פסקי דין על שירלי כהן אהרוני | פסקי דין על רם אהרוני | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על שרון רחל קפלן ברקלי |

47193-08/17 תק     28/03/2018




תק 47193-08/17 שירלי כהן אהרוני, רם אהרוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, שרון רחל קפלן ברקלי








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 47193-08-17 כהן-אהרוני ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
אירנה רוזן


התובעים

1.שירלי כהן אהרוני

2.רם אהרוני


נגד


הנתבעות

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

2.שרון רחל קפלן ברקלי







פסק דין


לפניי התביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים, לטענתם, כתוצאה מהתאונה שארעה ביום 27.4.16 בכביש 99 באזור צומת נחל עיון.

הנתבעות פיצו את התובעים בגין נזקים שנגרמו להם באירוע התאונה בניכוי 20% בגין אשם תורם. התביעה הנוכחית הינה לתשלום ההפרש בתוספת הוצאות ניהול ההליך.

כעולה מכתב התביעה, רכב התובעים, הנהוג בידי התובע 2, נסע בכביש ראשי במהירות מותרת. עוד עולה מכתב התביעה כי רכב המבוטח על-ידי הנתבעת 1 והנהוג בידי הנתבעת 2 התפרץ לכביש מבלי לציית לתמרור "תן זכות קדימה" ובכך גרם לתאונה.

לטענת הנתבעות, הנתבעת 2 אכן ביקשה להשתלב בכביש הראשי וזאת לאחר שעצרה את הרכב וצייתה לתמרור ורק לאחר שווידאה כי "אין רכב מגיע" (סעיף 3א' לכתב ההגנה). עוד נטען בכתב ההגנה כי בזמן נסיעת הנתבעת 2 בצומת, הגיח רכב התובעים תוך נסיעה מהירה ופגע ברכב הנתבעות בצדו השמאלי.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.
התובע 2 העיד כי הנתבעת 2 הגיעה מכביש עפר המשתלב בכביש הראשי בו נהג. עוד העיד כי הנתבעת 2 נסעה בדרך עפר, המגיעה ממקום נמוך למקום גבוה, והפנה למפה הטופוגרפית שצורפה לכתב התביעה.

בנוסף, העיד התובע 2 כי נהג במהירות שאינה גבוהה וכי הבחין ברכב הנתבעות שניות ספורות לפני התאונה ואף הספיק לצעוק לתובעת 1 כי הנתבעת 2 אינה רואה אותו ובלם מיד אך בשלב זה כבר לא ניתן היה למנוע את התאונה.

הנתבעת 2 העידה כי היא הגיעה בעליה לכביש המהיר וכי האטה בתמרור על מנת "לא לפרוץ מהר מידי". עוד העידה, בהגינות ובניגוד לנטען בכתב ההגנה, כי הבחינה ברכב התובעת, אם כי מרחוק.

אם כן, מוסכם על הצדדים כי הנתבעת 2 ביקשה להשתלב בכביש בו נסע רכב התובעים אליו הגיעה מדרך עפר העולה לכיוון הכביש הראשי. בנוסף, אין מחלוקת כי הנתבע 2 הבחינה ברכב התובעים בטרם ביקשה להשתלב בכביש.

אין בידי לקבל את גרסת הנתבעות לפיה משהנתבעת 2 הבחינה ברכב התובעים, היה על התובע 2 להבחין בה ולהאט את מהירות נסיעתו. שני הנהגים העידו כי הנתבעת 2 הגיעה עם רכבה בדרך עפר העולה מלמטה למעלה, ממקום נמוך למקום גבוה ומשכך מקובלת עליי גרסת התובעים לפיה בשל התנאים הטופוגרפיים של האזור, הנתבע 2 לא יכול היה להבחין ברכב הנתבעות בעוד שהנתבעת 2 יכלה להבחין בו ואכן הבחינה ברכב התובעים, אם כי טעתה, ככל הנראה, בהערכת המרחק.

משלא הוכח אף לא בעדות הנתבעת 2 כי התובע 2 נהג במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ומקובל עליי כי לא יכול היה לראות את רכב הנתבעות וכי היה עליו להאט את קצב הנסיעה, אינני מוצאת כל הצדקה להטלת אשם תורם על התובעים, בנסיבות התאונה.

משכך, הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים סך של 7,605 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי, כפי שצורפה לכתב התביעה.
בנוסף, תשלמנה הנתבעות לתובעים את הוצאותיהם, לרבות אגרת ביהמ"ש בגין ניהול הליך זה בסך 450 ₪.
הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממסירת פסק הדין לנתבעות שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

בקשה רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.
ניתן היום,
י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 47193-08/17 שירלי כהן אהרוני, רם אהרוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, שרון רחל קפלן ברקלי (פורסם ב-ֽ 28/03/2018)