פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל | פסקי דין על עאדל עותמן | פסקי דין על אימאן עותמאן מרים עותמאן ערין עותמאן ואח' |

50222-02/16 א     29/03/2018




א 50222-02/16 רשות מקרקעי ישראל נ' עאדל עותמן, אימאן עותמאן מרים עותמאן ערין עותמאן ואח'








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 50222-02-16 רשות מקרקעי ישראל
נ' עותמן ואח'

ת"א 20208-09-13 רשות הפיתוח. נ' עותמן ואח'


תיק חיצוני:


לפני
כבוד השופט
דוד גדעוני


התובעת

רשות מקרקעי ישראל


נגד


הנתבעים
(בת"א 20208-09-13
)

1.עאדל עותמן

2.אימאן עותמאן

3. מרים עותמאן
4. ערין עותמאן


הנתבעים (בת"א 50222-02-16)

1.עאדל עותמן

2.עומר עותמן





פסק דין


1.
עניינו של

פסק דין
זה בשתי תביעות שהגישה רשות מקרקעי ישראל
: הראשונה,
ת"א 20208-09-13 שבה עתרה לפינוי הנתבעים שם מחלקה 46 בגוש 30131 (חלקה 46) ולחיובם בדמי שימוש; השנייה, ת"א 50222-02-16 שבה עתרה לפינוי חלקה 50 בגוש 30131 (חלקה 50) ולחיוב הנתבעים באותה תביעה בדמי שימוש.

2.
לאחר משא ומתן ממושך הגיעו הצדדים להסכמות. בכלל זה הוסכם כי בכל האמור בחלקה 46 יוכרו הנתבעים בתביעה הראשונה, ובן נוסף, כדיירים מוגנים; וכי ישולמו לתובעת דמי שכירות לעבר בסך ובמועדים שהוסכמו. בכל האמור בחלקה 50, ניתן בהסכמה

פסק דין
לפינוי חלקה 50 (ע' 10, ש' 6 ואילך) והוסכם כי ימונה שמאי מומחה מטעם בית המשפט לקביעת דמי השימוש המגיעים בגין חלקה 50 (ראו גם ע' 9, ש' 16-13). הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של החלטה (החלטה מיום 23.1.18). כלל הסכמות הצדדים – כפי שפורטו בהודעתם מיום 23.1.18 – מהוות חלק מ

פסק דין
זה.

3.
נוכח הסכמות הצדדים נותרו על הפרק אך שאלת שיעור דמי השימוש הראויים בקשר עם חלקה 50, וכן שאלת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשתי התביעות.

4.
כאמור לעיל הצדדים הסכימו על מינוי שמאי מומחה מטעם בית המשפט. מונה השמאי דוד דדון (השמאי). ביום 17.10.17 מסר השמאי את חוות דעתו. לפני השמאי הונחו חוות הדעת מטעם הצדדים. הוא ערך ביקור במקום. הוא בחן את הנכס – החלקה על שני המבנים שבה – ואת מיקומו וסביבתו. הוא נתן דעתו למצבם הפיסי הירוד של המבנים שבחלקה כמו גם למגבלות דרכי הגישה לחלקה. הוא הביא בחשבון את המצב התכנוני. הוא העריך את שוויו של מ"ר בנוי בחלקה הן בגישת היוון ההכנסות הן על דרך של השוואת עסקאות. הוא שיקלל את התוצאות שקיבל. הוא ערך התאמות, הן בהתאם למצב הפיסי והשימוש המוגבל הן בשל שיקולים נוספים. על יסוד כל אלה העריך את שווי הקרקע וממנו גזר את שיעור דמי השימוש השנתיים הראויים לכל אחת מהשנים שעליהן נסבה התביעה. לאחר שהתקבלה חוות הדעת השיב השמאי לשאלת הבהרה מטעם התובעת. בעקבות ההחלטה מיום 23.1.18 הודיעו הנתבעים כי הם מבקשים לחקור את השמאי. התובעת לא ביקשה לעשות כן. בפתח הדיון היום הודיעו באי כוח הצדדים כי אינם עומדים על חקירת השמאי (ע' 11, ש' 10-9). יחד עם זאת העלה בא כוח התובעת בתביעה השנייה בסיכומיו טענה ביחס לרכיב הרווח היזמי שלא הובא, לטענתו, בחשבון בחוות דעת השמאי. הנתבעים מצדם לא ביקשו לסטות מקביעות השמאי (ע' 12, ש' 25-24).

על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפניי סבורני שיש לקבוע את דמי השימוש המגיעים בקשר עם השימוש בחלקה 50 על יסוד חוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט. השמאי מסר חוות דעת מפורטת. הוא פירט והסביר את דרך הילוכו, צעד אחר צעד, ואת העומד ביסוד דמי השימוש שקבע. השמאי לא נחקר על חוות דעתו. לא נמצא כל טעם שלא לסמוך על ממצאיו. אין בידי לומר שדמי השימוש שקבע אינם תואמים את הסביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בשים לב למצבם הפיסי הירוד של המבנים ואפשרות השימוש בהם. טענה כאמור אף לא הועלתה. כידוע, כאשר עסקינן במומחה מטעם בית המשפט הנטייה היא לאמץ את מסקנותיו ושלא לסטות מהן בהיעדרה של טעות בולטת או נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן (ראו ריכוז האסמכתאות בת"א (שלום י-ם) 16716-10-15 ברוורמן נ' דיאמנט בפסקה 15 לפסק הדין (28.6.2016)). לא הובאו לפניי טעמים או נימוקים כאלה. טענת בא כוח התובעת בסיכומיו בקשר עם רכיב הרווח היזמי לא היתה ברורה די הצורך. לא הוברר אם ההתאמה לה טענה התובעת בסיכומים חלה על המבנים הנדונים, וזאת בשים לב בין היתר למצב ולכלל הנסיבות שפורטו על ידי השמאי (וראו אי הבהירות בע' 11, ש' 22-21). ממילא לא הונחה תשתית מספקת להצדיק סטייה מקביעות השמאי (וזאת אף בהתעלם מכך שלשיטת התובעת עצמה מדובר בכל מקרה בסטייה שאיננה משמעותית, ע' 11, ש' 16).

נוכח כל האמור, יש לקבוע את דמי השימוש בעבור חלקה 50 בהתאם לחוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט.

5.
התביעה השנייה הוגשה ביום 23.2.16. דמי השימוש נתבעו בעבור תקופה של 7 שנים שקדמו להגשת התביעה (ראו התצהיר המתוקן מטעם התובעת מיום 21.6.17). השמאי קבע את דמי השימוש השנתיים לכל אחת מהשנים שבין 2009 לבין 2016. בכל האמור בשנים 2009 ו- 2016 יש לחשב את החלק היחסי של דמי השימוש בקשר עם תקופת השימוש היחסי מתוך השנה שביחס אליה נתבעו דמי שימוש. כן יש לשערך את דמי השימוש על דרך של הוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין (וראו הסכמת הצדדים, ע' 9, ש' 27-25). לאחר חישוב החלק היחסי כאמור ולאחר הוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין כל שנה מאמצע התקופה ועד ליום מתן

פסק דין
זה, עולה כי על הנתבעים בתביעה השנייה לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בסך כולל של 70,000 ₪ (במעוגל וללא מע"מ), שהם 81,900 ₪ (כולל מע"מ).

לאחר שנתתי דעתי לטענות הנתבעים בקשר עם מצבם הכלכלי ונסיבותיהם האישיות, ובשים לב גם למה שהוסכם בקשר עם אופן תשלום דמי השכירות לעבר בקשר עם חלקה 46 (ס' 1(ב) להסכמות מיום 23.1.18) אני מורה כי הנתבעים ישלמו את הסכום האמור ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כך שהתשלום הראשון ייעשה עד ולא יאוחר מיום 1.6.18, והתשלומים הבאים ישולמו ביום האחד לכל חודש שלאחר מכן.

6.
אשר להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשתי התביעות – שקלתי את כלל טענות הצדדים בדיון שלפניי. נתתי דעתי להתמשכות ההליכים בתביעה הראשונה. הבאתי בחשבון את תוצאות ההליכים בשתי התביעות. שקלתי את היקף העבודה שנדרש בשתי התביעות שלא היה ניכר באורח חריג. נתתי דעתי להסכמות אליהן הגיעו הצדדים בשתי התביעות ולחסכון המשאבים שהיה באלה. שקלתי את הטענות בדבר נסיבותיהם האישיות של הנתבעים, ובכלל זה הטענות לשימוש בחלקות מזה שנים רבות בלא שהופנתה כלפיהם טענה.

על יסוד כל אלה אני מורה כי הנתבעים (בכל תביעה) יישאו בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ לכל תביעה, ובסך הכל 15,000 ₪. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 60 ימים מהיום.

הסכום שהופקד על ידי הנתבעים בתביעה השנייה להבטחת שכרו של השמאי בדיון היום, יועבר לידי התובעת, באמצעות בא כוחה בתביעה השנייה, על חשבון התשלום הראשון בקשר עם דמי השימוש שנפסקו.

7.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 50222-02/16 רשות מקרקעי ישראל נ' עאדל עותמן, אימאן עותמאן מרים עותמאן ערין עותמאן ואח' (פורסם ב-ֽ 29/03/2018)