פסקי דין על צדוק שמואל | פסקי דין על אשרי אריה | פסקי דין על אשרי חוה |

194452/02 א     15/08/2005




א 194452/02 צדוק שמואל נ' אשרי אריה, אשרי חוה




1
בתי המשפט
א 194452/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
15/08/2005
תאריך:
כב' השופט מרדכי בן חיים

בפני
:

צדוק שמואל

בעניין:
התובע ( הנתבע שכנגד )
דדוש בנימין

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . אשרי אריה

2 . אשרי חוה
הנתבעים (התובעים שכנגד)
הופמן דוד

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
א. מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין
1. בפני
י תביעה ותביעה שכנגד, שברקען התקשרות חוזית בין התובע (הנתבע שכנגד) שהינו קבלן שיפוצים ובין הנתבעים (התובעים שכנגד) אשר שכרו את שירותיו.
2. התובע טען בכתב התביעה כדלקמן:
2.1 ביום 15/2/01, התקשר עם הנתבעים בחוזה (להלן: "החוזה") למתן שירותי בניה ושיפוצים, בבית הנתבעים, ברח' יציאת אירופה 55, הרצליה (להלן: "הבית").
2.2 עפ"י החוזה, התחייבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 50,000 $ בתוספת מע"מ כדין, בגין ביצוע העבודות שפורטו בחוזה.
2.3 התובע טוען כי החל לבצע את העבודות במיומנות ובמקצועיות אלא שלקראת סיום העבודות הוא נדרש ע"י הנתבעים ובהתאם לצו הפסקה מנהלי, שהוציאה עיריית הרצליה - להפסיק את עבודתו.
2.4 הגם שהתובע, לגרסתו, גילה דעתו כי יאות להשלים את העבודה בכפוף להסרת צו ההפסקה, מסתבר כי הצו לא בוטל והנתבעים שכרו שירותיו של קבלן אחר להשלמת העבודות.
2.5 התובע עותר איפוא לחייב את הנתבעים במלוא הפרשי השכר המגיעים לו לטענתו, כדלקמן:
עבודות עפ"י החוזה שבוצעו ע"י התובע עד ליום
ההפסקה, בניכוי מקדמות ששולמו 19,369 $ (כולל מע"מ)
תוספות ושינויים 2,270 $ (כולל מע"מ)
ערך חומרים וציוד של התובע
שהנתבעים עשו בהם שימוש 17,021 ₪
תשלום לעו"ד קיבריק לצורך
טיפול משפטי בהסרת צו ההפסקה 5,265 ₪ (כולל מע"מ)

3. מנגד, טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי עפ"י החוזה היה על התובע לסיים את העבודות עד ליום 20/5/01 אלא שביום 8/5/01 הוצא צו להפסקת עבודה. חרף זאת, חזר התובע לאתר העבודה ביום 30/5/01, אך, נטש אותו ביום 11/6/01, ללא שהשלים את העבודה.
4. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי חוות דעת של מהנדס מטעמם (אינג' א. גוכמן) תיעדה ליקויים רבים וחמורים, בעבודתו של התובע, אשר סירב לתקנם.
5. בבקשתם לדחות את טענות התובע, טענו הנתבעים:
5.1 שכרו של התובע (בסך 50,000$ ) כולל בחובו את תשומת המע"מ.
5.2 התובע ידע כי אין בידי הנתבעים עדיין היתר בנייה, אך, הסכים להתחיל בעבודתו ואף, עודד אותם להתחיל בביצוע העבודה.
5.3 הנתבעים טענו כי בשל הליקויים בעבודתו של התובע ו/או בהעדר השלמה של העבודות יש לדחות את תביעת התובע ואף, לחייב את התובע לשלם להם סכומי כסף ניכרים כמפורט בתביעה שכנגד.
6. בכתב התביעה שכנגד, שהוגש בצוותא חדא עם כתב ההגנה, טענו הנתבעים כדלקמן:
6.1 התובע לא נענה לדרישתם לחזור לאתר ולסיים את העבודה.
6.2 כתוצאה מכך, נאלצו הנתבעים להזמין קבלן אחר ובעלי מקצוע, להשלים את העבודה עפ"י החוזה ואף לתקן את הליקויים הרבים שהתגלעו בעבודה שביצע התובע.
6.3 סה"כ עלויות ביצוע השלמת העבודות ותיקון הליקויים הסתכם לסכום של 128,913 ₪, כמפורט בתביעה שכנגד.
7. הנתבעים טוענים כי בנוסף לכך נגרמו להם הפסדים , כתוצאה מהפרשי שער הדולר (בסך של 5,693 ₪), כמו כן, טוענים הנתבעים לפיצויים בגין עגמת נפש וטירדה בסכום המוערך על ידם לסך של 25,000 ₪.
על יסוד כל הנטען בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, עותרים הנתבעים לחייב את התובע לשלם את נזקיהם והפסדיהם בסך של 52,554 ₪.
עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב. מומחה מטעם בית המשפט
1. בית המשפט מינה את אינג' יצחק ברמן כמומחה מטעמו לעניין סקירת הליקויים בעבודות הבנייה שביצע התובע (להלן: "המומחה").
המומחה ביקר בדירה ביום 19/3/03 בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם וביום 22/6/03 הוציא תחת ידו חוות דעת מפורטת, בגדרה קבע כי עלות תיקון הליקויים בדירה כולל פיקוח הנדסי במחירי קבלן מזדמן מסתכם לסך של 30,000 ₪ ללא מע"מ. המומחה הוסיף וקבע כי אמדן הליקויים שאינם ניתנים לתיקון מסתכם לסכום של 5,500 ₪.
2. בעלי הדין נמנעו מחקירת המומחה, ואף לא שיגרו לו שאלות הבהרה.
3. אטעים כי בחוו"ד הבהיר המומחה כי אין בידו להתייחס לטענות בגין ליקויים, בכל הנוגע לסעיפי עבודה שהושלמו ע"י הנתבעים באמצעות קבלן אחר, וממילא הממצא העולה מחוות דעתו הוא כי הליקויים שפירט והעריך מתייחסים למרכיבי העבודה שביצע התובע.

ג. דיון וממצאים
1. מחיר העבודות
1.1 התובע טען כי למחיר שנקבע בחוזה (סך 50,000 $), יש להוסיף מע"מ כדין. הנתבעים, לעומת זאת, טענו בתצהיר עדותם כי מחיר העבודה כולל מע"מ.
לאחר שעיינתי בנוסח זיכרון הדברים (מיום 5/11/00) שקדם לחוזה, כמו גם בהוראות החוזה נחה דעתי כי הסכום עליו הסכימו בעלי הדין כמחיר העבודה (סך של 50,000 $) כולל מע"מ.
1.2 הלכה פסוקה היא כי מקום שלא נאמר במפורש כי יש להוסיף מע"מ למחיר שירותים או טובין - יש לראות את הסכום המוסכם ככולל את תשומת המע"מ.
(השוו: ע"א 736/82 כפר חסידים נ' אברהם פד"י ל"ט(2)490).
על יסוד ממצא זה אני פוסק כי יש לנכות מסכום התביעה את תשומת המע"מ הגלום בה בסכום השווה לסך של 6809 דולר.
2. היתר בנייה
2.1 בעדותו, טען התובע כי שעה שהחל בביצוע העבודות מסרו לו הנתבעים כי הם בתהליך לקבלת היתר בנייה. התובע הודה כי לא אימת מידע זה, אך, לקח בחשבון כי יהיו לו 45 - 30 ימי חסד מן העירייה "עפ"י הנוהג" (עמ' 6 לפרוטוקול ישיבת יום 14/10/04).
הנתבעים, לעומת זאת, טענו בסעיף 1 לתצהיר עדותם כי יידעו את התובע בעובדה כי אין עדיין בידם היתר בנייה כדין (ההדגשה שלי - מ.ב.ח).
2.2 מר אורן הדר, עובד מחלקת הפיקוח של עיריית הרצליה, שזומן מטעם הנתבעים טען בעדותו כי אין בתיק הבנייה שבפני
ו כל אישור לכך כי הוגשה אי פעם בקשה למתן היתר בנייה (עמ' 22 לפרוטוקול ישיבת יום 30/1/05 ).
2.3 אני מעדיף גרסה זו שהובאה מפיו של מי שאינו בעל עניין בתובענה על גרסתו של אינג' ציון טויטו אשר ערך את תכניות הבניין (נ/1) אשר מחד גיסא, אישר בעדותו כי תכניות אלו אינן תוכניות הגשה ומאידך, טען כי יש בידו תכניות הגשה (לעירייה)( שם בעמ' 18), אך, לא עלה בידו להציגן.
2.4 יתר על כן, ניתנה לנתבעים הזדמנות להציג את תכניות ההגשה (שם בעמ' 29), אך, אלו לא הוגשו במועד שנקבע על ידי.
אני פוסק אפוא כי הנתבעים לא הגישו מעולם תכניות בקשה להיתר ומאידך, התרשמתי כי נטעו בלב התובע את האמונה לפיה הם מצפים לאישור התוכניות ולמתן היתר בנייה.
2.5 בעדותו בפני
י, טען הנתבע מס' 1 (להלן: "אריה") כי התובע אמר להם כי אין צורך בהיתר בנייה כלל ועיקר (שם בעמ' 25). טענה כבושה זו לא הועלתה בתצהיר עדותו ואני דוחה אותה כבלתי אמינה.
אני פוסק איפוא כי האחריות להעדר היתר בנייה ולתוצאות שנגזרו מכך (הוצאת צו הפסקת עבודה) ובטלות החוזה - רובצת לפתחם של הנתבעים.
על יסוד ממצא זה אני נוטה לקבל את גרסתו של התובע, לפיה, הפסיק את עבודתו באתר בשל צו הפסקת העבודה ולנוכח כישלון המאמצים להביא לידי ביטולו של הצו (סעיפים 8-6 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 7 לפרוטוקול).
3. הבסיס הנורמטיבי
3.1 כ"א מבעלי הדין נטה לגלגל את האחריות להפסקת העבודה לפתחו של הצד האחר. הנתבעים טענו כי התובע נטש את העבודה טרם סיומה והיתרו בו במכתבים מיום 18/6/01 לשוב ולחזור לעבודה עד יום 24/6/01 שאם לא כן, יראו הנתבעים בכך הפרת הסכם מצידו.
מן החומר שבפני
י עולה כי התובע, לעומת זאת, טען כי לנוכח הוצאת צו ההפסקה המנהלי הוא נדרש להפסיק את העבודה וכי בכך הפרו הנתבעים את ההסכם.
התובע הצהיר על נכונותו לחזור ולהשלים את העבודה, אך, זאת בכפוף להשגת היתר בנייה ( מכתבו מיום 18/6/01 ).
אין חולק כי היתר בנייה לא הושג וממילא התובע לא חזר לאתר העבודה, בעוד שהנתבעים אשר גמרו אומר להשלים את הבית, התקשרו עם קבלן אחר.
3.2 ב"כ התובעים טען בפני
כי קבלת היתר הבנייה היווה תנאי מתלה לתוקפו של החוזה ובהינתן כי הנתבעים מנעו את קיום התנאי אין הם זכאים להסתמך על אי קיומו [סעיפים 27(ב) ו - 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973].
טענה זו בעיקרה מקובלת עליי, אולם, גם אם טעיתי במסקנתי זו - סבורני כי הנתבעים הפרו את החוזה בהטעייתו של התובע בהציגם בפני
ו מצג שווא לפיו הגישו בקשה למתן היתר בניה, וקבלתו היא ודאית.
3.3 בין אם עסקינן בחוזה המותנה בתנאי מתלה ובין אם בחוזה חלוט שהופר ע"י הנתבעים - התוצאה המשפטית הינה זהה, דהיינו, התובע זכאי לתשלום עבור עבודתו, עד ליום ביטולו של החוזה בפועל ומועד זה הינו המועד בו הפסיק את עבודתו כתוצאה מהוצאת צו ההפסקה.
לא ניתן לחלוק על העובדה כי בטלות החוזה מקימה בידי התובע זכות להשבה ואכן, תביעתו, רובה ככולה נסובה על זכותו לקבל מן התובעים את ערך העבודות שביצע עד ליום הביטול.
3.4 מאידך - שיור זכותו של התובע לתבוע השבה, בגין בטלות החוזה, אין בה כדי להפקיע את זכותם של הנתבעים לטעון ולהוכיח כי התובע ביצע את עבודתו ברשלנות וכי בבית נתגלעו ליקויי בניה אשר על התובע לפצותם בגינם.
מן האמור לעיל עולה, כי עובדת ביטולו של החוזה - מפקיעה מן הנתבעים את הזכות לתבוע מן התובע סעדי פיצויים ו/או אכיפה וכי ככל שעסקינן בחוזה מוגבלת תביעתם להשבה בעקבות ביטול של החוזה בלבד, דהיינו, להשבת אותם סכומים ששילמו (אם שילמו) לתובע מעבר לערך העבודות שביצע בפועל.
לעומת זאת, אין לשלול את זכותם של הנתבעים לפיצויים בגין ליקויי הבנייה, שמקורם בביצוע רשלני של העבודות ע"י התובע.
לאחר שעמדתי על הבסיס הנורמטיבי לדיון בטענות בעלי הדין הגיעה העת לדיון מפורט בתביעות.
4. מכסת העבודות שבוצעו ע"י התובע
בסעיף 15 לתצהיר עדותו פירט התובע את סעיפי העבודה שביצע בפועל, עד ליום שבו הומצא לו צו הפסקת העבודה.
התובע נחקר על גרסתו זו (עמ' 2,3 לפרוטוקול ישיבת יום 14/10/04) ונחה דעתי כי גרסתו בפריט עבודות החוזה, לא נסתרה.
למעלה מן הדרוש אוסיף כי לא עלה בידי מהנדס הנתבעים להזים את גרסת התובע באשר לשטח השלד (145 מ"ר) ועלות בנייתו בסכום של 170 דולר למטר (ראו עדות גוכמן בעמ' 8,9 לפרוטוקול).
אני פוסק איפוא כי עד ליום ההפסקה ביצע התובע עבודות בהיקף של 37,830 דולר כולל מע"מ.
5. אשר לפריט העבודות הנוספות
התובע דורש בעבור תוספות ושינויים שלא נכללו בחוזה, תוספת של 2270 $
(כולל מע"מ).
הנתבעים טענו בפני
י כי התובע לא ביצע נקודות חשמל מעבר לכמות המוסכמת בחוזה (71 נקודות) וכי המדרגות שביצע לוקות בפגמים יסודיים.
לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין, אני דוחה את תביעת התובע בפריט העבודות הנוספות ואילו עיקר נימוקיי:
לא הוכח בפני
י כי התובע אכן, התקין 18 נקודות חשמל נוספות.
מעיון בחוו"ד של המומחה עולה כי נפל פגם יסודי בביצוע מהלך המדרגות (סעיף 5 (י') לחוו"ד המומחה), ומכאן, שאין התובע זכאי לתשלום בעבור המדרגות.
6. צריכת חמרים ושימוש בציוד
התובע כלל בתביעתו עלות חומרים שרכש והביא לאתר וכן, שווי שימוש בציוד ע"י הקבלן האחר.
סה"כ סכום תביעתו של התובע בפריט זה הסתכם ל - 17,021 ₪.
אפס, במסגרת תשובותיו של התובע לשאלות בית המשפט עורער בסיס החישוב של עיקר רכיבי פריט זה בתביעה (עמ' 4 לפרוטוקול).
אני פוסק איפוא לתובע בגין פריט זה את הסך של 3,500 ₪ בלבד.
7. תשלום לעו"ד קיבריק
התובע טען בתצהירו כי שילם לעו"ד קיבריק עבור הטיפול המשפטי בהסרת צו ההפסקה, סך של 5,263 ₪.
בעדותו, לעומת זאת, טען התובע כי "העירייה תבעה את (הנתבעים) על הגדר, לא יודע בדיוק ולא זוכר. אני נתתי לעו"ד קיבריק כסף על האישורים".
גרסה עמומה זו, לא גובתה בעדותו של עו"ד קיבריק (שלא זומן לעדות) ואף לא הוצגה קבלה כלשהיא המעידה על מהות התשלום.
הנתבע אשר הודה בעובדה כי התובע שילם לעו"ד קיבריק, טען כי התובע הונע בתשלום שכר לעו"ד קיבריק במטרה להרחיק את העירייה מאתר העבודה ועל מנת לדחות דרישה לתשלום אגרות כביש (שם בעמ' 28 לפרוטוקול).
כמו כן, כפר הנתבע בטענת התובע, לפיה, התחייב הראשון כי יחזיר את הסכום לתובע.
בנסיבות אלו, כאשר גרסאות בעלי הדין, באשר למהות התשלום ומידת הרלוונטיות שלו לאינטרס הישיר של הנתבע שנויים במחלוקת - ידו של התובע - הנושא בנטל הראיה היא על התחתונה.
אני דוחה אפוא פריט זה בתביעה.
8. התביעה שכנגד
את תביעתם שכנגד השתיתו הנתבעים על עלות תיקון ליקוי הבנייה מזה ועל עלות השלמת העבודה, לרבות רכישת אביזרים מזה.
סה"כ ההוצאות אשר הנתבעים הוציאו, לגרסתם, מסתכם לסך של 128,913 ₪, כמפורט בסעיף 15 לתצהיר עדותם.
כמובהר בפרק ג' לעיל, לא עלה בידם של הנתבעים לבסס עילה משפטית בת קיימא לתביעת אכיפה ו/או פיצויים בגין הפרת חוזה ומכאן, שתביעתם לפיצוי בגין עילת השלמת העבודה נידונה לכישלון.
אשר לרכיב ליקויי הבניה - אני מעדיף את ממצאיו והערכותיו של המומחה על אלו של אינג' גוכמן ופוסק כי בעבודתו של התובע התגלעו אמנם ליקויי בנייה, אך, בהיקף נמוך יותר , אשר עלות תיקונם מסתכמת לסכום של 30,000 ₪, כולל התקנה מחודשת של גג הרעפים שתומחרה ע"י המומחה לסך של 11,390 ₪.
סוגיית הגג מהווה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין בעלי הדין: בעוד שהתובע טען כי בנה גג רעפים, בשטח של 90 מ"ר ודרש בעבורו סך של 3360 דולר (סעיף 15 לתצהיר), טענו הנתבעים כי לנוכח הנחייתו של מהנדס טויטו ובהמלצת הגגן פרץ שלמה - הם פרקו את הגג הרעוע ובנו תחתיו גג חדש בעלות של 11,404 ₪ (פסקה ב' לסעיף 10 לתצהיר הנתבעים וסעיף 4 לתצהיר טויטו).
מהנדס הנתבעים התייחס לליקוי הגג בסעיף 9 לחוו"ד ומעיון בה ניתן ללמוד כי עיקר הליקויים שמצא הינם חוסר באגדים ורעפים, איכות לקויה של העץ חוסר טיפול מונע וכן, פגמים באיטום.
אינג' גוכמן לא קבע בחוו"ד כי יש להרוס את הגג הקיים אלא התייחס לצורך בעבודות שיקום והשלמה, אותם תמחר בסכום כולל של 20,000 ₪.
גם בעדותו בפני
י, אישר גוכמן כי לא היה צורך בהריסת כל הגג לצורך הוספת אגדים (שם בעמ' 9,10).
יחד עם זאת, אטעים כי גוכמן לא הגביל את השגותיו בעניין הגג רק לצורך תוספת אגדים אלא פירט ליקויים ופגמים נוספים שמצא בו.
גוכמן לא עומת במהלך חקירתו עם השגותיו הנוספות, המתייחסות להעדר איטום, לתוספת רעפים וכו'.
גם סכום עלות החלפת הגג (בסך 11,404 ₪), נופל באופן ניכר מאומדן הליקויים שקבע גוכמן.
על כך אוסיף כי בעדותו בפני
י טען טויטו כי נתן הנחיה לפרק את הגג הקיים לאחר שנכח לראות כי הגג שקע באופן שחייב את החלפתו ( עמ' 21,22 ).
יחד עם זאת, מעיון בקבלות שצירפו הנתבעים לתצהירם, נוכחתי לראות כי מדובר בתיקון גג להבדיל מבנייתו מחדש.
בנסיבות אלו ולאור העובדה שנחה דעתי כי לא היה מקום להריסת הגג במלואו, אני פוסק כי יש לנכות מסה"כ עלות התיקון בסך 11,404 ₪, עלות חלקית של החומרים שהשקיע התובע, בסכום של 2,000 ₪.
אני פוסק אפוא כי בגין תיקון הגג זכאים הנתבעים לפיצוי בסך 9,404 ₪ בלבד.
סוף דבר
אני מקבל בחלקן את תביעת התובע ואת התביעה שכנגד, כדלקמן:
יתרת חובם של הנתבעים לתובע, בהתחשב בממצאים שקבעתי ובניכוי הסכומים ששילמו עד כה, הינה כדלקמן:
סה"כ ערך עבודות חוזה שאושרו 37,830 $
בניכוי הסכום ששולם 25,000 $
סה"כ יתרת חוב, עפ"י החוזה (כולל מע"מ) 12,830 $
שווה ערך לסך של 52,641 ₪
(עפ"י השער היציג ביום חתימת החוזה - 4.103)
צריכת חומרים וציוד 3,500 ₪
סה"כ חוב הנתבעים לתובע 56,141 ₪

אשר לתביעה שכנגד, אין חולק כי הנתבעים שילמו לתובע סך של 25,000 $, אולם, קיבלו בתמורה עבודות בערך של 37,830 $, מכאן, שאין הנתבעים זכאים להשבה, בעקבות ביטול החוזה.
לעומת זאת, זכאים הנתבעים לפיצוי בגין ליקויי הבנייה עפ"י ממצאיו והערכותיו של המומחה, כדלקמן:
סה"כ עלות ליקויי בנייה ואמדן
פיקוח, בניכוי חלקי של עלות תיקון הגג 28,000 ₪
בתוספת מע"מ 4,760 ₪
ירידת ערך 5,500 ₪
סה"כ 38,260 ₪

בהחלת זכות הקיזוז, יש לקזז מן הסכום שנפסק לזכות התובע (סך של 56,141 ₪), את הסכום שנפסק לזכות הנתבעים ( 38,260 ₪).
אני מחייב איפוא את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 17,881 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין על הסכום הנ"ל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט עו"ד התובע בסכום של 2,500 ₪.
הודעה זכות הערעור

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתן היום י' באב, תשס"ה (15 באוגוסט 2005), בהעדר הצדדים.

בן חיים מרדכי, שופט









א בית משפט שלום 194452/02 צדוק שמואל נ' אשרי אריה, אשרי חוה (פורסם ב-ֽ 15/08/2005)