פסקי דין על גבריאל דוידוב מיכאל דוידוב | פסקי דין על דוד שלום | פסקי דין על יהודה שלום | פסקי דין על שלום את שלום משרד עו"ד ונוטריון ואח' |

63032-06/17 א     10/04/2018




א 63032-06/17 גבריאל דוידוב מיכאל דוידוב נ' דוד שלום, יהודה שלום, שלום את שלום משרד עו"ד ונוטריון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 63032-06-17 דוידוב נ' שלום ואח'






בקשות 13-11
לפני
כבוד השופטת
ארנה לוי


תובעים/ משיבים

1. גבריאל דוידוב
2. מיכאל דוידוב
ע"י ב"כ עו"ד אהרון נבון


נגד


נתבעים/ מבקשים

1. דוד שלום
2. יהודה שלום
3. שלום את שלום משרד עו"ד ונוטריון
ע"י ב"כ עו"ד אהוד שטיין
4. ניסים דוידוב
ע"י ב"כ עו"ד קטי ברדה



החלטה

רקע

לפני בקשת הנתבעים כולם לחייב את התובעים בערובה לתשלום הוצאותיהם בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

התובע 1 (להלן – גבריאל), התובע 2 (להלן – מיכאל) והנתבע 4 (להלן- ניסים) הם אחים. התובעים הם תושבי חוץ ומתגוררים בארה"ב בשלושים השנים האחרונות. ניסים מתגורר בישראל. במשפחה אח נוסף, רפאל, המתגורר אף הוא בארה"ב (התובעים, ניסים והאח רפאל יכונו גם: "האחים"). כמתואר בכתב התביעה, בין האחים פרץ סכסוך על רקע היות ניסים היורש היחיד של אמם, שנפטרה בשנת 2000, על פי צוואה שהותירה. הנכס העיקרי בעיזבון היה זכויות במקרקעין ברחוב שינקין 20 בתל אביב, גוש 6933 חלקה 67. הזכויות היו זכויות בעלות בדירה קיימת בקומה השנייה בבניין קיים (תת חלקה 4) וזכויות בניה לבניית יחידות דיור נוספות בחלקה (להלן: "המקרקעין"). בכתב התביעה נטען כי מדובר בבניין לשימור אשר היה מיועד ל"שיפוץ, חיזוק ותוספת של שלוש קומות מגורים בעסקת קומבינציה עם קבלן".

הנתבעים 2-1 הם בני דודים של האחים, תושבי ישראל (להלן גם : "עורכי הדין"). כפי שעולה מכתבי הטענות והמסמכים שצורפו - דודם של האחים, מר יוסף רובינוב (להלן: "רובינוב") ניסה לסייע לפתרון הסכסוך בין האחים ופנה לצורך זה לעורכי הדין. ביום 16.11.08 התקיימה פגישה במשרדם של עורכי הדין. בפגישה נכחו מיכאל, אשר הגיע לישראל, ניסים, רובינוב והנתבע 1. במסגרת הפגישה חתם ניסים על כתב התחייבות (להלן: "כתב ההתחייבות"). בכתב ההתחייבות שתי התחייבויות הקשורות למקרקעין. האחת, "לשלם לאחי מיכאל דוידוב
...או לבן דודו יוסף רובינוב....סך של 2000$ בשקלים כל 1 לחודש החל מיום 1/2/09 ואילך על מנת שיעבירו סכום זה לאחי גבריאל דוידוב או מחצית מדמי השכרת הדירות והחנויות בבניין ברחוב שינקין 20 תל אביב לפי הגבוה יותר...תשלום דמי השכירות יופסק בעת שתיפסק השכירות עקב תחילת הבניה". השנייה, "להעביר לאחי מיכאל דוידוב
או ליוסף רובינוב במתנה את כל הזכויות בדירה שתשתרע על שטח של קומה שלימה...בבניין שיבנה ברח' שינקין 20 תל אביב...על מנת שיעבירו את הזכויות בדירה במועד שייקבע על ידי מיכאל לאחי גבריאל או ליורשיו". עוד נרשם בכתב ההתחייבות כי ניסים יחתום על ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר לטובת מיכאל או רובינוב המייפה כוחם להעביר הזכויות בדירה על שם מי מהם בלשכת רישום מקרקעין וכן נרשמה הסכמת ניסים לכך שמיכאל או רובינוב ירשמו הערת אזהרה לטובת מי מהם בלשכת רישום המקרקעין על זכויות ניסים "מיד לאחר תחילת הבניה". בסיפה של כתב ההתחייבות נרשם כי תוקפו מותנה בחתימת שלושת אחיו של ניסים על כתב ויתור בנוסח שצורף. בנוסח כתב הויתור נרשם: "בכפוף לבצוע מלא של כל האמור בכתב ההתחייבות של ניסים דוידוב מיום 16.11.08 הנני מוותר על כל טענה או תביעה או דרישה כנגד אחי ניסים דוידוב בכל הנוגע לירושת הוריי אבנר דוידוב ורינה דוידוב". התובעים חתמו על כתב הוויתור. האח הנוסף, רפאל, לא חתם עליו אך ניסים ויתר על חתימתו בהתאם להצהרתו ב"כתב ויתור" משלו, מיום 23.4.09. כל המסמכים עליהם חתמו האחים נערכו על ידי הנתבע 1 וחתימתם אומתה על ידו. בנוסף, חתם ניסים ביום 14.11.08 על ייפוי כח כללי נוטריוני בו ייפה את כוחם של מיכאל ושל רובינוב לפעול בשמו בכל הנוגע למקרקעין ובין היתר "למכור ולהעביר, להחכיר, לרכוש, לרשום הערת אזהרה, למשכן את הנכסים הידועים בתור דירת מגורים שתשתרע על שטח של קומה שלימה במקרקעין...ברחוב שינקין 20 תל אביב..." וכן "לרשום הערת אזהרה על זכויותי במקרקעין".

במעמד הפגישה ביום 16.11.08 נמסרו על ידי ניסים לרובינוב מספר שיקים בשווי של 2000$ (6936 ₪) כל אחד, שמועד פרעונם ממרץ 2009 ועד אוגוסט 2009. לכתב התביעה צורף צילום של 6 שיקים, בהם המושך הוא "בניס לוי ליאור – אקווה מן". בכתב התביעה נרשם כי חלק מהשיקים – "אחד או שנים" - נפרעו. אין חולק כי מעבר לשיקים אלו לא שולם דבר על ידי ניסים למי מהתובעים או לרובינוב, לא נרשמה הערת אזהרה לטובת מי מהתובעים או רובינוב ולא הועברו אליהם זכויות כלשהן במקרקעין.

עילת התביעה כנגד עורכי הדין היא רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, המבוססת על הטענה שעורכי הדין ייצגו את התובעים בסכסוך ומתבטאת בכך שעורכי הדין לא רשמו הערת אזהרה אשר תשמור על זכויות התובעים, על בסיס כתב ההתחייבות. עילת התביעה כנגד ניסים היא הפרת כתב ההתחייבות. התובעים טוענים כי שילמו לעורכי הדין שכר טרחה בגין ייצוגם. אמנם לא קיימת אסמכתה לגבי תשלום שכר טרחה על ידם, אך התובעים טוענים כי שכר הטרחה שולם באמצעות אחד השיקים שקיבל באותו מעמד מיכאל מניסים, בסך 2000 דולרים, והוסב על ידי מיכאל לנתבע 1. החשבונית של עורכי הדין בגין שכר טרחתם בייצוג התובעים, כך נטען בכתב התביעה, הוצאה לטובת רובינוב "שלמיטב זכרונו של התובע מס' 2 הוא זה שבפועל הביא את השיק לעו"ד דוד שלום
ו/או פעל כנציגו בעניין זה. באותו מעמד הוציא דוד שלום
חשבונית נוספת עבור טיפולו בהכנת ההסכמים בין הצדדים והבטחת זכויותיהם של התובעים בבניין בשינקין". לכתב התביעה צורפו עותקים של שתי חשבוניות מיום 16.11.08 שהוציאו עורכי הדין למר רובינוב. האחת, חשבונית על סך 6936 ₪
"עבור חוב של ניסים דוידוב" וחשבונית נוספת על סך 1689 ₪ עבור "טיפול במחלוקת בין ניסים דוידוב ו – 3 אחיו".

התובעים טוענים כי רק בחודש ינואר 2017 נודע להם כי ניסים מכר, עוד בשנת 2014, את כל זכויותיו במקרקעין לאחרים וכי אותם אחרים בונים במקרקעין שלוש קומות נוספות. הם טוענים כי ניסים "השתלט בנוכלות ובמרמה על רכושם של התובעים תוך הפרת הסכמים חתומים". הנזקים להם טוענים התובעים הם אלו: שווי הדירה אותה היו צריכים לקבל מניסים (4,960,000 ₪); שווי דמי שכירות החל מ 2/09 ועד תחילת עבודות השיפוץ, יוני 2016 (638,000 ₪)
והחזר סכום ההשתתפות בהיטל ההשבחה ששילמו (91,666 ₪). התובעים טוענים כי על כל הנתבעים לפצותם, יחד ולחוד, בגין כלל נזקיהם.


עורכי הדין טוענים בכתב ההגנה שהגישו, מעבר לטענת התיישנות, כי לא התקיימו כל יחסי עורך דין – לקוח בינם ובין התובעים וכי לא קיימת לתובעים כל עילת תביעה כנגדם. עורכי הדין טוענים כי מטרת צירופם לתביעה היא ניסיון להקנות באופן מלאכותי סמכות עניינית לבית משפט זה כנגד ניסים, אשר
כל סכסוך בינו לבין התובעים צריך להיות נדון בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי הדין מדגישים כי מעולם לא ייצגו את התובעים או את ניסים בסכסוך. הם לא התבקשו לשמור על זכויותיהם של התובעים או להגן עליהם, לא במקרקעין נושא התובענה ולא בכל עניין אחר. הנתבע 1 הבהיר לצדדים כי הוא אינו נוטל על עצמו כל מעורבות או התחייבות כלפי מי מהצדדים וכי טיפולו מתמצה רק בניסוח מה שיוסכם בין הצדדים. רובינוב לקח על עצמו משימה לפייס בין האחים בסכסוך שהתגלע ביניהם והוא קיבל על עצמו להיות מיופה כוחם של התובעים לעניין רישום הערת האזהרה. רובינוב פנה בחודש נובמבר 2008 לנתבע 1, סיפר לו על הסכסוך ועל כך שמיכאל הגיע לישראל וביקש לקיים פגישה במשרד עורכי הדין. הפגישה אכן תואמה ליום 16.11.08. במהלך הפגישה הגיעו הצדדים להסכמות. הנתבע 1 העלה את ההסכמות על הכתב עבור הצדדים ואימת חתימות הצדדים, גם כנוטריון, על המסמכים ועל ייפוי הכח הנוטריוני. אימות החתימות לא נתן לעורכי הדין כל מעמד מעבר לעצם האימות. הערת האזהרה הייתה אמורה להירשם על ידי מיופי הכח רק לאחר תחילת עבודות הבניה. התובעים לא שילמו שכר טרחה לעורכי הדין.
מר רובינוב שילם באותו מעמד חוב שכר טרחה והוצאות בסך 6936 ₪ לכיסוי חוב של ניסים עבור טיפול בקניית נכס בעבר, ללא קשר לסכסוך בין האחים. כמו כן שילם מר רובינוב לעורכי הדין שכר טרחה בסך 1689 בגין עריכת המסמכים ואימותם, לרבות ייפוי הכח הנוטריוני, והשתתפות בפגישה. בכך הסתיימה מעורבות עורכי הדין בנושא הסכסוך בין האחים. ביום 23.4.09 התייצבו מיכאל וניסים במשרד עורכי הדין וביקשו לתקן ההתחייבות עליה חתם ניסים לגבי חתימת האח רפאל וניסים חתם על כתב ויתור באותו המועד. בפגישה נוספת מיום 23.8.09 נכחו מר רובינוב וניסים, נדון נושא היטל ההשבחה והנתבע 1 העלה הסכמות הצדדים על הכתב. הטענה כי על עורכי הדין היה לרשום הערת אזהרה לא עלתה מעולם על ידי התובעים או על ידי מר רובינוב,
שהרי למר רובינוב ולמיכאל היה ייפוי כח אשר בעזרתו ניתן היה לרשום הערת אזהרה ועורכי הדין כלל לא נכללו בין מיופי הכח. הטענה עלתה לראשונה, שנים רבות לאחר הפגישה משנת 2008, באמצעות ב"כ התובעים בלבד.

ניסים טוען במסגרת כתב ההגנה טענות שונות באשר לכתב התביעה המתוקן שהוגש וכן באשר להליכים נוספים ומקבילים בבית המשפט לענייני משפחה. בגין אותן העילות ואותם הסעדים כבר הגיש מיכאל תובענה לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 44695-12-16), אותה מחק נוכח הערות בית המשפט. למיכאל אין עילה כלשהי כנגד ניסים שהרי הוא טוען רק בשם אחיו, גבריאל. בנוסף, קיים חוב של מיכאל לניסים. כל טענות התובעים כנגד ניסים צריכות להתברר בבית המשפט לענייני משפחה כיון שמדובר בטענות השייכות למסגרת היחסים המשפחתיים שבין האחים. התביעה דנן היא בבחינת "מעשי נקם" בניסים נוכח תביעה שהגיש ניסים כנגד מיכאל בנושא החזר תכשיטים (תמ"ש 54377-09-16) המתבררת בבית המשפט לענייני משפחה. עוד טוען ניסים כי התביעה כנגדו התיישנה. לגוף הטענות, טוען ניסים, הרי שתנאי מוקדם לקיום התחייבויותיו על פי כתב ההתחייבות היה מימוש הפרויקט שתוכנן - בניית הדירות הנוספות וניצול זכויות הבניה במסגרת עסקת הקומבינציה. בפועל, הפרויקט לא הגיע לכדי מימוש. ניסים חתם על הסכם קומבינציה ביום 4.10.09 אך הפרויקט נכשל - הקבלן ברח עם כל כספי רוכשי הדירות והותיר את ניסים עם חובות כבדים. למקרקעין מונה כונס נכסים וניסים נאלץ למכור את זכויותיו במקרקעין ולשאת בחובות לגורמים שונים. בסופו של דבר נגרמו לניסים הפסדים לאחר מכירת זכויותיו. כיון שלא נבנה פרויקט של דירות
אלא רק נגרמו הפסדים – לא קמה כל התחייבות לניסים על פי כתב ההתחייבות. ניסים העביר את דמי השכירות למיכאל כל עוד קיבל דמי שכירות מהמקרקעין. התובעים היו רשאים לרשום הערת אזהרה בעצמם לאחר תחילת הבניה, ועצם העובדה שלא רשמו הערת אזהרה גם היא מצביעה על כך שלא החלה הבניה.

טענות הצדדים בבקשה

הבקשה למתן ערובה להוצאות שהגישו כל הנתבעים מתבססת על שני נימוקים: היות התובעים תושבי חוץ וסיכוייה הנמוכים של התובענה.

עורכי הדין טוענים כי השילוב בין היות התובעים תושבי חוץ המתגוררים דרך קבע בארה"ב, מעל 30 שנים, כאשר אין כל אינדיקציה לכך שבכוונתם לשוב לתחומי מדינת ישראל, ובין סיכויי התביעה הקלושים, כמפורט בכתב ההגנה, צריך להביא לקבלת הבקשה בהתאם להלכות בנושא זה. ניסים מוסיף וטוען כי מדובר בתביעה שהוגשה לאחר ניהול הליכי סרק בבית המשפט לענייני משפחה כנגדו, כאשר תביעה זהה שם נמחקה. התובענה דנן נועדה לצורך "מלחמת התשה" וניסיון מיכאל להימלט מחיובים שיוטלו עליו כלפי ניסים בבית המשפט לענייני משפחה. ניסים טוען כי יש לדרוש מהתובעים להמציא דו"ח מפורט בדבר נכסים, כספים וזכויות הרשומים על שמם בישראל וככל שקיימים כאלו, להורות על איסור דיספוזיציה בהם.

התובעים, בתשובתם, טוענים כי הבקשה אינה מפרטת נימוקים ממשיים לחולשת התביעה. באשר לעורכי הדין, מדובר בתביעה בגין רשלנות מקצועית. התביעה נסמכת על מסמכים שנערכו ונכתבו על ידי עורכי הדין ומפרטת את התרשלותם המתבטאת באי רישום הערת אזהרה. עורכי הדין קיבלו שכר טרחה עבור עבודתם אך כשלו בה. באשר לניסים, טוענים התובעים, הרי שהגנה המתבססת על כישלון עסקי אינה הגנה של ממש. בהתייחס לטענה כי הם תושבי חוץ משיבים התובעים כי קיימת להם "משפחה גדולה וענפה" החיה בישראל וכי מיכאל מגיע לביקורים תכופים בישראל לבקר את בני משפחתו ואת משפחת רעייתו. התובעים מציינים כי הם שילמו אגרת בית משפט ולא ביקשו פטור מתשלומה.

בתגובתם לתשובה טוענים עורכי הדין כי התובעים כלל לא התייחסו בתשובתם למצבם הכלכלי ולקיומו של רכוש השייך להם בישראל. טענה סתמית בדבר "משפחה גדולה וענפה" וביקורים תכופים בישראל אינה מצביעה על נכסים כלשהם הקיימים לתובעים בישראל והדבר מדגיש ביתר שאת את החשש הממשי שהנתבעים לא יוכלו, או למצער יתקשו ביותר, לגבות הוצאותיהם אם תידחה התביעה. עורכי הדין חוזרים ומפנים לסיכויי התביעה הקלושים. תביעת התובעים נועדה רק להקנות באופן מלאכותי סמכות עניינית לבית משפט זה ואין לאפשר זאת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים המצויים בתיק ובטענות הצדדים, אני סבורה שיש להיעתר לבקשה.

התכלית הניצבת בבסיס חיובו של תובע בהפקדת ערובה היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאות הנתבע כאשר סיכויי התביעה קלושים. הדבר מהווה, למעשה, איזון בין זכות הגישה של התובע לבית המשפט, זכות בעלת אופי חוקתי, ובין החובה למנוע תביעות סרק, להגן על זכות הקניין של הנתבע ולהבטיח כי לנתבע יהיה ממי להיפרע את הוצאותיו אם תידחה התביעה. על בית המשפט לשקול שיקולים שונים בדונו בבקשה להפקדת ערובה ובהם סיכויי התביעה, מורכבות ההליך והתנהלות הצדדים. עוד יש לתת את הדעת לכך שאינטרס ההימנעות מתביעות סרק אינו רק אינטרס פרטי של הנתבע, אלא הוא ממלא תפקיד חשוב בשמירה על המשאבים השיפוטיים המצומצמים והיקרים לתביעות בעלות משמעות ובכך תומך אינטרס זה, גם הוא, בזכות הגישה לערכאות (ראה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 [1990] ולהלן – פס"ד אויקל; ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846 [1993]; רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 856 [2004]; רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (16.1.13); רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (13.11.14); רע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.13); רע"א 8575/14 אשרף עזיז גודה חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ ( 30.12.14); רע"א 6562/14 פלונית נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות (4.12.14); רע"א 9934/16 אירג' קרמנשהצ'י נ' טיזאבי ביזאן (18.1.17)).

כאשר מדובר בתושב חוץ קיימת נטייה לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע. הלכה היא, כי אם התובע הזר אינו מצליח להצביע על נכסים בישראל קיים צידוק לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע (ראה למשל: פס"ד אויקל פסקה 5; רע"א 2310/10 לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל פסקה 6 (27.6.10); רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח'
נ' מדינת ישראל פסקה 15 (28.5.12); רע"א 197/15 עזבון המנוחה אבלין מנסור ז"ל נ' סוהיל פרח ח'ורי (21.4.15)).


ובענייננו. אין חולק כי התובעים הם תושבי חוץ, המתגוררים בארה"ב עשרות שנים. בתיק קיימת הודעה בדבר כתובתם בניו יורק והודעת בא כוחם כי הוא משמש ככתובתם לצורך קבלת כתבי-בי – דין בהליך זה בלבד. התובעים אינם מצביעים על רכוש ונכסים שיש להם בישראל ומכאן שלא ניתן יהיה, או, לכל הפחות, יהיה קושי ניכר, לגבות מהם הוצאות משפט ככל שיפסקו כאלו כנגדם. גם אם לתובעים בני משפחה בישראל (וניסים הוא אחד מהם), וגם אם מיכאל מבקר בישראל מעת לעת, אין לכך כל רלוונטיות לשאלת האפשרות לגבות מהם הוצאות.

ובאשר לסיכויי התובענה. טענות עורכי הדין באשר לסיכויי התובענה הקלושים כנגדם מקובלות עלי. כפי שעולה מכתבי הטענות ומהמסמכים שצורפו, על פני הדברים, לא קיימת כל ראיה לקיום יחסי עורך דין – לקוח בין התובעים ובין עורכי הדין. לא קיימת כל ראיה לכך שעורכי הדין ייצגו את התובעים בסכסוך בין האחים או בכל עניין אחר הקשור למקרקעין ומכאן שהמסד לתביעה חלש ורעוע. ללא מסד זה לא ניתן יהיה לקבוע כי עורכי הדין חבו חובות נאמנות וזהירות כלפי התובעים ולא ניתן יהיה לקבוע כי היה על עורכי הדין לרשום הערת אזהרה כדי לשמור על זכויות התובעים. יוזכר בהקשר זה, כי ייפוי הכח לרשום הערת אזהרה כלל לא ניתן לעורכי הדין ולא כלל אותם אלא כלל רק את מיכאל ואת רובינוב. גם אין ראיה לתשלום שכר טרחה ששלמו התובעים לעורכי הדין בגין ייצוגם הנטען. האסמכתאות מתייחסות לתשלום ששילם מר רובינוב בגין עריכת מסמכים ואימותם, לרבות עריכת ואימות ייפוי הכח הנוטריוני, תשלום בסך
1689 ₪ ולתשלום נוסף בגין חובו של ניסים לעורכי הדין. יצוין כי לא
הוצגה כל פניה לעורכי הדין מטעם התובעים בבקשה לטפל ברישום הערת אזהרה וזאת במשך שנים רבות, למרות שהיו מספר הזדמנויות בהן מיכאל פגש בנתבע 1. לא נטענה כל טענה כלפי עורכי הדין אלא לאחר הגשת התובענה כנגד מיכאל על ידי ניסים בבית המשפט לענייני משפחה. השיהוי הכבד, גם אם לא תתקבל טענת ההתיישנות, מהווה הכבדה ניכרת על התובענה. גרסת עורכי הדין, בני הדודים של האחים, כי כל שהתבקשו לעשות על ידי רובינוב, וכך היה, הוא לסייע לו לגשר בסכסוך בין האחים, באמצעות עריכת ואימות מסמכים, בהתאם להסכמות שהסכימו הצדדים לסכסוך, נראית, על פני הדברים, תואמת את המסמכים שהוצגו ואת היגיון ההתרחשויות העולות מהמסמכים.

אף סיכויי התובענה כנגד ניסים אינם נראים גבוהים. גם כאן ניתן להצביע על שיהוי כבד וקושי לא מבוטל בתובענה, אף אם לא תתקבל במלואה טענת ההתיישנות. דמי השכירות על פי כתב ההתחייבות היו אמורים להיות משולמים ברציפות מפברואר 2009 עד תחילת הבניה. בכתב התביעה נרשם כי התקבל רק תשלום אחד או שניים וכי תחילת הבניה הייתה בשנת 2016. התובענה הוגשה ביוני 2017. התובעים לא הצביעו על פניה וטענה כלשהי מצדם לאורך השנים בדבר אי תשלום דמי השכירות על פי כתב ההתחייבות. באשר לקבלת הדירה שהייתה אמורה להיבנות, הרי שגם כאן, בהתאם למסמכים שהציג ניסים, הפרויקט שהיה אמור להתבצע ואשר על בסיסו ניתן כתב ההתחייבות, לא יצא אל הפועל מסיבות שונות. בהעדר בניית דירה ובהעדר פרויקט
- נופלות לכאורה טענות התובעים. שוב, יש לציין כי התובעים אחזו בידם ייפוי כח נוטריוני על פיו יכלו לרשום הערת אזהרה בהתאם לכתב ההתחייבות, אך לא עשו דבר לאורך שנים. דומה שהתובענה כלפי ניסים אכן נולדה על רקע התובענה שהגיש ניסים כלפי מיכאל בבית המשפט לענייני משפחה בספטמבר 2016, ובכל מקרה דומה שהמקום הראוי לברר את כל טענות התובעים כנגד ניסים, אחיהם, כאשר על פני הדברים, כאמור, לא קיימת עילה כלפי עורכי הדין, היא בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת בירור הסכסוך הכולל בין האחים, כפי שנעשה מלכתחילה.

לאור כלל האמור, נוכח היות התובעים תושבי חוץ ללא נכסים ורכוש בישראל, מקום בו סיכויי התובענה נמוכים מאד, ולאחר איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובעים ובין זכות הנתבעים לא להיות מוטרדים בתביעות סרק, אני נעתרת לבקשה. התובעים יפקידו ערובה להבטחת הוצאות כל הנתבעים על דרך הפקדה במזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן. סכום הערובה לגבי עורכי הדין, הנתבעים 3-1, יעמוד על 50,000 ₪, סכום הערובה לגבי הנתבע 4, ניסים, יעמוד על 25,000 ₪. ככל שהערובה לא תופקד עד יום 14.5.18 תידחה התביעה ללא התראה נוספת.


תז"פ ליום 15.5.18.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 63032-06/17 גבריאל דוידוב מיכאל דוידוב נ' דוד שלום, יהודה שלום, שלום את שלום משרד עו"ד ונוטריון ואח' (פורסם ב-ֽ 10/04/2018)