פסקי דין על גיל אסרף | פסקי דין על מיכאל אסרף | פסקי דין על מ.אסרף-חברה קבלנית לעבודות בנין | פסקי דין על ראומה פרץ | פסקי דין על יעקב פרץ |

28836-12/17 הפב     17/04/2018




הפב 28836-12/17 גיל אסרף, מיכאל אסרף, מ.אסרף-חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' ראומה פרץ, יעקב פרץ








בית המשפט המחוזי בירושלים



הפ"ב 28836-12-17 אסרף ואח' נ' פרץ ואח'

הפ"ב 56657-12-17 פרץ נ' אסרף ואח'





בפני

כבוד השופט
אביגדור דורות

המבקשים
:
1.גיל אסרף

2.מיכאל אסרף

3.מ.אסרף-חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דורון לנגה


נגד

המשיבים:
1.ראומה פרץ

2.יעקב פרץ
ע"י ב"כ עו"ד יצחק דהן




פסק דין



1.
לפניי בקשות לאישור ולביטול פסק בוררות מיום 3.11.15 שניתן על ידי הבורר עו"ד ביני בר לב
(להלן: "הבורר") ונמסר לצדדים בחודש אוגוסט 2017, על פיו חויבו המבקשים לשלם למשיבים סכומי כסף מסוימים המפורטים בפסק הבוררות.

2.
לטענת המבקשים פסק הבוררות לא הכריע בעשרות מחלוקות שהעלו המבקשים ועל כן
מתקיימת עילת ביטול כמפורט בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). כמו כן נטען כי פסק הבוררות אינו מנומק ועל כן מתקיימת עילת ביטול כמפורט בסעיף 24(6) לחוק הבוררות.

3.
לטענת המשיבים, אפילו אם נפלה טעות בפסק הבוררות, אין בכך כדי להוות עילה לביטול הפסק. נטען כי פסק הבוררות נומק לאורך שמונה עמודים והבקשה לביטולו מהווה למעשה ערעור על הכרעת הבורר תוך התייחסות לנימוקים שפירט הבורר בפסק.

4.
הטענות העיקריות של המבקשים נוגעות למספר סוגיות כדלקמן:

א.
אי העדת המשיב אשר נמנע מהגשת תצהיר ונמנע מלהעיד בבוררות. לטענת המבקשים אין בפסק הבוררות התייחסות לטענותיהם בדבר המשמעות של הימנעות מלהביא ראיה המצויה בידי צד לסכסוך.
ב.
בניית יחידת דיור במקלט. לטענת המבקשים אין בפסק הבוררות התייחסות לטענותיהם כי בניית יחידת הדיור במקלט מנוגדת להוראותיו של הסכם הבניה שנחתם בין הצדדים.
ג.
שיקים בסך של 50,000 ₪. לטענת המבקשים השיקים ניתנו כבטוחה להשלמת עסקת רכישת הקרקע ולא בנוגע לעסקת הבניה עליה. נטען כי אין בפסק הבוררות נימוק המבהיר מדוע חויבו המבקשים בסכומים המופיעים בשיקים.
ד.
ליקויי בניה. לטענת המבקשים הבורר חייב אותם בתשלום סכומים מסוימים בהתאם לחוות דעת המהנדס ברגמן ללא התייחסות לטענותיהם ביחס לסעיפים השונים בחוות הדעת.
ה.
התיישנות. לטענת המבקשים, הכרעת הבורר בשאלת ההתיישנות היא שגויה, כאשר הבורר התעלם מטענותיהם שהועלו בפני
ו בהקשר לכך.

5.
בענייננו מתעוררת השאלה בדבר מידת ההנמקה המחייבת את הבורר בפסק דינו. כבר נפסק כי גם במקרים שבהם מחויב בורר לנמק את פסק הבוררות לפי הסכם הבוררות, אין בכך כדי לחייבו להתייחס בפסקו בנפרד ובמפורש לכל ראיה וראיה שהובאה במהלך הבוררות ולעמוד בנפרד ובמפורש על כל טענה וטענה שנטענה (רע"א 2470/02 חסיד נ' רחמים, 15.5.2002). אף אם חייב הבורר לנמק את פסקו, הרי מקום שנימק את הפסק בצמצום, לא יעמוד הדבר לרועץ לקיומו ולאישורו של הפסק (רע"א 4226/02 קריצר נ' ויטקובסקי, 14.1.2003). יחד עם זאת נפסק כי הנמקה מסוג "שוכנעתי כי הטענה אינה נכונה", מבלי לפרט ולהסביר על שום מה אין הטענה נכונה – לאו הנמקה היא (בש"א (חי') 491/98 וודליין פרס בע"מ נ' היינץ, 30.5.1999). עוד נפסק כי כאשר הבורר קבע כי מגיע לקבלן שלד בונוס מבלי לנמק על שום מה פסק כך ומה הבסיס לקביעתו, קביעה זו נעדרת הנמקה כלשהי ואינה תואמת את כוונת הצדדים שמינו את הבורר (ת"א (מחוזי חי') 234/05 עדירן פיורה נדל"ן ובינוי בע"מ נ' עומר (2006)).

6.
כאשר בוחנים את החלק בפסק הבוררות העוסק בליקויי בניה (סעיף 6 לפסק הבוררות שכותרתו "חוות דעת המהנדס ברגמן"), ניכר כי הבורר לא נימק את החלטתו לחייב את המבקשים בסכומים שנקבעו בהתאם לקביעת המהנדס ברגמן. הבורר מיספר את סעיפי המשנה של סעיף 6 בהתאם לחוות דעתו של המהנדס ברגמן. כך, למשל, סעיף 3 מחולק לסעיפי משנה (3.1, 3.2 ואילך) המתייחסים לאזורים שונים, כגון מרפסת גג, חדר ממ"ד, מרפסת שירות, או לאביזרים שונים, כגון תנור הסקה, דוד שמש, דלתות פנימיות. בכל אחד מתתי הסעיפים הנ"ל חייב הבורר את המבקשים בסכום מסוים, אולם הבורר לא נימק את החלטתו לחייב את המבקשים בסכומים שנקבעו בהתאם לקביעת המהנדס ברגמן. בכל אחד מסעיפי המשנה הנ"ל אין כל התייחסות לטענות שהעלו המבקשים ביחס לאמור בחוות דעת המהנדס. כך, למשל, טענו המבקשים, ביחס לחלק מן העבודות, כי לא הייתה חובה לבצען על פי ההסכם שבין הצדדים. כמו כן נטען, ביחס לחלק מן העבודות, כי המבקשים אינם חייבים לשלם על שינויים שהמשיבים ביצעו בניגוד או בנוסף לתכניות. ביחס לחיובים אחרים, טענו המבקשים כי אין לחייבם בגין פגמים הקשורים בבעיות תכנון הואיל והם קבלנים ולא אדריכלים. כמו כן נטען, ביחס לחלק מטענות המשיבים, כי יש להפנות טענות אלה לספק (למשל, לספק המדרגות) ולא אליהם כקבלנים. עוד נטען על ידי המבקשים, ביחס לחלק מן החיובים, כי הם אינם אחראים על פגמים שביצע האדריכל בתכניותיו. לכל הטענות האלה אין התייחסות בפסק הבוררות והבורר לא נימק מדוע הטענות נדחות ומדוע חויבו המבקשים במלוא הסכום המפורט בחוות דעת המהנדס ברגמן. בחלק מן המקרים ציין הבורר כי הוא מחייב את המבקשים בסכום השווה למחצית מהסכום שקבע המהנדס בחוות דעתו, וגם זאת ללא הנמקה. העולה מן האמור הוא שהבורר לא נימק את הכרעתו ביחס לחיוב המבקשים בתשלום בגין ליקויי
הבניה תוך שהוא מסתפק, במרבית המקרים, באימוץ קביעת המהנדס המומחה, ללא הנמקה מדוע נדחו טענות המבקשים, כאמור לעיל. המסקנה היא שאין מדובר בהנמקה ובעניין זה הצדק עם המבקשים.

7.
לא כך הדבר ביחס לטענות האחרות שנטענו על ידי המבקשים. כך, למשל,
דחה הבורר את טענת ההתיישנות ואף נימק קביעה זו (סעיף 1 לפסק הבוררות). הוא הדין בהכרעת הבורר כי הבניה בקומת המרתף הייתה חלק מההסכמות שבין הצדדים (סעיף 2 לפסק הבוררות). גם אם טעה הבורר בקביעותיו הנ"ל, אין בכך כדי להצדיק את ביטול הפסק. באשר לטענת המבקשים בדבר משמעות אי העדת המשיב, הרי שאף אם הבורר לא התייחס באופן מפורש למשמעות אי מתן עדות מטעם המשיב, אין בכך כדי להביא לביטול פסק הבוררות ולכל היותר ניתן לומר כי טעה הבורר בכך שלא ייחס לדבר את המשמעות המיוחסת לו על ידי המבקשים.

8.
בשולי הדברים ציינו המבקשים כי הבורר התייחס בפסק הבוררות באופן פסול להליך הגישור שהתקיים בפני
ו בציינו כי במסגרתו יושבו חלק מהמחלוקות ביניהם. גם אם יש טעם לפגם בהתייחסות הבורר להליך הגישור מפאת חסיון ההליך, אין בכך משום פסול חמור שתוצאתו ביטול הפסק.

9.
אף שהמבקשים ציינו בבקשתם כי פסק הבוררות לא הכריע "בעשרות מחלוקות שהעלו המבקשים", אין בבקשתם פירוט של אותן המחלוקות ומשום כך לא מתקיימת העילה על פי סעיף 24(5) לחוק הבוררות.

10.
לאור כל האמור, פסק הבוררות יוחזר לבורר לשם הנמקת קביעותיו בסעיף 6 לפסק, באופן שביחס לכל חיוב שלגביו נאמר בסעיף 6 לפסק כי הוא נעשה "בהתאם לקביעת ברגמן", ינמק הבורר הנכבד את החלטתו לדחות את טענות המבקשים ולחייבם בהתאם לאמור בחוות הדעת. ביחס לחיובים לגביהם נאמר בסעיף 6 לפסק כי על המבקשים לשלם "מחצית מקביעת ברגמן" ינמק הבורר את הסיבה לחיוב החלקי כאמור.

11.
אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית, בכפוף לאמור לעיל בסעיף 10 בדבר החזרת חלק מן הפסק לבורר לשם הנמקתו. ניתן בזה אישור לכל יתר החלקים של פסק הבוררות שאינם נכללים בסעיף 6 לפסק.

12.
הואיל והבקשה לביטול הפסק נדחתה וביחד עם זאת נקבע כי הפסק יוחזר לבורר לשם הנמקת חלקו, יש לחייב את המבקשים בהוצאות על הצד הנמוך. בהתאם לכך, המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
ב' אייר תשע"ח, 17 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













הפב בית משפט מחוזי 28836-12/17 גיל אסרף, מיכאל אסרף, מ.אסרף-חברה קבלנית לעבודות בנין בע"מ נ' ראומה פרץ, יעקב פרץ (פורסם ב-ֽ 17/04/2018)