פסקי דין על סהר מזרחי | פסקי דין על עו"ד דן הלפרט | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על קרן אור מזרחי (הנושה) |

788-10/17 עשא     18/03/2018




עשא 788-10/17 סהר מזרחי נ' עו"ד דן הלפרט, כונס נכסים רשמי תל אביב, קרן אור מזרחי (הנושה)








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



עש"א 788-10-17 מזרחי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'





לפני
כבוד השופטת
יעל בלכר


המערער

סהר מזרחי

(החייב)
ע"י ב"כ עו"ד לירון קמפו


נגד


ה
משיבים

1.
דן הלפרט
, עו"ד (מנהל מיוחד)
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
3. קרן אור מזרחי (הנושה)
המשיבה 3 ע"י ב"כ עוה"ד אביקסיס וביתן



החלטה

לפניי ערעור שהגיש החייב על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת חוב בגין מזונות, שהגישה גרושתו של החייב.
כללי - הכרעת המנהל המיוחד והשתלשלות ההליכים
1.
צו כינוס על נכסי החייב ניתן ביום 27/5/15.

2.
תביעת החוב שהוגשה על ידי הנושה, גרושתו של החייב (משיבה 3), על סך של 516,834
,
אושרה על סך של 507,549 ₪ בדין קדימה.

לפי

פסק דין
שניתן ע"י בית הדין הרבני, חוייב החייב בתשלום מזונות ילדיו המשותפים עם הנושה, בסך של 3,000 ₪ ועוד 1,500 ₪ בגין מחצית תשלום המשכנתא. הנושה פתחה תיק הוצל"פ כנגד החייב לגביית חוב המזונות (תיק ההוצל"פ) ועם מתן צו הכינוס, הגישה תביעת חוב.

3.
טרם ההכרעה בתביעת החוב, קיבל המנהל המיוחד את התייחסות החייב לתביעה וכן את תגובתה של הנושה לתשובתו של החייב.

4.
החייב טען כי במשך השנים (משנת 2006) הפקיד כסף ישירות לנושה; תחילה, באמצעות המחאות ובהמשך, הורה למעסיקיו לשלם את משכורתו ישירות לחשבון הנושה (צורפו תלושי שכר למעט לגבי השנים 2006-2007). כמו כן, הועברו לנושה גם כספי עיקול שהטילה על כספים שלו שהוחזקו בקופת גמל. החייב טען, כי הנושה לא ביצעה הקטנות כנדרש לפי הסכומים שקיבלה. אפשר גם שהנושה חייבת לו כספים שהועברו לה ביתר, שכן חלק מהזמן עלה שכרו על הסכום שנפסק למזונות והנושה לא השיבה לו את היתרה.

5.
הנושה טענה, בין היתר, כי מדובר במחזור טענות שפורטו בבקשה קודמת משנת 2013 שהגיש החייב במסגרת תיק ההוצל"פ. החייב משך את בקשתו שם לאחר שהבין, כי היא משוללת יסוד ותימוכין. הבקשה נמחקה ע"י ראש ההוצל"פ בהחלטה מיום 24/10/13 לבקשתו של החייב, לאחר שהודה בחוב (זוהי לשון בקשתו של החייב מיום 24/10/13: "בקשה למשוך את טענת פרעתי ולבטל את הדיון הקבוע לינואר. אני מודה שהחוב כלפי התובעת בתיק הוא הסך המופיע היום בהוצל"פ"). הדבר מהווה מעשה בית דין.

הנושה צירפה את בקשת החייב ואת החלטת ר' ההוצל"פ מיום 24/10/13 שהורה על מחיקת הבקשה (ראו המסמכים בנספחים ה' - ו' לתשובת הנושה לערעור).

עוד טענה הנושה, כי את העיקול על קופת התגמולים הטילה הגב' דוידוב (שגם לה ולחייב ילד משותף).

6.
בהכרעה מיום 22/3/17 קיבל המנהל המיוחד את תביעת החוב בסך של 507,549 ₪ בדין קדימה. זאת, נוכח טענותיה של הנושה ומהטעם שהחייב הודה בחוב כשמשך את הבקשה שהגיש בטענת "פרעתי". המנהל המיוחד ציין בהכרעתו, כי יש לתמוה על ניסיונו של החייב להגיש במסגרת תגובתו לתביעת החוב בתיק הפש"ר העתק מהבקשה שהגיש להוצל"פ בטענת "פרעתי", אף שזו נמחקה לפי בקשתו שלו (ההכרעה הראשונה, נספח 1 לתגובת המנהל המיוחד לערעור).

7.
ביום 23/3/17 התקיים דיון בהליך הפש"ר של החייב. בהחלטה בדיון קבע בית המשפט (כב' הש' רביד), בין היתר, כי "הסתבר שאתמול הוכרעה תביעת החוב המשמעותית של הגרושה קרן מזרחי, כאשר לחייב השגות לגבי הכרעה זו והמנהל המיוחד מוכן לאפשר לחייב הזדמנות למסור לו את השגותיו בתוך 14 יום. המנהל המיוחד יכריע סופית בתביעת החוב של הנושה מזרחי וכן בתביעות החוב הנוספות בתוך 30 יום מהגשת ההשגות. לאחר שיכריע יעדכן את בית המשפט בכתב".

8.
לאחר הדיון התקבלו טענות ב"כ החייב בכתב, תוך שחזר והעלה טענותיו האמורות. התקבלה גם תשובת הנושה, שאף היא חזרה על טענותיה. במסגרת התשובה הגישה הנושה גם תחשיב חוב מעודכן שנערך בתיק ההוצל"פ לפי הוראות ר' ההוצל"פ, תחשיב שלאחריו בוצעה הקטנת קרן החוב בסכום של 194,224 ₪ (לתחשיב ולתדפיס ההוצל"פ שבו נראית ההפחתה, ראו נספחים ג' - ד' לתשובת הנושה לערעור). לאחר ההפחתה, ביקש החייב, כאמור, למחוק את בקשתו בטענת "פרעתי" תוך שהודה במפורש בנכונות החוב כפי שהוא בתיק ההוצל"פ.

9.
14/7/13 בוצעה הקטנת קרן כטענת הנושה וכן, כי ביום 24/10/13 ביקש החייב למשוך את בקשתו בטענת "פרעתי". החייב לא הציג מסמכים לתמוך בטענתו לתשלומים שבוצעו לנושה או תקבולים שהתקבלו אצלה. כל שהוצג הוא טבלה שנערכה ככל הנראה על ידי החייב, הכוללת מספרי חשבונות וסכומים, שכאמור, אין אסמכתאות לתמוך בטענה שהכספים הועברו לנושה בפועל. גם טענתו, כי לא בוצעה הקטנת קרן החוב בהוצל"פ התבררה כלא נכונה ונסתרה ע"י הנושה. בהכרעתו הנוספת מיום 18/6/17 ציין המנהל המיוחד, כי מתדפיס ההוצל"פ אכן עולה, כי ביום ושוב, יש להזכיר, כי החייב הודה בחוב ומשך את הבקשה בטענת "פרעתי" שהגיש להוצל"פ. משכך, לא מצא המנהל המיוחד לשנות מהכרעתו בהחלטה הראשונה (התוספת להכרעת החוב, נספח 2 לתשובת המנהל המיוחד לערעור).

טענות הצדדים בערעור
10.
בערעור על ההכרעה בתביעת החוב, חוזר החייב על טענתו, כי כל משכורתו הועברה במישרין לנושה והנושה לא ביצעה הקטנות כנדרש לפי הסכומים שקיבלה. לטענתו, תביעת החוב אושרה מבלי שטענתו נבדקה (בהכרעה הראשונה ובתוספת להכרעה); מבלי שנערך חישוב מדוייק של הכספים שהועברו לנושה בהעברה לחשבונות הבנק ולמעשה, אושרה מבלי לערוך חישובים. המנהל המיוחד בחר שלא לעשות שימוש בסמכותו לחקור ולדרוש מסמכים (כגון דפי חשבון בנק של הנושה) והעדיף להסתמך על כך שהחייב לא הוכיח טענותיו, תוך אישור תביעת חוב בסך של למעלה מחצי מיליון ₪. אשר להסתמכות המנהל המיוחד על משיכת טענת פרעתי ע"י החייב בהוצל"פ - לטענת החייב, הבקשה הוגשה אך ורק על מנת לרצות את הנושה, כדי שתאפשר לו לראות את ילדיו; טענה שהועלתה על ידו גם בתגובה לתביעת החוב שהגיש החייב לנאמן (בהמשך לתשובת הזוכה).

11.
הנושה חזרה על טענותיה הנ"ל.

12.
המנהל המיוחד מצביע על כך שהטענות בערעור הן אלה שהועלו לפניו טרם הכרעתו ואין בהם כדי לשנות ממנה. ההכרעה התקבלה לאחר שניתנה לחייב ולנושה הזדמנות מלאה ונאותה לשטוח טענותיהם ולהמציא ראיות ומסמכים. המנהל המיוחד סבור, כי בנסיבות אלה ובשים לב להיקף הביקורת השיפוטית על הכרעת המנהל המיוחד בתביעות החוב וטיבה של ביקורת זו (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני מיום 27/12/10) - יש לדחות את הערעור.
13.
אף הכנ"ר סבור, כי יש לדחות את ערעור החייב על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב. בערעור כאמור על בית המשפט לבחון את סבירות ותקינות ההכרעה; וכל עוד היא במתחם הסבירות, אין מקום להתערב בהכרעתו (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה עו"ד, ניתן ביום 18/6/01). המנהל המיוחד בדק את תביעת החוב פעם נוספת לפי בקשת החייב, תוך שניתנה לצדדים הזדמנות לשוב ולטעון טענותיהם. המנהל המיוחד הכריע בהחלטה מנומקת שמתייחסת לטענותיו השונות של החייב, טענות שעל רובן חוזר החייב בערעור. הכנ"ר סבור, כי המנהל המיוחד פעל לפי הוראות הדין ואין כל הצדקה להתערב בשיקול דעתו.

14.
עוד ציין הכנ"ר, כי הנושה עמדה בנטל המוטל עליה במשפט האזרחי להוכיח את תביעתה במאזן ההסתברויות בכך שבין היתר, צירפה את פסק הדין של בית הדין הרבני וכן, את החלטת ר' ההוצל"פ שמחק את הבקשה בטענת "פרעתי" שהגיש החייב, לבקשתו של החייב ואת המסמכים שקדמו לה, כמו גם את תדפיס התנועות כספיות בתיק ההוצל"פ. מנגד, קיים ספק רב באשר לטענותיו של החייב, שכן הן אינן מגובות בתימוכין עובדתיים בהעדר מסמכים (תלושי שכר לשנים 2006-2007 או מסמכים אחרים המעידים על העברות הכספים שבמחלוקת). כמו כן, יש קושי לקבל את טענתו של החייב באשר לסיבה שבגינה חזר בו מטענת הפרעתי בהוצל"פ.

15.
בדיון שהתקיים בערעור חזרו הצדדים, לרבות המנהל המיוחד והכנ"ר, על טענותיהם.

16.
גם בדיון לא היה בידי החייב לכמת את טענותיו ולהוכיח את הסכומים שלשיטתו, שילם לנושה באופן שמאיין את תביעת החוב או מלמד שהחוב עומד על סכום מופחת אחר (ביחס לתביעת החוב כפי שאושרה). גם לא עלה בידו להצביע על תשלום ספציפי כזה או אחר שלפי הטענה נעשה אך לא בא לידי ביטוי ולא הופחת בתיק ההוצל"פ וכיוצ"ב. כפי שציין בא כוחו של החייב בדיון, לא נעשו על ידו בדיקות וחישובים. לשיטתו, המנהל המיוחד צריך לעשות כן. בכל מקרה, אין מחלוקת שאין ולא היה בידי החייב להציג ולהוכיח מלפני בית המשפט, כי הסכומים שהופחתו בהוצל"פ חסרים או שתיק ההוצל"פ לא משקף את החוב האמיתי.

17.
ב"כ הנושה השיב לעניין זה, כי בא כוחו הקודם של החייב שייצגו בהליך ההוצל"פ, עשה בדיקות ותחשיבים במסגרת טענת "פרעתי" שהעלה החייב. לבסוף, נעשה תחשיב לפי הוראות ר' ההוצל"פ, יתרת קרן החוב הופחתה בהתאם; ולאחר מכן, הודה החייב בנכונות החוב כפי שהוא בתיק ההוצל"פ וביקש למחוק את הבקשה שהגיש בטענת "פרעתי". החוב המופחת כאמור בערכים עדכניים הוא זה שבגינו הוגשה תביעת חוב והיא אושרה בהתאמות להליך ע"י המנהל המיוחד. עוד טען, כי אין כל אמת בטענתו של החייב בהליך זה, כאילו חזר בו מטענותיו לפירעון החוב בהוצל"פ על מנת שיתאפשר לו לראות את ילדיו. בין החייב לילדיו אין כל קשר עד היום; ואילו הייתה טענתו נכונה, סביר שהיה נוקט הליך כלשהו בעניין זה בבית המשפט לענייני משפחה, דבר שלא עשה.


דיון והכרעה
18.
לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים, אני דוחה את הערעור.

19.
לא מצאתי שנפל פגם כלשהו בהכרעת המנהל המיוחד לרבות ההכרעה המשלימה, לא כל שכן פגם אשר עשוי היה להצדיק התערבות בית המשפט בהכרעתו בתביעת החוב. כפי שנקבע לא אחת, ההתערבות השיפוטית בהכרעותיו של בעל התפקיד בתביעות חוב "תופעל במשורה ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעניין זה" (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני מיום 27/12/10. ראו גם ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן מיום 4/8/14, ס' 21 לפסק הדין).

20.
הכרעת המנהל המיוחד נעשתה בהליך תקין; ולגופה, אינה חורגת ממתחם הסבירות. כאמור, אין בית משפט זה דן בתביעת החוב מחדש. אוסיף עם זאת, על מנת להפיס את הדעת, כי לגופו של עניין, נחה דעתי, כי טענות הנושה הוכחו כנדרש; תוך שהן מתיישבות יותר עם הראיות. בכלל זה, עולות טענות הנושה בקנה אחד עם השתלשלות האירועים ומהלך הדברים בתיק ההוצל"פ, כמפורט לעיל; לאמור:

טענות הצדדים בטענת פרעתי, תחשיב החוב שנעשה לפי הוראות ר' ההוצל"פ, הפחתת קרן החוב בהתאם (כעולה מתדפיס תיק ההוצל"פ), שלאחריה הוגשה הבקשה למחיקה, תוך הודאת החייב בחוב כפי שהוא בתיק ההוצל"פ לאחר ההפחתה.

21.
אוסיף, כי גם בהתעלם מהטענה לקיומו של מעשה בית דין ואם נבדוק "מאחורי הפרגוד" את החלטתו של ר' ההוצל"פ למחוק את בקשת החייב בטענת "פרעתי" - טענות החייב, שהן טענות פרעתי או טענות קיזוז, לא הוכחו על ידו כנדרש במשפט האזרחי. קשה לקבל את טענתו של החייב, כי חזר בו מטענת "פרעתי" בהוצל"פ משום שנכפה עליו לעשות כן על מנת שהנושה תאפשר לו לראות את ילדיו. זוהי טענה קשה שלא הונח לה שמץ של תשתית ראייתית. הטענה נטענה בעלמא, ללא כל פרטים ופירוט וכאמור, אינה נתמכת בראיות כלשהן. עוד אציין, כי החייב היה מיוצג בטענת "פרעתי" שהעלה בתיק ההוצל"פ שלאחריה בוצעו תחשיב כאמור והפחתה (אף שהבקשה למחיקה הוגשה על ידו בעצמו). כמו כן, מאז שנמחקה הבקשה, כבש החייב את הטענה ולא העלה אותה אלא במסגרת תגובה לתשובת הנושה. כאמור, החייב גם לא עשה תחשיב ולא הצביע על טעויות או חסרים בהקטנת קרן החוב. טענותיו הכלליות בדבר אי הקטנת קרן החוב כלל, נסתרו מתוך עיון בתדפיס ההוצל"פ.

22.
למען לא יימצא הדיון חסר אוסיף, כי בדיון בערעור ולנוכח שאלות בית המשפט, ניסה החייב לגייס לטובתו גם את אינטרס הנושים וטען, כי תביעת החוב המאושרת פוגעת בנושים; וכי יש מקום גם מטעם זה לבדוק לפרטים את גובה החוב; ואם יש צורך, אף יישא החייב בעלות בדיקה בידי מומחה, בדיקה שיוביל המנהל המיוחד.

אין ממש בטענות אלה והן נדחות. היה על החייב לערוך תחשיבים לביסוס טענותיו עד כה (לרבות באמצעות מומחה לפי הצורך). אין מקום למקצה שיפורים מצדו של החייב בהעלאת טענות מסוג זה מסגרת הדיון בעל פה בערעור. בוודאי שאין מקום, בנסיבות העניין, כי בית המשפט יורה למנהל המיוחד במסגרת החלטתו בערעור שהגיש החייב על הכרעת החוב, לשכור שירותיו של בודק (גם אם על חשבון החייב). לא מצאתי שקיימות אינדיקציות שמצדיקות או מחייבות בדיקה מעמיקה יותר של תביעת החוב לטובת כלל הנושים, לרבות בדמות דרישת מסמכים נוספים מהנושה או בהרחבת הבדיקה, שימוש בסמכויות חקירה נוספות וכיוצ"ב (ההיפך הוא הנכון). ממילא מצוי הדבר בתחום שיקול דעתו הרחב של המנהל המיוחד. כאמור, לא מצאתי כי בהכרעתו של המנהל המיוחד בתביעת החוב דנן נפל פגם ולא מצאתי כי בהחלטתו חרג ממתחם הסבירות או שפעל באופן לא תקין בקשר עם קבלת ההחלטה.

23.
סוף דבר: הערעור על הכרעת החוב נדחה והיא בעינה עומדת.

החייב ישא בהוצאות הנושה בסך של 5,000 ₪.
המזכירות תדוור לצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ח, 18 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










עשא בית משפט מחוזי 788-10/17 סהר מזרחי נ' עו"ד דן הלפרט, כונס נכסים רשמי תל אביב, קרן אור מזרחי (הנושה) (פורסם ב-ֽ 18/03/2018)