן אחרת עלול להגרם לרכוש החברה שפירוקה מתבקש נזק ללא תקנה (פר״ק (מחוז ת״א)
13-04-36681 הרמטיק נאמנות (1975) בע׳׳מ נ׳ אי.די.בי חברה לפיתוח בע׳׳מ, 11.6.13). עצם מינוי של מפרק זמני עלול לפגוע בחברה ועלול אף להביא בעקבותיו את קריסת החברה, גם אם יתברר לאחר הדיון בבקשה כי במועד הגשתה לא היה מקום למתן צו פירוק (צ׳ כהן, פירוק חברות, בעמ׳ 262).

10. ברע״א 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ׳ רשם העמותות ואח׳ (4.7.12) נקבע כי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984 חלה גם בהליכי פירוק חברה ויש לראות בבקשה למינוי מפרק זמני כבקשה לסעד זמני. משמעות הדבר היא, שיש לבחון אם הראיות שהוצגו לבית המשפט מלמדות, ולו לכאורה, שהתקיימה אחת או יותר מעילות הפירוק וכן יש לבחון את מאזן הנוחות.

11. בענייננו יש אפוא לבחון האם הוצגו ראיות לכאורה המלמדות כי התקיימה עילת פירוק וכן יש לבחון את מאזן הנוחות. בשני עניינים אלה נעסוק להלן.

12. חוב שנוי במחלוקת: ככלל, מקום בו עומדת בבסיס בקשת פירוק שאלה עובדתית ביחס לחוב הנטען, הדרך המקובלת לכפות את קיומו של החיוב הכספי הוא באמצעות הגשת תביעה כספית ולא באמצעות הגשת בקשת פירוק. הגשת בקשת פירוק היא דרך מתאימה וראויה לכפות קיום חיוב כספי רק אם אין מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החבות ולגבי שיעורה (ע״א 13/73 ריבק נ׳ חברת חלקה 708 בגוש 6199 בע״מ, פ״ד כח(1) 179, 182 (1973); ע״א 312/07 ערבות פיתוח הנגב והשפלה (1995) בע״מ נ׳ מנור (2.2.09); פר״ק (י-ם) 10-7035 משרד האוצר - אגף מס הכנסה נ׳ מ. קניג בניה בע״מ, 23.10.10). בענייננו, אין מחלוקת אמיתית ביחס לחוב החברה למבקשת שנוצר לאחר ההקפאה, בסכום של כ- 110,000 ₪ המפורט בשבע חשבוניות שהוצאו בין 31.7.17 לבין 30.11.17 אשר מופיעות בכרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת. יחד עם זאת, לחברה טענה בדבר חובות נגדיים של המבקשת כלפיה בתקופת ההקפאה בסכומים העולים בהרבה על סכום החוב הנ״ל. בפר״ק (י-ם) 16-01-34085 עו״ד יצחק מולכו, מנהל מיוחד של קבוצת חברות חפציבה (בפירוק נ׳ בנק מזרחי טפחות בע״מ (29.11.16) הוכרה זכותו של המשיב בקיזוז חובות שנוצרו כלפיו לאחר המועד הקובע, הן אם מדובר בהוצאה המוכרת כהוצאות פירוק והן מבלי להכיר בהן כהוצאות פירוק וזאת על בסיס סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973, הקובע כי חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה ניתנים לקיזוז הן כאשר מדובר בעסקה אחת והן שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.

13. על השאלה אימתי ייחשב חוב כשנוי במחלוקת בתום לב עמד בית המשפט המחוזי בת״א (השופטת ו׳ אלשיך) בה״מ 1264/98 אסם תעשיות מזון בע״מ ואח׳ נ׳ פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע״מ (תק-מח 98(2), 2326) (18.5.98)). נקבע כי עול ההוכחה לעניין מחלוקת כנה דומה לעול ההוכחה בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט יתן לנתבע רשות להתגונן אם יש בידו הגנה לכאורה ואפילו הגנה דחוקה ומכאן שמבחן זה הוא הרלבנטי להוכחת קיומה של מחלוקת כנה. כאשר מיושם מבחן זה בענייננו נראה כי במידה והמבקשת הייתה מגישה תביעה בסדר דין מקוצר בגין החוב, הייתה ניתנת לחברה רשות להתגונן. ההלכה היא כי ניתן להעלות טענת קיזוז לצורך קבלת רשות להתגונן ובתנאי שמדובר בחובות קצובים כאשר אין מדובר בחובות הנובעים מעסקה אחת וכן כי מבקש הרשות להתגונן פירט את טענת הקיזוז באופן מפורט וברור תוך הצגת מערכת הנתונים שעליהם היא מבוססת, להבדיל מדרישת קיזוז בעלמא (ע״א 579/85 אריאן נ׳ בנק לאומי, פ״ד מ(2) 765; ע״א 1907/06 קליברה חברה לקידום מכירות נ׳ בנק המזרחי, 7.11.07). בענייננו, הציגה החברה כרטסות הנהלת חשבונות המעידות לכאורה על חובות של המבקשת כלפיה בתקופת הקפאת ההליכים ומכאן שמדובר בטענת קיזוז שאינה נטענת באופן סתמי ומעורפל, אלא בטענה מפורטת לרבות הצגת מערכת נתונים עליהם היא מבוססת. המסקנה מכאן היא שמדובר במחלוקת כנה ועל כן, דרך המלך היא הגשת תובענה בערכאה המוסמכת כנגד החברה לתשלום החוב.

14. חדלות פירעון: בבקשה למינוי מפרק זמני צוין כי מהמידע שהתקבל בידי בעל התפקיד עולה כי החברה מצויה במצב של חדלות פירעון, אין לה כספים, פעילותה הופסקה או לכל הפחות צומצמה משמעותית והיא אינה משלמת את חובותיה. בע״א 8263/16 אור סיטי נדל״ן מקבוצת ענבל אור בע״מ ואח׳ נ׳ עו״ד איתן ארז ואח׳ (19.3.18) הוסבר כי לעניין הוכחת חדלות פירעון, שלט בכיפה במשך שנים המבחן התזרימי, אולם יחד עם זאת בתי המשפט נמנעו מלקבוע כי חברה אינה חדלת פירעון כאשר נמצא כי היא במצוקה תזרימית זמנית בלבד. בית המשפט העליון ציין כי עם השנים ניתן גם ביטוי בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ליישומו של המבחן המאזני, היינו, להכללת השיקול שעניינו יחס בין אומדן נכסי החברה לבין התחייבויותיה. היו שפירשו את סעיף 258(2) לפקודת החברות באופן שבו חדלות פירעונה של חברה יכול שתיבחן על ידי כל אחד מהמבחנים, מבחן תזרימי או מבחן מאזני. בענייננו, לא הונחה תשתית לכאורית לטענה כי החברה הינה במצב של חדלות פירעון ולפחות לפי המבחן המאזני נראה שנכסיה עולים על הסך של 110,000 ₪ ואף נדמה כי אין מחלוקת על כך.

15. הברחת נכסים: בבקשה צוין כי יש צורך אמיתי ודחוף למינוי מפרק זמני לחברה על מנת שיתפוס מיידית את נכסיה ויפעל למימושם ללא דיחוי. יחד עם זאת, אין בבקשה טענה מפורשת בדבר ניסיונות להברחת נכסיה של החברה. בדיון מיום 1.3.18 טען בעל התפקיד בתגובה לשאלה ישירה בעניין זה כי התקבל דיווח בדבר חנייתן של 4 משאיות מעוקלות של המבקשת ליד ביתו של אלביליה וכן ציין כי אלביליה טען שמכוניתו הפרטית מצויה ברמאללה לשם תיקון. עוד צוינה בדיון הטענה בדבר העברת שני כלי צמ״ה מהמבקשת לחברה על ידי אלביליה. עינינו הרואות, גם הטענות שנטענו בהקשר זה בעל פה ביום הדיון אינן נוגעות להברחת נכסים בידי החברה, אלא מתייחסות לנכסי המבקשת ולטענה בדבר פעולותיו של אלביליה להעברת נכסי המבקשת לחברה ולא להעברת נכסי החברה. במילים אחרות, לא הונחה תשתית ראייתית מינימלית לטענה בדבר ניסיון להברחת נכסי החברה.

16. ערבוב נכסים וכספים: במהלך הדיונים בבקשה חזר בעל התפקיד על הטענה בדבר ערוב של נכסים וכספים בין שתי החברות וזאת בידי אלביליה. לטענות אלה יש ביסוס בכרטסות הנהלת החשבונות של החברה שהוצגו על ידה לבית המשפט. מן הכרטסות עולה כי החברה הוציאה כספים עבור הפעילויות שביצעה המבקשת וראה לעניין זה את דיוננו לעיל בעניין ההוצאות לסולר, עבור מגרסות נפות וכן עבור חרושת חומרי נפץ ופיצוצים. בעניין זה אין למעשה מחלוקת מצד החברה. טענה זו לא היוותה בסיס לבקשת מינוי המפרק הזמני ולנוכח הקביעות דלעיל בדבר מחלוקת כנה ביחס לחוב ובדבר העדר תשתית לטענת הברחת הנכסים, אין די בטענה זו כדי להצדיק סעד מרחיק לכת של מינוי מפרק זמני, אשר משמעותו פגיעה בזכות הקניין של בעלי מניות החברה וכן הפקעה של ניהול עסקיה מידי האורגנים המוסמכים בחברה והעברתם לידי המפרק הזמני (צ' כהן, פירוק חברות, עמ' 265-260).

17. העברת המניות: אכן קיימים סימני שאלה מטרידים בנוגע להעברת המניות בחברה מאלביליה לסיבוני וכן בנוגע לעיתוי של העברת המניות. ביום 15.12.17 הגיש אלביליה הודעת עדכון לבית המשפט בתיק ההקפאה (פר״ק 17-06-30305) אליה צירף תצהיר המפרט את נכסיו והחזקותיו. בתצהיר זה הצהיר אלביליה, בין היתר, כי הוא שותף בחברה (בקשה 27). ביום 7.12.17 ניתנה החלטה על פיה צו איסור הדיספוזיציה מיום 3.12.17 יורחב כך שיחול גם על מניותיו של אלביליה בחברה (וכן בחברות נוספות). עתה מתברר כי במהלך חודש נובמבר הועברו מניותיו של אלביליה לסיבוני ואף דווח על כך לרשם החברות באותו החודש, דבר המטיל ספק כבד באמיתות הצהרתו של אלביליה. זאת ועוד, העיתוי של העברת המניות נראה חשוד לכאורה וההסבר שניתן בתגובה הראשונית מטעם החברה (כי רישום המניות נדחה במידת מה מן הסיבה הפשוטה שלא הייתה בכך דחיפות מיוחדת) אינו מניח את הדעת ואף לא גובה בתצהירו של סיבוני שצורף לתגובה. לא זו אף זו, אלביליה הציג את עצמו בכל ההליכים כבעל מניות החברה ולא הזכיר כלל כי המניות מוחזקות על ידו בנאמנות עבור משפחת סיבוני. כל האמור לעיל מעורר תהיות ומעיד על התנהגות בלתי תקינה, כפי שציין נציג הכנ״ר בדיון מיום 19.3.18.

18. סיכום ומסקנות: בכל הנוגע לראיות שהוצגו לעניין עילת הפירוק, ראינו כי מדובר במחלוקת כנה בדבר חוב השנוי במחלוקת וכן ראינו כי לא הונחה תשתית עובדתית לטענת חדלות הפירעון, כמו גם לטענה בדבר הברחת נכסי החברה. אשר למאזן הנוחות, נראה כי הנזקים שייגרמו לבעלי החברה ולמנהלה כתוצאה ממינוי מפרק זמני, עולים על הנזק שייגרם למבקשת. לאור האמור, אין בטענה בדבר ערבוב נכסים וכספים ובהעברת המניות מחודש נובמבר 2017 כדי להטות את הכף לכיוון של מינוי מפרק זמני.

19. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

20. צו איסור הדיספוזיציה על מניות החברה ונכסיה, שניתן על ידי ביום 8.2.18, יעמוד בתוקפו למשך 30 ימים מהיום ובעל התפקיד יוכל לשקול נקיטת צעדים בתקופה זו בהתאם לשיקול דעתו.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות
, שופט
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט אביגדור דורות
פר"ק 18-01-72712 אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ
נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז
ירושלים ואח'

7 מתוך 8








פרק בית משפט מחוזי 72712-01/18 אלידורי מתקני מיון ומחזור בע"מ נ' אלידורי תעבורה וסחר בע"מ, דורון אלביליה, חנניה דניאל סיבוני ואח' (פורסם ב-ֽ 20/03/2018)