פסקי דין על עובד ירושלמי | פסקי דין על דנה ירושלמי | פסקי דין על ניצה לייזר | פסקי דין על חנן לייזר |

60717-01/17 הפ     20/03/2018




הפ 60717-01/17 עובד ירושלמי, דנה ירושלמי נ' ניצה לייזר, חנן לייזר








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ה"פ 60717-01-17 ירושלמי ואח' נ' לייזר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
ארז יקואל


מבקשים

1.עובד ירושלמי

2.דנה ירושלמי
ע"י ב"כ עוה"ד ב' ירושלמי
ו- ז' שורץ


נגד


משיבים

1.ניצה לייזר

2.חנן לייזר
ע"י ב"כ עוה"ד ר' לב




פסק דין

המבקשים הגישו המרצת פתיחה כנגד המשיבים, בגדרה הם עותרים לחייבם לקיים את דרישות רשות מקרקעי ישראל לצורך רישומם כבעלי הזכויות במקרקעין הידועים כמשק מס' 14 ביישוב גבעת חן, המהווה חלק מחלקה 5 בגוש 6589 (להלן: "הנכס" ו/או "המקרקעין"). כן עותרים המבקשים לסעד הצהרתי לפיו אין למשיב 2 זכויות במקרקעין. לחילופין, עותרים המבקשים למינוי בא כוחם ככונס נכסים לצורך הסדרת העברת הזכויות במקרקעין על שמם. בד בבד עם המרצת הפתיחה, הגישו המבקשים בקשה להיתר לפיצול סעדים, באופן שבו יותר להם לתבוע את נזקיהם הנטענים בנפרד מתובענה זו.
רקע
1.
עובר לכינונה של המערכת ההסכמית שביסוד התובענה, היו המקרקעין בבעלותן המשותפת של המשיבה 1 ושל אחותה – הגב' שחורי רחל (ר' נספח א' להמרצת הפתיחה), לאחר שירשו את המקרקעין על פי דין. בין השתיים התעוררו מחלוקות מסוימות בנוגע לאופן חלוקת הזכויות, שבעטיין הורה בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא על מינויו של עו"ד י' גרינוולד ככונס נכסים לצורך מכירת הנכס, במסגרת הליך דו-שלבי. בשלב הראשון – נערכה התמחרות כללית בה רשאי הציבור להציע הצעות לרכישת הנכס בכללותו. בשלב השני – תינתן לאחיות זכות לסירוב ראשון בגדרה הן תהיינה רשאיות לרכוש את הנכס במחיר ההצעה הגבוהה ביותר כפי שהתקבלה בשלב הראשון. במידה ששתיהן תבקשנה לממש את זכותן זו – תיערך ביניהן התמחרות שבסופה ייקבע המחיר שבו תרכוש האחת את חלקה של רעותה (ר' ה"פ 3896-06-09 דהאן נ' לייזר (26.9.11), נספח א' לכתב התשובה).
2.
למשיבה 1 (להלן: "המשיבה") לא היו האמצעים לרכוש את הנכס בעצמה ולכן התקשרה עם המבקשים בזכרון דברים מיום 19.5.09 (להלן: "זכרון הדברים"), שבו הוסכם כי היא תנסה לרכוש את הנכס בנאמנות עבורם וככל שתזכה בהתמחרות, ישלמו המבקשים את תמורת המכירה לאחותה וירכשו ממנה גם את החלק שבבעלותה.
3.
ביום 19.5.09, נערכה התמחרות בין המשיבה לאחותה ובסופה נקבע כי המשיבה רשאית לרכוש את חלקה של אחותה בסכום של 3,150,000 ₪(ר' נספח ג' להמרצת הפתיחה). בהמשך לכך, נערך בין השתיים הסכם, בחסות כונס הנכסים, במסגרתו רכשה המשיבה את חלקה של אחותה במקרקעין (ר' נספח ד' להמרצת הפתיחה). ההסכם אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה (ר' נספח ה' להמרצת הפתיחה).
4.
בהתאם להוראות הסכם המכר ובהתאם לזכרון הדברים שנערך בין המבקשים לבין המשיבה, שילמו המבקשים את מלוא תמורת רכישת הזכויות של אחות המבקשת (ר' נספח ו' להמרצת הפתיחה). הצדדים דיווחו על הרכישה בנאמנות לרשויות המס (ר' נספחים ז'-ח' להמרצת הפתיחה).
5.
ביום 28.3.10, התקשרו הצדדים בהסכם, שבו מכרה המשיבה את חלקה במקרקעין (במובחן מהחלק שרכשה בנאמנות מאחותה), לידי המבקשים (ר' נספח ט' להמרצת הפתיחה – להלן – "ההסכם").
6.
ביום 25.5.16, לאחר שהושלמו הליכי רישום הזכויות בנכס על שם המשיבה, הודיעה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות"), כי לצורך המשך הטיפול בהעברת הזכויות בנכס על שם המבקשים, יש להמציא שני מסמכים נוספים (להלן: "המסמכים"). הראשון - תוספת לזכרון הדברים שתחתם על ידי הצדדים ובה יובהר כי המשיב 2 אינו צד לזכרון הדברים ואין לו זכויות בנכס; השני – תצהיר שייחתם על ידי המשיב 2, שבו יצהיר כי אינו בעל זכויות בנכס וכי לא תהיינה לו טענות כלפי הרשות בעתיד בקשר עם מכירת הנכס (ר' נספח י' להמרצת הפתיחה).
7.
ביום 4.9.16, פנו המבקשים אל המשיבים במכתב בו התבקשו לחתום על המסמכים שצורפו אליו (ר' נספחים יב'-יג' להמרצת הפתיחה). ביום 19.10.16, פנו המבקשים למשיבים במכתב נוסף בנוגע לתשלום דמי ההסכמה בגין רכישת הנכס ובו הוסיפו ושאלו האם בכוונת המשיב 2 לשתף פעולה בנוגע להסדרת המסמכים (ר' נספח י"ד להמרצת הפתיחה). ביום 27.10.16, פנו המשיבים למבקשים והודיעו להם כי אין הצדקה לדרישה לחייבם בעלות דמי ההסכמה שאינה הולמת את המועדים הקבועים בהסכם
וכי הכספים שהופקדו לצורך זה איבדו מערכם במשך שנים, בעוד שדמי ההסכמה תפחו בעקבות עליית ערך הנכס. עוד הובהר במכתב זה, כי לאחר הסדרת הנושא "יהיה ניתן לפתור את יתר הבעיות" (ר' נספח ט"ו להמרצת הפתיחה). ביום 2.11.16, פנו המבקשים למשיבים במכתב שבו הלינו על התניית החתימה על המסמכים בהסדרת טענותיהם ביחס לדמי ההסכמה (ר' נספח ט"ז להמרצת הפתיחה). בהמשך, הוחלפו התכתבויות נוספות בין הצדדים אשר לא הובילו לפתרון המחלוקת (ר' נספחים י"ז-י"ח להמרצת הפתיחה) וביום 26.12.16, הודיעה הרשות על סגירת הבקשה להעברת הזכויות בנכס.
תמצית טענות המבקשים
8.
המבקשים טוענים כי יש לחייב את המשיבים לחתום על המסמכים ולחילופין להיעתר לסעדים החלופיים שהתבקשו בהמרצת הפתיחה. המבקשים הדגישו כי סירובם של המשיבים לחתום על המסמכים ולפעול להשלמת רישום הזכויות בנכס על שמם, יסודו בחוסר תום לב ובניסיון להוציא מהם כספים שאינם מגיעים להם. כל זאת, בניגוד להוראות המוסכם והדין. המבקשים הוסיפו וטענו, כי סירובם של המשיבים לפעול כנדרש לצורך השלמת הרישום, מהווה הפרה של חיובים חוזיים וכן הפרת חובת קיומם בתום לב. עוד נטען כי טענת המשיבים התעוררה רק בתגובה לדרישה לחתום על המסמכים, בעוד שההסכם נערך בשנת 2010 וכי אין קשר בין טענותיהם לבין חובתם לאפשר את רישום הנכס על שם המבקשים. ביחס למשיב 2, טענו המבקשים כי אין קשר חוזי בינו לבינם וכי ציון שמו בזכרון הדברים נעשה בטעות. עם זאת, המבקשים סבורים כי לנוכח דרישות הרשות המופנות כלפיו והיותו צד לזכרון הדברים, סירובו למלא אחר דרישתם אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת עליו ואין לאפשר לו לסכל את העברת הזכויות לידי המבקשים. הודגש, בהקשר זה, כי המשיב 2 הוא בעלה של המשיבה, הוא שמנהל עבורה את הטיפול בהסכמים מושא המקרקעין והוא שחתם על תצהיר בתמיכה בעובדות שפורטו בכתב התשובה.
המבקשים הוסיפו וטענו, כי כל עוד נמנעים המשיבים מלאפשר את רישום הנכס על שמם, נגרמים להם נזקים בהיעדר יכולת לבנות את ביתם ואילוצם לשלם דמי שכירות גבוהים. בסיכומיהם, טענו המבקשים כי לנוכח הודאת המשיבים ביחס לזכותם להירשם כבעלי הזכויות בנכס, יש להחיל עליהם את הכלל בדבר "הודאה והדחה". עוד נטען, כי התשובה להמרצת הפתיחה לא נתמכה בתצהיר כדין וכי אין לייחס משקל ראייתי לתצהירו של המשיב 2, מאחר שאין לו כלל זכויות בנכס.


תמצית טענות המשיבים
9.
המשיבים טוענים כי יש לדחות את המרצת הפתיחה. לגישתם, הם מילאו את כל חובותיהם על פי הסכם המכר, המציאו למבקשים את כלל המסמכים המחויבים על פיו, לרבות יפוי כח בלתי חוזר מאת המשיבה המאפשר לב"כ המבקשים לחתום מטעמם על כל מסמך שיידרש. המשיבים טענו כי זכרון הדברים הוא מסמך שאינו בר תוקף משפטי, הן מהטעם שלא נחתם על ידי המבקשים, כי אם על ידי אביו של המבקש 1 והן מהטעם שצירופו של המשיב 2 לזכרון הדברים, יסודו בטעות. הוטעם, כי אין ולא היו למשיב 2 זכויות במקרקעין, בעוד שהמבקשים טעו כאשר דיווחו על זכרון הדברים לרשות, על אף שהמשיב 2 לא חתם על ההסכם. המשיבים סבורים כי היה על המבקשים להסביר זאת לרשות ולא להטיל לפתחם את האחריות לתקן טעות זו. המשיבים הוסיפו וטענו, כי המבקשים השתהו בטיפול בדמי ההסכמה שיש לשלם בגין מכירת הנכס, באופן שגרם לעליית ערך הנכס וכתוצאה מכך – להגדלת התשלום החל עליהם. המשיבים מדגישים, כי מסירת החזקה בנכס התבצעה לפני מעל 7 שנים ובד בבד, הופקד סכום של מעל מיליון ₪ בנאמנות עורכי הדין לצורך תשלום דמי ההסכמה. עם זאת, המבקשים לא טיפלו בתשלום דמי ההסכמה במשך תקופה זו, באופן שהביא לעליית ערך הנכס וכתוצאה מכך – להגדלת סכום דמי ההסכמה שעליהם לשלם. המשיבים מפנים לחשבון דמי ההסכמה שניתן בשנת 2015, שלטענתם הוסתר מעיניהם ואף לא שולם מכספי הנאמנות. המשיבים סבורים כי המבקשים השתהו בטיפול בדמי ההסכמה, בשל ניסיונותיהם להגדיל את זכויות הבניה בנכס. כן סבורים המשיבים כי בנסיבות אלו אין לחייבם לחתום על מסמכים נוספים, כל עוד לא רופאו הנזקים שנגרמו להם בגין העיכוב בתשלום דמי ההסכמה. כמו כן ולגישת המשיבים, יש להעביר את התובענה לסדר דין רגיל, על מנת שיתאפשר להם להגיש תביעה שכנגד

לנוכח טענותיהם בדבר הנזקים שנגרמו להם.
עוד נטען, כי המשיבה מבוגרת ואינה בקו הבריאות, כדי כך שרופאיה אסרו עליה להימצא במצב של מתח נפשי ומכאן שהגשת התובענה כנגדה, על אף שחתמה על יפוי כח בלתי חוזר, פוגעת בה שלא כדין; כי ייצוג המבקשים על ידי ב"כ נגוע בניגוד עניינים, מאחר שייצגו בעבר את המשיבים בתביעה שהגיש נגדם אדם אחר בהליך רכישת הזכויות של אחות המשיבה; כי המבקשים לא הכחישו את קיומו של יפוי הכוח הבלתי חוזר אשר נמסר להם במסגרת ההסכם ולא התייחסו כלל לפשר הסיבה שלא פעלו לרישום הזכויות ולתשלום דמי ההסכמה בסמוך לעריכתו.


דיון והכרעה
10.
לאחר עיון בטענות הצדדים והתחשבות בראיותיהם ובמכלול נסיבות העניין - הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את המרצת הפתיחה. להלן אבאר את הנימוקים שביסוד מסקנתי זו.
11.
עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין מחלוקת על כך שהמבקשים רכשו את כלל הזכויות בנכס וכי הם רשאים להירשם כבעליו. אין בין הצדדים כל מחלוקת שלמשיב 2 אין ולא היו לו זכויות במקרקעין וכן כי צירופו לזכרון הדברים וחתימתו עליו, יסודם בטעות. בנסיבות אלו, לא מצאתי טעם של ממש המצדיק את סירובם של המשיבים לחתום על המסמכים לצורך השלמת העברת הזכויות בנכס על שם המבקשים.
12.
אינני סבור כי ניתן לאפשר למשיבים לאחוז בחבל משני קצותיו ולהחזיק בשתי עמדות סותרות (ר'
רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (8.3.05);
ע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.9.07)). מחד גיסא, מודים המשיבים בתכנם של המסמכים, לפיו אין למשיב 2 זכויות בנכס וצירופו לזכרון הדברים נעשה בטעות. כן מודים הם שאין מניעה מהשלמת רישום הזכויות בנכס על שם המבקשים וכי אין כל מניעה מהגשת תצהירו כפי שהוגש במסגרת תובענה זו, לידי הרשות (ר' סע' 6 לסיכומי המשיבים; סע' 3 ו- 5 לכתב תשובתם). מאידך גיסא, מסרבים המבקשים לחתום על המסמכים המעגנים את אותן הסכמות שאותן ציינו במפורש בכתבי הבית-דין מטעמם (ר' תקנה 102 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, 307-308).
13.
אין בידי לקבל את עמדת המשיבים כי לא קיימת יריבות ביניהם לבין המשיב 2, לנוכח העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה צירופו של המשיב 2 לזכרון הדברים יסודו בטעות וכי אין ולא היו לו כלל זכויות בנכס. בהינתן הודאת המשיב 2 כי אינו בעל זכויות בנכס וכי צירופו לזכרון הדברים נעשה בטעות, חרף העובדה שזכרון הדברים נושא את שמו וחתימתו – עליו לנקוט בדרכים המקובלות לשם ביטולו (ר' הוראת סעיף 14(א) ו- 20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים")). במיוחד כך, לאור ההלכה הקובעת שכשם שיש לנהוג בתום לב בקיום חוזה, כך יש לנהוג לגבי השימוש בכל זכות הנובעת ממנו, לרבות זכות הביטול (ר' ע"א 709/78 גולן נ' פרקש (18.6.79); ע"א 189/89 קופת חולים מכבי נ' קופת החולים (1.9.91)).
14.
מבלי לקבע מסמרות בסוגיית הנזקים שנטען כי נגרמו למשיבים, אינני מקבל את הטענה כי די בכך כדי להצדיק את סירובם לאפשר את רישום הנכס על שם המבקשים, באמצעות חתימתם על גבי המסמכים. ראשית כך וכפי שהכברתי, משום שהמשיבים אינם חולקים על זכותם המהותית של המבקשים להירשם כבעלי הזכויות של הנכס. לשיטתם, רישום הזכויות אף היה אמור להסתיים לפני שנים מספר (ר' סע' 15-16 לכתב התשובה). שנית כך, משום שעיון בהוראות זכרון הדברים וההסכם המכר (ר' נספחים ב' ו- ט' להמרצת הפתיחה), מלמד כי החיובים העוסקים ברישום הזכויות ובדמי ההסכמה אינם חיובים שלובים והמשיבים אף לא טענו כי מדובר בחיובים כאלו. המשיבים אף לא טענו כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, המקנה למשיבה את הזכות לבטלו ולדרוש את השבת הנכס לידיה. בנסיבות אלו, נשמרת זכותם של המשיבים להגיש תביעה כנגד המבקשים, אך לא שוכנעתי כי קיימת כל מניעה מחיוב המשיבים לחתום על המסמכים הנדרשים להשלמת רישום הבעלות על שם המבקשים.
דחיתי את טענת המשיבים, לפיה על המבקשים להסתפק בייפוי הכוח הבלתי חוזר מטעם המשיבה. ייפוי כוח זה לא צורף לכתבי הטענות מטעם מי מהצדדים ולכן לא ניתן ללמוד ממנו אם נכללה בו הוראה המאפשרת חתימה על תוספת להסכם, כפי שהתבקש על ידי הרשות.
15.
אשר לבקשת המשיבים למחיקת כתב התשובה שהוגש על ידי המבקשים בתגובה לכתב תשובתם להמרצת הפתיחה. מקובלת עליי עמדת המשיבים, לפיה אין למבקש בהמרצת פתיחה זכות מוקנית להשיב לכתב התשובה מטעם המשיב וככל שברצונו לעשות כן, עליו לקבל רשות לכך מאת בית המשפט. רשות שכזו לא ניתנה למבקשים. בעוד שבהליך רגיל, או בהליך של בקשה בכתב, קיימת הוראה המתירה לבעל דין להגיש כתב תשובה על כתב ההגנה (ר' תקנה 61 לתקנות), לא קיימת הוראה דומה במסגרת התקנות העוסקות בהמרצת פתיחה. אינני מקבל את עמדת המבקשים, לפיה זכות התשובה לתגובה עוברת כחוט השני לאורך כל התקנות, או כי ניתן ללמוד גזירה שווה לענייננו מאותן הוראות העוסקות בסדרי הדין של תובענה רגילה, או של חקירה נגדית וחקירה חוזרת. מדובר בהוראות ספציפיות הנוגעות להליכים שונים מאלו הנוהגים בהמרצת פתיחה, לגביה קיימות הוראות ברורות שהוחרגו מסדרי הדין החלים בבקשה בכתב, או בתובענה רגילה. בנוסף, המרצת פתיחה נועדה לשמש כלי מהיר ויעיל לבירור סכסוכים ומחלוקות שבהן השאלות שבעובדה הן פשוטות. לכן, כל בירור מעבר לאמור בהמרצת הפתיחה, בכתב התשובה לה ובתצהירים הנלווים אליהם, ייעשה על פי צורך בלבד ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט (ר' תקנה 257 לתקנות; ע"א 9580/05 גליקלד נ' צ'ורני (10.9.07); א'
גורן,

סוגיות

בסדר

דין

אזרחי
, מהדורה עשירית, 2009 (485)
).
16.
אשר לבקשת המבקשים לפיצול סעדיהם, על אף הכלל הידוע שלפיו תובענה תכיל את מלוא הסעד (ר' תקנה 44 לתקנות), מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. לא נסתרה עמדת המבקשים, לפיה כל עוד הושלם תהליך רישום זכויותיהם בנכס, מוסיפים נזקיהם להתגבש. המשיבים לא התנגדו לבקשת המבקשים לפיצול סעדיהם ולא הונח מלפניי טעם של ממש שלא לקבל את עמדת המבקשים בנושא זה. בנסיבות אלו, נחזה כי לא נסתרה החזקה לפיה אי מתן היתר לפיצול סעדים עלול לפגוע באינטרס לגיטימי שקיים למבקשים (ר'
ע"א 6637/05 נג'אר נ' דולה (15.3.07); ע"א 3790/02 אשורי נ' אביזאדה (13.4.03)).
סוף דבר
17.
ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ – קיבלתי את המרצת הפתיחה. המשיבים יחתמו על המסמכים הנדרשים לצורך השלמת רישום הבעלות על שם המבקשים, בנוסח שצורף להמרצת הפתיחה. זאת, תוך 30 ימים מיום

פסק דין
זה.
18.
לאור התוצאה אליה הגעתי, התנהלותם הדיונית של הצדדים, בקשת המשיבים למחיקת כתב התשובה שהתקבלה ומכלול נסיבות העניין -המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 12,000 ₪. סכום ההוצאות ישולם בתוך 30 ימים ורק ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
זכות ערעור – כדין.
לידיעת הצדדים.
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

ניתן היום,
ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 60717-01/17 עובד ירושלמי, דנה ירושלמי נ' ניצה לייזר, חנן לייזר (פורסם ב-ֽ 20/03/2018)