פסקי דין על צאפי היתם | פסקי דין על הריש אחמד | פסקי דין על עמרו ענאן |

2314/05 פ     10/08/2005




פ 2314/05 מדינת ישראל נ' צאפי היתם, הריש אחמד, עמרו ענאן





בתי המשפט

פ 002314/05
בית משפט השלום בירושלים
10/08/2005

כב' השופט נֹעם סולברג

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
ענף התביעות, מחוז ירושלים - משטרת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דניאל לוין בוטביה
- נגד -
1. צאפי היתם

ע"י ב"כ עו"ד תאבת מונעם

2. הריש אחמד

ע"י ב"כ עו"ד זועבי

3. עמרו ענאן

ע"י ב"כ עו"ד עבדל ראזק
הנאשמים
גזר דין (הנאשם 3)

על יסוד הודאתו, הורשע הנאשם 3 במיוחס לו בכתב האישום, קרי, עבירת שב"ח, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952; גניבת רכב, בניגוד לסעיף 413ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן - החוק]; ניסיון גניבת רכב, בניגוד לסעיף 413ב(א)+25 לחוק; והחזקת כלי פריצה, בניגוד לסעיף 413ז לחוק.

מדובר בכך שביום 13.4.05 סמוך לשעה 03:40 בא הנאשם 3 עם שני חבריו לאיזור מחסום קלנדיה במכונית השייכת לאביו של הנאשם 1. השלושה החנו את המכונית במקום, ונכנסו לירושלים בניגוד לחוק על-ידי עקיפת המחסומים מסביב. הנאשמים עשו את דרכם ברגל לפסגת-זאב, בכוונה ותוך תכנון לגנוב מכוניות. הם הצטיידו במכשירי פריצה. הנאשם 1 הביא עימו שלושה מברגים; הנאשם 2 הביא עימו מפתח צינורות; והנאשם 3 הביא עימו 'קאטר'.

הנאשמים הגיעו לרחוב מזל-תאומים, סרקו את המכוניות בחניון, עד שמצאו מכונית מסוג מיצובישי, ללא מערכת אזעקה. הנאשמים 1 ו- 2 פתחו את דלת המכונית באמצעות מברג, עיקמו את הדלת, הנאשם 2 חזר לפתח החניון, ותיצפת ביחד עם הנאשם 3. הנאשם 1 נשאר במכונית אך לא הצליח להתגבר על הנעילה, עד שבא הנאשם 3, התיישב במקומו, שבר את הסוויץ' באמצעות מפתח צינורות, הכין את החוטים עבור הנאשם 1, וקרא לו כדי שיינהג במכונית. בשעה שמכונית המיצובישי הייתה מונעת, ניגשו הנאשמים 2 ו- 3 אל הנאשם 1, הנאשם 3 ביקש ממנו לכבות את מנוע מכונית המיצובישי, באוֹמרו כי ישנה מכונית נוספת ללא אזעקה, מכונית מסוג פיאט. הנאשמים התקרבו אל מכונית הפיאט, הנאשמים 1 ו- 2 פרצו את דלתה ונכנסו פנימה. הנאשם 1 ניסה לשבור את הסוויץ' של הפיאט. הנאשם 3 הרים את הנאשם 2 על גבו, וזה פירק מנורה שהייתה בחניון בסמוך מעל הפיאט. בשלב זה, החליף הנאשם 3 את הנאשם 1, שבר את הסוויץ' של מכונית הפיאט, הכין את החוטים, עד שהמכונית הייתה מוכנה להתנעה. הנאשם 3 ביקש מאת הנאשם 1 שיינהג את מכונית המיצובישי, כשהנאשמים 2 ו- 3 ייסעו בעקבותיו במכונית הפיאט. שני האחרונים נכנסו למכונית הפיאט, אך הנאשם 3 לא הצליח להניעה, ולפיכך עזבו השלושה את המקום במכונית המיצובישי. הנאשם 1 נהג במכונית, הנאשם 2 ישב לצידו והנאשם 3 ישב מאחור.
הנאשמים נסעו במכונית המיצובישי לכיוון המחסום שבדחיית אל-בריד, אך משראו שם פעילות משטרתית, סובב הנאשם 1 את המכונית בחזרה תוך כדי שהוא עולה על אי-תנועה ופוגע בחלקה התחתון של המכונית. ניידת משטרה רדפה אחרי הנאשמים, אך הנאשם 1 נהג במהירות גבוהה והצליח להימלט. הנאשם 2 הדריך את השלושה לכיוון כביש 443, הם נסעו למחסום עטרות, ושם נעצרו על-ידי השוטרים שבמחסום בבדיקה שגרתית. כוונתם הייתה להבריח את המכונית לרמאללה ושם למכור אותה ולחלק ביניהם את שללהּ.

ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה לעניין העונש את התכנון המוקדם, ואת השימוש בכלי הפריצה שנשאו עימם הנאשמים. ב"כ המאשימה ציינה עוד את עוגמת הנפש הרבה של בעל המכונית, את הפגיעה ברווחת תושבי ישראל ואת הנזק הכלכלי לכלל המשק הישראלי, בעטיין של גניבות הרכב, לבד מן הנזק הביטחוני. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם 3 מאסר בפועל שלא ייפחת משנתיים, וכן מאסר-על-תנאי.

ב"כ הנאשם לא חלק על חומרת העבירה. עם זאת ביקש, ובצדק, למוֹד לנאשם 3 את עונשו, באופן אינדיבידואלי, על-פי גילו ושאר נסיבותיו האישיות. הנאשם 3 בן 20, עד היום ניהל אורח-חיים תקין, אין לחובתו עבר פלילי, הוא הביע חרטה על מעשיו, וחסך זמן שיפוטי. אין מדובר בגנב רכב 'סידרתי'. הנאשם 3 הינו בן למשפחה מרובת-ילדים המתגוררת בג'נין. מצבה הכלכלי, קשה. על רקע זה הסתבכו יחסי הנאשם עם משפחתו. הוריו ביקשו ממנו לצאת ולחפש עבודה, הוא לא הצליח בכך, ומכאן הסתבכותו בעבירות נשוא תיק זה. כדי כך הגיע מצבו של הנאשם 3, עד שחשב לשים קץ לחייו.

נתתי דעתי על כל השיקולים הללו שנימנו. יש צורך להרתיע את הנאשם ואת שכמותו, לבל יהינו לגרום לפגיעה בביטחון תושבי ישראל, פגיעה ברכוש, ברווחה, ביחידים ובציבור. הגמול הראוי הוא אכן, כעתירת ב"כ המאשימה. אלא, שראוי להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם 3, בעברו הנקי, ובשאר נסיבותיו האישיות.

החלטתי, איפוא, לגזור על הנאשם 3 עונשים כדלקמן:

א. 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו, 13.4.05.

ב. מאסר-על-תנאי למשך 8 חודשים על כל עבירה שיש בה יסוד של גניבה; ומאסר-על-תנאי למשך 3 חודשים על כל עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.
הנאשם לא ירצה עונשי מאסר-על-תנאי אֵלו, אלא אם יעבור עבירה מן העבירות הללו, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ה' באב תשס"ה (10 באוגוסט 2005), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשמים והנאשמים.

נֹעם סולברג
, שופט
עינת








פ בית משפט שלום 2314/05 מדינת ישראל נ' צאפי היתם, הריש אחמד, עמרו ענאן (פורסם ב-ֽ 10/08/2005)