פסקי דין על קווים תחבורה ציבורית בע"מ | פסקי דין על ישראלה שבתאי

50462-06/17 תאמ     29/03/2018




תאמ 50462-06/17 קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' ישראלה שבתאי








בית משפט השלום באשקלון



תא"מ 50462-06-17 קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' שבתאי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
טל לחיאני שהם


תובעת

קווים תחבורה ציבורית בע"מ

ע"י ב"כ עומרי יוספי, עו"ד


נגד


נתבעים

1.ישראלה שבתאי

2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ סורקין יונתן , עו"ד



פסק דין



כללי
1. לפניי תביעה כספית על סך 5,403 ש"ח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, אוטובוס של חברת "קווים" (להלן: "הרכב") עקב תאונת דרכים כמפורט להלן:
ירידת ערך – 2,842 ₪.
שיעור שכר הטרחה של השמאי – 532 ש"ח.
ימי עמידה – 1,300 ש"ח.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 09/01/17 ארעה תאונת דרכים, לה אחראית הנתבעת 1, בגינה נגרמו לרכב התובעת נזקים.
הנתבעת 2 אף פיצתה התובעת בשיעור כולל על סך 5,111 ש"ח בגין נזק (4,040 ש"ח) , שכ"ט שמאי (750 ש"ח) וימי עמידה (300 ש"ח).


השאלות שבמחלוקת
2. עיקר המחלוקת נסובה סביב שאלת ראשי הנזק הבאים :
* האם ניתן לפסוק ירידת ערך באוטובוס .
* שיעור שכר טרחת שמאי שעה שהוציא חשבונית מס וקיבל לידיו רק חלק מהסכום בגינו הוצאה החשבונית.
*האם הוכח שהרכב עמד לצורך תיקונו.



דיון בשאלות שבמחלקות

3. ירידת ערך –
טיעוני הצדדים
(א) בחוות דעת מטעם התובעת העריך השמאי מר ונציה כי עקב התאונה נגרמה לאוטובוס ירידת ערך בשיעור 2,841 ש"ח המהווים 0.3% מערך הרכב המשוערך, המהווים כ -30% מירידת ערך בהשוואה לנזק דומה ברכב פרטי.

בחוות דעתו פירט כי תיקון המגן הקדמי יוביל לירידת ערך של 0.15% וכי צביעה לא מקורית תביא לירידה נוספת של 0.15% מערך הרכב.
בחוות דעתו התייחס לכל הפרמטרים שנקבעו ב"חוברת המנחה לחישוב ערכי רכב וירידת ערך לרכב פרטי ומסחרי עד 4 טון" (להלן: "החוברת המנחה") ובהן ערך הרכב, מועד העלייה לכביש, משפיעי בעלות קודמת, קילומטרים, מספר בעלים ותיקונים קודמים.

בחקירתו בבית המשפט העיד שמאי התובעת כי גם לרכב
תחבורה ציבורית קיימת ירידת ערך שכן בעת מכירתו נלקחים בחשבון מלוא הנתונים של הרכב לצורך קביעת מחירו עם מכירתו.
שמאי התובעת הבהיר כי אוטובוסים רבים נמכרים כיחידים (עמוד 3 שורה 33-35) ותיקוני הצבע המבוצעים בארץ מותירים "צלקות" (עמוד 3 שורות 26-28 וכן עמוד 4 שורות 29-30) ומשפיעים בבוא היום על מחיר הרכב (עמוד 4 שורות 15-17).

במצב דברים זה, טען שמאי התובעת כי לאור הנחיות החוברת המנחה, בשים לב לעובדה כי ישנה אפשרות יותר מסבירה כי האוטובוס יימכר כיחיד וכי התאונה תוביל לירידת ערך לרכב, אל מול הנתון כי מדובר באוטובוס שהסחירות שלו שונה מרכב פרטי, בסופו של יום, יש לקבוע ירידת ערך הקטנה בהרבה מזו הניתנת לרכב פרטי במקרה דומה (עמוד 2 שורות 4-6).

(ב) שמאי הנתבעת טען כי כיוון שאוטובוסים בחברות כדוגמת חברת "קווים" נמכרים כ"סטוק", אין כל משמעות לתיקוני צבע בקביעת מחירם עם מכירתם, וכי מה שמשפיע על מחירם הוא מצבו הכללי של האוטובוס דהיינו קילומטראז', מצב מכני של המנוע, צמיגים, והפאר בפני
מי של האוטובוס (עמוד 10 שורות 3-5).

דיון והכרעה
(ג) לאחר שבחנתי את טענות השמאים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה, באשר לראש נזק זה, להתקבל.



(ד) ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד הארון מרינאו (פ"ד מח(4), 71) קבע בית המשפט העליון כי "רכב מוערך בדרכי השמאות הרגילות לפי ערכו בעיני קונים פוטנציאליים...רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל כן מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו...ירידת ערך זו מעוגנת היטב בתורת שמאות הרכב, והיא תופעה כללית ואובייקטיבית, החלה על כל סוגי הרכב. אפשר ששיעור הנזק שונה מרכב לרכב ומתאונה לתאונה, אולם עצם ירידת הערך משותפת לרובם המכריע..." (סעיף 9 לפסק הדין).

דהיינו, הפסיקה הכירה בראש הנזק "ירידת ערך" כנזק ישיר לרכב ואף ציינה כי ראש נזק זה משותף לרובם המכריע של כלי הרכב .

בעקבות פסק הדין, ישבה על המדוכה "ועדת ששון" שמטרתה הייתה לקבוע כללים מנחים לקביעת שווי רכב וירידת ערכו הנובעת מאירוע תאונתי.

מסקנות הוועדה פורסמו ולאחריה אף התכנסה וועדה מקצועית של איגוד השמאים אשר כתבה את החוברת המנחה.
נכון הוא הדבר כי בהתאם לכותרת החוברת המנחה, היא עוסקת בירידת ערך ברכבים שמשקלם מתחת ל-4 טון, בעוד הרכב נשוא

פסק דין
זה הוא רכב שמשקלו מעל 4 טון. עם זאת, בהתאם לסעיף 3.13 לחוברת המנחה, הנחיות החוברת עשויות "לשמש כבסיס לקביעת ירידת ערך ליתר כלי הרכב, על סוגיהם השונים, הכל בכפוף לשיקול דעתו של השמאי הבודק ונימוקיו המפורטים בחוות הדעת".

בע"א 44002-11-17 מגדל נגד דן בצפון (7/3/18), דן בית המשפט המחוזי בשאלת קיומה של ירידת ערך ברכב מסוג "מטרונית". על אף היות רכב מסוג זה בעל סחירות מוגבלת, פסק בית המשפט פיצוי בגין ירידת ערך. מפיסקה 17 לפסק הדין אף ניתן ללמוד כי בית המשפט יצא מנקודת הנחה כי באוטובוס תיתכן ירידת ערך.

יוצא איפוא כי עצם היות הרכב כלי תחבורה ציבורי איננו מונע ככלל לקבוע כי יש לפצות בגין ראש נזק של ירידת ערך.

(ה) הפרקטיקה הנוהגת היא כי ירידת הערך נקבעת במועד קרות האירוע התאונתי ואין ממתינים עד למכירת הרכב כדי לקבוע מה הייתה ירידת הערך בפועל של הרכב (ראו: תא (אשקלון) 22837-05-11 אלכסנדר פורטנוי ואח' נגד מ.ק חברה לעובודת חול ונמלים בע"מ (16/8/16) והאסמכתאות שהובאו שם וכן ת"צ (חיפה) 31869-04-12 גוטרמן נגד מגדל ואח' (26/6/14)).

קרי, נקודת המוצא בהתאם לשיטה זו היא שהרכב "יימכר" במועד התאונה, כשאירועים עתידיים כגון תאונות נוספות, אובדן גמור, גניבה וכיו"ב אינם נלקחים בחשבון.
שיטה זו יוצרת ודאות ובהירות בקביעת גובה הנזק.
מכאן, לכאורה אין מקום להתחשב כלל באופן סחירות הרכב בסוף חייו ו/או ערכו במועד מכירתו לאחר שנים מספר, ואין רלבנטיות לסוג רכב ואופן סחירתו העתידית בעת קביעת גובה ירידת הערך עם קרות האירוע התאונתי.
חרף זאת, למומחים ניתן שיקול דעת, בהתאם למסקנות וועדת ששון והחוברת המנחה לקביעת ירידת ערך שונה ברכבים מסוגים שונים.

(ו) מן הכלל אל הפרט
- במקרה שלפניי לא הייתה מחלוקת בין השמאים שהעידו מטעם התובעת והנתבעת כי יתכן מצב בו תהא לאוטובוס ירידת ערך בהתאם לשיקול דעת השמאי (עמוד 7 שורות 19-20).
עוד לא חלקו הצדדים כי נזק מן הסוג דנן ברכב פרטי יותיר כ- 1% ירידת ערך (עמוד 8 שורות 28-31) וכי תיקוני צבע הנעשים בארץ מותירים "צלקות" ברכב (עמוד 6 שורות 31 ו- 34).

(ז) טענת הנתבעים שכל האוטובוסים של חברות כדוגמת "קווים" נמכרים כ"סטוק" אומנם נטענה על ידי מומחה הנתבעים, אך מעבר לטענה עקרונית זו, לא הובא בדל ראיה לעניין זה. טענה זו אף לא אושרה על ידי שמאי התובעת אשר שב וטען כי למיטב ידיעתו רבים מהאוטובוסים של התובעת נמכרים דווקא כיחידים (עמוד 1 שורות 22-25, עמוד 3 שורות 34-35).

כך יוצא כי טענת הנתבעים כאילו אופן מכירת האוטובוס תשליך על מחירו עם מכירתה לא הוכחה כדבעי.

(ח) שמאי הנתבעת אישר שאוטובוסים בסופו של יום נמכרים בערך פחות מערך השוק שלהם באחוזים הנעים בין 30% ל- 50%, ואף אישר כי המצב הכללי של האוטובוס נלקח בחשבון לצורך קביעת שיעור ההפחתה מערך השוק (עמוד 9 שורה 32 עד עמוד 10 שורה 6).

בחקירתו הנגדית השיב בתחילה לשאלה האם ישלם על אוטובוס שכולו תיקונים ומריחות צבע אותו מחיר כמו אוטובוס נקי כי "לא, לכן אמרתי שנמכרים בין 30 ל- 50 אחוז פחות" (עמוד 9 שורה 33).
אומנם אחר כך הסביר כי התכוון לכך שרק פגיעות מהותיות יגרמו לירידה נוספת במחיר, אך למעשה בתשובתו הראשונית לא פסל האפשרות כי גם נזקים מן הסוג דנן יובילו לירידת ערך מסוימת.

(ט) שמאי התובעת הבהיר כי לקח בחשבון בקובעו את אחוז ירידת הערך את היותו של הרכב המוערך אוטובוס ציבורי ועל כן, על אף שככלל נזק כזה מוביל לקביעת כ- 1% ירידת ערך, ברכב הוא קבע רק שיעור של 0.15% לכל אחד מהערכים שהובילו לירידת הערך.

(י) כשאלו פני הדברים, כאשר קיימת אפשרות עקרונית לקבוע ירידת ערך גם ברכב תחבורה ציבורית, כשחוות דעתו של שמאי התובעת אושרה באופן חלקי על ידי שמאי הנתבעת וזו אף לקחה בחשבון את סוג הרכב כאשר נקבע אחוז ירידת הערך, סבורני כי יש להעדיף את חוות דעתו של שמאי התובעת על פני חוות דעתו של שמאי הנתבעת.

(יא) אשר על כן, אני מקבלת התביעה התובעת בגין ראש נזק זה.

4. ימי עמידה –
בכתב התביעה נתבע ראש נזק זה. עם זאת, במהלך שמיעת הראיות לא הובא בדל ראיה להוכחת ראש נזק זה, וב"כ התובעים בסיכומיו אף לא התייחס לעניין זה (למעט בסיכומי התשובה).
לעניין זה, משלא הובא בפני
בדל ראיה לעניין להוכחת ראש נזק זה, אני דוחה התביעה בגין ראש נזק זה.

5. שכ"ט שמאי –
(א) כאמור, הנתבעת 2 לא כפרה בראש נזק זה ואף פיצתה התובעת בגובה 750 ש"ח בגין שכ"ט השמאי.
אלא שהצדדים נחלקו באשר לגובה הפיצוי .


(ב) התובעת צירפה לכתב התביעה מסמך מטעם השמאי ממנו עולה כי חיוב שכר הטרחה בגין חוות דעתו הינה 1,282 ש"ח, וזאת בצירוף חשבונית מתאימה.
שמאי התובעת במענה לשאלת ב"כ הנתבעים "היכן הקבלה לתשלום בפועל על שכרו", הבהיר כי מחצית משכר טרחת השמאי קיבל 90 יום לאחר בדיקת הרכב ואת המחצית הנותרת הוא עתיד לקבל עם סיום התביעה (עמוד 4 שורה 31-33). עוד הבהיר כי הסכום שנתבע הוא מלוא הסכום שהוא עתיד לקבל וכי הוציא קבלה על מחצית הסכום שאותו קיבל בפועל (עמוד 5 שורות 8-9).

על אף האמור, ב"כ הנתבעים ביקש בסיכומיו לדחות התביעה בגין ראש נזק זה שכן השמאי קיבל את מלוא החזר שכר הטרחה המוכח ואין מקום להוסיף שכר טרחה על חשבונית מס שניתנת לביטול בכל עת.

(ג) טענה שכזו טומנת בחובה את הטענה כאילו שמאי התובעת עמד בבית המשפט והצהיר הצהרה כוזבת באשר לאופן התשלום עבור עבודתו. שמעתי את דבריו של העד ולא התרשמתי כי מדובר בעד אשר שיקר בעדותו. זאת ועוד, אופן התשלום שתיאר יש בו היגיון רב, מה גם ששכר שעליו הצהיר שמאי התובעת הינו שכר סביר.

(ד) כשאלה פני הדברים, שוכנעתי כי יש מקום לקבל התביעה בעניין זה.

סוף דבר
6. אני מורה לנתבעים לשלם לתובעת, באמצעות נתבעת 2, סכומים כמפורט להלן –
ירידת ערך – 2,842 ש"ח.
שכ"ט שמאי – 532 ש"ח.
שכ"ט עו"ד – 1800 ש"ח
הוצאות משפט בהם נשאה התובעת בפועל ושכר עדות העד כפי שנפסק.

7.

המזכירות תוודא חיוב תשלום מחצית שניה של האגרה.

8. הסכום האמור ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום המלא בפועל.

9. מזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

10. זכות ערעור כחוק.


ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 50462-06/17 קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' ישראלה שבתאי (פורסם ב-ֽ 29/03/2018)