פסקי דין על עקול מוחמד | פסקי דין על הייב ראמי |

13/91 פ     14/02/1991




פ 13/91 מדינת ישראל נ' עקול מוחמד, הייב ראמי





?
בית המשפט המחוזי בנצרת??

מס' תיק פלילי: 13/91

תאריך הישיבה: ???????? בפני
השופט: מר זועבי


המאשימה: מדינת ישראל


נ ג ד

הנאשמים: ???עקול מוחמד
בעצמו(עצור)
?? הייב ראמי
בעצמו(עצור)
גזר דין

שני הנאשמים, הורשעו על פי הודאותיהם בשורה ארוכה של
התפרצויות לכלי רכב. עבירות נפוצות והפכו להיות אחת ממכות
המדינה הקשות. מעשיהם של הנאשם לא רק מהווים שליחת יד בנכסי
אחרים, אלא זלזול מלא בערכים החברתיים ופגיעה קשה באנשים
שעמלו קשות כדי לרכוש לעצמם כלי רכב והנה באים דוגמת הנאשמים
ומחליטים לפגוע בפרטיות של האנשים ופורצים לכלי הרכב על ידי
שבירת שמשות וגניבת רדיו טיפים ופלאפונים. הנאשמים השתמשו
בידע ובשיטה כדי לבצע זמזם, הם היו שוברים שמשות או מחדירים
חפצים למנעולי כלי הרכב ולא הסתפקו בגניבת רדיו טיפים
ופלאפונים, אלא גנבו כל מה שבא לידם: כלי עבודה, פנסים,
מגינים וחליפות והגיעו לשיא העבריינות שלהם כאשר באחד המקרים
הצליחו להתאים מפתח שבאמצעותו חדרו לרכב. ועוד הם אמנם פעלו
ובצעו כעשרים מקרים תוך ששה ימים אבל הם בצעו אחד המקרים
בנצרת עלית וחזרו אחרי חמישה ימים ובצעו מקרה נוסף באותו
רחוב וזה מצביע על כך שהם לא עשו זאת סתם מתוך ילדות אלא
בכוונה ובתכנון מלא ומוצלח.
הנאשמים כאמור בצוע מעשיהם תוך ששה ימים ובצעו מספר רב של
מקרי פריצה בלילה אחד וזה מצביע על חוסר מצפון ועל כוונות
לפגוע בזולת ולהתעשר על חשבונם, ולא כפי שנאמר בתסקירי
המבחן, מתוך מעשים ילדותיים ולאחר שנסחפו על ידי אחרים. נראה
לי שהם היו מתכננים והם תכננו פעולותיהם בהצלחה והם פרשו
חתיתם על שכונות רבות הן בנצרת והן בנצרת עלית ולא הסתפקו
במקרה אחד אלא חזרו על מעשיהם וחזרו גם על מקומות ביצוע
המעשים וכדי להצביע על החומרה במעשיהם הנה דוגמה שהם פרצו
לרכבו של אחד בשם אמיל פארן וגנבו מתוך הרכב
רדיו טייפ ושוב וללא כל מצפון ובשפלות ובלי מעצורים חזרו שוב
לאותו בית ולאותו אדם והפעם פרצו רכב אחר.
ועוד מקרה המצביע על שפלות וזלזול גמור באנשים ובכל הערכים
שפרצו לרכבו של אחד בשם ודיע חדאד שמתגורר באותו רחוב בו
מתגורר הנאשם השני .
בא כח המדינה טען שכל הרכוש נתפס מבלי לציין זאת בכתב האשום
ואני סומך על דבריו, הוא בקש לא לקבל המלצת קצין המבחן
ולהטיל על הנאשמים מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי ולא בקש
להטיל קנס.
מצד שני טענו באי כח הנאשמים לזכות מרשיהם והביאו בפני
מספר
נימוקים לקולה שחלקם אושרו על ידי קצין המבחן ועיינתי
בתסקירי המבחן שהינם תסקירים חיוביים מאוד שפרטו כל
נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ועם כל הערכתי לעבודתו של קצין
המבחן ולמסקנותיו, אינני יכול לקבל המלצותיו כי לדעתי המקרה
מחייב ענישה בצורה שתהווה הרתעה לנאשמים ולאחרים כי אם אקבל
הצעותיו של קצין המבחן, פירוש הדבר שאני אתן לנאשמים פרס על
מעשיהם החמורים ואתעלם מהפגיעות הקשות שקבלו המתלוננים בפרט
ובחברה כולה בכלל. נסיבותיהם האישיות ומצוקותיהן, אמנם
מהווים נימוקים לקולה אבל לא עד כדי לפטור אותם מעונש מאסר
בפועל ויצויין שלא נעשה כל נסיון מטעם הנאשמים או הוריהם
לפצות המתלוננים על הנזקים שנגרמו להם ואינני מקבל כנימוק
מקל את העובדה שחברות הביטוח יפצו המתלוננים ויחזירו
בתביעותיהם נגד הנאשמים. אם הנאשמים היו מפצים המתלוננים,
הייתי ללא כל ספק מתחשב בנימוק זה לקולה.
??לפיכך ולאחר ששקלתי טוב כל הנמוקים לחומרה ובעקר טובת הצבור
שחייב בית המשפט לשמור עליו מפני אנשים דוגמת הנאשמים, וכן
שקלתי הנימוקים לקולה הודאותיהם וחרטותיהם ואני מאמין
שחרטותיהם כנות ויאמר אם הייתי שומע התיק והייתי שומע
המתלוננים והם הייתי מגיע למסקנה להרשיע הנאשמים, הייתי ללא
כל ספק ועל אף חוסר עברם הפלילי, מטיל עליהם עונש הגובל עם
העונש המירבי בחוק דהיינו שנות מאסר. אבל כאמור הודאותיהם
וחרטותיהם הביאו אותי, בנוסף לעברם הנקי ולנימוקים שפורטו
בתסקירי המבחן כולל גילם הצעיר ותפסית כל הרכוש והחזרתו
לבעלים, לא למצות הדין עימם עד תומו והנני על כן גוזר על כל
אחד משני הנאשמים עונש מאסר של ארבע שנות מאסר, מזה שנה וחצי
בפועל כאשר תקופת מעצרם של הנאשמים תנוכה מתקופת מאסרם
דהיינו ממאסרו של הנאשם עקול מוחמד
תנוכה תקופת המעצר מיום
???????עד ????????וכן התקופה מ- ????????ועד היום. ובאשר
לנאשם השני, לא נאמר לי שהיה במעצר ועל כן אין לנכות ממאסרו
ימי מעצר ואם יוכח שהיה תקופה כלשהיא במעצר תנוכה גם תקופה
זו ממאסרו ושנתיים וחצי על תנאי על כל אחד משני הנאשמים
והתנאי הוא שלא יעברו במשך שלוש שנים מיום שחרורם מהכלא בגין
תיק זה כל עבירה שהיא פשע או דומה לעבירות בהן הורשעו וחשבתי
להטיל עליהם קנס אבל בא כח המדינה לא בקש זאת ועל כן אינני
מטיל עליהם קנס.
ניתן היום 14.2.91 במעמד בא כח המדינה והנאשמים ועו"ד חליליה
שמופיע גם בשם חברו עו"ד חליחל ששוחרר מהופעה בישיבה זו.
והודעה זכותם של הנאשם לערעור לבית המשפט העליון.

ע. ר. זועבי, שופט.









פ בית משפט מחוזי 13/91 מדינת ישראל נ' עקול מוחמד, הייב ראמי (פורסם ב-ֽ 14/02/1991)