פסקי דין על דרגאם עדאסי | פסקי דין על רונן קורן

69417-03/17 סעש     30/03/2018




סעש 69417-03/17 דרגאם עדאסי נ' רונן קורן








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 69417-03-17


30 מרץ 2018
לפני:
כב' הרשמת ערמונית מעודד

התובע
:



דרגאם עדאסי
ע"י ב"כ: עו"ד אורן מאירי



-

הנתבע
:



רונן קורן

ע"י ב"כ: עו"ד ארנון לוי

החלטה

1.
לפניי בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו ככל שתביעתו של התובע תידחה.
2.
אציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות
. להלן אפרט טעמיי.

המסגרת
הנורמטיבית
3.
ביום 2.9.16 נכנסה לתוקף
תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991
(להלן – התקנה) בה נקבע כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי
תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-
1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

4.
בהתאם ללשון התקנה, ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת

ערובה.
5.
בדברי ההסבר לתקנות נקבע כי תכלית התיקון הוא הצורך הגובר להבטיח שהנתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל, אשר בדרך כלל אינם בעלי נכסים בישראל
ועל כן, עלול להיווצר קושי באכיפת חיובים כלפיהם ככל שיפסידו בתביעתם וייפסקו הוצאות לטובת הנתבעים.

מן הכלל אל הפרט
6.
זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה (
ע"א 733/95 ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא
(3) 577, 628;
ע"ע 1424/02
פתחי אבו נסאר נ'

saint peter in gallicantu
, עבודה ארצי לג(54) 38).
7.
עם זאת, זכות הגישה לערכאות איננה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים
ובכלל זה זכותו של הנתבע שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
8.
התובע הינו תושב הרשות הפלסטינאית ואינו תושב מדינה שאמנת האג חלה עליה. לאור האמור בתקנה, יש להורות כי יפקיד ערובה אלא אם המציא ראשית ראיה, הוכיח יכולת פירעון או מטעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים מתן פטור מהפקדת ערובה.
9.
התובע הגיש כתב תביעה מפורט ומנומק אליו צירף אשרות עבודה, דו"ח ריכוז נתונים חודשי, תלושי שכר וכן מכתבי התראה שנשלחו לנתבע טרם הגשת כתב התביעה.
10.
בכתב ההגנה, לא הכחיש הנתבע
את קיומם של יחסי העבודה כי אם טען שהתובע הועסק על ידו בעבודות שיפוצים ולא בעבודות בניין. עוד טען כי שילם עבור התובע את כל הזכויות המגיעות לו למדור תשלומים וכי אין הוא חב לו דבר.
לכתב ההגנה צירף הנתבע הסכם בשפה העברית אשר כותרתו: "הצהרה על קבלת תשלומים על פי הסכם בין "העובד" עדאסי והמעביד רונן קורן

"קיר – רון" ובו נכתב כי התובע קיבל 15,000 ₪ ביום 28.1.13 בגין פיצויים, ימי חופש, ימי חגים, נסיעות ודמי הבראה לתקופת עבודתו שעד למועד זה.
11.
במהלך הדיון שהתקיים לפניי, הודה התובע כי קיבל סכומים אלו ואולם טען כי החזיר אותם שכן המדובר היה בהלוואה ולא כפי שנכתב. הנתבע לא הכחיש שנתן לתובע הלוואה ולא ניתן הסבר האם ה- 15,000 ₪ המצוינים במסמך שצורף לכתב ההגנה ניתנו כהלוואה אותה החזיר התובע או כסכומים להם זכאי בגין הזכויות שפורטו במסמך.
12.
מלשון המסמך שהוגש לכתב ההגנה עולה כי הנתבע מודה כי התובע זכאי לסכומים בגובה 15,000 ₪ בגין תקופת העסקתו עד ליום 28.1.13 ואולם קיימת מחלוקת האם סכומים אלה שולמו או שניתנו כהלוואה.
13.
מבלי לגרוע מהאמור, התובע עתר לתשלום זכויות קוגנטיות ובהן הפרשי שכר, פדיון חופשה, חגים, הפרשות לפנסיה וכן זכויות נוספות, אשר לגבי חלקן ישנה מחלוקת עובדתית (לדוגמא בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים בשל המחלוקת האם פוטר או התפטר). התובע ערך חישוב של הזכויות ששולמו בהתאם לתלושי השכר וריכוז הנתונים החודשיים ותבע את ההפרש בלבד.
14.
אף אם אקבל את טענת הנתבע בדבר היותו של התובע עובד שיפוצים, הרי שהנתבע לא התייחס לשכר התעריפי שנקבע ביחס לעובד זה בצו ההרחבה בענף הבניין ולא פירט מהם הסכומים ששולמו והאם הם עולים בקנה אחד עם דרישת הדין.
ביחס לסעדים הנוספים, מלבד טענה כללית לפיה כל זכויות התובע שולמו, לא צורף כל תחשיב המעיד כי הם שולמו כדין או תחשיב שיש בו לסתור את חישוב התובע בדבר זכאותו.
15.
בנסיבות הללו, סבורני כי התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו ולפיכך, לא מצאתי מקום הרי להורות על הפקדת ערובה.
16.
הואיל ובהתאם ללשון התקנה, המדובר בחלופות, הרי שאין צורך לבחון האם התובע הוכיח יכולת פירעון.



סוף דבר
17.
הבקשה נדחית.
18.
ההוצאות תילקחנה בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ח,
(
30 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.























סעש בית דין אזורי לעבודה 69417-03/17 דרגאם עדאסי נ' רונן קורן (פורסם ב-ֽ 30/03/2018)