פסקי דין על ליב רוטנשטרייך | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי | פסקי דין על נטלי קלמן |

40280-10/17 עבל     15/04/2018




עבל 40280-10/17 ליב רוטנשטרייך נ' המוסד לביטוח לאומי, נטלי קלמן








בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 40280-10-17




ניתן ביום
15 אפריל 2018

ליב רוטנשטרייך
המערער

-
1.המוסד לביטוח לאומי

2.נטלי קלמן
המשיבים


המבקש בעצמו
בשם המוסד לביטוח לאומי
- עו"ד יוסף פולסקי




פסק דין


הרשמת אפרת קוקה

עניינה של החלטה זו בשאלת זכותו של המערער להגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בתביעתה של המשיבה 2.

העובדות וההליכים לפני בית הדין

1.
המשיבה 2, הגב' נטלי קלמן
, הגישה לבית הדין האזורי בתל-אביב ביום 17.2.2016 תביעה לתשלום קצבת זקנה מותנית הכנסה לתקופה הקודמת ליום 1.11.2014, מועד ממנו אושרה זכאותה לקצבת זקנה. תביעתה של המשיבה 2 נדחתה בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 28.9.2017 על יסוד הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. זאת, בשים לב לכך שהגב' קלמן הגיעה לגיל המזכה בקצבת זקנה באוגוסט 2011, אולם תביעתה לתשלום קצבת זקנה הוגשה למוסד לביטוח לאומי רק ביום 22.11.2015 (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר יוסף לוין וגב' צביה דגני; ב"ל 36522-02-16; להלן: פסק הדין בתיק קלמן).
2.
המשיבה 2 ערערה על פסק הדין שניתן בעניינה (עב"ל 54181-10-17). במהלך דיון מוקדם שהתקיים בערעור בפני
כב' השופט אילן סופר, נעתרה המשיבה 2 להמלצת בית הדין למחיקת הערעור. בהתאם, הורה בית דין זה בפסק דינו מיום 31.1.2018 על מחיקת הערעור ללא צו להוצאות.
3.
מר ליב רוטנשטרייך
הגיש לבית הדין האזורי בתל-אביב ביום 9.7.2017 תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לתקופה שמיום 1.10.2013 ועד 1.10.2014 (ב"ל 16241-07-17). תביעתו תלויה ועומדת לפני בית הדין האזורי ודיון מוקדם בה נקבע ליום 16.4.2018. בכתב ההגנה שהגיש המוסד לביטוח לאומי
בתביעתו של מר רוטנשטרייך, נטענה בין היתר טענת התיישנות על יסוד הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. זאת, בהתייחס להודעות ששלח המוסד לביטוח לאומי
למר רוטנשטרייך למעלה משנה קודם הגשת התביעה.
4.
בעוד תביעתו תלויה ועומדת לפני בית הדין האזורי בתל-אביב, הגיש מר רוטנשטרייך לבית דין זה ביום 23.10.2017, ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק קלמן, אף שהוא לא היה צד להליכים בתיק זה. מר רוטנשטרייך טען, כי קביעותיו של בית הדין האזורי בתיק קלמן עלולות לפגוע בזכויותיו ומשכך הוא סבור, כי עומדת לו זכות לערער על פסק הדין בתיק קלמן. כפי הנראה, כוונתו של מר רוטנשטרייך היא לכך, שדחיית תביעתה של הגב' קלמן על יסוד הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, עלולה להיות בעלת השלכה על תביעתו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לתקופה הקודמת ל – 12 חודשים טרם הגשת תביעתו למוסד לביטוח לאומי. מר רוטנשטרייך טען עוד, כי פסק דינו של בית הדין האזורי עומד בניגוד לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין לבנה חג'ג' (עב"ל 1844-09-10).
5.
בהחלטה מיום 12.3.2018, נדרש מר רוטנשטרייך להודיע לבית הדין האם הוא מבקש להורות על מחיקת הערעור ללא צו להוצאות. זאת, נוכח "הספק המתעורר באשר לזכות העמידה של מר רוטנשטרייך בערעור" ובשים לב לדיון שהתקיים בפני
ערכאת הערעור בערעורה של הגב' נטלי קלמן
. מהודעות שהגיש מר רוטנשטרייך לבית הדין ניתן להבין, כי הוא עומד על קיום דיון בערעור.
6.
המוסד לביטוח לאומי
טען בתגובתו, כי לא מוקנית למר רוטנשטרייך זכות ערעור על פסק הדין בתיק קלמן, שכן אין ל

פסק דין
זה השפעה ישירה על זכויותיו. עוד טען המוסד לביטוח לאומי
, כי תביעתו של מר רוטנשטרייך לתשלום הבטחת הכנסה תלויה ועומדת לפני בית הדין האזורי ועליו למצות את ההליכים במסגרתה.

הכרעה
7.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בכלל החומר המצוי בתביעת קלמן ובתביעת רוטנשטרייך, באתי לכלל מסקנה, שלא נתונה למר רוטנשטרייך זכת ערעור על פסק הדין בתיק קלמן ומשכך יש להורות על מחיקת הערעור
על הסף.

מסגרת נורמטיבית

8.
הזכות להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור על החלטה או

פסק דין
, כאשר היא מוקנית בחוק, עומדת לכל מי שהיה בעל דין בערכאה הראשונה ורואה עצמו נפגע מההחלטה או מפסק הדין. בהתאם
לתקנה 90 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991,

כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור
. כל משיב, ואפילו משיב פורמלי שלא התבקש נגדו סעד, יהיה רשאי לטעון את טענותיו במסגרת הדיון לפני ערכאת הערעור. תקנות בית הדין לעבודה אינן מתייחסות לזכותו של אדם שלא היה צד להליך בערכאה הקודמת להגיש ערעור עצמאי על פסק הדין או להצטרף לערעור קיים כמבקש סעד. עם זאת, ההלכה הפסוקה קבעה תנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מהחלטה שיפוטית, גם אם הוא לא היה צד פורמלי להליך. וכך נקבע לעניין זה:

"שניים הם אפוא התנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מהחלטה שיפוטית גם אם אין הוא "צד פורמאלי" להליך שבמסגרתו נעשתה ההחלטה, ואלה הם: ראשית – צריך שיתקיים בעניינו "הליך",
ושנית – צריך שהליך זה יסתיים בהכרעה שיפוטית הפוגעת בזכות ההופלדיאנית שלו.


לשון אחר: מקום שבמסגרתם של הליכים המתנהלים על-
פי כתבי-
הטענות הפורמאליים – לרבות כתב-
אישום – מתנהל "הליך נוסף"
, המהווה, למעשה, "משפט נלווה", ובמסגרתו של הליך כזה מוכרעות זכויותיו של מי שאינו צד ל"משפט העיקרי", רואים את ההכרעה בעניינו של האחרון כ"פסק-
דין" שניתן במשפט שהוא "צד" לו. בתור שכזה, קנויה למי שעניינו הוכרע ב"משפט נלווה" זכות ערעור מכוח ההוראה הכללית שב
חוק בתי המשפט
[נוסח משולב], תשמ"ד-1984, המקנה זכות ערעור לכל מי שניתן בעניינו פסק-
דין.
[1]
"

אמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, יושמו בהחלטתו של כב' הרשם (כתוארו אז) כאמל אבו קאעוד בע
"ע
(ארצי)
56261-02-16 שרה נתניהו – מנחם נפתלי, 29.5.2016. בפסק הדין בערעור על החלטת הרשם, התייחס בית דין זה לתנאי נוסף שאומץ בפסיקת בית המשפט העליון בנוגע להכרה בזכותו של מי שלא היה צד פורמלי להליך לערער על החלטה או

פסק דין
. "לפי תנאי זה, על המעוניין לערער כאמור להסביר מדוע לא פעל להצטרף להליך בערכאה הדיונית, ולשכנע כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין באותו הליך. אם דרישה זו אינה מתקיימת, לא יותר לו להגיש ערעור"
[2]
.

מן הכלל אל הפרט
9.
במקרה שלפני, לא מתקיים במערער אף לא אחד מהתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה בכל הנוגע למתן זכות ערעור למי שלא היה צד להליכים לפני הערכאה הדיונית. ראשית דבר, לא התקיים בעניינו של מר רוטנשטרייך "הליך", שכן הוא לא היה בעל דין בתביעתה של הגב' קלמן ולא נטל חלק בתביעתה בכל צורה שהיא. שנית, פסק דינו של בית הדין האזורי בתיק קלמן אינו בעל השפעה על עניינו או על זכויותיו של המערער, אין בו התייחסות למערך החובות והזכויות שלו ולא ניתן לקבוע כי מר רוטנשטרייך נפגע ממנו. העובדה שבית הדין האזורי דן בפסק הדין בתיק קלמן בהוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי ויישם אותה הלכה למעשה על עניינה של הגב' קלמן, אינה מהווה פגיעה בזכות של מר רוטנשטרייך, אף אם מתעוררת לדיון בתביעתו טענה משפטית דומה. עניינו של מר רוטנשטרייך ידון ויוכרע על ידי בית הדין האזורי בתל-אביב בתביעה התלויה ועומדת לפניו בהתאם להלכות המחייבות שיצאו מלפני בית הדין הארצי, בין היתר,
בהתייחס להוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.
יתרה מזו. במקרים שנדונו בפסיקה באשר לזכותו של מי שלא היה צד להליך לערער על

פסק דין
או החלטה, מי שביקש לערער על פסק הדין או ההחלטה היה שותף להליך, למצער, בדרך של מתן עדות ואף נקבעו לגביו ממצאי מהימנות. במקרה שלפנינו, מר רוטנשטרייך לא היה מעורב בתביעתה של הגב' קלמן בשום צורה ואופן, ומשכך לא ברור היסוד לטענתו בדבר זכותו לערער על פסק הדין.

הואיל והתנאים שנקבעו בפסיקה הם תנאים מצטברים, די באמור על מנת לקבוע כי לא עומדת למר רוטנשטרייך זכות ערעור על פסק הדין בתביעת קלמן ולא נדרשת התייחסותנו לתנאי הנוסף הנזכר בפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין נתניהו.
למעלה מן הנדרש אוסיף, כי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, לא ניתן לראות במערער 'עותר ציבורי' כבקשתו[3]

.

10.
מסקנת הדברים היא, איפוא, כי לא נתונה למר רוטנשטרייך זכות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתיק קלמן והערעור מטעמו נמחק בזאת.

11.
הוצאות – כפי העולה מהחלטה זו, לא היה מקום להגשת הערעור על ידי מר רוטנשטרייך, והדברים הובהרו עוד בהחלטה מיום 12.3.2018. נוכח בזבוז משאביו של בית הדין ושל המשיב שלא לצורך בטיפול בערעור זה, ובהתחשב בכך שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, ישלם המערער למוסד לביטוח לאומי בתוך 30 יום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ש"ח.


ניתן היום, ל' ניסן תשע"ח (15 אפריל 2018) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






[1]
בג"צ 188/96 גד צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, פ"ד נב
(3) 721
;
בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה
(1) 670.
[2]

בש"א 7240/15
יצחקי נ' עו"ד טדי ארז
, 9.2.2016, ע"ר (ארצי) 26773-10-16 שרה נתניהו – מנחם נפתלי, 9.3.2017.

[3]

בג"ץ 910/86 רס"ן (מיל.) יהודה רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441 (1988); ע"ע 1233/01 אוריאלי – עיריית הרצליה, פד"ע לז(2002) 508.







עבל בית הדין הארצי לעבודה 40280-10/17 ליב רוטנשטרייך נ' המוסד לביטוח לאומי, נטלי קלמן (פורסם ב-ֽ 15/04/2018)