פסקי דין על שרית גדעון | פסקי דין על רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז | פסקי דין על פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה | פסקי דין על אביוד נכסים ואח' |

22266-12/17 רעא     08/04/2018




רעא 22266-12/17 שרית גדעון נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, אביוד נכסים בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 22266-12-17 גדעון נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
ואח'






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקשת

שרית גדעון
ע"י ב"כ עו"ד משה אריאל


נגד


המשיבות

1. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז
2. פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ
3. אביוד נכסים
בע"מ
4. אלעד ישראל מגורים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי אשכנזי
ועו"ד יונתן בר יהודה




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת עמית יריב) מיום 29/11/17 בתא"ק 69994-09-16 ולפיה דחה בית המשפט את בקשת המבקשת – הנתבעת לתקן כתב הגנה.

2.
עסקינן בתביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר שהוגשה בחודש ספטמבר 2016 נגד המבקשת ממקרקעין המצויים בשכונת הארגזים חלקה 99 בגוש 6137.
המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן, וניתנה לה רשות להתגונן רק בטענת הגנה אחת – רכישת זכויות בעלות על ידי סבה.
לאור קלישות טענה זו הותנתה הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 25,000 ₪.


בהחלטה מיום 20/4/17 נקבעו מועדים להגשת ראיות.





3.
ביום 12/11/17 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב הגנה (בקשה מס' 13).
הבקשה הוגשה בעקבות בקשת התובעות – המשיבות למחוק מתצהירי המבקשת חלק מהטענות.
נטען, כי הבקשה אינה מתייחסת לטענות הגנה שהועלו בבר"ל ולא ניתנה רשות להתגונן בעניינן, אלא לטענה ולפיה המשיבה 1 אינה עוד בעלים של הקרקע ולכן יש למחוק תביעתה על הסף בהעדר יריבות ולמצער לצרפה כמשיבה פורמלית.


בדיון שהתקיים ביום 29/11/17 העלו ב"כ המשיבות את התנגדותן לבקשה.
ב"כ המבקשת חזר על האמור בבקשתו וציין, כי הוא מבקש שהות להתייחס לדברים שנאמרו על ידי בית משפט בנוגע לנכסי נפקדים.


בהחלטה מיום 29/11/17 שניתנה במעמד הצדדים נקבע כי אין להתיר תיקון כתב ההגנה.

נקבע כי תכלית הבקשה היא להוסיף טענת הגנה שלא עלתה בבר"ל וממילא לא ניתנה רשות להתגונן בגינה. אין לעקוף את ההחלטה בבר"ל על ידי תיקון כתב הגנה במקום לערער על ההחלטה ולפיה ניתנה רשות להתגונן רק בטענת הגנה אחת.
נקבע כי כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית. התיק בשל להוכחות. חילופי ייצוג אינם מצדיקים אוטומטית תיקון כתב הגנה.
עוד נקבע בסעיף 4 להחלטה:
"כזכור, הטענה היחידה שהנתבעת קיבלה בה רשות להתגונן הייתה טענה כאילו סבה רכש את הבעלות במקרקעין נושא ההליך כדין. מתצהירה של הנתבעת עצמה, בסעיפים 6 ו-7, עולה כי רכישת הקרקע נעשתה מידי הבעלים הקודם של הקרקע, מר דכה, אולם הרכישה נעשתה לאחר שהאפוטרופוס על נכסי נפקדים קיבל לידיו את הבעלות בקרקע, קרי – על פי הנתבעת עצמה, בוצעה הרכישה מידי מי שלא היה בעל הקרקע במועד הרכישה. בנסיבות אלה, ספק בעיניי אם לנתבעת יש הגנה מפני התביעה"
.


המבקשת התבקשה להודיע, כיצד היא מבקשת להתקדם בהליך.






על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

5.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית משפט קמא שגא כאשר קבע, כי בבקשת רשות להגן יש צורך לכלול את מכלול הטענות המשפטיות והעובדתיות לפי תקנה 205 (א) לתקסד"א.
אין צורך לכלול בתצהיר טענות משפטיות, והפנה לע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה (1) 66 ולפסיקה נוספת.
נטען כי שיקולי צדק והזכות של המבקשת לקבלת יומה בבית משפט מחייבים היעתרות לבקשתה.
עוד נטען כי תקנה 92 לתקסד"א מאפשרת לנקוט במדיניות ליברלית של תיקון כתב טענות וכך היה צריך להיעשות גם במקרה דנן.

6.
המשיבות בתשובתן מבקשות לדחות את בקשת רשות הערעור. מדגישות, כי המבקשת מנסה להפוך החלטת ב
ית משפט קמא שניתנה בבקשת הרשות להגן ל"חוכא ואיטלולא" בחוסר תום לב ותוך הצגת מצג שווא.

הטענות שביקשה המבקשת
לכלול בכתב ההגנה המתוקן כן עסקו בעניינים שנדחו בהחלטה בבר"ל.
כתב ההגנה המתוקן כלל שינויים עובדתיים רבים לעומת הנטענים בבר"ל ואין שחר לטענה ולפיה ביקשו להוסיף רק טענות משפטיות.

התיקון המבוקש לא נועד לאפשר לבית משפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" .מדובר בשאלה "מעושה" שנוצרה על ידי המבקשת רק כדי להצדיק ניסיון למחטף לא ראוי.


נטען, כי לפי תקנה 205 (א) לתקסד"א, יש לכלול
בבר"ל את טיעוני המבקש ואסמכתאות לטיעונים.
לפי רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך צריך להעלות בבר"ל "את מלוא הטענות המשפטיות הרלבנטיות המבוססות על התשתית העובדתית שלפניו...".

הודגש, כי אין מדובר בתביעה לסילוק יד מבית מגורי המבקשת. היא הודתה שאינה גרה שם וצירפה לבר"ל הסכמים שחתמה עם צדדי ג' להשכרת הנכס.


המשיבות סברו שאין לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.



7.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א)
ערכאת ערעור נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לתיקון כתבי טענות לעיתים נדירות.
בעניין זה יפים הדברים שנפסקו ברע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (10.8.06) בסעיף 5 להחלטה:

"כלל הוא, כי תחום סדרי הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפני
ה מתנהל המשפט. בית משפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר".

בסוגיית תיקונים של כתבי טענות נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית.

גם לגישה זו הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בוחן בית המשפט גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש.

ראה לעניין זה
רע"א 4429/16 טרקס אחזקות בע"מ נ' י. שומרוני חברה לבניין ופיתוח (2003) בע"מ (ניתן ביום 6/9/16), שם נקבע:
"
סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת
בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
בסוגיית תיקונם של כתבי טענות נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. ברם, גם לגישה זו הוצבו גבולות. לצד האינטרס בתיקון כתב הטענות, נשקל עניינו של הצד שכנגד והנזק הדיוני הנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. גם נסיבות ההליך נלקחות בחשבון, בכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים; הוספת
עילות
תביעה
חדשות
שהראיות
לגביהן שונות; התנהגות המבקש,





כגון אם פעל בחוסר תום לב או נהג בשיהוי; התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה; ועוד (ראו:
ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד
(4) 126, 131 (1980);
רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב
(3) 427, 431 (1998);
רע"א 5818/12

עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ

(7.8.2012)). קיצורו של דבר – לבית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב, ושיקולים אלה בצירוף השכל הישר יתוו את ההכרעה".
(מתוך
סעיף 15 להחלטה).

ב)
במקרה דנן, מכלול הנסיבות אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית.

גם אם אצא מנקודת מוצא לצורך הדיון
ולפיה אין חובה להעלות טענות משפטיות בתצהיר התומך בבר"ל, אזי אין "פטור" מהעלאת טענות הגנה בבקשת הרשות להתגונן. (להבדיל מהתצהיר התומך בבקשה).


בית משפט קמא בהחלטה מיום 9/1/17 קבע מפורשות כי יש ליתן רשות להתגונן רק בטענה אחת ובהתאם לכך נקבע אופן הגשת הראיות.

תצהירים כבר הוגשו והתיק מצוי בשלב דיוני מתקדם מאוד.
מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבות ולפיה התיקון המבוקש איננו ביחס לטענה משפטית טהורה אלא שלוב בטענות עובדתיות חדשות אחרות.

אין להקל ראש בכך שעסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שניתנה בעניינה רשות להתגונן בטענת הגנה אחת בלבד – ברורה ותחומה.
אני סבורה, כי לא נפל פגם בשיקול דעתה שלה ערכאה הדיונית המחייב התערבות ערכאת ערעור בשלב הבינים בו מצוי התיק, טרם מתן

פסק דין
ולפיכך, לא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער.





למותר לציין, כי ככל שהמבקשת תמצא לנכון לערער (בזכות) על ההחלטה לאחר שיינתן

פסק דין
, היא כמובן רשאית לעשות כן.

8.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
המבקשת תשא בהוצאות המשיבות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבות באמצעות בא כוחם.
יתרת הערבון תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ח, 08 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 22266-12/17 שרית גדעון נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, אביוד נכסים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 08/04/2018)