Google

עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ - פאיז קאסם, עלי קאסם, בת.א

פסקי דין על עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ | פסקי דין על פאיז קאסם | פסקי דין על עלי קאסם | פסקי דין על בת.א |

16907-10/17 עא     12/04/2018




עא 16907-10/17 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ נ' פאיז קאסם, עלי קאסם, בת.א








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 16907-10-17 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ
נ' קאסם ואח'


תיק חיצוני:













בפני

כבוד השופטת עירית הוד
– אב"ד
כבוד השופט טאהא ערפאת
כבוד השופטת רננה גלפז
- מוקדי

המערערת

עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ


נגד


המשיבים

1.פאיז קאסם

2.עלי קאסם


ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת [כבוד השופטת תמר ניסים שי] מיום 8.7.17
בת.א
. 22689-04-11.


פסק דין


כב' השופטת רננה גלפז
מוקדי:

ההליך

קמא
1.
התביעה קמא הינה תביעה שטרית אותה הגישה המערערת, חברה סיטונאית למוצרי מזון, ואשר נמצאת בבעלות מר עזמי אבו אחמד (להלן: "עזמי").
המשיב 1 (להלן: "פאיז"), הינו אביו של המשיב 2 (להלן: "עלי").
עזמי והמשיבים הינם קרובי משפחה.
ענייננו בשטר בסך 390,000 ₪, המשוך מחשבונו של פאיז לטובת מנהל המערערת, עזמי (להלן: "השיק").

2.
אין מחלוקת כי בין המערערת לבין חברה אחרת מירושלים (להלן: "החברה") התקיימו יחסי מסחר, במסגרתם מכרה המערערת לאותה חברה מוצרי מזון בהיקפים של מאות אלפי ₪ לאורך תקופה. משנוצר חוב כלפי המערערת, פנתה היא למשיבים, אשר לטענתה, שימשו כערבים לחובות אותה חברה. טענה זו, כי המשיבים ערבים לחובות אותה חברה – מוכחשת על ידי המשיבים.
שיק אשר לטענת המערערת נמסר לה כשהוא חתום על ידי פאיז ואשר על גבו חתם עלי כערב, הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והוא העומד במרכזו של התיק קמא.

3.
המשיבים טענו מיד בהתנגדותם כי מעולם לא חתמו על השיק וכי הוא הושלך לעבר בעלי המערערת במהלך מפגש סוער תוך אמירה "קח עוד נייר שלא שווה גרוש ותעזוב אותנו בשקט".

4.
נוכח טענה זו של המשיבים, נדרשה המערערת להוכיח את חתימת המשיבים על השיק. בעניין זה כשלה המערערת, כך קבע בית המשפט קמא.
לטענת המערערת, במסגרת תצהירו של עזמי, נמסר השיק על ידי פאיז במסגרת ביקורם של פאיז ועלי בביתו של עזמי. פאיז הלך לביתו וחזר עם השיק כשהוא חתום אך ללא תאריך וסכום ואילו עלי, טען עזמי, חתם בפני
ו בגב השיק במהלך אותו ביקור.
בבית המשפט טען עזמי כי עלי לא חתם על השיק לידו, שכן הוא פנה להביא לו קפה ובמעמד זה טען, היו שניהם בבית העסק, בשונה מדבריו בתצהיר, כאמור, לפיהם עלי חתם בפני
ו בעת שהיו בביתו.
רעייתו של עזמי העידה כי לא ראתה איש מן המשיבים חותם, אך תיארה את הסיטואציה שבה נמצאים עלי ופאיז שניהם בביתם, פאיז מביא את השיק והיא מכינה להם קפה ומקבלת את השיק לידיה, למשמרת, לאחר מכן.

5.
נוכח הסתירות הללו ובהתאם לחוות הדעת הגרפולוגית, אשר הגישה המערערת בעצמה אשר בה נקבע כי המילים "למוטב בלבד" על גב השיק, הן לבדן נכתבו על ידי פאיז ולא נקבע כי מי מן המשיבים חתם על השיק, קבע בית המשפט קמא כי לא הוכחה חתימתם של המשיבים על השיק.
בית המשפט קמא ציין כי אין באמור בחוות הדעת ביחס למילים "למוטב בלבד" כדי למלא את החסר שבהעדר חתימה על גב השיק.
משעה שסעיף 22 לפקודת השטרות [נוסח חדש], מחייב את המערערת להוכיח כי פאיז חתם על השיק, ושעה שחוות דעת של הגרפולוג מטעם המערערת קבעה כי המשיבים אינם חתומים על השיק, אזי לא הוכחה חבותם של המשיבים על פי השטר ודינה של התביעה השטרית- להידחות.
בית המשפט קמא ציין בפסק דינו כי אמנם רב הנסתר על הגלוי במערכת היחסים אשר בין עזמי לבין המשיבים ולא הובהר חלקו של פאיז ביחסים שבין המערערת לחברה מירושלים, אולם גם בזאת אין כדי למלא את החסר שבהעדר הוכחת החתימות על גב השיק.

טענות הצדדים בערעור

6.
טענותיו של עזמי בערעור הן כי המשיבים הפעילו עליו מכבש לחצים על מנת שיעמוד בקשר עסקי עם אותה חברה מירושלים והוא נתן את הסכמתו רק אחר שהובהר כי המשיבים ישמשו כערבים במסגרת היחסים העסקיים שבין המערערת לחברה.
המערערת טענה בהודעת הערעור כי השיק נמסר לה כשהוא חתום על ידי פאיז ובאותו מעמד חתם גם עלי כערב בגב השיק. טענה זו תואמת את הטענה בתצהירו של עזמי אשר הוגש כעדות ראשית בבית המשפט קמא, אך כאמור, שונה מן הדברים שמסר במהלך עדותו.
לטענת המערערת, אין הגיון במתן השיק כשאינו חתום אך נושא את הכיתוב "למוטב בלבד" ולכן צריך היה בית המשפט קמא לקבוע כי השיק נמסר לעזמי כאשר הוא חתום על ידי פאיז. המשיבים, לטענת המערערת, אינם מתכחשים לפגישה בביתו של עזמי ולמסירת השיק באותו מעמד ותשובותיהם בנוגע לתוכן הפגישה אינן משכנעות.
לטענת המערערת, פאיז, כפי שגם בית המשפט קמא התרשם, לא היה אך ורק "מפשר", וקביעותיו של בית המשפט קמא, בדבר היחסים בין הצדדים והפרשנות המשפטית שיש לתת לכך, כך טוענת המערערת, מוטעות. המערערת טוענת כי יש לראות במסירת השיק על ידי פאיז כאשר הוא חתום כמצב של חתימה בהרשאה וכי מסירת השיק לעזמי, כאשר השיק חתום, מחייבת את פאיז.

7.
המשיבים עתרו לדחיית הערעור וטענו כי פסק הדין קמא הכריע נכונה כי המשיבים לא התחייבו על פי השיק נשוא המחלוקת, וכי המערערת אינה אוחזת כשורה בשטר. עוד נטען, כי המערערת לא הוכיחה כי החוב של צד ג' לא נפרע כלפיה, ומשלא נקטה בהליך מול צד ג', הרי שגם על פי דיני הערבות, פטורים המשיבים מחובם הנטען, כערבים. המשיבים הוסיפו וטענו כי התבוננות במכלול חומר הראיות אשר הונח בפני
בית המשפט קמא, מעלה כי עסקינן בשיק אשר הרישומים על גביו אינם תקינים, וכי מדובר בפגם חפצי בשטר נשוא התביעה קמא. ועוד, חזרו על טענתם, כי השיק הושלך לעברו של עזמי כאשר הוא אינו חתום ובשלב מאוחר יותר, כך נראה, זוייפו חתימותיהם. על כן ביקשו לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות.




דיון ומסקנות

8.
אחר שבחנתי את טענות הצדדים, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור מן הנימוקים המפורטים להלן.

9.
על השיק אשר במרכז המחלוקת בין הצדדים, מתנוססות, לכאורה, חתימותיהם של המשיבים, אולם האחרונים, מראשית ההליך, הכחישו מכל וכל כי חתמו על השיק. בית המשפט קבע כי טענותיהם אלו לא נסתרו בחקירתם במסגרת ההליך קמא.
משעה שהועלתה טענה זו על ידי המשיבים, הנטל על המערערת להוכיח כי המשיבים חתמו על השיק ואת זאת יכולה היתה לעשות או בדרך של הבאת ראיות בדבר נסיבות החתימה או באמצעות חוות דעת מומחה מתאימה. כך פעלה המערערת, אולם למגינת ליבה, הסתירות אשר נתגלעו בראיותיה בדבר נסיבות החתימה הובילו למסקנה כי לא הוכחה חתימתם של המשיבים על השיק, כפי שהובהר מעלה, ואילו חוות הדעת הגרפולוגית אשר הוגשה מטעמה לא סייעה בידה בעניין זה, שכן כל שנקבע בה הוא כי המילים "למוטב בלבד" נכתבו, כך על פי חוות הדעת, על ידי פאיז. המומחית מטעם המערערת קבעה באופן מפורש כי "אי-ההתאמות שפורטו לעיל (בגוף חוות הדעת – ר.ג.מ.) הינן בכמות ובאיכות המאפשרות לי לקבוע מסקנה כי הרישומים והחתימות לא נכתבו על ידי כותבי הדוגמאות הנ"ל (הכוונה למשיבים – ר.ג.מ.)", כלומר, המומחית קובעת מפורשות כי החתימות לא נעשו על ידי המשיבים.

10.
סעיף 3 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע, בין היתר, כי שטר חליפין צריך להיות חתום בידי נותנו: "פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה". ס"ק (ב) מוסיף כי "מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין".
סעיף 22 לפקודת השטרות מוסיף ומבהיר: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה."
אמנם, בהתאם לסעיף 19 לפקודת השטרות, לאוחז שטר שאינו שלם יש את הרשות להשלים פרטים חסרים, אולם חתימה אינה פרט אשר ניתן להשלמה על ידי האוחז בו, זאת נוכח לשונו הברורה של סעיף 22.

11.
המערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי המשיבים חתמו על השיק.
עדותו של עזמי ביחס לנסיבות חתימת השיק אינה עקבית ואחת הגרסאות שנשמעו מפיו גם אינה מתיישבת עם זו של אשתו. חוות הדעת שהגישה המערערת בעצמה קובעת כאמור כי אין המדובר בחתימותיהם של המשיבים.
מכאן, קביעתו של בית המשפט קמא כי המערערת לא הוכיחה את חתימות המשיבים על השיק מבוססת על הראיות אשר הובאו בפני
ו. עסקינן בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה המבררת ובכגון אלו, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב.

12.
המערערת ביקשה לטעון בסיכומיה וגם בפני
נו בשלב הערעור, כי כאשר פאיז מסר את השיק החתום, אזי גם אם לא הוכח כי זו חתימתו, די בכך שהוא שמסר את השיק החתום לעזמי בכדי לחייבו שכן הדבר מהווה חתימה בהרשאה. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא מאחר שהועלתה רק בשלב הסיכומים, אך גם לגוף העניין, העובדות הדרושות להוכחת טענה זו סותרות את העובדות אשר נטענו על ידי המערערת לפיהן המשיבים חתמו בעצמם על השיק וממילא לא הוכחו העובדות המתחייבות לצורך קבלת הטענה. כלומר, על מנת להוכיח כי אכן מסירת השיק כמוה כהרשאה, היה על המערערת להוכיח כי השיק נמסר כאשר הוא כבר חתום. טענה זו, כאמור, לא התקבלה בפן העובדתי על ידי בית המשפט קמא. מכאן שלא הוכחו העובדות הדרושות לצורך הוכחת הטענה לחתימה בהרשאה.

13.
אחרונה, טענת המערערת בדבר ערבות המשיבים לחובות החברה, אף טענה זו ראויה להידחות. עסקינן בתביעה בעילה שטרית בלבד. מכאן, אין להתיר הרחבת החזית, ודאי לא בשלב הערעור ואף לגוף העניין, לא הוכיחה המערערת את הדרוש לצורך חיוב המערערים כערבים, בין היתר, לא נטען כי נעשה ניסיון לגבות את החוב מהחברה ולמעלה מכך – כלל לא הוכח חוב.











14.
סיכומו של דבר, נוכח המפורט מעלה, אמליץ לחבריי להורות על דחיית הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבים, ביחד ולחוד, בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו מתוך הערבון אשר הופקד על ידי המערערת בקופת בית המשפט. הכספים יועברו למשיבים באמצעות בא-כוחם.





__________________

רננה גלפז
מוקדי, שופטת


כב' השופטת עירית הוד
אב"ד:

אני מסכימה.

עירית הוד
, שופטת







כב' השופט ערפאת טאהא:

אני מסכים.

טאהא ערפאת
, שופט












הוחלט אפוא, פה אחד, לדחות את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבים, ביחד ולחוד, בסך 15,000 ₪ כמפורט מעלה.

ניתן היום,

כ"ז ניסן תשע"ח
,
12 אפריל 2018
, בהעדר הצדדים.





עירית הוד
,
שופטת


ערפאת טאהא ,
שופט

רננה גלפז
מוקדי , שופטת









ניתן היום,
כ"ז ניסן תשע"ח, 12 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 16907-10/17 עזמי אבו אחמד למסחר בע"מ נ' פאיז קאסם, עלי קאסם, בת.א (פורסם ב-ֽ 12/04/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים