פסקי דין על ולדימיר אשכינזר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

25065-09/17 בל     20/03/2018




בל 25065-09/17 ולדימיר אשכינזר נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 25065-09-17

לפני:
כב' השופטת
אורית יעקבס

המערער
:
ולדימיר אשכינזר
ע"י ב"כ עו"ד ח'אלד עבד אלעאל



-

המשיב
:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד פיראס ג'באלי




פסק דין
1.

ביום 22/1/14, נפגע המערער בכתף ימין בתאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

2.
רקע

ביום 15/10/15, קבעה וועדה רפואית מדרג ראשון כי למערער 13.33% נכות החל מיום 1/10/15, וזאת לאחר שקבעה לו 15% נכות לפי פריט 41(4)(ב) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "רשימת הליקויים") ולאחר שניכתה 5% בגין מצב קודם והפעילה תקנה 15 בשליש.

על החלטת הוועדה הרפואית הנ"ל הגיש המשיב ערר אשר התקבל בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 20/12/15, במסגרתה נקבע כי למערער 0% נכות, לפי פריט 41(1)(א) לרשימת הליקויים, החל מיום 1/10/15.
יש לציין כי בהחלטה זו נפלה טעות סופר בציון מספר פריט הליקוי, הואיל ולפי פריט 41(1)(א) מדובר בנכות בשיעור של 20% בגין "
נקיעות שכיחות והכרח להיזהר מתנועות מעל גובה השכם
", כשבהתאם לפרוטוקול הוועדה הנ"ל (ר' נספח מ/1) ולאור קביעתה באותו מועד כי למערער הגבלה בתנועות כתף ימין מעל גובה השכם, הכוונה היתה לפריט 41(4)(א), אשר מקנה 0% נכות בגין "
הגבלת התנועות בפרק הכתף מעל לגובה השכם
" - שיעור הנכות אשר וועדה זו קבעה. טעות זו "התגלגלה" הלאה גם בהחלטת הוועדה נשוא ההליך שלפניי, כפי שיפורט להלן.

כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים הנ"ל, הגיש המערער ערעור לבית הדין אשר נדון לפניי במסגרת תיק בל 60571-09-16 ואשר בו ניתן

פסק דין
ביום 30/1/17 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת ש
"...שתפרט מהם הממצאים המוכחים, שהיו קיימים אצל המערער במועד קודם וסמוך לתאונה ותפנה למסמכים הרפואיים, בהם מצאה ממצאים מוכחים אלו, וכן על מנת שתגדיר את הליקויים מהם הוא סבל ערב התאונה עפ"י סעיפי הליקוי הקיימים בתקנות.
לאחר שתעשה כן תשקול ותחליט מה שיעור אחוזי הנכות שיש לנכות למערער עקב מצב קודם".
בהתאם להוראות פסק הדין, שבה הוועדה הרפואית לעררים (להלן:"הוועדה") והתכנסה ביום 25/6/17 והחליטה כי למערער 0% נכות, לפי פריט 41(1)(א) לרשימת הליקויים, החל מיום 1/10/15 , כששוב הוועדה נתפסה לטעותה הקודמת כשברור כי למערער 0% נכות לפי פריט 41(4)(א) ולא לפי הפריט שצוין בפרוטוקול.
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל, הוגש הערעור אשר לפניי.

3.

בתאריך 14/2/18 התקיים דיון לפני כבוד הרשמת ל. תלחמי-סוידאן, במהלכו השמיעו הצדדים טענותיהם ובסיומו ניתנה החלטה לפיה התיק יועבר לשופט למתן

פסק דין
.

4.

להלן עיקר טענות ב"כ המערער:
א.

הוועדה התעלמה, כליל, מהוראות פסק הדין ונתנה החלטה מוזרה לפיה למערער נותרה דרגת נכות יציבה בשיעור של 0% .
ב.

בהחלטתה הנ"ל, רוקנה, הוועדה,
מתוכן את פסק הדין וביזתה את בית הדין.
ג.

לא ברור כיצד המשיב טוען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, שהרי הוועדה התבקשה לפרט מהם הממצאים המוכחים שהיו קיימים אצל המערער במועד קודם וסמוך לתאונה ולהפנות למסמכים רפואיים בהם מצאה ממצאים אלה.
ד.

למקרא תשובת המשיב לערעור עולה כי הוועדה כשלה כשלון מוחץ ולא פעלה לפי חובתה למלא אחרי הוראות פסק הדין.

5.

להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:
א.

הוועדה מלאה אחר הוראות פסק הדין באופן מנומק ואין כל הצדקה להתערבות שיפוטית בהחלטתה.
ב.

הוועדה הפנתה למסמך רפואי מיום 28/10/13, קרי - שלושה חודשים לפני התאונה, המעיד כי המערער סבל מכאבים והגבלה בתנועות כתף ימין, וציינה כי בהתאם לממצאי בדיקתה יש לו הגבלה בתנועות הכתף מעל גובה השכם המקנה 0% נכות ולכן אי אפשר לנכות מצב קודם.
ג.

המערער סבל מנכות של 0% לפני התאונה בשל הגבלה בתנועות הכתף, והוא המשיך לסבול מאותה הגבלה גם לאחר התאונה, כפי שהדבר עולה, בבירור ממסמך רפואי מיום 2/1/14.
ד.

ממצאיה הקליניים של הוועדה הם בתחום מומחיותה.

6.

דיון
המערער הופיע לפני הוועדה ביום 25/6/17, וביקש שהוועדה תפעל לפי הוראות פסק הדין.
הוועדה דנה בעניינו של המערער וקבעה כי:"
"הוועדה עינה בפס"ד 30.1.17, ומציינת שמצא הגבלה בתנועות הכתף מעל גובה השכם שמקנה 0 אחוזי נכות, כמו כן בתיקו הרפואי רישום מ 28.10.2013 כי שלושה חודשים לפני אירוע הנדון שסבל מכאבים והגבלה בתנועות כתף ימין, זאת אומרת היו כאבים לפני אירוע הנדון ונשארו כאבים אחרי אירוע הנדון, בזה אין שינוי.
הגבלה בתנועות כתף ימין היא מעל גובה השכם 0 אחוזי נכות ומכך אי אפשר לנכות מצב קודם. ולכן מכיוון שלא חל שינוי בכאבים ומכיוון שעצם ההגבלה הנוכחית מקנה 0 אחוזי נכות, אין שינוי.
"
.
לנוכח זאת, קבעה הוועדה, כאמור לעיל, כי למערער 0% נכות לפי פריט 41(1)(א) לרשימת הליקויים.

7.
הכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת כלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה שיש מקום לדחות את הערעור, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בעב"ל 53609-12-10
זכריה עודה- המל"ל (מיום 17.2.2014 [פורסם בנבו]) נפסק כי:

"בהתאם לפסיקה, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רפואית לעררים לדיון מחודש בעקבות

פסק דין
ובפסק הדין נקבעו הוראות, על הוועדה להתייחס לאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. משכך, ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת הוועדה, במקרה כזה, מוגבלת לבחינת השאלה - האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין [
דב"ע נא/29-01
מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי
, [פורסם בנבו] פד"ע כד 160;
עב"ל 114/07
אבנר עורקבי - המוסד לביטוח לאומי
, [פורסם בנבו], 8.1.2008]
"
.


אי לכך, ובהתאם להלכה הפסוקה, יש לבחון אם הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין.

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוראות פסק הדין קויימו במלואן, שהרי בהחלטתה, הסבירה הוועדה כי בהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית, נכותו של המערער, במועד בו נבדק על ידה (היינו ביום 20/12/15) היא בשיעור של 0% זאת מאחר ונמצאה אצלו הגבלה בתנועות הכתף מעל גובה השכם, אשר בהתאם לרשימת הליקויים מקנה 0% נכות (פריט 41(4)(א) ). הוועדה המשיכה והפנתה לרישום רפואי, מיום 28/10/13 (כשלושה חודשים לפני התאונה), שמצאה בתיקו של המערער, ובו תיעוד לתלונותיו בדבר כאבים והגבלה בתנועות כתף ימין כשהממצא אשר נרשם באותו מועד היה
"רגישות מעל כתף ימין עם הגבלה בתנועות ללא חוסר יציבות"

(ר' הרישום הנ"ל אשר צורף לתשובת המשיב לערעור). המשיב אף הפנה לרישום נוסף, מיום 2/1/14, ובו נרשם אותו ממצא.
הוועדה נימקה והסבירה כי במצב של נכות בשיעור של 0%, אשר הינה נכותו של המערער לפי בדיקתה הקלינית, אין מקום לניכוי מצב קודם ובנוסף אף הדגישה כי היו לו כאבים לפני התאונה והוא המשיך לסבול מהם גם לאחריה, כאשר מצב זה אינו מקנה לו שום אחוזי נכות לפי רשימת הליקויים, הואיל וההגבלה בתנועות הכתף הינה מעל לגובה השכם.

מהאמור לעיל עולה כי הוועדה פרטה מהם הממצאים המוכרים אשר היו קיימים אצל המערער במועד קודם וסמוך לתאונה, ואף הפנתה למסמך רפואי אשר מעיד על אותם ממצאים וקבעה, באופן שאינו מתפרש לשתי פנים, כי גם עובר לתאונה המערער סבל מכאבים והגבלה בתנועות הכתף, מצב אשר הקנה לו 0% נכות אז, ואותו מצב נותר על כנו לאחר התאונה, לפי ממצאי בדיקתה הקלינית, ולכן מצבו מתאים ל- 0% נכות, וזאת מבלי להצטרך כלל לדון בסוגיית ניכוי מצב קודם הואיל ולא ניתן לנכות אחוזי נכות כלשהם מנכות בשיעור של 0%.

מכאן שהוועדה, כפי שציין, בצדק, ב"כ המשיב,
התייחסה לכלל הוראות פסק הדין, תוך שהיא מבהירה ומסבירה את אופן פעולתה, ביחס לקביעת אחוזי הנכות של המערער, לרבות תוך התייחסות למצבו עובר לתאונה.
סיכומו של דבר
, לא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה נשוא הערעור או במסקנותיה, ולכן הריני מורה על דחיית הערעור.

8.

הואיל ומדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

9.

בקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה, ניתן להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' בניסן תשע"ח, (20 מרץ 2018
)
, בהעדר הצדדים.


יעקבס אורית, שופטת







בל בית דין אזורי לעבודה 25065-09/17 ולדימיר אשכינזר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/03/2018)