פסקי דין על שיר קובה | פסקי דין על עדי קובה | פסקי דין על חברת שופרסל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

54645-11/17 פשר     25/03/2018




פשר 54645-11/17 שיר קובה, עדי קובה נ' חברת שופרסל בע"מ, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בחיפה

פש"ר 54645-11-17 שופרסל בע"מ נ' דיין קובה ואח'

פש"ר 54607-11-17 שופרסל בע"מ נ' קובה ואח'

פר"ק 16400-11-17 קאנטרי כפר ורדים בע"מ נ' אולטרא שי (1800) בע"מ ואח'






בפני
כב' השופטת בטינה טאובר


בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"





ובעניין:
1. שיר קובה
2. עדי קובה
להלן: "המשיבים/החייבים"





ובעניין:
חברת שופרסל בע"מ
להלן: "המבקשת"





ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכנ"ר"

החלטה

1.
בפני
בקשה שהוגשה על ידי חברת שופרסל בע"מ
(להלן: "המבקשת") למתן צו כינוס לנכסי גב' שיר קובה
ומר עדי קובה

(להלן: "המשיבים"), ולהכרזתם כפושטי רגל.

2.
במסגרת כתב תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים על סך 5,226,429 ₪, גוללה המבקשת מעשי מרמה ועוקץ שביצעו המשיבים כנגד המבקשת וכנגד נושים נוספים, עת שהמשיבים פעלו באמצעות חברת אולטרא שי 1800 בע"מ (להלן: "החברה"), והפיצו עבור המבקשת תווי קניה במיליוני שקלים ומסרו כנגדם שיקים דחויים אשר חוללו.


עוד ובנוסף, נטען על ידי המבקשת כי המשיבים קיבלו מלקוחות שלהם, כספים בהעברה כספית לחשבון החברה בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים, ואולם לא סיפקו ללקוחותיהם תווי קנייה, כאשר אלה נותרו בפני
שוקת שבורה, לא קיבלו תווי קניה ששילמו בעבורם, וגילו כי משרדי החברה סגורים והמשיבים עזבו את הארץ.

3.
החייבים הודו הן בכתב ההגנה שהוגש על ידם, הן במסמך הודאה שצורף לבקשה, והן במסגרת ההתנגדות שהוגשה על ידם, כי הם חתמו על ערבות אישית לחובות החברה וכי הם מודים שהם חייבים למבקשת כספים בסך של 446,429 ₪ וזאת כאמור בהודאתם מיום 21/08/17.

4.
המבקשת ציינה כי המשיבים ניסו להבריח נכסים אישיים ונכסים של החברה, ובין היתר ניסו המשיבים למכור את הנכס המשמעותי היחידי של החברה, משרדיה ברח' היצירה ברמת גן, ניסיון שכשל ברגע האחרון.


עוד ובנוסף, ציינה המבקשת כי המשיבה 2 ניסתה להבריח את הדירה היחידה הרשומה על שמה בנסיבות של מירמה, ניסיון שסוכל אף הוא.

5.
המבקשת הוסיפה וצינה, כי המשיבים נמלטו מישראל, סמוך לאחר הגשת התביעה כנגדם, לאור הסתבכותם הכלכלית, ולאור הטענות הקשות שהועלו כנגדם, ולמעשה ולאחר שהמשיבה 2 הקדימה ועזבה את הארץ, עזב המשיב 2 את הארץ לאחר שניתן נגדו צו עיכוב יציאה, ולאחר שנודע לו על קיומו של צו, כל זאת בטרם נרשם הצו במשטרת הגבולות, כאשר אין בדעת המשיבים לשוב לישראל ויש לראות בהם כמי שנמלטו מן הדין.

6.
לטענת המבקשת, יש בכל האמור כדי לבסס את הטענה כי המשיבים ביצעו מעשה פשיטת רגל, ויש להיעתר לבקשה.

7.
המשיבים הגישו התנגדות למתן צו הכינוס, במסגרתו טענו כי בקשת המבקשת הינה מוקדמת, היה בדעתם לפרוע את החובות, אלא שבשל סכסוך שפרץ בינם ובין אביהם מר רון קובה, לא עלה בידם להעביר את החברה לידיו. לטענתם, לא ניסו להבריח נכסים וכן לא ביצעו פעולות מרמה כנגד נושיהם, אלא ניסו להציל את החברה ולפרוע התחייבויותיה.


לטענתם, סך החוב שעומד על 446,429 ₪ שנוי במחלוקת, וממילא ממכירת נכסי החברה, יפרעו חובותיה של המבקשת, רובם ככולם, כאשר לטענתם של המשיבים, די בטענותיהם אלה על מנת שבית משפט ידחה את בקשות המבקשת. לחלופין, די בטענותיהם כדי שבית המשפט יורה על עיכוב ההליכים בבקשה לפשיטת רגל, עד למיצוי התביעה האזרחית שמנהלת המבקשת כנגדם, ובכל מקרה על בית המשפט להימנע מלהכריזם כפושטי רגל.

8.
המשיבים הגישו תצהירים בתמיכה להתנגדותם אשר נחתמו בפני
קונסול ישראל במיאמי, ואולם לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 19/03/18. לקראת תום הדיון שהתקיים ביום 19/03/18 טענו המשיבים, כי אם עומדת המבקשת על חקירת המשיבים על בית משפט לאפשר את חקירת המשיבים בישיבת היוועדות, ובאופן שהמשיבים לא ייאלצו להגיע לישראל על מנת להיחקר על תצהיריהם.

9.
מעיון בטענות המבקשת, כמו גם בנספח ד' לבקשה ובאמור בהתנגדות המשיבים, עולה כי לעת הזו מודים המשיבים בקיומו של חוב על סך של 446,429 ₪. כמו כן, אין מחלוקת כי המשיבים עזבו את הארץ בחודש ספטמבר 2017, או בסמוך לכך, ולא שבו מאז לארץ.

10.
יצוין כי בדיון שהתקיים ביום 19/03/18 בנוכחות באי כוח הצדדים, ולאחר שלא ניתן היה לחקור את המשיבים על תצהיריהם, ולאחר שהצדדים השלימו טיעוניהם, מסר כונס הנכסים הרשמי
, אף הוא את עמדתו לבקשה, והצטרף לעמדת המבקשים, לפיה ביצעו המשיבים מעשה פשיטת רגל ויש להורות על מתן צו כינוס כנגדם.

11.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, לרבות בנספחיהן, סבורני שיש להיעתר לבקשת המבקשת וליתן צו כינוס לנכסיהם של החייבים.

12.
המסגרת הנורמטיבית למתן צו כינוס לנכסי חייב בהליכי פשיטת רגל, מוסדרת בסעיפים 5-7 לפקודת פשיטת רגל, התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה" או "פקודת פשיטת הרגל").


סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית משפט רשאי ליתן צו כינוס להגנת נכסי החייב, על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או חייב, ובלבד שהחייב עשה את מעשה פשיטת הרגל קודם לכן.


מעשה פשיטת הרגל מוגדר בסעיף 5 לפקודה כדלקמן:

"מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשתה לו אחת מאלה:
(1) בישראל או במקום אחר –
(א) נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;
(ב) העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה;
(2) בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה:
(א) יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;
(ב) עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;
(ג) התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו;
(3) עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט;
(4) הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;
(5) הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;
(6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק" – לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" – לרבות הליכים שבהם ניתן הצו".


סעיף 7 לפקודה, שלשונו כדלקמן, קובע מהן העילות לבקשת נושה למתן צו כינוס. המדובר בתנאים מצטברים, שדי בכך שאחד מהם אינו מתקיים, על מנת שהבקשה לצו כינוס תידחה:

"לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-87,400.55 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;
(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;
(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;
(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל."

13.
אכן וכנטען על ידי המשיבים, דרך המלך להגשת בקשה על ידי נושה למתן צו כינוס היא הגשת התראה על פשיטת רגל לחייב, לאחר קבלת

פסק דין
חלוט. אז וככל שהחייב לא ימלא אחר הדרישות האמורות בה תוך 7 ימים, הרי הוא עושה "מעשה פשיטת רגל" כמשמעותו לפי סעיף 5(6) לפקודה.


לצד האמור, מאפשרת הפקודה הגשת בקשה למתן צו כינוס אם עשה החייב אחד ממעשי פשיטת הרגל הקבועים בסעיף 5(1)-5(5) לפקודה. על הנושה יהיה איפוא להצביע כי החייב עשה אחד מן המעשים הקבועים בסעיף 5 לפקודה, וכן לעמוד בתנאים המצטברים המנויים בסעיף 7 לפקודה: קרי, כי גובה החוב אינו נמוך מ-87,400 ₪; סכום החוב הינו קצוב; מעשה פשיטת הרגל בוצע עד 3 חודשים טרם הגשת הבקשה לצו כינוס, ומקום מושבו של החייב בישראל.

14.
אקדים ואציין, כי על רקע העובדה שהמשיבים לא התייצבו לחקירה על תצהיריהם ממילא לא ניתן ליתן משקל כלשהו לטענות העובדתיות הנטענות בהתנגדויות ובתצהירים שהוגשו על ידם, ובכלל זה לטענותיהם בדבר היעדר קיומו של חוב למבקשת ויכולתה של המבקשת להיפרע בגין מלוא החוב באמצעות מימוש נכסי החברה, ועוד טענות רבות ונוספות, שנטענו בתצהיריהם.

15.
אמנם סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א -1971 מאפשר לבית המשפט לצוות על חקירה מחוץ לתחום השיפוט של בית המשפט אם ראה בכך צורך למען הצדק. ואולם, לטעמי הצדק דורש דווקא כי המשיבים, אם ברצונם להגן על תצהיריהם ולעמוד על התנגדותם, כי יתייצבו בבית המשפט ויעמידו עצמם לחקירה נגדית.


הפסיקה קבעה מספר שיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו להותיר פרוצדורה יוצאת דופן זאת, על מנת שניתן יהיה לבחון אם פניית המבקש לקיים את החקירה הנגדית בחו"ל נעשתה בתום לב. בין היתר תישקל השאלה עם קיימת סיבה טובה המונעת את הופעתו של המצהיר להעיד בפני
בית המשפט בישראל או שזו כרוכה בקשיים רציניים: ראה: ת"א (ת"א)2051/85 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יורם גיל, פ"מ תשמ"ח (1) 397.


בענייננו, בקשת המבקשים כי עדותם תישמע מחוץ לגבולות הארץ, הועלתה במהלך הדיון בבקשה, באופן סתמי בלא שהמבקשים הבהירו את סיבת אי התייצבותם לדיון ו/או את המניעה העומדת בפני
הם מלהגיע לארץ ולהתייצב לחקירה נגדית על תצהיריהם. ניתן איפוא רק להניח כי הימנעותם נובעת מרצונם לחמוק מנושיהם, מחשש שהמבקשת ונושים אחרים עשויים להשתמש בהזדמנות זו כדי לממש את תביעותיהם נגדם ואף עשויים להיות מוטלים עליהם צעדים מכבידים במסגרת הליכי פשיטת הרגל, לרבות עיכובם מלצאת את הארץ.


דומני כי בית משפט לא יתן יד לבעל דין לחמוק מנושיו, ובהיעדר התייצבותם של המשיבים להיחקר על תצהיריהם, אלה לא ישמשו כראייה.

16.
עזיבתם הפתאומית של החייבים את הארץ בחודש ספטמבר 2017 ו/או בסמוך לכך, מבלי שניתן על ידי המשיבים הסבר כלשהו לכך, לא כל שכן הסבר המניח את הדעת, כמו גם העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי המשיבים לא שבו לארץ מאז, חרף העובדה כי מרכז חייהם של המשיבים היה בישראל, מבססת את טענת המבקשת כי המשיבים עשו מעשה פשיטת רגל כפי האמור בסעיף 5(2)(א) לפקודה, בכך שיצאו את הארץ ובהיותם בחו"ל נשארו שם, בכוונה להתחמק מנושיהם או לדחותם.



יתר על כן, יש לזקוף לחובת המשיב
את נסיבות הימלטותו מן הארץ, המעידות יותר מכל על חוסר תום ליבו של המשיב. מסתבר כי המשיב עזב את הארץ לאחר שנודע לו על צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגדו, בטרם זה עודכן במשטרת הגבולות.

17.
עוד ובנוסף, התברר במהלך הדיונים שהתקיימו, כי עובר להגשת הבקשה לפירוק החברה, המשיבה אשר הייתה בעלת זכויות בנכס מקרקעין בבאר יעקב, הידוע כגוש 4041, מגרש 128 חלקות 36-83, העבירה את זכויותיה בנכס לבעלה. יתר על כן, בסמוך לעזיבתם של המשיבים את הארץ אף נודע לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ שהינו נושה מובטח של החברה, כי המשיבים ניסו למכור את נכס החברה הידוע כגוש 6207 חלקה 315 והמצוי ברחוב היצירה 24 ברמת גן, חרף העובדה כי הנכס הנ"ל הובטח במשכנתא ראשונה, ללא הגבלת סכום, לטובת הנושה המובטח. בהתנהלותם זו של המשיבים, עולה כי מתגבש היסוד לכך שהמשיבים ובפרט המשיבה אף עשו מעשי פשיטת רגל, כמשמעותו בסעיף 5(1) לפקודה.

18.
מן המקובץ, עולה איפוא כי עלה בידי המבקשת להצביע על העובדה, כי המשיבים בצעו מעשה פשיטת רגל ולמעשה שעה שהם נשארים בחו"ל תוך כוונה להתחמק מנושיהם, יש לראות את מעשה פשיטת הרגל כמעשה נמשך, החוזר ונשנה מידי יום ביומו כל עוד החייב אינו חוזר ארצה, בשונה ממעשה חד פעמי אשר יכול להתקיים למעלה משלושה חודשים לפני הגשת הבקשה למתן צו כינוס. ראה: ע"א 505/68 בנק הפועל המזרחי נ' הברפלד, פ"ד כג (1) 24.

19.
עוד ובנוסף, עולה כי המשיבים לא הכחישו, וליתר דיוק, הודו בקיומה של ערבות אישית שנתנו למבקשת בסך של 1,000,000 ₪ כל אחד מהם, והם אף לא הכחישו את קשיי הנזילות של החברה וחובותיה השונים למבקשת ולנושים נוספים. אם לא די באמור, הרי במסגרת ההתנגדות הודו בקיומו של חוב בסך של 446,429 ₪. אמנם נטען על ידי המשיבים בהתנגדותם, כי ממימוש נכסי החברה על ידי הנושה המובטח תיוותר יתרה משמעותית בקופת הפירוק של החברה, שיהיה בה גם כדי לשלם אף את חובות החברה למבקשת ובאופן שימנע את מימוש ערבותם האישית של המשיבים, ואולם בסיס עובדתי לכך לא הונח בהתנגדות, לא כל שכן עת שהתצהיר שהוגש על ידי המשיבים אינו יכול לשמש כראייה, מה גם שמהדיונים שהתקיימו ומדברי הנושה המובטח, עולה כי ספק אם יתרה תיוותר, ולא כל שכן יתרה שתאפשר תשלום משמעותי לנושים השונים של החברה, כפי שהתברר במסגרת בקשת הפירוק והדיון שהתקיים, במסגרתו הובהר ראשונית היקף חובותיה של החברה לנושיה השונים.

20.
לאור כל האמור, עולה כי הונחו היסודות למתן צו כינוס כנגד גב' שיר קובה
ומר עדי קובה
(להלן: "החייבים") מכוח הוראות סעיפים 5 ו-7 לפקודה . לאור האמור, ולאור גם עמדת הכנ"ר הנני מורה כדלקמן:

א.
ניתן צו כינוס לנכסי החייבים.
ב.
הכנ"ר מתמנה בזאת ככונס לנכסי החייבים.
ג.
הנני מורה על עיכוב יציאת החייבים מן הארץ. צו זה מחליף ובא במקום צווי עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוצאו כנגד החייבים בתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שההליכים בהם עוכבו בצו זה. על משטרת ישראל ו/או רשות האוכלוסין וההגירה לעכב יציאת החייבים עד קבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה.
ד.
הגבלות שהוטלו, ככל שהוטלו, על רישיון הנהיגה של החייבים מתוקף הליכי ההוצאה לפועל לרבות הליכים המתנהלים, אם מתנהלים, על ידי המרכז לגביית קנסות, מבוטלות בזאת, ובלבד שהוטלו בגין חובות שנוצרו עובר למתן צו הכינוס.
ה.
על החייבים לבצע את הפעולות הבאות:
1.
להתייצב בפני
הכנ"ר במשרדו או בפני
מנהל מיוחד, בכל עת שיידרשו לכך, לצורך חקירה.
2.
לשלם לכנ"ר לטובת הנושים סך של 500 ₪ לחודש, החל מיום 01/04/18, ומדי חודש בחודשו עד ליום ה- 10 בכל חודש.
3.
להגיש לכנ"ר דו"ח אחת לחודשיים על הכנסותיהם והוצאותיהם, על פי הטפסים שיימסרו להם על ידי הכנ"ר ובמועדים שייקבעו על ידי הכנ"ר.
ו.
ניתן בזאת צו לעיכוב כל ההליכים מכל סוג שהוא כנגד החייבים, כאמור בסעיפים 20(א) ו-22(א) לפקודת פשיטת הרגל. מובהר כי כל אחד מן החייבים יהיה רשאי לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד, ובלבד שלא ייעשה שימוש בכרטיסי אשראי ובפנקס שיקים, ויהיה רשאי למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שלא תיווצר בו יתרת חובה. בכפוף לתנאים אלו, יהיו החייבים רשאים לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס מגנטי ובכרטיס לחיוב מידי (כרטיס דביט). יובהר כי החשבון לא יוכל לשמש בטוחה לחיוב כלשהו, וכי על החייבים לצרף העתק מדפי התנועות בחשבון לדו"חות השוטפים שיוגשו על ידם בהתאם להוראות סעיף ה'3 לעיל.
ז.
אני מטילה על החייבים את ההגבלות לפי סעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל (עותק מהוראת הפקודה מצוי במזכירות בית המשפט), למעט לצורך האמור בסעיף ו' לצו הכינוס, ולצורך כך לא יהיו החייבים לקוחות מוגבלים. למרות האמור בסעיף 42א' לפקודת פשיטת הרגל, יהיו רשאים החייבים לנהל חשבון בנק בתנאים האמורים בצו זה.

ח.
בנוסף, אני מורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ככל שהוטלו, על משכורתם של החייבים אצל המעביד, ו/או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאים החייבים, ו/או על חשבון העו"ש המנוהל על שם החייבים אליו מופקדת משכורתם החודשית.
ט.

הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעביד ו/או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייבים בתיקי ההוצאה לפועל אשר לא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו לקופת הכינוס בתוך 30 יום מהיום.
י.
מיטלטלין מעוקלים אשר נתפסו טרם מתן צו הכינוס, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל או במרכז לגביית קנסות, ואשר טרם נמכרו עד היום, ככל שקיימים כאלה על שם החייבים, יימכרו על ידי מערכת ההוצאה לפועל, בהתאם לכללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979. התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לקופת הכינוס. כספים אשר נגבו מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל וטרם הועברו לנושים במועד צו הכינוס, יועברו לקופת הכינוס.
יא.
בהתאם לתקנה 21 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, אני מורה לרשם המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל ורשם המשכונות לרשום הערה אודות צו הכינוס על כל נכסי החייבים הרשומים בפנקסים המתנהלים על ידם.
יב.
המועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל נקבע בזה ליום 14/04/19 שעה 09:00.
יג.
פרסום צו כינוס זה יבוצע על ידי הכנ"ר ויכלול את מועד הדיון האמור. אני מורה כי הפרסום האמור שיתבצע על ידי הכנ"ר, יודיע גם על אסיפת נושים, ככל שתתקיים, ויהווה הזמנה כדין לנושים. כן יודיע הפרסום על אפשרות מתן הפטר לאלתר לחייבים אם נסיבות המקרה יצדיקו זאת. ללא קשר לפרסום ימסור הכנ"ר לחייבים מהו המועד שנקבע לאסיפת הנושים, ככל שתתקיים, בתוך 14 יום ממתן צו הכינוס.
יד.
לבקשת הכנ"ר, בהתאם להוראות סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל, אני מורה על מינוי עו"ד איתי פריימן כמנהל מיוחד לנכסי החייבים בתיקים אלה, ומאשרת סמכויותיו ושכרו בהתאם למפורט בכתב המינוי המצורף.
טו.
המנהל המיוחד ידאג לזימון החייבים וכל הנושים שיגישו תביעות חוב ו/או שצוינו כנושה בדו"ח החייבים לדיון שנקבע, בצירוף הודעה מפורטת, לפיה תתברר בדיון הבקשה לפשיטת רגל וכן תכנית הפירעון והאפשרות למתן הפטר לחייבים. כמו כן, יודיע המנהל המיוחד לחייבים ולנושים על זכותם להגיש לבית המשפט השגה בכתב על המפורט בדו"ח, עם העתק למנהל המיוחד ולכנ"ר טרם המועד הקבוע לדיון.

21.
כל אחד מהחייבים ימציא החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה לכל תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגדו, וכן לנושים עצמם (בין אם פתחו תיק הוצל"פ ובין אם לאו), וימציא למנהל המיוחד הודעה על ביצוע ההמצאות בצירוף אישורי מסירה בתוך 60 יום מהיום.

22.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.


ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.











פשר בית משפט מחוזי 54645-11/17 שיר קובה, עדי קובה נ' חברת שופרסל בע"מ, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 25/03/2018)