פסקי דין על עמי סלע | פסקי דין על נירטל בניה | פסקי דין על אמנון בנאי |

31112-12/15 א     25/03/2018




א 31112-12/15 עמי סלע נ' נירטל בניה בע"מ, אמנון בנאי








בית משפט השלום בנתניה



ת"א 31112-12-15

סלע ואח' נ' נירטל בניה בע"מ
ואח'

תא"מ 21679-05-17

סלע נ' נירטל בניה בע"מ
ואח'

תא"מ 14852-01-16

סלע נ' נירטל בניה בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ



בעניין:

עמי סלע
ע"י עו"ד עמוס טיין ואח'



התובע
(נתבע שכנגד)



נגד


1.נירטל בניה בע"מ
2.אמנון בנאי
ע"י עו"ד צביקה פורת ואח'




הנתבעים
(תובעים שכנגד)





פסק דין




1.
תביעות שהוגשו בהמשך להסכם עבודות שיפוץ ובניה,
שנערך בין עמי סלע

מחד לחברת ניר טל בניה בע"מ ואמנון בנאי
מהצד השני.

2.
העובדות העולות מהמסמכים:

התובע, עמי סלע
הינו בעל הזכויות בנכס
הבנוי ממספר מפלסים, הנמצא ברחוב אלקלעי בקדימה. ביום 30.4.14 נחתם הסכם בינו לבין הנתבעים במסגרתו סוכם שהנתבעים יבצעו עבודות בניה ושיפוץ קומת הכניסה בבית. (ההסכם צורף כנספח א' לתצהירו).
בהמשך נחתם הסכם חדש בין הצדדים ביום 10.6.15
שם התחייבו הנתבעים לבצע העבודה כמפורט בהסכם. הסכם זה מתייחס לעבודות שיפוץ ביתר חלקי הבית, במפלסים הנוספים. (ההסכם צורף כנספח 3 לתצהירו).
סוכם שישולם סך של 170,000 ₪ בהמשך לביצוע עבודות בהסכם זה.
התובע הגיש שלוש תביעות כנגד הנתבעים- האחת תביעה כספית, השניה הגשת שטר לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל והשלישית תביעה בסדר דין מהיר.
הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד.

3.
גרסת התובע:
נוהל מו"מ טרם כריתת ההסכם השני. הנתבעים הכירו הנכס וראו כל התוכניות. הם התחייבו לסיים העבודות תוך חודשיים.
הוא שילם לנתבעים עד ליום 15.10.15 סך של 120,000 ₪ עבור ההסכם,
(צילומי השיקים צורפו כנספח 3 לכתב התביעה). למרות שהעבודה לא התקדמה.
ביום 25.10.15 קיבל מכתב לפיו הנתבעים החליטו להפסיק העבודות שכן לטענתם הם אינן משתלמות להם.
התובע נאלץ לחפש קבלן אחר שיסיים העבודה, והתקבלה הצעת מחיר בסך 159,709 ₪.
עוד טען התובע להפסד דמי שכירות עקב אי יכולתו להשכיר המושכר.
משכך הגיש התביעה בגובה 264,000 ₪.
באשר לציוד טען שלא קיבל כל דרישה מהנתבעים באשר לציוד.
בתביעה שהוגשה על ידו במסגרת ת.א. 21679-05-17 טען התובע שהנתבעים התחייבו לבצע עבודות שיפוץ בגג הבית. משכך פורק הגג והוקדם באופן חלק גג רעפים חדש. מאחר והנתבעים עזבו המקום בפתאומיות הם הותירו העבודה בלתי גמורה. הוא נאלץ למצוא קבלן שיבצע אף את העבודות בגג הבית.
בסופו של יום נמצא קבלן שביצע העבודה בעלות של 31,950 ₪. כן טען לעוגמת נפש בסך של 5000 ₪.

על כן הגיש התביעה בסדר דין מהיר במסגרת
על סך 36,960 ₪.


באשר לשטר החוב טען התובע שנתן הלוואה לנתבעים שטרם הוחזרה וכי השיק הינו שיק בטחון בהמשך למתן הלוואה לנתבעת מס' 1 בערבותו של נתבע מס' 2. על כן הגיש השטר
לביצוע על סך 20,000 ₪ להוצאה לפועל במסגרת ת"ט 3112-12-15.

4.
גרסת הנתבעים:
הנתבעים ביצעו העבודה בבית התובע בהתאם להסכם שנחתם ביום 30.4.14. במסגרת ההסכם סוכם שהתובע ישלם לנתבעים עלות שכר עובדים לפי 450 ₪ ליום עובד. עוד נקבע שהתובע ישלם את שכר הנתבע בגובה 15%.
לאחר כשנה ביקש התובע להגדיל את היקף העבודה והם ביקשו ממנו תוכניות עבודה עדכניות וכתב כמויות.
בהמשך חתמו על ההסכם השני, שנקבע שאינו מבטל את ההסכם הראשון. התובע לא העביר להם תוכניות עבודה וכתב כמויות. כן לא שילם להם שכר עבודתם כפי שהוסכם.
במהלך העבודה בוצע מספר רב של תוספות בעבודה בהתאם לדרישות התובע. התובע סירב לשלם עבור תוספות אלה. משכך לא נותרה ברירה בידי הנתבעים והם הודיעו לתובע שהיקף העבודה חורג מהאמור בהסכמים ועל כן התמורה אינה משקפת את העבודה בפועל.

התובע לא שילם עבור עבודות נוספות שאושרו והוזמנו על ידו בסך 101,263 ₪. כן תבעו 17% מסכום הרווח – 42,714 ₪.
לטענתם אף נותר ציוד שלהם בשטח, שערכו מוערך בסך של 23,149 ₪.
עוד לטענתם לא שולם המע"מ ע"י התובע.


באשר להגשת השטר לביצוע טענו שאכן קיבלו הלוואה בחודש אוגוסט 2014 מהתובע כנגדה הופקד שיק הבטחון על סך 20,000 ₪.
סוכם שסכום הלוואה יקוזז מהתמורה המגיעה לנתבעים בגין עבודתם.
במסמך התחשבנות של התובע ניתן לראות זאת. לכן בחודש נובמבר 2014 נפרעה יתרת ההלוואה.

באשר לתביעה בכל הנוגע לגג טענו הנתבעים שהם ביצעו כל שנדרשו בגג הבית. העבודה בוצעה כראוי. לא בוצעה כל עבודה על ידי קבלן אחר בגג הבית.

5.
דיון והכרעה:


הצדדים אינם טוענים כנגד ההסכם הראשון, וכל טענותיהם מסתכמות בהפרת ההסכם השני.

6.
האם מגיע לנתבעים עלות שכר כפי שהוסכם בהסכם הראשון
?
איני סבורה כך. משלא קבעו הצדדים בהסכם כל עלות שכר, לא ניתן לחייב התובע. אם סברו הצדדים שאף בהסכם זה יש לשלם שכר הנתבעים, היה עליהם לציין זאת במפורש. עוד נקבע בהסכם זה במפורש שהוא מחליף את ההסכם הקודם.
התובע אף הסביר את ההבדל בין שני ההסכמים:
"בהסכם הישן אני הייתי מנהל העבודה, שילמתי לעובדים, לקבלן. בהסכם השני שהוא פאושלי אני מנוטרל, לא נוגע בכלום הוא צריך לעבוד ברצף וחוץ מזה אני לא מתערב". (ראה עמ' 23 שורות 9-10).
אף מנהל הנתבעת הודה שבמסגרת ההסכם הראשון רק נתן עובדים לתובע ולא התערב בניהול (ראה עמ' 20 שורה 18). כן הודה שלא מגיע לו רווח קבלני (ראה עמ' 32 שורה 12). מכאן למדה אני שאף הנתבעת לא סברה שמגיע לה רווח קבלני או עלות שכר בהתאם להסכם השני.


7.
האם הפרו הנתבעים ההסכם
מיום 10.6.15 בין הצדדים?
אין מחלוקת שהנתבעים קיבלו סך של 120,000 ₪. האם בוצעה על ידם עבודה בסכום זה? לטענת התובע הם ביצעו רק את עבודות ההריסה ללא כל בניה. (ראה סעיף 16 לתצהירו המשלים ). בבית המשפט כאשר עומת עם האמור בתצהירו לא זכר ענין זה (ראה עמ' 16 שורות 3-4).

התובע טען שהעביר לנתבעים תוכניות עבודה מסודרות לביצוע העבודות. בבית המשפט מעדותו לא התרשמתי שכך נעשה. התובע לא הצליח להציג בבית המשפט כל תוכניות עבודה וכתבי כמויות אלה הפנה לבקשה להיתר הבניה. האם ממנה ניתן להבין ולהסיק מהי כמות העבודה הנדרשת? עיון בבקשה אינו מעלה זאת כלל ועיקר. כיצד ניתן ללמוד ממנה למשל כמה נקודות חשמל נדרשות בבית?
הנתבע העיד מנגד שביקש מספר פעמים מהתובע שיציג לו תוכניות עבודה. סבורני שהצדק עם הנתבע והתובע מעולם לא מסר לו תוכניות עבודה וכתבי כמויות. משכך יש לבחון האם לאור סעיפי ההסכם בוצעה העבודה.

התובע
פירט שהנתבעים אכן ביצעו עבודה – כך העיד שסיימו כ- 80% מעבודות החשמל
והאינסטלציה (ראה עמ' 24 שורה 23),לגבי הבניה העיד שסוימה בחלקה אולם לא יכול היה להסביר מה בוצע ומה לא (ראה עמ' 25 שורות 1-2). אם היו תוכניות עבודה מסודרות וכתב כמויות ניתן היה לבחון מה אכן בוצע, משלא הוצגו כאלה ומשהתובע בעצמו לא יכול היה לפרט
מה בוצע, סבורני שעבודות אלה בוצעו במלואן.

התובע טען שנאלץ למצוא קבלן אחר שישלים העבודה בעלות של 159,705 ₪ בהתאם להצעת מחיר שהציג.
מדוע לא הוגש תצהיר מטעם הקבלן? מדוע לא הוצג הסכם שנערך עם אותו קבלן? סכומים ששולמו על ידי התובע לאותו הקבלן? משלא הוצגו כל ראיות בענין זה איני סבורה שהתובע הרים נטל ההוכחה להוכחת טענתו שרוב העבודה לא בוצעה על ידי הנתבעים.

עוד אוסיף שהתובע הביא חוות דעת של מומחה מטעמו, מר יצחק מיזל. בעדותו של מומחה זה התברר שחוות הדעת נערכה לאחר שמר אבו סעדה אימן עבד במקום ובנו של מר סעדה גרם לנזק.
(ראה עמ' 14 שורות 18-25). כיצד ניתן להסיק מכך על עבודת הנתבעים? איני סבורה שניתן לעשות כך.

מעדות מנהל הנתבעת, מר אמנון בנאי
עלה :
"בנינו את כל הקירות שהוא דרש, עשינו עב' חשמל לפי שדרש, הוא דרש 300 נקודות חשמל וזה הוציא אותי מהכלים, עשינו אינסטלציה, תקרת רעפים, הבית היה מוכן לצבע. קיבל טיח, שליכט, רוב העבודה היתה גמורה חוץ מהריצוף". (ראה עמ' 31 שורות 17-19).

מאחר והתובע לא יכול היה לפרט במדויק מה בוצע, ולאור עדות הנתבע ובהתאם לכתוב בהסכם, מסקנתי הינה שעבודות גמר טיח פנים וצבע, גמר ריצוף גמר טיח חוץ, גמר שליכט צבעוני ופינישים סופיים לא בוצעו. עלות עבודות אלה הוערכה בהסכם שבין הצדדים בסך של 84,000 ₪.
אם מורידים אנו סכום זה מסכום כל ההסכם אזי למעשה בשלב זה היה על התובע לשלם לנתבעים סך של 86,000 ₪. מאחר והוא שילם 120,000 ₪, אזי שילם ביתר סך של 34,000 ₪ שעל הנתבעים להשיב לו.


8.
תשלום בגין עבודות נוספות –
בכתב התביעה שכנגד פירטה הנתבעת שביצעה עבודות נוספות עבור התובע בסך של 101,263 ₪ וכן
פירטה ממה מורכבות.
בכתב ההגנה מצוין סכום נמוך יותר – 92,500 ₪. מה ההסבר לפער?
נציג הנתבעת בעדותו לא נתן כל הסבר לכך (ראה עמ' 32 שורות 2-3).

בתצהירו של מר בנאי לא מפורטות כלל עבודות שלטענת הנתבעת בוצעו ושלא נכללו בהסכם שבין הצדדים. אם אין תוכניות עבודה מסודרות וכתבי כמויות כיצד ניתן לדעת האם עבודות אלה שפורטו בכתב התביעה שכנגד אינן חלק
מההסכם?

כאשר עומת הנתבע עם כך לא ידע להשיב האם סכום זה כלול כבר בהסכם (ראה עמ' 33 שורות 18-19).
עוד
אציין שבהסכם בין הצדדים נקבע ששינוים ותוספות עד 10% כלולים בהסכם (ראה הנספח). אם כן
האם עבודות אלה לא כלולות כבר בהסכם?

9.
לאור האמור לעיל לא הוכיחו הנתבעים זכאותם לתשלום עבור עבודות נוספות.

10.
תשלום מע"מ:


הנתבעים טוענים שהסכום שסוכם בין הצדדים – סך של 170,000 ₪. הינו לפני מע"מ וכי יש להוסיפו. עיון בהסכם מלמד שלא צוין דבר לגבי המע"מ. האם הסכומים אינם כוללים כבר מע"מ? מהעדויות שהובאו על ידי הנתבעים לא התרשמתי כלל שהוסכם בין הצדדים שעל הסכומים שנקבעו בהסכם יש להוסיף מע"מ, מכאן שמסקנתי הינה שהסכום שסוכם בין הצדדים כולל את רכיב המע"מ ואין כל מקום לחייב התובע בסכום נוסף
כאשר הנתבעים לא הרימו נטל ההוכחה בענין זה.

11.
ציוד הנתבעת שנותר באתר:
האם נותר ציוד של הנתבעת בביתו של התובע? מר בנאי טען שנותר ציוד באתר, אולם לא הציג כל ראיות לכך, כן לא פירט מהו הציוד שנותר ומהי עלותו, כאשר יש לזכור שעסקינן בציוד ישן ולא חדש.
המוציא מחברו עליו הראיה. משכך לא הורם נטל ההוכחה בענין זה כלל ועיקר.

12.
אובדן דמי שכירות:


התובע טען בתביעתו שהוא ביקש להשביח הנכס והשכירות לאחרים תמורת דמי שכירות של 12,000 ₪ לחודש ו/או לשכן מי מילדיו בסמוך אליו עקב מצבו הרפואי וגילו המתקדם. מאחר ונגרם איחור בבניה נגרם לו נזק ממוני בגובה 144,000 ₪.
התובע העיד שהנתבע מסר לו שהעבודה תארך כחודשיים ימים.
הנתבע הכחיש זאת.
לא אוכל לקבל עדות זו כאשר התובע העיד שלא היה אכפת לו כמה זמן תארך העבודה:

"מבחינתי שיגמור את זה בעשר שנים ויפסיד כסף".
(ראה עמ' 17 שורות 10-11).


איני סבורה שכך אכן נאמר בהתחשב בכמות העבודה הרבה. כן אף מחוות דעת המומחה מטעם הנתבע מר חיים טסלר קבע בחוות הדעת שפרק הזמן של חודשיים ימים אינו מספיק לסיום העבודות.

עוד אצין שהתובע לא הביא כל ראיות לכך שלאחר השיפוץ אכן הושכרו יחידות בנכס לאחרים ובאיזה סכום ולא קיבלתי ממנו כל הסבר לכך. אם אכן נגרם לו נזק כיס היה עליו להביא ראיות באשר לסכומים שבהן השכיר היחידות לאחר מכן. משלא עשה כן , לא הרים את נטל ההוכחה להוכחת תביעתו בענין זה.

13.
הסכם ההלוואה:
אין מחלוקת שהנתבעים קיבלו סך של 20,000
₪. סכום זה התקבל בתקופת ההסכם הראשון במסגרתו הוסכם בין הצדדים שנתבעים יקבלו סכומים מהתובע בגין עבודתם.
הנתבעים צירפו מסמכי התחשבנות של התובע בכתב ידו (נספח 2).
התובע רשם את הסך של 20,000 ₪ בצד בכתב ידו, ופירט שהסכום שנותר בקיזוז סכום זה, הינו 2,755 ₪. (ראה עמ' 2 לאותו מסמך).
בהמשך בחודש לאחר מכן, רשם התובע יתרת חוב זו, ולאחריה את הסכום שקיבלו הנתבעים כפרי עבור עובדים, ויתרת החוב נרשמה בסך 573 ₪. .
בבית המשפט העיד התובע שהסכומים האלה קשורים להתחשבנות שוטפת ולא להלוואה
(ראה עמ' 18 שורה 15).
בתצהירו לא פורטו עוד סכומים שנלקחו על ידי הנתבע, אם כן מדוע מתייחסים המסמכים רק לסך של 20,000 ₪? אין זאת שהם מתייחסים להלוואה נשוא תיק זה.


מכאן עולה שהנתבעים למעשה פרעו את סכום ההלוואה, ואין כל מקום לחייבם לשלם שנית סכום זה.

14.
התביעה באשר לביצוע עבודות בגג הבית:
בנספח להסכם העבודות מפורט שיש לפרט את הרעפים בכל הגג, כן יש להתקין גג ורעפים ולסגור הגג.
הווה אומר, על הנתבעים היה לבצע עבודות הבניה בגג הבית. התובע טען שהנתבעת ביצעה עבודות אולם הגג קרס.

התובע לא הציג כל חוות דעת מומחה באשר לטענותיו כנגד עבודות הנתבעת בגג.

התובע הציג כתמיכה בטענתו חשבונית מטם חברת אומנות בעץ ע"ס 29,250 ₪ עבור פירוק והתקנת גג רעפים ששקע. לטענתו מחשבונית זו ניתן להסיק שהעבודות בגג לא בוצעו כראוי והיה צורך לפנות לחברה אחרת לתיקון הנזקים.

מנגד הוגש תצהירו של מר
איימן אבו סעדה, בעל חברת אומנות בעץ . מאחר והעד לא הגיע ביום ההוכחות, הודיעה ב"כ הנתבע על משיכת תצהירו.
הנתבע פירט בתצהירו שפנה למר איימן וזה מסר לו שהחשבונית בוטלה וכי לא התבצעה בגינה כל עבודה.
משטען זאת הנתבע בתצהירו היה על התובע להתמודד עם טענה זו כנגד המצאת קבלה ששילם את סכום החשבונית. לא הוצגה קבלה כזו ולא הוצגה כל מניעה להגשתה.
משכך אין כל מקום לחייב הנתבעת בסכומים שנתבעו על ידו בגין תיקון הגג.

15.
סוף דבר: על הנתבעים לשלם לתובע סך של 34,000 ₪. כן ישלמו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.


מאחר והתובע הגיש מספר תביעות בסכומים ניכרים, ולמעשה רוב הסכומים שנדרשו על ידו נדחו, סבורני שאין מקום לחייב הנתבעת בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.







ניתן היום,
ט' ניסן תשע"ח , 25 מרץ 2018, בהעדר
הצדדים














א בית משפט שלום 31112-12/15 עמי סלע נ' נירטל בניה בע"מ, אמנון בנאי (פורסם ב-ֽ 25/03/2018)