פסקי דין על אילן בקר | פסקי דין על קסטנון אדוארדו אנדרס | פסקי דין על חוליו אריאל סטיינברג | פסקי דין על דניאל ברוקמן | פסקי דין על יצחק ברוקמן | פסקי דין על הדר ברוקמן |

29375-06/17 תק     09/04/2018




תק 29375-06/17 אילן בקר, קסטנון אדוארדו אנדרס, חוליו אריאל סטיינברג נ' דניאל ברוקמן, יצחק ברוקמן, הדר ברוקמן








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 29375-06-17 בקר ואח' נ' ברוקמן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב


תובעים

1.אילן בקר

2.קסטנון אדוארדו אנדרס

3.חוליו אריאל סטיינברג


נגד


נתבעים

1.דניאל ברוקמן

2.יצחק ברוקמן

3.הדר ברוקמן







פסק דין


לפני תביעה כספית על סך 8400 ₪.

אציין כבר כעת כי במסגרת פסק הדין אתייחס אך ורק לעובדות הרלוונטיות להכרעה, כאשר בכתבי טענות של הצדדים הועלו טענות נוספות שאינן תורמות לבירור התביעה.

בהתאם לכתב התביעה, התובעים שכרו דירה ברח' אחווה 18 בחיפה (להלן ה"דירה") שבבעלות הנתבעים 2 ו- 3. הקשר בנוגע לדירה התקיים בין התובעים לבין הנתבע 2, אך בחוזה השכירות נכתב כי המשכיר הוא הנתבע 1, בנם של הנתבעים 2 ו-3, עמו לא היה לתובעים כל קשר.

לאחר כניסתם של התובעים לדירה בתחילת חודש אפריל התפוצץ צינור מים חמים במטבח והמים הציפו את הדירה. לפי כתב התביעה, הנתבע 2 הגיע לדירה, סגר ברז מים ראשי לדירה והותיר את התובעים ללא מים בדירה למשך יממה וחצי. כעבור ימיים הנתבע 2 שב לדירה, החל לחצוב ולנסות לאתר את מקור הנזילה, שאז התברר כי מדובר בפיצוץ בצנרת מים חמים.

למשך כשבוע נותק זרם מים חמים לדירה, ואספקת המים החמים נותרה רק באחת המקלחות באמצעות מתקן חשמלי לחימום המים.

במהלך תיקון הנזילה העביר הנתבע 2 צנרת מים לא תקנית, והתקין אותה על גבי קירות הבית ללא הטמנתה בתוך הקיר, כך שהמטבח, חדרי השינה ויתר חדרי הבית הפכו להיות דומים יותר לחדר מכונות מאשר לדירת המגורים.
עוד נטען כי הנתבע 2 השאיר את הצנרת הישנה בתוך הקירות, כשהיא מטפטפת מתוך הקירות, דבר אשר גרם להצפות נוספות ולרטיבות ברוב קירות הבית.

לטענת התובעים, ניסיונות של הנתבע 2 לתקן את צנרת המים נמשכו עד ליום 24.5.17.

בנוסף, נטען כי בהתאם להסכם השכירות, התחייב הנתבע 2 להעמיד לרשות התובעים מכונת כביסה ולדאוג לתיקונה. המכונה שהייתה בדירה התקלקלה והנתבע 2 החליף אותה במכונה אחרת, אשר אף היא התקלקלה, כאשר בגדים של התובע 2, ששווין, להערכתו 5000 ₪, בתוכה.
הנתבע 2 הגיע וחילץ את הבגדים והביא מכונה שלישית לדירה כאשר גם שתי המכונות המקולקלות נותרו לעמוד ולחסום כניסה לחדר כביסה ולחלק מהמטבח.
עוד נטען כי הנתבע 2 המשיך לפקוד את הדירה על בסיס יומי ללא תיאום מראש עם התובעים, ולעתים אף ללא ידיעתם.
לטענת התובעים, מאז קיבלו חזקה בדירה, לא יכלו ליהנות ממנה ולעשות בה שימוש סביר.
בתאריך 17.5.17 פנו התובעים לנתבע 2 באמצעות עו"ד ודרשו לתקן את ההפרות תוך 7 ימים, שאם לא, יראו במכתב זה כהודעה על ביטול הסכם השכירות.
הנתבע 2 השיב על המכתב בתאריך 25.5.17, כאשר תשובתו, לטענת התובעים מחזקת את טענותיהם.
התובע לא תיקן את ההפרות, ולתובעים לא נותרה ברירה, אלא לבטל את הסכם השכירות ולדרוש השבת המחאות שמסרו במעמד חתימה על ההסכם לנתבע 2.
הנתבע 2 סירב להשיב את ההמחאות וסירב לקבל את מפתח הדירה מהתובעים.
התובעים שילמו לנתבע 2 עבור שני חודשי שכירות סך 8,400 ₪ וטענו כי לא קיבלו את התמורה, עבורה שילמו דמי השכירות נוכח מצב הדירה בחודשים אלה.
התובעים טענו כי הנתבע 2 ניצל את תמימותם וחוסר ידיעה בשפה העברית, בהיותם עולים חדשים, והטעה אותם בעת חתימתם על חוזה השכירות.

בשל הפרה יסודית של הסכם השכירות התובעים ביקשו להורות על ביטול ההסכם, והשבת ההמחאות. כמו כן, דרשו התובעים להשיב לידיהם את דמי שכירות שישלמו עבור חודשים אפריל-מאי 2017.

בהתאם לכתב ההגנה, אין מחלוקת כי בתאריך 7.4.17 היה פיצוץ של צנרת מים חמים בדירה. הנתבע 2 הכחיש כי לאחר הגעתו לדירה הוא סגר ברז מים ראשי, אלא כי מיד איבחן את הבעיה וסגר רק את ברז מים חמים.
הנתבע 2 טען כי בעבר היה בעל עסק לאינסטלציה, ועל כן ידע לתקן את הצנרת שהתקלקלה בעצמו ולא היה זקוק לאיש מקצוע.
לטענת הנתבע 2, הוא החליט על התקנת צנרת מעקף כדי לא לחצוב ברצפה וכדי למנוע צורך בלהחליף את מרצפות הדירה, דבר שהיה מונע מהתובעים שימוש בדירה.
בנוסף, נטען כי במהלך השבוע בו ברז מים חמים היה סגור, לתובעים עדיין היו מים חמים בשתי המקלחות של הדירה, כי ניתן היה לחמם מים באמצעות "אטמור", ועל כן בתקופה זו לא היו מים חמים רק במטבח.
הנתבע 2 אישר בכתב ההגנה כי התקנת צנרת מעקף למים חמים נמשכה כשבוע ימים.
באשר לאי הטמנת הצנרת בקיר נטען כי לתובעים אין ידע הדרוש כדי להחליט, האם נדרשת הטמנה כאמור, והיה עליהם להביא חוות דעת מומחה שתתמוך בטענתם כי התיקון שבוצע אינו ראוי.
הנתבע 2 הכחיש כי בדירה התפתחה פטרת, ריח טחב ועובש.

לטענת הנתבע 2, נמנע ממנו על ידי התובעים להיכנס לדירה עד ליום 24.4.17, שאז החל לעבוד ולתקן את הצנרת בדירה.
באשר למכונת הכביסה, נטען כי המכונה השניה התקלקלה עקב רשלנותו של אחד התובעים.
באשר לכניסה של הנתבע 2 למושכר, נטען כי על פי החוזה קיימת לו זכות להיכנס למושכר ללא תיאום וללא אישור על מנת לתקן את המושכר.

לגבי ידעת השפה העברית על ידי התובעים, נטען כי התובעים סיימו אולפן של חצי שנה וכי ידעו למלא את השקים בשפה העברית - על כן הם מבינים, מדברים, קוראים וכותבים בעברית. עוד נטען כי הנתבע 2 הסביר לתובעים את תוכן הסכם השכירות על כל סעיפיו בשפה האנגלית ולא הטעה אותם.

עוד נטען כי בתאריך 11.6.17 הנתבע 2 השכיר את הדירה לשוכרים חדשים, שנכנסו להתגורר בה בתאריך 1.7.17, וכי החלפת הצנרת המותקנת מחוץ לקירות אינה מפריעה להם, והם מרוצים מהמושכר.

הנתבע 2 טען כי לתובעים לא הייתה כל סיבה "לנטוש" את הדירה, כי הוא תיקן מיד את כל מה שהיה דרוש לתיקון וכי התובעים עזבו את הדירה, תוך הפרת הסכם השכירות, לאחר שהנתבע 2 סירב להעמיד לרשותם מחסן השייך לדירה ובו מאוחסנים רהיטים של הנתבע 2.
על כן, לטענת הנתבע 2,לתובעים לא הייתה זכות לעזוב את המושכר, ואין על הנתבע 2 להשיב להם את ההמחאות שקיבל בהתאם לחוזה.
עוד נטען כי הנתבע 2 שילם במקום התובעים חשבונות גז, חשמל וועד הבית בסך כולל 978.50 ₪, ועל התובעים להשיב לו את החוב.
עוד נטען במסגרת כתב ההגנה כי הנתבע 2 דורש כי התובעים יפצו אותו בגין הפסד שכר דירה עבור יוני 2017 בסך 4,200 ₪.

דיון בבית המשפט:
אציין כי התובעים, על פי התרשמותי, אינם שולטים בשפה העברית, ועל כן העידו בשפה האנגלית. אדגיש בעניין זה כי אולפן במשך חצי שנה מקנה ידע בסיסי ביותר בשפה, ובוואדי כי התובעים לא מדברים ולא מבינים את השפה העברית באופן מלא.

בדיון טענו התובעים כי לאחר הצפת הבית התובע הגיע וסגר ברז של המים החמים, ולא היו בדירה מים חמים במשך 3 שבועות, למעט מקלחות, שם היו מים חמים באמצעות מערכת "אטמור" (פרוטוקול עמ' 2 ש' 3-4).
התובעים הציגו תמונות שצולמו במהלך התיקון (ת/2 ות/4) בהן נראה קיר פעור, וסביבו כתמים, שלטענת התובעים, הינם עובש ורטיבות. כמו כן, נראית בתמונות צנרת חשופה.


כמו כן התובעים העידו כי בדירה הייתה הצפה נוספת, לאחר שהתובע תיקן את מכונת הכביסה, וכי בהמשך בוצעו על ידי הנתבע 2 חורים בקירות, אשר התמלאו בעובש, והנתבע לא תיקן אותם.

לטענת התובעים, הם פנו לנתבע 2 וניסו לדבר עמו מספר פעמים. באחת השיחות אמר להם הנתבע 2 כי הם יכולים לעזוב את הנכס, ובשיחה אחרת אמר כי יתבע את התובעים, אם יעזבו (פרוטוקול עמ' 2 ש' 21-22).
התובעים השמיעו באולם בית המשפט את ההקלטות של השיחות.
משמיעת השיחה ראשונה, מחודש מאי, עולה כי אחד התובעים ביקש מהנתבע 2 לסיים את התיקונים תוך שבוע ימים אחרת התובעים יאלצו לעזוב, והנתבע השיב "בסדר".
משיחה שהתקיימה ביום 17.5.17 עולה כי התיקונים טרם הסתיימו. בשיחה הנתבע 2 טען כי התובעים עיכבו אותו בעבודות במהלך חופשת הפסח. השיחה מסתיימת בכך שהנתבע אומר כי ייקחו את הדברים שלהם וילכו (עמ' 3 ש' 29- עמ' 4 ש' 14).

בהתייחסותו להקלטות הנתבע 2 טען כי אמר לתובעים שיוכלו לעזוב את הדירה רק אחרי ששכורים חדשים ייכנסו אליה.
התובעים העידו כי הם שלחו לנתבע 2 מכתב באמצעות עו"ד ודרשו לתקן את מה שנותר תוך 7 ימים, אחרת יבטלו את החוזה. התיקונים לא בוצעו, והם לא יכלו להמשיך לגור בדירה בתנאים אלו.
לשאלת בית המשפט התובעים אישרו כי הנתבע 2 תיקן את השירותים וחיבר את המים החמים, אך החיבורים בוצעו בצורה פרוביזורית, כפי שזה עולה מת/4.

הנתבע 2 השיב כי התמונות בת/4 ותמונות הנוספות, אליהן הפנו התובעים, אינן מייצגות את מצב הדירה בסיום העבודות, אלא צולמו במהלך העבודה בדירה (פרוטוקול עמ' 2 ש' 33-35).

התובעים אישרו כי הם מוכנים לשלם את דמי ועד הבית עבור חודשים אפריל- מאי, אך טענו כי חשבון החשמל שולם על ידם עבור חודשים אלו (פרוטוקול עמ' 17-18).

הנתבע 2 העיד כ התובעים מנעו ממנו להיכנס לדירה במשך 24 ימים וכי רק ב- 24.4 התחיל לבצע תיקונים בדירה. בתמיכה לטענתו צירף הנתבע 2 הודעה שנשלחה אליו מטעם התובע 2, בה האחרון מודיע לו כי הוא מתחיל לעבוד ומבקש להיות בקשר עם התובע 3. באותה הודעה ציין התובע 2 כי עדיין נותרו דברים לתיקון בדירה.
לדברי הנתבע 2, התיקונים של הצנרת בוצעו תוך 7 ימים, והתמונות שהוגשו על ידי התובעים אינן מייצגות את מצב הדירה בסוף התיקון.
מטעם הנתבע 2 העיד השוכר החדש שלו. לדברי העד, כאשר הוא הגיע להתרשם מהדירה, הדירה הייתה צבועה, והוא לא ראה סימני שיפוץ בה. במהלך התקופה, שהעד מתגורר בדירה, הנתבע 2 החליף גם צנרת של מים קרים, וזה נעשה בצורה הדרגתית, על מנת לא להפריע לו להתגורר בדירה (פרוטוקול עמ' 6).
הנתבע 2 הציג תמונות משיפוץ שערך לצנרת המים הקרים, ובתמונות נראה חלק מהצנרת החיצונית מוסתרת בתעלות (נ/6).
לאחר הדיון הגיש הנתבע 2 בקשה לקבל לידיו את ההקלטות שהושמעו בבית המשפט, והוא ביקש אפשרות להתייחס אליהן.
נעתרתי לבקשה זו, והתובעים העבירו לידי הנתבע 2 את ההקלטות.

בתגובה להקלטות נטען על ידי הנתבע כי ייתכן והן מסולפות וערוכות, וכי למיטב זכרונו, השיחות היו יותר ארוכות, ונאמרו על ידי בשיחות דברים נוספים, כגון שעזיבה של התובעים מותנית במציאת שוכר חילופי. בנוסף חזר הנתבע 2 בתגובה על כלל הטענות, שכבר הועלו על ידו במהלך הדיון ובכתב ההגנה, ועל כן, אינני מוצאת מקום לפרטן.

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן בלבד.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 אנמק את פסק הדין בתמציתיות.

העובדות המוסכמות:
אין מחלוקת בין הצדדים כי בתאריך 7.4.18 אירע פיצוץ בצנרת המים החמים.
אין מחלוקת כי הנתבע 2 החליט לבצע עבודות של התקנת צנרת מעקף בדירה.
אף אין מחלוקת של ממש כי הדירה הייתה מנותקת ממים חמים במשך שבוע של התיקון. יחד עם זאת, הרי
לטענת הנתבע הוא התחיל לבצע את העבודות רק בחלוף שבועיים מאירוע הפיצוץ בצינור, ועל כן בפועל הניתוק ממים חמים היה כ- 3 שבועות, כפי שהעידו התובעים בבית המשפט.

אין מחלוקת כי בשתי המקלחות בדירה, גם במהלך השבועות בו נותק זרם המים החמים מהדירה, היו מים חמים באמצעות מערכת "אטמור".

שאלות שבמחלוקת:
לטענת התובעים, עד למועד עזיבת הדירה על ידם, הנתבע 2 לא סיים את התיקונים הדרושים בדירה.

לטענת הנתבע 2, הדירה הייתה ראויה למגורים, הוא סיים את כלל התיקונים תוך שבוע ימים, והתובעים היו אלו שמנעו ממנו תחילת העבודה עד ליום 24.4.17.


אחרי ששמעתי את הצדדים, לא שוכנעתי כי הנתבע לא יכול היה להתחיל את ביצוע העבודות בדירה מיד לאחר
פיצוץ הצנרת. לטענת הנתבע עצמו, הייתה לו זכות להיכנס לדירה גם ללא תיאום עם התובעים, והלכה למעשה, הוא עשה כן, כפי שעולה מכתב ההגנה, ועל כן לא ברור, מדוע השתהה עם תיקון הנזילה.
אציין בהקשר זה כי המסרון, עליו מסתמך הנתבע 2, דווקא מעיד כי גם עד למועד 24.4.17 ביצע הנתבע 2 תיקונים אלה או אחרים בדירה. זאת ועוד אין במסרון זה הודעה מטעם התובעים להתחיל את העבודות, אלא בקשה מטעם התובע 2 להיות בקשר עם התובע 3, כי התובע 2 מתחיל לעבוד. עוד נכתב במסרון כי הנתבע 2 נדרש לבצע תיקונים במושכר (נ/4).
התובעים העידו כי לא היו בחיפה במשך יומיים במהלך חופשת הפסח. זאת ועוד ראוי לציין כי חופשת הפסח אינה נמשכת שבועיים, אלא שבוע בלבד, ובשנת 2017 הייתה מיום 10.4 עד ליום 18.4, ועל כן, לא ברור, מדוע העבודות בדירה לא החלו לפני תאריך 24.4.
על כן, אני קובעת כי הנתבע 2 השתהה בלבצע תיקונים במושכר ולא ביצע אותם מיד לאחר שנודע לו על צורך לבצעם, כאשר מדובר בפגם מהותי במושכר, גם אם ישנה אפשרות להתקלח בדירה באמצעות מערכת "אטמור".

אני נותנת אמון בדברי התובעים כי עד שעזבו את הדירה, לא בוצעו
בה כל התיקונים, גם שזרם של המים החמים כבר חובר לדירה.
מההקלטות שהושמעו בבית המשפט עולה כי כלל התיקונים לא הסתיימו לפחות עד ליום 17.5.17, והתובעים פנו לנתבע ושבו ופנו וביקשו לסיים את כל התיקונים.
מהתמונות שהוצגו לעיוני, שחלקן, ללא ספק, צולמו במהלך ביצוע העבודות, וחלקן בוצעו, על פניו, לאחר שהותקנה הצנרת החדשה, עולה כי כלל הצנרת נותרה גלויה לעין, גם אם חלקה הייתה
בצמוד לתקרת הדירה או מעל ארונות המטבח.
כך גם מקום, בו נעשתה חציבה בקיר, גם אם הצנרת הוסתרה בתוכו, הרי שלא בוצע כל תיקון קוסמטי של הקיר והקיר נותר עם כתמים. אין ביכולתי לקבוע מהתבוננות בתמונות, מה טבעם של הכתמים, והאם מדובר בסימני רטיבות או בשינוי צבע, כפי שנטעם על ידי הנתבע 2, אך ללא ספק, הקיר במצב זה הוריד מערך הנכס במידת מה, ולראיה כי בטרם נכנס הדייר החדש לדירה הדירה נצבעה.

מכאן, התובעים הוכיחו כי במשך חודש וחצי לפחות נמשכו התיקונים השונים בדירה ולא הסתיימו באופן מלא עד שעזבו את הדירה. הדבר, ללא ספק, גרם לתובעים מטרד מסוים והפחית את הנאתם מהמושכר.

יחד עם זאת, נראה כי מהתובעים לא נשללה היכולת לעשות שימוש במושכר, הם המשיכו להתגורר בדירה במהלך חודשיים, ואין הם זכאים להחזר מלא של שכר הדירה, אותו שילמו, כפי שעתרו בכתב התביעה.

סעיף 9
לחוק השכירות והשאלה.,
תשל"א – 1971 קובע: מיום 17.9.2017
תיקון מס' 1
ס"ח תשע"ז מס' 2649
מיום 19.7.2017 עמ' 1029 (

ה"ח 1073
)
החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:
העלמה של אי-התאמה או פגם
8.
היו אי-התאמת המושכר או הפגם נובעים מעובדות שהמשכיר ידע או שהיה עליו לדעת עליהן בעת כריתת החוזה ולא גילה אותן לשוכר, זכאי השוכר לזכויות לפי סעיפים 6 ו-7 על אף האמור בכל הסכם.

"9.
(א)
דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי-ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד לאחר שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר –
(1)
לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות;
(2)
להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או את אי-ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם או את אי-ההתאמה לעומת שוויה לפי החוזה
."

מצב הצנרת בדירה היווה פגם מהותי במושכר, והשיהוי בתיקונו וסיום התיקון המלא לאחר התקנת הצנרת הפחיתו את ערך הדירה לעומת ערכה בעת ששכרו את הדירה מהנתבע 2 לפי החוזה.

על כן, שוכנעתי כי התובעים זכאים להפחתת דמי השכירות החודשיים עבור חודשים אפריל-מאי 2017 בגובה של 500 ₪ לחודש.


האם התובעים היו זכאים לבטל את הסכם השכירות?

שוכנעתי כי התובעים פנו פעם אחר פעם לנתבע 2 בבקשות לסיים את תיקון המושכר, אך התיקונים לא בוצעו במלואם ונמשכו מעבר לסביר.
אציין כי הנתבע 2 בחר לבצע את התיקונים בעצמו, מאחר ולטענתו, הוא איש מקצוע מוסמך ובעבר היה בעל עסק לאינסטלציה. זו היא זכותו של הנתבע 2, והוא היה רשאי לעשות את התיקונים בעצמו. אומנם, העבודות נמשכו מעבר לזמן הסביר וגרמו לתובעים לחיות בדירה הנמצאת ב"שיפוץ" פרק זמן ארוך מדי.
מאחר וכלל השיפוצים לא הסתיימו אף באמצע חודש מאי 2017, כפי שעולה מהקלטה, גם אם נותרו תיקונים קוסמטיים של הסתרת הצנרת בתעלות וסיוד הדירה לאחר התקנתן, סבורני כי התובעים היו רשאים בנסיבות העניין לבטלת את חוזה השכירות לאחר שנתנו לתובע התראה וביקשו ממנו לתקן את כל הדרוש התיקון במושכר.

התובעים ביקשו להורות על השבת ההמחאות, אותן מסרו לנתבע 2 עם החתימה על הסכם השכירות.
בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך, מבחינת סמכות עניינית, ליתן צו עושה, ועל כן אני נמנעת מלהורות לנתבע 2 להשיב לתובעים את המחאות. יחד עם זאת, אציין כי לאור העובדה כי קבעתי שהתובעים היו זכאים לבטל את הסכם השכירות, טוב יעשה הנתבע 2, אם ישיב את המחאות לידי התובעים. אציין עוד, כי אי החזרת ההמחאות לתובעים בנסיבות אלה מהווה חוסר תום לב מצד הנתבע 2, במיוחד לאור העובדה כי בדירה מתגורר שוכר חדש מחודש יולי 2017.

תשלומי חשבונות

הנתבע 2 לא הגיש תביעה שכנגד, ועל כן אין ביכולתי לדון בדרישתו להחזר בגין החשבונות שלא שולמו על ידי התובעים במהלך חודשי שכירות אפריל – מאי.
אציין בהקשר זה כי התובעים הודו כי הם לא שילמו תשלומי ועד הבית, וטוב יעשו התובעים אם יפרעו את החוב מול הנתבע 2 באופן מידי.
מאחר ואף אחד מהצדדים לא הוכיח, מה הוא גובה החוב בגין תשלום ועד הבית, אין ביכולתי לקזז סכום זה מהפיצוי המגיע לתובעים.
באשר לחשבונות האחרים ישנה מחלוקת בין הצדדים, ובאם סבור הנתבע כי החשבונות לא שולמו, וכי הוא שילם במקום התובעים בגין צריכת חשמל או גז במהלך חודשי השכירות, יכול הוא להגיש תביעה נפרדת כנגד התובעים.



סוף דבר,

הנתבע 2, ישלם לתובעים סכום כולל של 1000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אם לא, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר וקיבלתי רק חלק קטן מהתביעה אינני מוצאת מקום ליתן צו להוצאות.

אני מוחקת את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 3 לאור הצהרת הנתבע 2, שהוא בעלים יחד עם הנתבעת 2 של הדירה), כי הוא היחיד שטיפל בכל ענייני הדירה וכי מולו נחתם הסכם השכירות.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ח, 09 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 29375-06/17 אילן בקר, קסטנון אדוארדו אנדרס, חוליו אריאל סטיינברג נ' דניאל ברוקמן, יצחק ברוקמן, הדר ברוקמן (פורסם ב-ֽ 09/04/2018)