פסקי דין על משה צאיג | פסקי דין על עמוס לוזון | פסקי דין על ע. לוזון נכסים והשקעות | פסקי דין על ל.א.ע. - מרכזים מסחריים |

1865-01/12 תאק     16/04/2018




תאק 1865-01/12 משה צאיג נ' עמוס לוזון, ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ, ל.א.ע. - מרכזים מסחריים בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



תא"ק 1865-01-12 צאיג ואח' נ' לוזון ואח'






לפני
כבוד השופט
נפתלי שילה

התובע:
משה צאיג
ע"י ב"כ עו"ד נרי


נגד

ה
נתבעים:
1. עמוס לוזון
2. ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ
3.
ל.א.ע. - מרכזים מסחריים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גלינקה



החלטה

א.
רקע עובדתי:

1.
ביום 4.10.11 ניתן ע"י כב' השופטת פלפל

פסק דין
בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים ובין היתר ניתן במסגרתו

פסק דין
הצהרתי (בעמ' 26 לפסק הדין) המצהיר כי הנתבעים חייבים בפירעון 5/6 מסכום ההלוואה המובטחת במשכנתא שנלקחה מבנק דיסקונט בתאריך 29.10.02. כמו כן נקבע, כי הנתבעים לא יצטרכו לשלם 5/6 מסכום הריביות ששילם התובע בגין ההלוואה.

2.
לאחר שניתן פסק הדין, הגיש התובע את כתב התביעה נשוא החלטה זו בסדר דין מקוצר על סך של 5,795,329 ₪. לטענת התובע, בהתאם לפסק הדין ההצהרתי הנ"ל, שבו הוצהר כי הנתבעים חייבים לשלם 5/6 מההלוואה, אזי על הנתבעים לשלם סך של 5,795,329 ₪ המהווים 5/6 ממלוא הסכום ששולם בגין החזר ההלוואה בסך כולל של 7,850,534 ₪.

3.
על פסק הדין הנ"ל הוגש ערעור לבית המשפט העליון וביום 20.8.17 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (להלן: "פסק הדין").

4.
בסעיף 63 לפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי:

"אשר לנושא פירעון ההלוואה בסך של 1,360,000 דולר ארה"ב שניטלה מבנק דיסקונט, בית המשפט קבע כי ההלוואה היתה אמורה להיפרע ע"י שני הצדדים צאיג ולוזון... מכאן שאת ההלוואה נטל לוזון על מנת להשלים את חלקו במקרקעין לשיעור של 50% (לאחר ששליש כבר היו רשומים על שמו), הרי שעליו לשאת בפירעון ההלוואה בשיעור של 1/6 בלבד ולוזון ביתרה".


כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי לא הוכח תשלום ריבית בגין ההלוואה.

5.
הדיון בתביעה זו עוכב עד להכרעת בית המשפט העליון ומשבית המשפט העליון הכריע בתביעה הנ"ל, הגישו המשיבים בקשה לסילוק על הסף ולמחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן.

6.
בדיון היום נחקר מר עמוס לוזון
על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

ב.
טענות הנתבעים:

1.
יש לדחות את התביעה על הסף, מאחר שבהליך הקודם ניתן רק סעד הצהרתי ולא

פסק דין
כספי. היה על התובע לתקן את הסעד ההצהרתי ולתבוע סעד כספי והוא לא עשה כן. לפיכך טוענים הנתבעים, כי מאחר שהיה ברור גם לתובע כי לאחר הסעד ההצהרתי, יהיה עליו להגיש תובענה כספית והוא לא עשה כן, הרי שלא היתה הצדקה לפיצול התביעה ולפיצול הסעדים ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.

2.
יש לדחות את טענת התובע כי על הנתבעים לשלם אף 5/6 מרכיב הריבית. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שאושר ע"י בית המשפט העליון נקבע במפורש כי לא חלה על הנתבעים חובה בתשלום ריבית וקיים השתק פלוגתא בנושא זה ולכן יש לדחות רכיב זה בתביעה.

3.
התובע לא הציג תחשיב מפורט המראה כיצד הוא הגיע לסכום התביעה ומאחר שלא מדובר בחישוב אריתמטי פשוט, לא ניתן לברר את התביעה בסדר דין מקוצר.

4.
לחילופין, טענו הנתבעים כי יש ליתן להם רשות להתגונן.

לטענת הנתבעים, הם שילמו כבר את חלקם בהלוואה וזאת הן באמצעות תשלום במזומן של 505,000 דולר וכן באמצעות הפחתה של 1,316,000 ₪ אשר הנתבעים הפחיתו בעקבות מו"מ עם הבנק ולפיכך חובם נפרע.

5.
בנוסף טוענים הנתבעים כי עומדת להם טענת קיזוז בגין דמי יזמות על המקרקעין.

לדבריהם, הליך זה מתנהל בפני
כב' סגן הנשיא, השופט כבוב והסכום שיגיע להם בגין היזמות עומד על סכום העולה על סכום התביעה דנן ולפיכך הם לא חייבים דבר לתובעים.

לטענתם מדובר בסכום העולה על 3 מיליון ₪.

ג.
טענות התובע:

1.
על פי הפסיקה, תובע אשר זכה ב

פסק דין
הצהרתי רשאי לתבוע סעד אופרטיבי, כספי כהשלמה לתביעה הקודמת ואין צורך בבקשה לפיצול סעדים.

2.
הנתבעים פועלים בחוסר תום לב. בדיון שהתקיים בבית משפט זה ביום 18.1.12 הצהיר מר לוזון בעמ' 5 שורה 26-28 כי: "במידה ותזכו בבית המשפט העליון והערעור שלי יידחה אני אשלם את הכסף בדיוק כמו ששילמתי את מה שקבע בית המשפט, את הסכום של 1,003,000 ".

3.
כמו כן הצהיר בא כוחו של מר לוזון, עו"ד בנקל, בעמ' 6 שורות 1-2 לפרוטוקול הנ"ל כי:
"את אותו סכום שאינו שנוי במחלוקת, אותו אנו נשלם את הסך של כ- 1.4 מיליון ₪, בלי קשר לתביעה הזו שהיא תביעה מנופחת".

4.
לטענת התובע, הסכום הנתבע הוא 5/6 מסך של 1,360,000 דולר ומדובר בחישוב אריתמטי פשוט. לטענתו, הנתבעים ממשיכים לבזות את פסיקת בית
המשפט העליון והגנתם היא הגנת בדים.





ד.
דיון והכרעה:

1.
כידוע, כאשר עסקינן בבקשת רשות להתגונן "אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו, מספיקה המסקנה שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה – אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה". (ע"א 64/88 ליאון פטלזאן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ).

2.
כפי שציין כב' השופט גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית 2009 בעמ' 402-403):


"עול ההוכחה המוטל בשלב זה הוא מצומצם ואין הוא חייב להראות בשלב זה כיצד יוכיח את הגנתו ואת הגרסה העובדתית המועלית בבקשה... אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו."

3.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאור חקירת מר לוזון, אני לא סבור כי קיימת לנתבעים הגנת בדים. במקרה דנן, יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן.

4.
בענייננו, טוען מר לוזון כי הוא פרע את חלקו בהלוואה כפי שקבע בית המשפט העליון וזאת באמצעות תשלום מזומן של 505,000 דולר וכן באמצעות קיזוז של 1,316,000 ₪ (עמ' 5 שורות 26-31 לפרוטוקול). מר לוזון טוען כי הוא ניהל מו"מ עם הבנק להפחתת הסך של 1,316,000 ₪ ולפיכך יש לראות בפעילותו זו משום פירעון סך זה מחוב ההלוואה. מדובר בטענה שיש לברר אותה ולא ניתן לומר כי היא מופרכת על פניה.

5.
הנתבעים טוענים כי בנוסף לכך, קיימת אף טענת קיזוז לאור זכות כספית ליזמות המגיעה להם.
התביעה לדמי יזמות מתנהלת בפני
כב' סגן הנשיא השופט כבוב ולפי דברי הצדדים בדיון היום, הראיות נשמעו וניתן צו לסיכומים.

6.
ככל שאכן תתקבל התביעה לדמי יזמות ולאור טענת הנתבע כי יש לקזז אף את הסכומים שהוא כבר שילם לבנק, לרבות הפחתה של 1,316,000 ₪ שנעשו לטענתו בעקבות מגעים שהוא ניהל, אזי קיימת הגנה לנתבעים.

7.
ברור כי על הנתבעים יהיה להוכיח את טענותיהם אולם לא ניתן לומר כי טענות אלו הן חסרות סיכוי לחלוטין.

8.
כמו כן, הטענה כי היה על התובע לתקן את תביעתו המקורית ולעתור לסעד כספי ולא לסעד הצהרתי בלבד היא טענה שיש לדון בה. גם בנושא זה, למרות שהנושא הוא משפטי, ייתכן כי יש צורך גם בבירור עובדתי על מנת להכריע בה.

9.
אכן, בפרוטוקול הדיון מיום 18.1.12 הצהיר מר לוזון כי הוא ישלם את סכום ההלוואה ככל שערעורו לבית המשפט העליון יידחה.

10.
יחד עם זאת, אין הדבר אומר כי התשלום יעשה במזומן. טוענים הנתבעים כי הם ישלמו את הסכום שנפסק באמצעות קיזוז. לא ניתן לומר אם כן, שהצהרה זו של הנתבע ובא כוחו בדיון הנ"ל מלמדת כי הנתבעים ויתרו על זכות הקיזוז. לפיכך, לא ניתן לומר כי הצהרה זו של מר לוזון מונעת ממנו מתן רשות להתגונן בתביעה דנן.

11.
בנוסף, מר לוזון העיד בחקירתו, כי אף אם תחשיב התובע נכון והוא עדיין חייב
150,000 דולר, הוא זכאי לקזז סכומים, מעבר לתביעה שהגיש ליזמות בפני
כבוד השופט כבוב.

לטענתו, הוא תבע בגין יזמות של 1/3 מהמקרקעין בלבד. משנקבע כי לתובע מגיע מחצית מהמקרקעין, אזי לטענתו הוא זכאי לקיזוז נוסף שבגינו יגיש תביעה. אף טענה זו לא ניתן לדחות על הסף.

12.
אכן המקרקעין נמכרו כבר בשנת 2008 ואולם מר לוזון טען כי בכל מקרה גם כיום יש לתובע זכויות במקרקעין (עמ' 8 שורות 1-3). לטענת מר לוזון 1/6 מהמקרקעין שייכים לתובע והוא מוכן להעביר את הזכויות בהם אליו בכפוף לאישורי מיסים. בגין רכיב זה טוען מר לוזון כי הוא זכאי לדמי ייזום, (שם שורות 4-8).

13.
אכן השאלה האם קיימת זכות כספית בגין ייזום ואם כן באלו אחוזים תלויה ועומדת בפני
כב' השופט כבוב. יחד עם זאת, לא ניתן לומר כי מדובר בטענת קיזוז סתמית. מדובר בטענת קיזוז שלגביה מתנהלת תביעה שעדיין תלויה ועומדת ואם אכן יזכה מר לוזון בתביעה, ניתן יהיה לבצע קיזוז.

14.
אציין כי במקרה דנן, עדיין מעוקלות 3 דירות של הנתבעים. לפיכך, ניתן לראות בעיקול זה אף בטוחה מתאימה לצורך הבקשה לרשות להתגונן.

15.
סיכומו של דבר: ניתנת בזאת רשות להתגונן והבקשה לרשות להתגונן תהווה כתב הגנה.

16.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

17.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, א' אייר תשע"ח, 16 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט מחוזי 1865-01/12 משה צאיג נ' עמוס לוזון, ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ, ל.א.ע. - מרכזים מסחריים בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/04/2018)