פסקי דין על שלום בן משה צמח | פסקי דין על אביחי בן סלומון אלימלך |

2962/05 פ     10/08/2005




פ 2962/05 מדינת ישראל נ' שלום בן משה צמח, אביחי בן סלומון אלימלך




8
בתי המשפט

בש 003478/05
בית משפט השלום נצרת
בשבתו בבית משפט השלום בטבריה
בתיק עיקרי: פ 002962/05

10/08/2005
תאריך:
שופט: ס.נ. אטרש שאהר

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המבקשת
נ ג ד
1. שלום בן משה צמח

2. אביחי בן סלומון אלימלך
המשיבים
דורון נוי ויהלי שפרלינג

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה

1. ביום 30.6.05 הוגש כתב אישום נגד שני המשיבים המייחס להם עבירות סמים.

על פי עובדות כתב האישום, המשיבים קשרו ביניהם לעשות עיסקה בסם מסוכן, בכך, שמשיב 1 יספק למשיב 2 10 "סוליות" סם מסוכן מסוג חשיש. לצורך כך נפגשו המשיבים בתאריך 22.6.05 בעפולה ונסעו ברכבו של משיב 2 למגדל העמק ומשם המשיכו עם שניים אחרים ליפיע ובהמשך מסר משיב 1 למשיב 2 שקית שהכילה 10 "סוליות" סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 2080.77 גרם ברוטו, ארוזות בשתי חבילות נפרדות, שכל אחת הכילה 5 סוליות סם ומשיב 2 הכניס את השקית מתחת לחולצתו, ניגש לרכבו ושם את השקית ובה הסמים בתא המטען, הכל כמפורט בעובדות כתב האישום.

כתב האישום מייחס למשיב 1 עבירות של קשירת קשר לפשע, הספקה של סם מסוכן והחזקה בסמים שלא לצריכה עצמית ומייחס למשיב 2 עבירות של קשירת קשר לפשע, עיסקה אחרת בסם מסוכן, החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

2. בד בבבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת באמצעות בקשה דנן למעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים.

בנימוקי הבקשה נטען בין היתר, כי בידי המבקשת ראיות טובות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למשיבים, הכוללות הודעות מפורטות של עד ראיה (המכונה "אלמוג") ועדויות נוספות התומכות בגירסתו, עימות שנערך בין אלמוג ובין משיב 2, דו"חות שוטרים והסם שנתפס. עוד נטען בבקשה, כי לחובת משיב 1 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש, מרמה וסמים ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 8 חודשים ולחובת משיב 2 רישום בגין נסיון לגניבה והרשעה בגין עבירות סמים, שבגינן הוטל עליו מבחן טהור, שבמהלכו ביצע את העבירות הנוכחיות כ- 8 חודשים בלבד לאחר שהוטל.

3. תחילה ביקשו המשיבים להזמין תסקירי מעצר בעניינם. שרות המבחן הגיש תסקיר מעצר אודות משיב 1 מיום 12.7.05, שלא בא בהמלצה לשחרורו ממעצר. כמו כן, שרות המבחן הגיש שני תסקירי מעצר בעניינו של משיב 2, אחד מיום 10.7.05 והשני מיום 3.8.05 והתרשם מהעדר מוטיבציה אצל משיב 2 לעבור תהליך טיפולי בתנאים סגורים.

4. הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה כנגד משיב 2, אך טען ארוכות כנגד קיומן של ראיות לכאורה כנגד משיב 1.

התובע חזר על נימוקי הבקשה והוסיף וטען, כי נמצאה טביעת אצבע של משיב 1 על השקית ואילו הסניגור טען מצידו, כי עד התביעה אלמוג ממן לא היה צד תמים בארוע אלא היה מעורב בעניין הסמים, אך ניסה להרחיק את עצמו והפיל את כל כובד המשקל על משיב 1 ומסר מספר גירסאות מפותלות, כאשר משיב 2 טוען, שהסמים שייכים לו והיו ברכבו מאז שיצאו מעפולה והוא לא קיבל שום סמים ממשיב 1. כמו כן, טען הסניגור כנגד טביעת האצבע של משיב 1 על השקית, שכן לטענתו, יתכן ומשיב 1 נגע בשקית לפני שהכניסו בה את הסמים. הסניגור עתר לשחרור המשיבים לחלופת מעצר, היות ומדובר בסמים מהסוג "הקל", בכמות לא גדולה במיוחד ובהתחשב בנסיבות האישיות המיוחדות של המשיבים כעולה מתסקירי המעצר.

באשר לראיות לכאורה

5. אלמוג ממן מסר בהודעתו מיום 23.6.05 את הדברים הבאים: "ראיתי את קוקי נותן לאביחי שקית שלאחר מכן אתם תפסתם אצלנו ברכב ושם מתחת לחולצה שלו בא לרכב המיצובושי פתח את התא מטען ושם את השקית שם סגר את תא מטען ובא התיישב לידי ואמר לי סע לכוון עפולה בדרך אמר לי אביחי 'אלמוג אל תספר לאיש מה שראיית אפילו לא לחברה שלך זה בינינו' ואז המשכנו לנסוע ובדיוק ביציאה ממגדל העמק לכוון עפולה עצרו אותנו שוטרים ותפסו את השקית שאביחי לקח מקוקי ושם בתא המטען זה בדיוק כול מה שקרה" (שורות מס' 43 עד 49). בסוף הודעתו חזר אלמוג ממן על גירסתו בשנית ואמר, "אני עמדתי בצד באחת השכונות ביפיע אביחי ישב לידי קוקי הגיע עם הרינו נעצר מקביל אלי בצד השני של הכביש מרחק שנים או שלוש מטר ממני במקום מואר בתאורת רחוב קוקי קרה לאביחי אמר לו בוא אלי ואז אביחי ירד ניגש אליו קוקי ישב בכיסא הנהג אביחי בא אליו לחלון וראייתי את קוקי מוסר לאביחי את השקית שתפסתם בתא המטען לאחר מכן אביחי שם מתחת לחולצה שלו ובא אלי מהר אמר לי תפתח את התא מטען אני פתחתי לו מהידית ליד כיסא הנהג והוא שם את השקית עלה לרכב עשייתי פרסה בזמן הזה קוקי ושאדי נעלמו עם הרינו. אני לא אמרתי כלום לאביחי אבל הרגשתי שזה משהוא לא טוב" (שורות 84 עד 91).

אלמוג ממן אף זיהה את משיב 1 ואחר בשם שאדי במסדר זהוי תמונות והצביע על מקום העברת הסם בדו"ח הובלה והצבעה מיום 23.6.05.

6. משיב 2 בהודעתו מיום 23.6.05 ביקש לשמור על זכות השתיקה, התחמק ממתן תשובות ענייניות והכחיש כל היכרות עם מי מהמעורבים. גם בהודעתו מיום 27.6.05 ביקש משיב 2 לשמור על זכות השתיקה. כשהעמיד אותו החוקר על סתירות בדברים שאמר בעימות, הוסיף משיב 2 לשמור על זכות השתיקה. גם משיב 1 בהודעתו מיום 23.6.05 שמר על זכות השתיקה ולא השיב עניינית לשאלות שנשאל.

7. אלי לוי אישר בהודעתו מיום 25.6.05, כי משיב 1 הגיע אליו בסביבות השעה 22.30 בלילה ולקח את רכבו מסוג רינו אקספרס והחזירו כעבור שעה. אלי אביטן אישר בהודעתו, כי ביקש מאלמוג ממן להקפיץ את משיב 1 למגדל העמק באמצעות רכב המיצובישי. גם אשתו של אלי אביטן אישרה זאת.

8. בהודעתה מיום 25.6.05 אישרה לילך קהלני, חברתו של אלמוג ממן, את הקטעים בהודעתו שהיא היתה עדה להם.

9. בדו"ח הפעולה מיום 23.6.05 מתאר רס"ר חאלד זובידאת את החיפוש שנערך ברכב המיצובישי, שהיה נהוג על ידי אלמוג ממן כשלידו ישב המשיב 2 ואת תפיסת השקית שבתוכה היו סוליות הסם. גם השוטר חדר סעידה תיאר בדו"ח הפעולה מיום 22.6.05 את החיפוש שנערך ברכב הנ"ל ואת תפיסת השקית בתא המטען.

10. בחוות דעת מומחה מיום 23.6.05 נקבע, כי האריזות שנתפסו בשקית הכילו סם מסוג חשיש, בכמות המפורטת בחוות הדעת.

11. מדו"ח ביצוע עימות מיום 26.6.05 בין אלמוג ממן ובין משיב 2 עולה, כי אלמוג ממן עמד על דעתו ועל גירסתו שמסר בהודעותיו הקודמות ואילו משיב 2 מסר, כי "העניינים האלה היו כבר איתנו בעפולה", הכוונה לשקית עם הסמים, השייכת לו, שרצה למסור לחבר, אך סירב למסור את פרטיו. יצויין, כי משיב 1 סירב לערוך עימות עם אלמוג ממן.

12. במעבדה לזיהוי טביעות אצבעות/מז"פ זוהתה טביעת אצבע של משיב 1 על השקית שבה נתפסו הסמים.

13. גירסתו של אלמוג ממן הינה גירסה ברורה ומפורטת. הוא תיאר את השתלשלות העניינים החל מנסיעתו מעפולה ועד ששוטרים עצרו את הרכב שבו נהג בחזרתו לעפולה, כשלידו ישב משיב 2, ותפסו את הסמים. על פי גירסתו, משיב 1 הוא זה שמסר את השקית שבתוכה נתפסו הסמים למשיב 2, אשר הסתירה מתחת לחולצתו ואחר כך הניחה בתא המטען של רכב המיצובישי. אלמוג ממן זיהה את משיב 1 במסדר תמונות והצביע על המקומות השונים בדו"ח הובלה והצבעה. גירסתו אף נתמכת על ידי הודעתו של אלי לוי לפיה, משיב 1 לקח את רכבו מסוג רינו אקספרס ובהודעותיהם של אלי אביטן ואשתו, כי נתבקש להקפיץ את משיב 1 למגדל העמק. גם חברתו, לילך קהלני, אישרה את הקטעים הרלוונטיים שבהודעתו. אין חולקין לגבי עצם תפיסת הסמים שהיו מוסתרים בתוך שקית, לגבי סוג הסם וכמותו ולגבי טביעת אצבעו של משיב 1 על השקית שנתפסה. אלמוג ממן עמד על דעתו גם בעימות שנערך בינו ובין משיב 2. גם התנהגותו המחשידה של משיב 2, אשר הסתיר את הסמים מתחת לחולצתו ובא במהרה אל הרכב וביקש מאלמוג ממן שלא לספר לאיש את מה שראה, יש בה כדי לחזק את גירסתו של אלמוג ממן. המשיבים ביקשו לשמור על זכות השתיקה כאשר משיב 2 הכחיש תחילה כל היכרות עם המעורבים ובהמשך התברר שהוא מכיר אותם ובכך סיבך את עצמו בסתירות מרובות מבלי שהיה בידו ליתן הסבר לאותן סתירות.

סבורני, כי התשתית הראיתית הנ"ל יש בה בשלב זה כדי לבסס ולו לכאורה סיכוי להרשעתו של משיב 1 בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לא למותר לציין, כי בשלב זה לא נדרשת בדיקת אמיתות ומהימנות העדויות והראיות השונות, אלא מספיקה בדיקת קיומו של כח ראיתי פוטנציאלי בהן. גירסתו של אלמוג ממן, עליה עמד גם בעימות, בשילוב עם שאר הראיות מהוות ראיות לכאורה המספיקות לענייננו.



עילת מעצר

14. משהואשמו המשיבים בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, קמה לחובתם חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו - 1996, והמשיבים אף לא ביקשו להוכיח אחרת.

חלופת מעצר

15. הלכה היא, כי המלחמה בסוחרי הסמים מחייבת את מעצרם של אלה הנתפסים עד תום ההליכים נגדם כדי לקטוע את שרשרת הפצת הסמים ובעבירות מסוג זה אין חלופת מעצר בדמות "מעצר בית" כדי לאיין את המסוכנות, שכן סחר בסמים יכול להתבצע גם ממקום מעצר הבית.

בבש"פ 6039/97 מדינת ישראל
נ. מוניר בן אברהם יוסף ואח', קבע השופט א. מצא בהקשר זה כי,

"הלכה מיוסדת היטב היא, כי בהעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של מי שעוסק בסחר בסם מסוכן להעצר עד תום ההליכים... נסיון החיים מלמד, שלגבי העוסק בסחר בסם מסוכן לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר".

בנסיבות מקרה דנן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מהכלל בעבירות הסמים. אדרבא, עסקינן בשני משיבים שיש להם עבר פלילי, לרבות בעבירות סמים, כאשר כנגד משיב 1 תלוי ועומד מאסר על תנאי ומשיב 2 נמצא בתקופת מבחן שהוטל עליו לפני תקופה קצרה. המדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מראש יחד עם אחרים בשעת לילה מאוחרת. תסקירי המעצר שהוגשו בעניינם של שני המשיבים לא המליצו על שחרורם. משיב 2 לא ביטא מוטיבציה לעבור תהליך טיפולי בתנאים סגורים וקצין המבחן היה ספקני לגבי מידת יכולתו של משיב 1 לקחת אחריות על תנאי השחרור במידה וישוחרר לחלופת מעצר.

לא זו אף זאת, אין בידי ליתן אמון בשני המשיבים, כי אם ישוחררו יכבדו ויקיימו את תנאי השחרור. התנהגותם במהלך החקירה, הסתירות בגירסאותיו של משיב 2, עברם הפלילי לרבות בעבירות סמים והרשעתו של משיב 1 גם בעבירה של בריחה ממעצר, ביצוע עבירות חרף המעצר על תנאי שריחף מעל ראשו של משיב 1 וחרף היותו של משיב 2 בתקופת מבחן, כל אלה מלמדים שאין מקום ליתן אמון במשיבים, אמון שבלעדיו לא תצלח שום חלופה.

16. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

המזכירות תדאג לקביעת התיק בהקדם האפשרי ותציין בפני
ה, כי המשיבים נעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה היום ה' באב, תשס"ה (10 באוגוסט 2005) במעמד התובע עו"ד יוסף גואטה, המשיבים ובא כוחם עוה"ד דורון נוי ויהלי שפרלינג
.

אטרש שאהר
, שופט
סגן נשיא
003478/05בש - סיגלית








פ בית משפט שלום 2962/05 מדינת ישראל נ' שלום בן משה צמח, אביחי בן סלומון אלימלך (פורסם ב-ֽ 10/08/2005)