פסקי דין על פלונית | פסקי דין על שמעון כפיר בן שושן | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח |

38931-11/17 בתת     19/03/2018




בתת 38931-11/17 פלונית נ' שמעון כפיר בן שושן, שירביט חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



בת"ת 38931-11-17







לפני
כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא

המבקשת
פלונית

ע"י ב"כ עו"ד יצחק דהן


נגד

המשיבים
1. שמעון כפיר בן שושן
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אסף תכלת



החלטה

1)
מונחת לפניי בקשה לפסיקת תשלום תכוף, זאת לפי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
(להלן: "
חוק הפיצויים
"). טרם הוגש כתב תביעה לפי
חוק הפיצויים
.

2)
המבקשת - ילידת שנת 1958 - טוענת כי נפגעה ביום 29.6.2017, בתאונת דרכים עת רכב שנסע במהירות פגע בה בהיותה הולכת רגל. מצרופות כתב הבקשה עולה כי לאחר התאונה, המבקשת קיבלה טיפול רפואי ראשוני במרכז רפואי לעזרה ראשונה ולאחר מכן היא הועברה לבית החולים. מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה, כי המבקשת התלוננה על פגיעות בראש, בגב וגם ברגל ימין. בשחרורה מבית החולים, צוין במסמך סיכום שחרור, בין השאר, כי קיימת רגישות קלה במישוש עמוד שדרה צווארי וכן שבר בקרסול ימין. המבקשת שוחררה מבית החולים כשרגלה מגובסת.

3)
המבקשת טוענת כי חבלתה הפיזית, בפרט בקרסול, היא קשה וכי ממועד התאונה לא הייתה
מסוגלת לעבוד, ולכן לא שבה לעבודתה ברשות המוניציפאלית. לדבריה, עבודתה כרכזת באחד האגפים ברשות, כרוכה בצורך להתנייד פיזית ממקום למקום, ולכן בשל הקושי לדרוך על רגל ימין, לא הייתה מסוגלת להתנייד. מנגד, מכחישה הנתבעת את עצם אירוע התאונה וטוענת כי בכל מקרה, המבקשת לא הניחה בסיס ראייתי לפיו היא עומדת בקריטריונים הנדרשים לצורך פסיקת תשלום תכוף, תשלום שתכליתו להעניק לניזוק תשלום מידי, על מנת שהניזוק לא ישחר לפת לחם עד בירור תביעתו העיקרית.

4)
בכתב בקשתה עותרת המבקשת לפסיקת תשלום תכוף שייתן ביטוי ביחס לתקופת העבר וגם העתיד. ואולם, ביום 21.2.2018 צמצמה המבקשת את בקשתה לפסיקת תשלום תכוף רק ביחס לתקופת העבר, עד יום 1.3.2018 (המועד שבו היא הייתה אמורה לשוב לעבודה), זאת לפי חישוב מלוא משכורתה שלא השתכרה וכן הוצאות עזרה וסיעוד.

5)
לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק וכן שמעתי את דברי הצדדים, לרבות עדות המבקשת בדיון לפניי מיום 19.2.2018, וכן לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל באופן שיפורט להלן.

6)
לעניין הכחשת עצם התרחשות התאונה - עם כל הזהירות המתחייבת בשלב זה של ההליך, לאחר שעיינתי בצרופות כתב הבקשה וכן שמעתי את עדות המבקשת, איני רואה כי יש בטענה זו בסיס לכאורי. בכל מקרה, המסגרת של דיון בבקשה לתשלום תכוף אינה המסגרת הראויה לבירור נרחב ויסודי של טענות הגנה למיניהן [ע"א387/82
קרנית נ' ויקטור אסידו
, פ"ד מ(4) 213, 224 (1985)], כל שכן עת מדובר בבקשה שמצריכה בירור עובדתי מעמיק לעניין נסיבות התרחשות התאונה ועצם התרחשותה. לצורך הדיון בכגון-דא, די בכך שהנפגע זכאי לכאורה לפיצויים לפי
חוק הפיצויים
[רע"א 9275/03
אברהם פינטו נ' יונה יונה
, פ"ד נח(2) 295, 299 (2003)].

7)
מעיון בכתב הבקשה, צרופותיו, המסמכים שהוגשו ביום 16.2.2018 ואלה שהוגשו לאחר הדיון (בפרט - החומר הרפואי ואישורי המחלה מהחודשים האחרונים), לאחר שהתרשמתי מעדות המבקשת ושמעתי את טענות הצדדים בנדון, לטעמי, המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית שיש בה לבסס את עתירתה לתשלום תכוף, אשר נותן ביטוי לפגיעה בכושר השתכרותה והוצאותיה ממועד התאונה ולמצער, במשך החודשים הראשונים לאחר מכן.

8)
כפי שניתן להתרשם מהחומר הרפואי שהציגה המבקשת, הייתה קיימת אצלה מגבלה קשה לכאורה בדריכה על רגל ימין. האמור נכון הן לתקופה הסמוכה לאחר התאונה וגם ביחס לחודשים לאחר מכן; בין השאר: ביום 6.7.2017 נרשם במסמך הרפואי של קופת החולים: "
הותקן גבס דריכה אך אינה מסוגלת לדרוך בגלל הכאבים. אינה מסוגלת לדואג לעצמה לצרכים הבסיסים של היומ-יום. חייבת עזרה בביתה בדחיפות לתקופה של 45 ימים
". ביום 19.9.2017, נרשם: "
מטופלת עדיין סובלת מכאבי קרסול בלילות ובהליכה, גם מרגישה נימול בכף הרגל...סובלת מכאבי גב תחתון עם כאב מוקרן לרגל ימין. קיימת הגבלה גסה בכיפוף גב
" [ראו גם: מסמכים רפואיים מיום 30.10.2017, מיום 9.11.2017, מיום 21.12.2017 ומיום 1.1.2018].

9)
ביום 20.2.2018, במסגרת בדיקת הכשירות התעסוקתית שלה, צוין בין השאר: "
נותרה עם מוגבלות מסויימת בהליכה וצורך לתמיכה ושימוש בעזרים רפואיים. למרות זאת מעוניית לחזור לעבודה".
הרופא הבודק, ציין גם:
"החל 01.03.2018 הנ"ל חוזרת לעבודה למשרה מלאה בתוך תקופת ניסיון בת חודש. בסוף חודש 03/2018 ביקורת במרפאתנו עם מסמכים עדכניים. מומלץ על ביצוע התאמות סבירות שיאפשרו את העסקת העובד/ת בתחנת העבודה הנדונה...
".

10)
אכן, טענת המבקשת בדבר אי-יכולתה לנצל ימי מחלה לשם תשלום שכר עבודה במסגרת עבודתה לא התבררה די-הצורך בטיעוניה. בנוסף, לא התברר די-הצורך נושא עיתוי שובה של המבקשת לעבודה בתפקיד אחר, בהתאמות מסוימות או בהיקף משרה מצומצם יותר. כפי שניתן להתרשם מהמסמכים שהוצגו, המבקשת הודיעה כאמור על רצונה לשוב לעבודה (ראו: מסמך קופת חולים מיום 20.2.2018)
לאחר
שהתקיים הדיון בבית המשפט (ביום 19.2.2018) ולא לפני כן. לא נהיר אם נעשה ניסיון ממשי, עובר לדיון בבית המשפט, כדי לשוב לעבודה עם ההתאמות הנדרשות, וככל שנעשה ניסיון כזה - מדוע לא צלח.

11)
עם זאת, מהתרשמותי מטיעוני המבקשת, למצער בחמשת החודשים הראשונים לאחר התאונה, הייתה קיימת אצלה, לכאורה, מגבלה משמעותית שהגבילה את התניידותה, דבר שהביא גם להעדר יכולת לעבוד. התשתית הראייתית הלכאורית בנדון, מניחה את הדעת. מהמסמכים הרפואיים עולה כי המבקשת התלוננה על כאבים, בעיקר, עקב דריכה על רגל ימין ובהקשר דנן קיים תיעוד רפואי ואישורי מחלה שהם עקביים ועוקבים. העדר הכנסה, לצד ההוצאות השוטפות (כפי שעולה מתדפיסי חשבון הבנק וגם חיובי כרטיס האשראי), יש באלה כדי לפגוע באופן משמעותי בצרכיה השוטפים של המבקשת, באורח חייה וביכולתה להתמודד עם הקשיים שנובעים עקב כך, בכלל זה ובפרט: הוצאות בסיסיות עבור טיפולים, סיוע, מדור ומזון. לדידי, אין הכרח כי חשבונה של הניזוקה כי יהיה ביתרת חובה על מנת לבסס היזקקות לתשלום תכוף, אלא די בכך, שיתרת חשבונה היא במגמת ירידה, ללא הכנסות מעבודה ובעיקר, היא גבולית בחלק מהתקופה, כדי להעיד על קשיי הקיום.

12)
לפי ההלכה הפסוקה, בפסיקה לתשלום תכוף, מסתפק בית המשפט בשלב זה בראיות לכאורה, הואיל ומדובר בצרכים מיידיים של הניזוק ויש לספקם עובר לליבון והכרעה במכלול המחלוקות שבין הצדדים. מה גם, שלעתים, בשלב זה, מצבו של הניזוק אינו סופי וטרם ניתן להביא ראיות מלאות על מצבו הרפואי [ע"א 6431/96
אן בר זאב נ' ג'ומעה מוחמד
, פ"ד נב(3) 557, 565 (1998)]. בכל מקרה, תשלום תכוף הוא מטבעו מהווה סיוע ראשוני, מהיר וזמני לנפגע בתאונת דרכים וזאת עד תום בירור תביעתו [
עניין אסידו
לעיל, 219].

13)
לאחר שעיינתי באישורי המחלה שניתנו למבקשת, בתלושי שכרה, בתדפיסי תנועות החשבון שהוצגו, בשים לב לטיב ההוצאות - לדידי, מן הדין להיעתר לבקשת המבקשת לקביעת תשלום תכוף שייתן ביטוי לחודשים הראשונים לאחר התאונה, זאת גם בשים לב לטיב הפגיעה והצורך בסיוע וטיפולים בתקופה זו.

14)
לאחר שקלול כל השיקולים והאיזונים הנדרשים בכגון-דא, מתקבלת בזאת הבקשה לתשלום תכוף, באופן זה שעל המשיבה לשלם למבקשת סך 50,000 ₪.

15)
בשים לב לחג הבא עלינו לטובה, מורה בזאת כי מחצית הסכום האמור למצער, תשולם למבקשת עד יום 29.3.2018, והמחצית השנייה תשולם תוך 21 יום לאחר מכן.

16)
בהינתן ההוראות שבסעיף 5ב(א)
בחוק הפיצויים
ובתקנה 9(ד) בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989,
נקבע בזאת כי המועד האחרון להגשת תביעה הוא 29.6.2018.

17)
מובהר כי אין בהחלטה זוּ משום קביעת עמדה, ממצא או מסקנה לגוף טענות הצדדים, בכללן, שאלת החבות, טיב פגיעתה של המבקשת ואומדן נזקיה.

18)
המשיבה תישא גם בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, אשר ישולם למבקשת באחד ממועדי התשלום שצוינו לעיל, אחרת - הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.

המזכירות - להודיע לצדדים, בדחיפות, בהתאם
.


ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










בתת בית משפט שלום 38931-11/17 פלונית נ' שמעון כפיר בן שושן, שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/03/2018)