פסקי דין על אנט בן שלוש | פסקי דין על ליאור בן שלוש | פסקי דין על רפאל בן שלוש ואח' | פסקי דין על טל אור אקולוגיה בע"מ

3888-03/16 א     18/04/2018




א 3888-03/16 אנט בן שלוש, ליאור בן שלוש, רפאל בן שלוש ואח' נ' טל אור אקולוגיה בע"מ








בית משפט השלום באשקלון


ת"א 3888-03-16 טל אור אקולוגיה בע"מ
נ' בן שלוש ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





מספר בקשה:
56

בפני

כבוד השופט
עידו כפכפי


מבקשים/נתבעים

1
.
אנט בן שלוש

2
.
ליאור בן שלוש

3
.
רפאל בן שלוש

4
.
קרן בן שלוש

5
.
איריס בן שלוש

6
.
סמדר בן שלוש


נגד

משיבה/תובעת
טל אור אקולוגיה בע"מ





החלטה

1.
הנתבעים עותרים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם ביום 19.2.18 מחמת אי התייצבותם לדיון ולאור טענות הגנה לגופן. החלטה זו עוסקת בבקשות הנתבעים מיום 6.3.18 ו- 22.3.18, אשר הוגשו ללא תצהיר בתמיכה להן.

ממועד פסק הדין ואילך, מיום 20.2.18, הגישו הנתבעים בקשות רבות לבית המשפט הכוללות פניות אישיות לבית המשפט ובקשות שונות לדון בבקשות אלו במעמד צד אחד וללא ידיעת התובעת. כפי שהובהר בהחלטות קודמות, אין בדעתי להידרש לבקשות אלו המנוסחות בשפה בוטה וכוללות דרישה לסעדים החורגים מסמכות בית משפט זה בכלל, ובהליך זה בפרט.

סיבת המחדל להתייצב
2.
הנתבעים טענו כבר בבקשתם מיום 20.2.18 כי שלחו ביום 16.2.18 (יום ו' בשבוע) בקשה בה התריאו כי לא יגיעו לדיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום 19.2.18. לבקשתם צרפו העתק בקשה אשר לטענתם נשלחה באותו היום שכותרתה "בקשה למשפט אמיתי, הוגן, צודק ובזמן כדין".
יוער כי בקשה בעלת כותרת ותוכן דומים הוגשה על ידם עוד ביום 2.1.18
ובו ביום ניתנה החלטתי:


" הנתבעים שבים ופונים באופן בוטה לבית המשפט ולצד שכנגד, בבקשות שונות.
הובהר לנתבעים מספר פעמים כי בית המשפט לא מורה על פתיחת חקירות, ודאי לא מתייחס להיבטים אלו טרם הכרעות עובדתיות ב

פסק דין
. בהליך זה, בו הם נתבעים, אין מקום לסעדים המבוקשים בדבר פינוי הפסולת מהנכס.

אשר לגילוי מסמכים, ניתנו מספר החלטות בתיק וממילא הבקשות לא ערוכות כדין באופן המאפשר לדון בהם. בנוסף, לאור ניסוח הבקשות לא מצאתי כי ראוי לדון בבקשות מהותיות של הנתבעים, ככל שקיימות.

מאחר והנתבעים לא מפנימים את אופן ההתנסחות בהליכים משפטיים, ובהמשך להחלטתי מיום 23.5.17 שזכתה להתייחסות הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט במכתבה מיום 12.6.17, תעביר המזכירות את הבקשה שהוגשה היום, בצירוף החלטה זו, לידיעת מנהל בתי המשפט".

בעשרות הבקשות אשר הוגשו בגדרו של הליך זה מטעם הנתבעים ניתן לראות בראש העמוד את סימון משלוח הפקס על ידם, הכולל תאריך משלוח והכיתוב
www.myfax.co.il
.
דווקא בבקשה שלטענתם נשלחה ביום 16.2.18 (לא ברור אם לטענתם נשלחה מקנדה או מישראל) אין תיעוד דומה והמבקשים צירפו דף מודפס על ידם בו נטען כי נשלח ביום 16.2.18, אולם עולה כי מהסימון בתחתית העמוד כי הינו עמוד אחד מתוך 7 שנשלחו ביום 6.3.18, יחד עם בקשתם לביטול פסק הדין ואין כל תיעוד כי נשלחה הבקשה טרם הדיון.

העובדה כי הנתבעים התעקשו, למרות מספר הזדמנויות שניתנו להם, לא לצרף תצהיר המסביר את המחדל להתייצב, מלמדת כי לא הראו טעם, ולו בדוחק, מדוע לא התייצבו לדיון. די בטעם זה כדי לדחות את בקשתם.

3.
חמור מכך, עיון בבקשה שנטען כי הייתה התראה על אי יכולתם להתייצב מלמד כי כוללת היא השתלחות חסרת רסן בתובעת ובמנהלה, בעו"ד ארדן שייצג את המשפחה בהסכמי השכירות, ברשויות החקירה ובבית המשפט. לאחר חזרה על כל הטענות שנטענו על ידי הנתבעים באריכות בכתבי ההגנה מטעמן ובעשרות בקשות, מסכמים הם באמירה הבאה:


"תעדכנו את התסריט שקבעתם בינכם לדיון הבא ב- 91 (צ"ל 19, ע.כ) לפברואר 2018, אין בכוונתנו לבוא לדיון הקנוי מראש, בתביעת סרק המבוימת הזו ופסולה מראש, ושופט שמעלים עין לעבירות הפליליות הבינלאומיות של כול המעורבים,...."

באותו מסמך ישנה טענה כי כל המשפחה סובלת מבעיות רפואיות עקב "ההולוקוסט שלכם המתמשך כבר שנתיים בכוונת זדון" . הטענות לבעיות רפואיות לא גובו במסמכים רפואיים, באף פניה של הנתבעים, ולא עולה מהן כי מדובר בבעיה רפואית שנולדה סמוך לדיון ויש בה כדי למנוע ממי מהנתבעים להתייצב אליו.

יוזכר כי בהחלטותיי מיום 20.3.17 ו- 30.3.17, למרות התנגדות התובעת, אישרתי לצרף את כל ילדי המנוח, יוסף בן שלוש ז"ל, כנתבעים ולאשר לאחד מהנתבעים לייצג את כולם. אין כל הסבר בפי הנתבעים מדוע אף אחד מהם לא יכל להתייצב לדיון.

מהתנהלות זו עולה כי מדובר בהתעלמות מדעת מקדם המשפט. אכן הנתבעים לא זנחו את טענותיהם, אולם עולה כי זלזלו במופגן בהליך השיפוטי, הציבו עובדה מוגמרת כי לא יגיעו לדיון "התרעה" כלשונם, אולם לא הבינו את השלכות מעשיהם. כאשר התבררו להם התוצאה של אי התייצבות, מיהרו להגיש בקשותיהם.

על כן עולה כי התעלמות מדעת זו ממועד הדיון מהווה טעם נוסף לדחות את בקשתם של הנתבעים לביטול פסק הדין.
לשונם הבוטה של הנתבעים המאשימה את בית המשפט בקבלת שוחד, הטיית משפט וחבירה לכל רוקמי הקשר כנגדם, רק מדגישה את הזלזול שלהם בהליך השיפוטי.

כפי שפורט לעיל, הנתבעים לא הציגו
כל סיבה רפואית שמנעה מכולם להתייצב לדיון ולא הייתה מניעה כי לפחות נציג מהם יגיע לדיון.

זלזולם של הנתבעים בהליך השיפוטי מתבטא גם בהתעקשותם לא להגיש תצהיר בתמיכה לבקשה ובעובדה כי את הבקשה לביטול פסק הדין הגישו לבסוף ביום 22.3.18 , לכאורה ביום איחור מהמועד בו נודע להם על פסק הדין .

עם זאת, לא מצאתי מקום להימנע מלדון בבקשה מחמת איחור זה שכן בקשות קודמות לביטול פסק הדין הוגשו קודם לכן הכוללות טיעונים דומים ובנסיבות העניין אין למנוע דיון בבקשה מחמת האיחור.

סיכויי ההגנה
4.
ככלל ניתן משקל רב יותר לסיכויי ההגנה מאשר לסיבת המחדל להתייצב, אולם מקום בו בעל דין זלזל בכוונה בהליך השיפוטי לא תמיד יינתן לו יומו למרות שיש לו הגנה אפשרית. בהליך זה הנתבעים, אשר מעלים טענות לקנוניה נגדם תוך השתלחות בכל גופי המדינה, אינם זכאים לכך כי למרות אופן התנסחותם ייבחנו הטענות לגופו של עניין.

להמחשת אופן התבטאות הנתבעים, להלן דוגמה מ"פניני" הנתבעים מסעיף 15 לבקשתם מיום 6.3.18:
"וכשלמרות כל הפשעים הנ"ל השופט כפכפי פוסק לטובת השוכר קש, רק מוכיח שזו תביעת סרק פסולה, שהשופט כפכפי מסייע לעבריינים לגלגל על בעלי הנכס התמימים, את מעשיהם הפליליים והוצאות עיסקהם של מליוני דולרים, בשיתוף פעולה עם החברות ענק פליליות אינטל, ידפז ועוד המעורבים בקנוניה הזאת. ולכן המשטרה אשר תחת שליטת השר גלעד ארדן מסרבים להגיע לנכס ולפתוח בחקירה נגד עצמם למרות בקשותינו הרבים מהשופט כפכפי. זה פשע מאורגן בינלאומי??? מדוע השופט כפכפי שומר שתיקה?".

אמירות מעין אלו וחמורות יותר מעטרות את כל כתבי הטענות של הנתבעים ואת עשרות בקשותיהם השונות. סמוך לקדם המשפט הגישה התובעת בקשה למחיקת כל הסעיפים והטיעונים מכתב ההגנה שאינם רלוונטיים לתובענה ולקבוע מה השאלות השנויות במחלוקת ולתת כל הוראה שיש בה כדי לפשט את הדיון. באותה בקשה תיארה התובעת את אופן התנהלות הנתבעים וציינה כי לא ניתן לדון בתביעתה מאחר והנתבעים מסרבלים את ההליך.
הנתבעים לא הגיבו לבקשה זו ולא התייצבו לדיון בו הייתה אמורה להתברר הבקשה.

עצם הטענה כי אישרתי את הגשת כתב ההגנה המתוקן באופן בו הוגש, אינה מלמדת כי בית המשפט קיבל את הטענות לגופו של עניין ולא היה מוסמך למחוק את כתב ההגנה או חלקים ממנו. לבית המשפט סמכות טבועה לא לאפשר טענות מבישות ופוגעניות בכתבי טענות וגם מטעם זה ניתן היה להורות על מחיקת חלקים גדולים מכתב ההגנה.
מי שמתבטא באופן זה אינו זכאי להכרה בזכות הגישה שלו לערכאות. בדומה להליכי החקיקה המתקדמים לצורך מניעת נקיטת הליכים על ידי בעל דין טרדן, לבית המשפט יש כלים גם להתמודד עם התנהלות מכבידה על ההליך של נתבעים.

בניגוד לטענות הנתבעים בית המשפט ניסה לעכב את בירור התביעה, המטרה הייתה לקדם את ההליך מהר ככל שניתן, אולם דווקא התנהלות הנתבעים היא זו אשר הובילה להתמשכות ההליכים. למרות שכתב התביעה הוגש ביום 7.3.16 כתב הגנה ראשון הוגש ביום 13.9.16. לאחר מכן הנתבעים ביקשו להיות לא מיוצגים והגישו ביום 30.4.17 כתב הגנה בן מאות עמודים וביום 30.8.17 הגישו כתב הגנה מתוקן אשר אף הוא חרג מהוראות בית המשפט. בין לבין, ניתנו על ידי החלטות לגופו של עניין אשר עסקו בגילוי המסמכים, כך בהחלטה מיום 7.8.17 ניתן צו המורה לתובעת להשלים את גילוי המסמכים מטעמה.

באותה החלטה עמדתי בקצרה על טענותיהן העיקריות של הנתבעים. למעשה טוענים לקשירת קשר בין עורך דין ארדן עם השוכר כדי להקים בנכס מפעל ליצור חומרים מסוכנים, ביד אחת עם חברות ענק, וכול זאת ללא ידיעת בעל הנכס. עוד נטען כי השוכר הנוכחי למעשה שוכר את הנכס עוד מתחילת יחסי השכירות, טענות לזיוף תאריכי ההסכמים וטענות כי הוגשו בקשות לשינוי ייעוד ובניית מבנים, ללא ידיעת בעלי הנכס.
לטענת הנתבעים נגרמו לנכס נזקים מהותיים, הוטמנו בקרקע רעלים, וכל ניסיונותיהם לקבל מזור מרשויות המדינה נתקלו בחומה בצורה לאור הקנוניה המגיעה עד לשר ארדן.

לאור טיב הטענות, ציינתי במספר החלטות כי לטענות הנתבעים יש סממן של תחושת רדיפה ו"תאוריית קשר" אשר מטילות צל כבד על כנות הטענות ואמיתותן. על רקע זה יש לקבוע כי סיכוי ההגנה אינם גבוהים.
עם זאת, לא ניתן לשלול לגמרי את הטענה כי נגרם נזק כזה או אחר לנכס, במיוחד שעה שהנתבעים צרפו חוות דעת הנדסית הטוענת כי יש נזקים בהיקף של כ- 650,000 ₪ לנכס.

על פניו קשה לקבל את טענות הנתבעים לקשירת קשר בין כל זרועות המדינה בניסיון להעלים את פעולת הטמנת הרעלים בקרקע, אולם אני סבור כי התוצאה של פסק הדין בהיבט אחד, חורגת מהנדרש ופוגעת בנתבעים יתר על המידה.

בפסק הדין קיבלתי את התביעה והצהרתי כי הערבות הבנקאית הייתה לתשלום דמי שכירות בלבד ומדובר בערבות בנקאית רגילה שאינה אוטונומית. בעקבות פסק הדין הושבה הערבות הבנקאית לידי התובעת ולמעשה התייתר הצורך לדון בתביעה ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולחייב את התובעת להנפיק ערבות חדשה. בתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק הדין הדגישה היבט זה וטענה כי מסיבה זו אין כל טעם בהמשך ניהול ההליך.

בכל טענות הנתבעים אין התמודדות עובדתית או משפטית עם טענה זו ורק ממחזרים הם את טענות הקנוניה והרדיפה, לכן לא הציגו כל הגנה כנגד רכיב זה של התביעה.

עם זאת, פסק הדין כלל גם הצהרה כי התובעת לא הפרה את הסכם השכירות עם הנתבעים. יש ממש בטענות הנתבעים כי קביעה זו אינה מבוססת על בירור עובדתי, ושעה שהתאפשר להם להגיש את כתב הגנתם, לא ניתן לשלול את טענתם כי התובעת גרמה להם נזקים באופן בו הושב הנכס לידיהם. בית המשפט רשאי, אך לא חייב, להעניק סעד הצהרתי .

הצהרה כי פלוני לא הפר חוזה הינה בדרך כלל סעד שלא יינתן, אלא אם יש צורך ממשי לאותו סעד. מדובר בטענה שמקומה להתברר כטענת הגנה כנגד תביעתו של הצד אשר טוען כי החוזה איתו הופר. שעה שפסק הדין יכול לעמוד על בסיס ההצהרה כי הערבות הבנקאית הייתה עבור הבטחת תשלום דמי השכירות, אשר שולמו, אין צורך בהצהרה על העדר הפרה אחרת של הסכם השכירות. במידה ותישאר ההצהרה, הדבר יימנע מהנתבעים לתבוע את נזקיהם הנטענים בהליך אחר, ובנסיבות העניין , למרות התנהלות הנתבעים, מדובר בפגיעה חמורה
מידי
בזכויותיהם.

אם זאת, אין מקום להמשיך ולברר את טענות הנתבעים במסגרת הליך זה שעה שהסעד העיקרי בגינו הוגשה התביעה, מניעת מימוש הערבות הבנקאית, ניתן לתובעת ואין מקום לבטל סעד זה.
מראשית ההליך ניסיתי להסביר לנתבעים כי ראוי לברר את טענותיהם בהליך עצמאי שיפתחו ולא כטענת הגנה בהליך זה, תוך שהמטרה הייתה לברר רק את סיווג הערבות. עם זאת לא ניתן היה לקבל תשובה ברורה מהנתבעים אשר לא ניתן לקיים איתם דיון ענייני לגופו של עניין, לאור התנהגותם באולם בית המשפט ובטיעוניהם בכתב.
בנסיבות מעין אלו דרך המלך היא כי אם אכן נגרם לנתבעים עוול, יתכבדו ויגישו תביעה מתאימה, ישלמו את האגרה בגינה, וינסחו עילת תביעתם כנדרש. במידה ויעשו כן, ישנם דרכים דיוניות להתמודד טוב יותר עם תובע טרדן מאשר עם נתבע.

על כן אני מורה על ביטול חלקי של פסק הדין, באופן שתבוטל ההצהרה הכללית כי
התובעת לא הפרה את הסכם השכירות. אני קובע כי אין מקום לסעד הצהרתי מעין זה בהליך זה ודי בהצהרה כי לא ניתן לממש את הערבות הבנקאית אשר ניתנה להבטחת תשלומי השכירות אשר שולמו. על כן אני מורה על מחיקת הסעד להצהרה כי החוזה לא הופר על ידי התובעת.

בכפוף להבהרה זו, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

אין צו להוצאות בבקשה זו נוכח שיעור ההוצאות בפסק הדין אשר נפסקו על הצד הגבוה לאור אופן ניהול ההליך על ידי הנתבעים. שיעור ההוצאות שנפסקו משקף הן את הטרחה הרבה שנגרמה לב"כ התובעת, אשר הצהיר כי שולם לו שכר טרחה בהיקף של 60,000 ₪ כדי להתמודד עם היקף טענות הנתבעים, והן רכיב של הוצאות לדוגמה נוכח אופן התבטאות הנתבעים בכתבי הטענות.

יובהר כי תיק זה סגור ולא אדון בבקשות נוספות במסגרתו.

על פסק הדין המקורי ניתן היה לערער תוך 45 ימים ועל החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בב"ש, תוך 30 ימים.





ניתנה היום, ג' אייר תשע"ח, 18 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 3888-03/16 אנט בן שלוש, ליאור בן שלוש, רפאל בן שלוש ואח' נ' טל אור אקולוגיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/04/2018)