Google

יאיר שריקר - עו"ד שאול אהרון- מנהל עזבון המנוחה גרמה יונה ז"ל

פסקי דין על יאיר שריקר | פסקי דין על עו"ד שאול אהרון- מנהל עזבון המנוחה גרמה יונה ז"ל

56792-03/16 תאח     25/03/2018




תאח 56792-03/16 יאיר שריקר נ' עו"ד שאול אהרון- מנהל עזבון המנוחה גרמה יונה ז"ל








בית משפט השלום בפתח תקווה




תא"ח 56792-03-16 אהרן נ' שריקר




תיק חיצוני:

מספר תיק חיצוני





בקשה מס'

3





בפני

כבוד השופטת
שלהבת קמיר-וייס





המבקש
:

יאיר שריקר


נגד


המשיב:

עו"ד שאול אהרון- מנהל עזבון המנוחה גרמה יונה ז"ל



החלטה


1.
בפני
י בקשה לביטול

פסק דין
שניתן ביום 01.6.2016 כנגד המבקש בהעדר הגנה בתביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").
2.
התביעה הוגשה ביום 27.03.2016 בה נטען כי המבקש חדל מלשלם את דמי השכירות בחודש ינואר 2016 ואף לא פינה את הנכס, שברחוב ירושלים השלמה 11 ראש העין, הידוע כגוש 5507 חלקה 55, תת חלקה 2 (להלן: "הנכס").
3.
ביום 01.01.2018 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, טענות המבקש בתמצית הן, כי לא קיבל את כתב התביעה ומכחיש את תצהיר המוסר שהוגש לבית המשפט, ובכך נמנעה ממנו לטענתו זכותו להגיש כתב הגנה מפני התביעה ונמנעה זכותו ליומו בבית המשפט.
4.
מוסיף המבקש כי אי תשלום דמי השכירות במלואו נבע מקיזוז תיקון שביצע בנכס, ולמעט זאת שולמו דמי השכירות עד לפינוי המושכר והעברת המפתח לבעל הדירה.
5.
לעניין השיהוי בהגשת ביטול

פסק דין
טוען כי זה נבע מכך שהוא המתין לקבלת הסיוע המשפטי לאור מצבו הכלכלי אולם, לבסוף לא אושרה לו הבקשה.
6.
לאור טענות אלו עתר המבקש לביטולו של פסק הדין.
7.
המשיב טען בתגובתו כי כתב התביעה הומצא למבקש ביום 05.04.2016 והוגש לתיק אישור מסירה בצירוף תצהיר מוסר לאימות, ואלה צורפו שוב גם לתגובה לבקשה.

המסגרת הנורמטיבית
8.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"), קובעת כי המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, הוא תוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה.
9.
מועד שנקבע בחיקוק מוסמך בית המשפט להאריכו אך ורק מטעמים מיוחדים שירשמו, וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א.
10.
במסגרת בקשה להארכת מועד נקבע על פי ההלכה הפסוקה כי יש לבחון את סיכויי ההצלחה במשפט של המבקש בבחינת סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי, כפי שקבע כבוד השופט י' דנציגר:

"השאלה הראשונה בה יש להכריע במקרה דנן היא האם יש מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין; התשובה לשאלה זו שלובה בשאלה השנייה העומדת על הפרק והיא, האם יש להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין- זאת משום שבמסגרת הבקשה להארכת מועד, יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי (בהקשר זה הבקשה לביטול פסק הדין) ולבחון את סיכוייו הלכאוריים."
רע"א 4131/17 יהלומי מור ברדרס בע"מ נ' יורי מור [15.8.2017] (להלן: "הלכת מור").
11.
בדיון בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן על פי צד אחד, יש להבחין בין

פסק דין
שניתן שלא כהלכה, שאז הביטול הוא מחובת הצדק, לבין

פסק דין
שניתן כהלכה וביטולו נתון לשיקול דעת בית המשפט. קיים שוני בשיקולי בית המשפט לגבי שני סוגי החלטות אלה.
12.
בביטול מחובת הצדק בית המשפט בוחן את תקינות ההליך שהביא למתן פסק הדין, וככול שיוכח לבית המשפט הפגם הפוגע בתקינות ההליך, ייעתר בית המשפט לבקשה ושיקול הדעת במקרים אלו הוא מצומצם.
13.
כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע:

"

פסק דין
אשר ניתן שלא כהלכה – דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק
ex debito justitia
.

פסק דין
כזה פגום הינהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו

פסק דין
ואפילו

פסק דין
נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה
."

(ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398.)
14.
בביטול

פסק דין
שניתן כהלכה, נתונה ההחלטה בבקשת הביטול לשיקול דעת רחב של בית המשפט. השיקולים שעל בית המשפט לשקול במקרה זה נקבעו בהלכה שהשתרשה במשך שנים רבות.
"ניתן פסק-דין כהלכה, יציג לעצמו בית-המשפט, אשר עליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או שלא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית – ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט."

(ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398 ראו גם ע"א 5000/02 בן-ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח(1) 830, 835.)
15.
לשאלה השנייה חשיבות רבה, שכן בהיעדר סיכוי להצליח במשפט לא תצמח כל תועלת מביטול פסק הדין. לכן ייעתר בית המשפט לנתבע, רק אם יצא ידי חובתו והצביע על נימוקים העלולים להכשיל את תביעת התובע לגופו של עניין (ראו לעניין זה ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד-אל חי, פ"ד יח(1) 67, 71-72.)
16.
ההלכה אף קובעת כי מבקש הביטול נדרש להראות כי סיכוייו טובים לשנות את תוצאת פסק הדין אשר ביטולו מבוקש אם תתקבל בקשת הביטול, כפי שנקבע ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (27.02.2001) (להלן: "הלכת יוספי").

"על מבקש הביטול הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק, וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה"
ומן הכלל אל הפרט
ראשית יש לבחון האם זכאי המבקש להגיש בקשתו לביטול פסק הדין במועד בו הוגשה, טרם דיון בבקשה גופה.
האם הבקשה הוגשה במועד או שיש טעמים מיוחדים להארכת המועד
17.
המבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול

פסק דין
אף שמכיר בכך כי איחר להגיב הואיל והמתין לתשובה מהסיוע המשפטי ורק לאחר שלא אושרה בקשתו ראה לנכון לפנות באופן אישי לבית המשפט.
18.
המבקש לא ציין בבקשתו מתי נודע לו לראשונה על קיומו של פסק הדין. המבקש לא הציג טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין מעבר לאמור לעיל.
19.
אמנם די היה בהעדרה של בקשה להארכת מועד כדי לדחות את הבקשה, אולם בנסיבות העניין אבחן את הבקשה כאילו הוגשה בקשה, בכדי לסלק ספק בדבר סיכויי הבקשה.
20.
המבקש לא הציג טעמים מיוחדים המצדיקים ארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין. אין בטענה לפנייה בבקשה לסיוע משפטי משום טעם מיוחד לארכת מועד, בייחוד כאשר לא הובאה כל אסמכתא לביצוע פנייה ולמועדים בהם בוצעה הפנייה ולמועד בו התקבלה לכאורה התשובה.
21.
כפי שנקבע בהלכת מור, לצורך הכרעה אם יש מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול

פסק דין
, יש לבחון את סיכויי הבקשה לביטול

פסק דין
, ובבחינת הבקשה לביטול

פסק דין
יש לבחון בהתאם להלכת יוספי האם עמד המבקש בנטל לשכנע כי קבלת הבקשה לביטול

פסק דין
עשויה להביא לשינוי תוצאת פסק הדין.
22.
הואיל ובנסיבות מקרה זה אין מחלוקת והדבר נטען הן על ידי המבקש עצמו והן על ידי המשיב, כי המושכר פונה על ידי המבקש, הרי שתוצאת פסק הדין שקבע פינוי של המושכר לא תשתנה עקב קבלת הבקשה לביטול

פסק דין
.
23.
לאור האמור לעיל, ומשביטול פסק הדין לא יוכל לשנות את התוצאה של פינוי המושכר, אשר הפכה למעשה מוגמר בחלוף הזמן, אין מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ומשכך דין הבקשה להידחות.
24.
למעלה מן הצורך אציין, כי המבקש לא צירף לבקשתו כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו אשר היו חסרות בפרטים מהותיים בעוד שמנגד פסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה ותצהיר מוסר על מסירת כתב התביעה וההחלטה בדבר מועד הדיון למבקש, אשר הוצגו לבית המשפט בדיון אליו לא התייצב המבקש לאחר שלא הגיש כתב הגנה.
בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ח, 25 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.











תאח בית משפט שלום 56792-03/16 יאיר שריקר נ' עו"ד שאול אהרון- מנהל עזבון המנוחה גרמה יונה ז"ל (פורסם ב-ֽ 25/03/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים