פסקי דין על דוד בר מימון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי - סניף תל-אביב

4207/03 בל     04/08/2005




בל 4207/03 דוד בר מימון נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף תל-אביב




1
בתי המשפט
בל 004207/03
בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
04/08/2005
תאריך:
כב' השופטת ורדה סאמט

בפני
:
התובע
דוד בר מימון

בעניין:
נ ג ד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי - סניף תל-אביב

פסק דין
1. התובע עותר לתשלום דמי תאונה שארעה ביום 17.06.00.

2. הנתבע בהחלטתו מיום 23.03.03 דחה את תביעת התובע שהוגשה ביום 25.12.02 מחמת שיהוי בהגשתה ובהתאם להוראת סעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק).

3. התובע הועסק כשכיר בחברת צ'יינג' פלייס בע"מ בתקופה הרלוונטית (להלן: "המעביד") .

4. בתאריך 17.06.00 נפגע התובע בתאונת דרכים בעת שהיה בטיול במדריד, ספרד. התובע אושפז בבי"ח מקומי עד ליום 20.06.00 והועבר בטיסה ארצה להמשך אשפוז במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים עד ליום 27.06.00.במהלך אישפוזו נותח התובע עקב שבר בטיביה ובפיבולה ברגל שמאל.
אשתו של התובע נפצעה אף היא בתאונת הדרכים ואושפזה בביה"ח הדסה עקב שברים מרובים (ר' תעודת שחרור מביה"ח - נספח א' לתצהיר התובע).

5. לתובע אושרה תקופת מחלה החל מיום 17.06.00 ועד יום 17.10.00 (נספח ג' לתצהיר).
המעביד שילם לתובע את שכרו המלא בתקופת המחלה.

6. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובע ביום 25.11.02 ובה אושרה תקופת אי כושר של 4 חודשים כנקוב בתעודת המחלה.

7. לטענת הנתבע, התביעה לדמי תאונה הוגשה לראשונה למוסד בתאריך 18.12.02 (נספח לכתב ההגנה) ועל כן בדין נדחתה בטענת שיהוי. מנגד טען התובע כי בסמוך לאחר שובו לעבודה עם סיום תקופת המחלה, מסר למנהלת החשבונות של המעביד את כל המסמכים הדרושים להגשת התביעה ובחודש 11/02 נשלח למוסד טופס התביעה לתשלום דמי תאונה. משהתברר לתובע, באמצעות רואה החשבון של המעביד כי התביעה כלל לא טופלה ע"י המוסד נשלחה התביעה מחדש בחודש 12/02. לטענת התובע, משהוגשה התביעה לראשונה בחודש 11/00 הרי שיש לראות במועד זה כמועד הגשת התביעה לענין סעיף 157 לחוק ועל המוסד היה לדון בתביעה לגופה.

8. סעיף 157 לחוק קובע:
"על אף הוראות סעיף 296 תוגש תביעה לגימלה לפי פרק זה למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה. ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגימלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה".

9. סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"בפרק זה -
'מבוטח' - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה;
'תאונה' - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;
'אובדן כושר התפקוד' - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם".

בענין עב"ל 1291/02 חיים בן זאב נ' המוסד, דן בית הדין הארצי בסוגיה דומה, שם נפסק כי:
"בחינת הגדרת המונח "תאונה" בסעיף 150 לפרק ו' לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו "ביטוח נפגעי תאונות", מביא למסקנה שהגדרה זו כוללת שלושה תנאים מצטברים:
1. אירוע פתאומי;
2. חבלה פיזית עקב גורם חיצוני;
3. אובדן כושר התפקוד כתוצאה מאותה חבלה פיזית.
את האמור בסעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי לפיו, תביעה לגמלה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי יש להגיש תוך 90 ימים מיום התאונה, יש לפרש כמכוון ל-90 הימים שנמנים מיוםשנתמלאו כל תנאי הגדרת "תאונה" בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי הכוללת גם את תנאי אובדן כושר התפקוד".
עוד נפסק כי:
"טענת "שיהוי", המגבילה את זכות התביעה, רק משום השיהוי בהגשתה, ולא מסיבות שבגופו של עניין, יש לפרש בצמצום, בעיקר במקרים, בהם אין קשיים בהוכחת התביעה מחמת חלוף הזמן".

10. גרסת התובע לפיה פעל להגשת התביעה בסוף אוקטובר 2000 בסמוך לאחר שובו לעבודה לאחר תום תקופת המחלה, מהימנה עלי, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ומוצאת תימוכין בעדותה של הגב' גליליאן מנהלת החשבונות וחשבת השכר אצל המעביד אשר טיפלה בנושא.
לציין כי בטופס התביעה למוסד שהוגש לתיק, בעמ' 4 בטופס, התאריך המצויין ליד חתימת התובע הוא ה - 30.10.00.
הגב' גליליאן העידה כי לאחר שמסר לה התובע את המסמכים הדרושים, לרבות המסמכים הרפואיים מביה"ח הדסה, הכינה את טופס התביעה למוסד ושלחה אותו בחודש 11/00 בדואר רגיל לסניף המוסד בירושלים.
עוד העידה כי ערכה בירורים טלפוניים מעת לעת במוסד באשר לגורלה של התביעה ונמסר לה כי הדבר לוקח זמן ועליה ליצור קשר בעוד פרק זמן (עמ' 5 לפרוטוקול). עצם העובדה שלא צורפה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בתאונה לטופס התביעה שנשלח ע"י הגב' גליליאן בחודש 11/00, אין בה כדי לעמוד לתובע לרועץ, שכן תעודת המחלה, שכן צורפה, ניתנה בתקופת אי הכושר ואת התעודה לנפגע בתאונה ניתן היה לצרף בהמשך להגשת התביעה עפ"י דרישה שכן המעביד לא ידע שיש צורך בצירוף תעודה זו אלא לאחר שהנושא הועבר לטיפולו של רואה החשבון.

עוד העידה הגב' גליליאן כי משהבינה כי התביעה לא הגיעה ליעדה או שאבדה במשרדי המוסד, העבירה הטיפול בנושא לרואה החשבון במשרד אביו-בוק ושות'. במכתב רואה החשבון מיום 18.12.03 שנלווה לטופס התביעה מששוגר למוסד נאמר:
"בחודש נובמבר 2000 הגישה החברה תביעה לתשלום דמי תאונה. בעקבות ביקורת שערכנו של הדוחות הכספיים של החברה בתקופה האחרונה נתברר לנו כי המוסד לביטוח לאומי לא טיפל בתביעה זו כלל. על כן, אנו מגישים כעת שוב את התביעה שהכנו בזמנו בצירוף האישורים הנדרשים" (נספח לתצהיר התובע).
רואה החשבון של המעביד לא זומן לחקירה נגדית בהתייחס לאמור במכתבו ועל כן אני מקבלת את האמור במכתב זה כאמין.
מהמקובץ לעיל אני קובעת כי התביעה נשלחה למוסד כבר בחודש 11/00.

11. את נסיבות העניין, פציעתו של התובע בחו"ל ומוגבלותו עקב ריתוק לכסא גלגלים למשך 4 חודשים ובהמשך ההזדקקות לקביים, וכן פציעתה של אשתו והסיוע לו נזדקקה - הינן נסיבות העונות על התנאי הקבוע בסעיף 157 לחוק, דהיינו, "סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד"
משנסתיימה תקופת אי הכושר עפ"י התיעוד הרפואי בתאריך 17.10.00, הרי שהתביעה שהוגשה למוסד בחודש 11/00, הוגשה בתוך תקופת 90 הימים הנקובים בחוק ודין טענת השיהוי להידחות.

12. אשר על כן אני מקבלת התביעה ומורה לנתבע על בדיקת התביעה לדמי תאונה לגופה.

13. הנתבע ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2000 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.
ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ה (4 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

ורדה סאמט
- שופטת
אורית משולם.








בל בית דין אזורי לעבודה 4207/03 דוד בר מימון נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף תל-אביב (פורסם ב-ֽ 04/08/2005)