פסקי דין על ניר לוי | פסקי דין על יחזקאל כדורי

16871-04/17 תט     25/03/2018




תט 16871-04/17 ניר לוי נ' יחזקאל כדורי








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"ט 16871-04-17 לוי נ' כדורי




תיק חיצוני: 5621790315




בפני

כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן


התובע / המשיב

ניר לוי


נגד

נתבע / המבקש
יחזקאל כדורי



החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר על סך של 50,000 ₪ אשר הוגשה על ידי המבקש בחלוף המועד שבדין.
בתצהירו של המבקש נטען כי התקשר בהסכם עם קבלן לבניית מוסך וכן רכש לשם כך ברזל מחברה נוספת. במסגרת ההתקשרות הנ"ל, ניתן השטר האמור. ביחס לשטר, המבקש הודה בחקירתו כי חתם על השיק ואולם, טען כי לא מילא את הסכום שנכתב בו ולא את שורת המוטב.
לטענת המבקש, לאחר שהשטר חולל, נערך הסכם משולש בינו ובין אשתו לבין הקבלן והחברה. נטען כי במסגרת הסכם זה היה עליו לשלם לקבלן סך של 30 אלף ₪ כאשר עם תשלומו היה על הקבלן להשלים בתוך 21 יום את העבודה שלשמה נשכר. כמו כן, ובהתאם להסכם היה על המבקש לשלם לקבלן סך נוסף של 40 אלף ₪. לטענת המבקש, מכיוון שהקבלן לא השלים את העבודה, לא שולם לו התשלום הנוסף בסך 40 אלף ₪ בהתאם להסכם.
לטענת המבקש, הקבלן מסר השטר למשיב בבקשה זו כאשר אינו שלם ותקין על פי מראהו ועל כן המשיב אינו אוחז כשורה ועל כן כל טענת הגנה העומדת לו כנגד הקבלן, עומדת לו גם כלפי המשיב.
ביחס לאיחור בהגשת הבקשה נטען כי לאור מצבו הרפואי באותה עת, ניתוח קשה שעבר והחלמה בת מספר חודשים, לא היה מודע לתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו והחל לטפל בהם רק לאחר שהשתחרר מבית החולים.
המבקש נחקר על תצהירו וטען כי הקבלן ביצע 10% מן העבודה לבניית המוסך.
אשתו של המבקש אשר לא הגישה תצהיר מטעמו אולם נכחה בדיון, נחקרה על ידי בית המשפט באזהרה ולדבריה, לאחר שנחתם ההסכם המשולש, היא שילמה סך של 30 אלף ₪ ואולם, הקבלן לא עמד בהתחייבותו להשלים את המלאכה לאחר העברת סכום זה, מכיוון שלא הגיע כלל למקום ועל כן, נטען כי לא הועבר התשלום הנוסף בסך 40 אלף ₪ על ידה ועל ידי המבקש.
המבקש טען בין היתר, לכישלון תמורה מלא וביקש כי תינתן לו רשות להגן.
דיון
המגיש התנגדות באיחור, מחויב להצביע על טעם מיוחד לצורך הארכת המועד, כהוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. הטעם המיוחד להארכת מועד שנקבע בחיקוק דן בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין בשונה מטעמי איחור הנעוצים בבעל הדין עצמו או במי מטעמו אשר אין בהם צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו: בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי (20.10.96). יחד עם זאת לאור הריכוך חל בעמדת ההלכה הנוהגת יש לבחון את כלל הנסיבות ואת מהות הטעם שהוצג על ידי המבקש וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נמוכים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד למתן ארכה להגשתו וההיפך (בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (23.8.06)). בנסיבות אלה, יש להיזקק למידת סיכוייו של ההליך לגופו של עניין.
במקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות ביחס לטענת האחיזה כשורה, הרי שככל שטענתו של המבקש תואמת את המציאות והשטר נמסר ללא הפרטים הרלוונטיים, בהם שם הנפרע, הרי שהשטר נמסר כשאינו שלם ותקין על פי מראהו ובכך נפגעת טענת המשיב ביחס לאחיזה כשורה והוא אינו אוחז כשורה. ככל שיש למבקש טענת הגנה כלפי הצדדים הישירים לעסקת היסוד, קרי כלפי הקבלן, הרי שטענה זו עומדת לו גם כלפי המשיב. במקרה דנן, טענת ההגנה היא טענה חוזית. הטענה היא כי לא שילם משום שהקבלן לא השלים את העבודה, קרי לא הגיע עדיין המועד לחיוב. טענתו של המבקש כי מועד התשלום כלל לא הגיע וכי ככל שהקבלן היה ממלא חלקו בהסכם, היה משלם את הסכום הנוסף בסך 40 אלף ₪ - היא טענה מתחום דיני החוזים. בחינת הטענה במשקפיים חוזיים מלמדת כי מדובר בטענת הגנה ראויה.
בית המשפט אינו מתעלם מטענת המשיב לעניין כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב ואולם, נקודת הכובד נעה מתחום דני השטרות לתחום דיני החוזים כאשר מדובר בטענות הגנה שמקורן בעסקת היסוד שהיא עסקה חוזית ולאור האפשרות שהמשיב הינו אוחז בעד ערך בלבד ולא אוחז כשורה שאז כל טענת הגנה שיש למבקש כלפי הקבלן עומדת לו כנגד המשיב.
כידוע, בבקשה למתן רשות להתגונן על בית-המשפט לבחון האם קיימת למבקש טענת הגנה אפשרית לכאורה מפני התביעה, ולו בדוחק, שכן אין בית המשפט נדרש לבחון את טיב הטענות או את מהימנותן (ראו : ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.1993)). בהתאם להלכה הפסוקה, הדבר היחיד שבית המשפט בוחן בשלב זה, הוא האם בפי הנתבע טענת הגנה ראויה שאם תתברר בסופו של יום במסגרת ההליך המשפטי כנכונה, יהא בה כדי להעמיד למבקש הגנה ראויה בפני
התביעה.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת הרשות להתגונן, בתצהיר המבקש, ולאחר שהמבקש נחקר על תצהירו, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש להיעתר הן לבקשה להארכת מועד והן לבקשת הרשות להגן.
אבהיר כי הטעם שהציג המבקש להגשת ההתנגדות באיחור הינו מצבו הרפואי באותה עת, טענה זו לא נתמכה בתיעוד רפואי מתאים יחד עם זאת, שוכנעתי בכנות דבריו וגם לגופו של עניין, למבקש סיכויי הגנה טובים לאור טענתו בדבר הפרה של עסקת היסוד על ידי הקבלן בהתאם להסכם המשולש שצורף להתנגדותו. משכך, ולאור הפסיקה ולפיה, די לנתבע כי יראה הגנה אפשרית ואפילו רק בדוחק, ניתנת רשות להגן.
בהחלטה נפרדת יימסרו סדרי הדין ומועד לדיון.


ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 16871-04/17 ניר לוי נ' יחזקאל כדורי (פורסם ב-ֽ 25/03/2018)