פסקי דין על אלי אור חיים פרתי | פסקי דין על קפה גרג קניון השרון | פסקי דין על יוגב סוויסה |

27531-01/16 סעש     12/04/2018




סעש 27531-01/16 אלי אור חיים פרתי נ' קפה גרג קניון השרון, יוגב סוויסה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


סע"ש 27531-01-16



לפני
:
כב' השופטת הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציג
ציבור (עובדים)
גב' עליזה הרפז
נציג ציבור (מעסיקים) גב' מאירה עזר

ה
תובע
אלי אור חיים פרתי
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה כהן
-

ה
נתבעים
1. קפה גרג קניון השרון
2. יוגב סוויסה
ע"י ב"כ עו"ד יפית לבון





פסק דין


1.
התובע בהליך שבפני
נו עבד כטבח ומנהל משמרת בבית קפה "גרג" בקניון השרון,
המנוהל על ידי נתבע 2.

2.
התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כן תבע תשלום בגין עבודה בשעות נוספות ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.

3.
בפני
נו העידו התובע ומר יוגב סוויסה
.
מטעם התובע הוגש תצהיר נוסף. משהמצהיר
לא התייצב לדיון, ויתר התובע על עדותו.

4.
אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א.
הנתבע הינו בעלים ומנהל של בית קפה "קפה גרג קניון השרון
".
ב.
התובע עבד בבית הקפה מיום 1.8.12 ועד ליום 5.12.15 בתפקיד טבח ומנהל משמרת.
ג.
ביום 5.12.15, במהלך משמרת ערב במוצאי שבת, בה עבד התובע כאחראי משמרת, החליט התובע לסגור את מטבח המסעדה, באופן שהלקוחות ששהו במקום יכולים היו להזמין אוכל ושתיה מהבר, אך לא ממטבח המסעדה. לטענת התובע, עשה כן בשל כך שלא הגיע שוטף כלים למשמרת ולאחר שלא נותרו כלי הגשה במטבח.
ד.
כאשר הדבר נודע לנתבע, שוחח הנתבע עם התובע בטלפון ואמר לו
לקחת את הדברים שלו וללכת הביתה.
ה.
בהמשך הערב זימן הנתבע את התובע לשימוע, באמצעות מסרון ששלח אליו.

5.
נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

6.
נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד

לטענת התובע, ביום 5.12.15, בעקבות הארוע במסעדה כמתואר לעיל, התקשר אליו הנתבע ופיטר אותו.

על נסיבות הארוע שקדם לפיטורים הצהיר התובע כך:

"5.
...ביום 5.12.2015 (מוצ"ש) הגעתי

למסעדה


ל"משמרת


שגרתית" לכאורה, עם

הגעתי

הבחנתי

כי

שוטף

הכלים

לא

הגיע

לעבודה
.


6.
בהמשך לאמור לעיל ומיד שהבנתי כי שוטף הכלים לא הגיע לעבודה, צלצלתי ליוגב, ועדכנתי אותו בדבר החוסר המשמעותי, לפיו שוטף הכלים לא הגיע. יוגב בתגובה ענה לי כי "הוא מטפל בזה".

7.
לאחר כשעה ומשהבחנתי כי שוטף הכלים בושש מלהגיע התקשרתי שוב ליוגב וזו השיחה שנייה ושוב הודעתי לו כי אין שוטף כלים במסעדה והנ"ל יוצר לחץ על כל צוות המסעדה לרבות המטבח. גם בשיחה זו הבטיח יוגב כי הוא מטפל בנושא.

8.
משלא הגיע שוטף הכלים ! חייגתי בשלישית ליוגב והפעם אף לאחיה כהן מנהל המסעדה אך שניהם לא ענו לשיחותי. בנוסף חייגתי שוב ליוגב וזו הפעם הרביעית אד גם שיחה זו לא נענתה. בדומה שלחתי מסרון
sms
לידי מנהל המסעדה אך זה התעלם מהודעתי למעלה מחצי שעה.

9.
כבר עתה יצויין כי למפרע גיליתי כי מנהל המסעדה מר אחיה כהן (להלן "מנהל המסעדה"), החליט מבלי לעדכן אותי עת שימשתי כמנהל המשמרת, להחסיר מכח האדם גם מלצר ובכך יצר לחץ על צוות בית הקפה.

10.
סיר

הלחץ

שנוצר

במסעדה

הביא

אותי

ואת

צוות

המסעדה

לסף

של

קריסה

שעה

שהטבחים

הודיעו

כי

הם

לא

מוכנים

לשטוף

כלים

ובכך

נשארנו

ללא

כלי

הגשה

במטבח.

11.
בשל

וכך

ומתוקף

תפקידי

כמנהל

המשמרת

קיבלתי

החלטה

ניהולית

לסגור

רק

את

המטבח ולהשאיר

את

הבר

של

המסעדה

פתוח

להזמנות
. להבהרת

התמונה

אציין

כי

סגירת

המטבח לא

גרמה

לאנשים

לעזוב

את

המסעדה
,
אלא

הסועדים

הזמינו

דברי

מאכל

חלופים

כגון

קפה ו/או

עוגות

ו/או

דברי

מתיקה

ו/או

קינוחים

ואכן

אלו

הוזמנו

והרבה.


ולראיה

אני

בעצמי

עקב

הלחץ

שנוצר

על

הבר

נכנסתי

לסייע

בהכנה

ו/או

בהוצאת

ההזמנות.

12.
בד

בבד,


הודעתי

למנהל

המסעדה

על

סגירת

הטבח

"והפלא

ופלא"

בדיוק

אחרי

הודעתי,

נזכר

יוגב

לחזור

אלי

בדרישה

שאני

אלך

לשטוף

כלים!

13.
מעבר

לעובדה

כי

היה

לחץ

במסעדה

עקב

חוסר

של

מלצר. ומעבר

ללחץ

שנוצר

עקב

חוסר בשוטף

כלים,

הודעתי

ליוגב

במסגרת

שיחת

הטלפון

כי

פרקטית

אייני

יכול

להיות

ב
-

2 מקומות

כבת

אחת.

דהיינו

אייני

יכול

לנהל

את

המשמרת

ובמקביל

לשטוף

כלים

מה

שכן

אין זה תפקידי לשטוף כלים".

14.
מששמע יוגב

את

טענותי,


החל

זה

לצרוח

והחליט

חד

משמעת

להעיף

אותי

הביתה (כלשונו) וביקש

שלא

אחזור

יותר

! אחדד

כי

במסגרת

השיחה

אמר

לי

יוגב

במפורש "קח

תרגלים

שלך ועוף

הביתה

ואל

תבוא

יותר...".


7.
הנתבע התייחס בתצהירו לארועים במסעדה במשמרת של מוצאי שבת:

"5.
התובע שהיה אחראי על ניהול המסעדה פעל בדרך של חוסר תום לב, כאשר בחר על דעת עצמו לסגור את דלתות המסעדה מאחר ולטענתו הטבח לא הגיע.

6.
אציין כי היה מדובר במוצ"ש כאשר שילמתי ממיטב כספי על שיתוף פעולה עם קופוני הנחה.

7.
אדגיש כי, התובע התקשר אלי והודיע לי כי הטבח לא הגיע, הבהרתי לתובע שידאג למחליף בהקדם האפשרי ובינתיים הטבח הנוסף ינסה להסתדר.

8.
כמו כן, במסעדה נכחו מארחת, מלצרים וכמובן לקוחות שהגיעו לשבת וליהנות הן מהאוכל והן מהאווירה.

9.
יש לציין כי לאחר כחצי שעה לערך, התקשרתי לתובע אך לא נענתי.
אי לכך, התקשרי למסעדה וגם שם לא היה מענה. התקשרתי למאחרת על מנת לבדוק שהכל מתנהל כשורה.

10. המארחת הצליחה להפתיע אותי בידיעה כי התובע הודיע ליושבי המסעדה שהמקום נסגר והודיע לעובדים שעליהם ללכת הביתה. כמו כן, דאג התובע לסגור את המקום ולכבות את האורות ללא כל התראה ו/או הסכמתי."

8.
הצדדים במחלוקת האם התובע פוטר על ידי הנתבע ואם פוטר – מתי היה הדבר, האם בשיחת הטלפון במוצאי שבת, או לאחר הליך השימוע.

9.

לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בראיות שהוגשו,
הגענו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח שפוטר מהעבודה.
יחד עם זאת, אנו קובעים כי הפיטורים היו רק לאחר שיחת השימוע שהתקיימה ביום 10.12.15 ולא קודם לכן.
להלן נפרט טעמנו.

10.
בעדותו אישר הנתבע כי בעקבות ההחלטה של התובע לסגור את המטבח,
החליט "לשלוח אותו הביתה".
כך העיד:

"ש.
אני אומר לך שפיטרת את התובע בטלפון באותו ערב.
ת.
.... הוא היה מנהל מטבח והוא כוכב והוא מתפעל את העסק והוא יודע לעשות הכל וגם להיות בבר וגם לשטוף כלים. הוא אמר לי אם אני זוכר נכון, אמר לי שהוא סוגר את המטבח ואמרתי לו קח את הדברים שלך ותלך הביתה..."

11.
התובע הפנה למסרון ששלח למנהל המטבח בשם אחיה (נספח 3 לכתב התביעה) במוצאי שבת 5.12.15. במסרון נכתב:

"במקום לגבות את מי שמחזיק לך תמטבח
בפיקים אתה מחליט להגיד ביי ולא לבדוק מה הולך. בהצלחה שיהיה לך. רק תדאג לי למכתב פיטורים מסודר ופיצוי כמובן כי מבחינתי פוטרתי".

מסרון זה תואם הן את עדות התובע והן את עדות הנתבע, לפיהן התובע "נשלח לביתו" ביום 5/12/15, במהלך העבודה.

12.
מהראיות עולה עוד, כי מיד לאחר שהתובע נשלח לביתו, שלח לו הנתבע מסרון ובו הזמין אותו לשימוע.
העתק המסרון צורף נספח 4 לכתב התביעה:

"הנך מוזמן לשימוע ביום שני ב4 אחרי הצהרים בתאריך ה7 לדצמבר"
.

כך העיד הנתבע:

"...לאחר מכן שלחתי לו הודעה שהוא מוזמן או מחר או ביום שני, אני לא זוכר,
לשימוע אם אני זוכר נכון הוא אמר שביום הזה הוא לא יכול להגיע ואם אפשר לקבוע ליום למחרת. אמרתי לו שאין בעיה. הוא אמר שהוא לא יכול ביום שלמחרת כי צריכים אותו בעבודה שהוא עובד במקביל והוא רצה לעזוב ולעבור לשם. אמרתי לו שיבוא ברביעי.
הוא הגיע וישבנו ורציתי לקבל הבהרה למה כמה ואיך. ישבתי וכתבתי והחלטתי בעצמי. אמרתי לו שאני לא מפטר אותו אלא יש לו התראה מראש של שבועיים לבוא ולעבוד, כפי שמקובל בחוק. הוא בחר שהוא לא רוצה כי יש לו עבודה אחרת וכאן הסתיים הטקס."


ובהמשך העיד:

"ש.
אתה פיטרת אותו?
ת.
לא. נתתי לו להוכיח את עצמו שבועיים והוא אמר שהוא לא יבוא.
ש.
אתה אמרת שנתת לו שבועיים. מה הכוונה?
ת.
שיוכיח את עצמו שהוא יכול להוכיח את עצמו. אבל לקחתי בחשבון שהוא לא יגיע גם מכוח זה בעקבות המקרה שהיה וגם שהוא עובד במקום אחר."


13.
כעולה מהראיות, השימוע נדחה לבקשת התובע והתקיים בתאריך 10.12.15.

די בכך כדי לקבוע כי התובע לא פוטר במוצאי שבת 5.12.15. אף אם נאמר לו ללכת הביתה באמצע משמרת, הרי שמיד לאחר מכן הוזמן לשימוע.
לכל היותר מדובר בפיטורים "בעידנא דריתחא" כאשר מיד בסמוך לאחריהם, באה הודעת ביטול, בדמות זימון לשימוע.

14.
לטענת התובע, לאחר האירוע ביום
5.12.15 בוטלו המשמרות אליהן היה משובץ, כך שבפועל, ממועד זה ועד לפיטוריו, לא עבד.

התובע הצהיר בענין זה:
..."יוגב כבר פיטר אותי בטלפון ואף נתן הנחיה לא לשבץ אותי במשמרות ... וחמור יותר אף ביטל את המשמרות שכבר הייתי משובץ אליהם".

על פי סידור העבודה שצורף (נספח 5 לכתב התביעה) התובע אכן היה משובץ למשמרות לאחר יום 5.12.15. גרסתו בעניין ביטול השיבוצים לא נסתרה.

ביטול המשמרות וזימונו של התובע לשימוע עקב התנהלותו ביום 5.12.15 מעידה על כוונת פיטורים, אך אינה מעידה על פיטורים בפועל.

15.
הנתבע טען שלא פיטר את התובע בעקבות השימוע, אלא, לדבריו:

"אמרתי לו שאני לא מפטר אותו אלא יש לו התראה מראש של שבועיים לבוא ולעבוד, כפי שמקובל בחוק. הוא בחר שהוא לא רוצה כי יש לו עבודה אחרת וכאן הסתיים הטקס.
"

הנתבעים לא הציגו פרוטוקול או רישום של תוכן השימוע או של ההחלטה שנתקבלה בעקבותיו.
הטענה כי במועד השימוע או אף לפניו, התובע עבד כבר במקום אחר, לא הוכחה משלא נתמכה בראיות והתובע לא נחקר בעניין.
כך גם לא הוכחה טענת הנתבע, כי התובע ביקש להיות מפוטר ועשה הכל כדי שיפוטר.

טענת הנתבע כי לא פיטר את התובע, אינה מתיישבת עם עדותו לפיה נתן
לתובע "התראה מראש של שבועיים, לבוא ולעבוד, כפי שמקובל בחוק".
התראה של שבועיים ניתנת לעובד מפוטר. לא ברור כיצד ניתן לתת לעובד התראה, ללא שפוטר.

16.
מסקנת האמור היא כי התובע פוטר מעבודתו במסעדה, ביום 10.12.15, בעקבות הליך שימוע.


17.
בגין פיטוריו, זכאי התובע לפיצויי פיטורים.
חישוב שכרו הקובע של התובע יעשה על פי ממוצע שעות עבודתו בכל תקופת העבודה במכפלת שכרו השעתי האחרון. ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ'
adhenom berh teami
, מיום 4.6.17.
על פי חישוב זה עומד השכר הקובע על 4,191 ₪ (33
x
127 שעות עבודה בממוצע). התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 13,970 ₪.

מסכום פיצויי הפיטורים יש לקזז את הסכומים ששולמו ל"מגדל חברה לביטוח" על חשבון פיצויי פיטורים, כמפורט בפסק הדין להלן.

לאור הסיבות לפיטורים כפי שפורטו לעיל, אנו סבורים שהיתה קיימת מחלוקת של ממש בשאלת הזכאות לפיצויי פיטורים ולפיכך לא מצאנו מקום לחייב בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

18.
התובע דורש תשלום עבור הודעה מוקדמת.
הנתבעים לא הציגו החלטה בכתב לאחר השימוע. טענת הנתבע כי אמר לתובע שעליו להמשיך לעבוד במהלך שבועיים ממועד השימוע, לא הוכחה.
לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובע תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,191 ₪.

19.
לעניין הליך הפיטורים, הנתבע הוכיח כי היתה סיבה מוצדקת לפיטורי התובע, והיא התנהלותו במסעדה במוצאי שבת 5.12.15.
נדגיש כי לא מצאנו לנכון לקבוע מסמרות בשאלה האם התובע פעל נכון בנסיבות שנוצרו או שמא מעל בתפקידו. די לנו כי מבחינת הנתבע, התנהלותו של התובע היתה בלתי תקינה והצדיקה שקילת פיטוריו וזימונו לשימוע.
עוד אנו קובעים כי התובע הוזמן לשימוע בהודעה בכתב וכי ניתן לו די זמן להערך לו.



20.
התובע טוען כי ההחלטה על פיטוריו התקבלה כבר ביום הארוע וכי השימוע לא נועד אלא למראית עין.
לא ניתן להתעלם מכך שהנתבע ראה בחומרה רבה את הנהלות התובע במשמרת. הנתבע הסביר בתצהירו מדוע התנהלות זו אינה מקובלת ועלולה היתה לגרום נזק תדמיתי וכלכלי.
הנתבע אף הודיע לתובע, במהלך המשמרת, שהוא נדרש ללכת הביתה.
מכל אלה עולה כי אכן היתה לנתבע כוונה לפטר את התובע. נציין כי עובד שמוזמן לשימוע, בדרך כלל הדבר בא על רקע כוונה של המעסיק לפטרו. בעניין זה אין שוני בין עניינו של התובע לבין עובדים אחרים שמוזמנים לשימוע על רקע התנהלותם.

תימוכין לטענת התובע, כי ההחלטה על הפיטורים התקבלה כבר במועד הארוע, היא בכך שהמשמרות של התובע עד למועד השימוע, בוטלו.
תימוכין נוספים, בכך שהתובע לא קיבל מכתב פיטורים בעקבות השימוע. בכך חיזוק לטענתו כי הפיטורים ארעו עוד קודם לכן, בעקבות הארוע במסעדה.

21.
מסקנת האמור, כי ההחלטה לפטר את התובע, גמלה בליבו של
הנתבע כבר ביום הארוע ואולם הפיטורים יצאו אל הפועל רק בעקבות השימוע.
מהראיות עולה שהנתבע פעל כפי חובתו על פי דין וזימן את התובע לשימוע. לא מן הנמנע שהנתבע היה משתכנע מדברי התובע, כי בנסיבות שנוצרו באותו ערב, לא היתה לתובע ברירה אלא לפעול כפי שפעל. לו היה משתכנע בכך, לא מן הנמנע שהיה מחזיר את התובע לעבודה.


22.
סיכום האמור לעיל מעלה כי נערך לתובע שימוע כדין וכי ההחלטה הסופית על פיטוריו התקבלה רק לאחר השימוע.

התובע ידע מדוע הוא מוזמן לשימוע. לפיכך העובדה שלא נמסר לו מכתב ובו פירוט הטענות נגדו, אינה מקנה זכות לפיצוי.

יחד עם זאת, בהליך השימוע והפיטורים נפלו מספר פגמים.

ראשית, לאחר השימוע לא נמסרה לתובע הודעה בכתב ובה החלטה על תוצאות השימוע. לו היה נמסר מכתב כאמור, היה ניתן לוודא אל נכון האם התובע פוטר, כפי שעולה מהראיות, או שמא קיבל התראה של שבועיים ללא שפוטר.

שנית, לא נערך פרוטוקול של הדיון. לו היה נערך פרוטוקול, ניתן היה להווכח מה הטענות שעלו נגד התובע ומה היו תשובותיו.

23.
בשים לב לסיבות לזימון לשימוע ולעדותו של הנתבע לפיה מדובר במקרה שעלול היה לגרום לו נזק כספי ומאידך בשים לב לפגמים שנפלו בהליך ולתקופת העבודה, אנו מעמידים את הפיצוי לתובע על שכר חודש אחד.

24.
הפרשי שכר
בכתב התביעה נטען כי לתובע לא שולמה משכורת אחרונה.
בדיון שהתקיים ביום 23.6.16 נמסרו לתובע שני שיקים על סך 6,182 ₪ בגין שכר חודש 11/15 וכן שיק ע"ס
769 ₪ בגין ימי העבודה בחודש 12/15.

בישיבת ההוכחות נטען כי התובע עומד על התביעה להלנת שכר אך במסגרת הסיכומים נזנחה הטענה ולכן איננו נדרשות אליה.

25.
שעות נוספות
התובע הצהיר לעניין שעות העבודה :

"... עבדתי אצל הנתבעים בהיקף של משרה מלאה ומעלה מכך תוך שעות עבודה רבות מאוד ומעולם לא שולם לי שכרי בעד שעות עבודה אלו".

לטענת התובע, חלק מהשעות הנוספות בהן עבד, לא נרשמו על ידי הנתבעים. לטענתו, בתלושי השכר מופיע רישום של שעות נוספות אך בפועל שולם לתובע שכר בסיסי בלבד בגינן.
התובע עתר לתשלום 60 שעות נוספות בתעריף 32 ₪ עבור כל חודש עבודה, בכל תקופת העסקתו.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובע, בהכחשה כללית. פרט לכך לא ניתנה על ידי הנתבעים התייחסות פרטנית לטענה בדבר אי תשלום שעות נוספות.

26.
לתיק הוגשו תלושי השכר של התובע למרבית תקופת עבודתו.
בתלושי השכר מופיע מספר שעות העבודה הכללי של התובע בלבד, ללא פירוט, כנדרש בחוק, של שעות העבודה הנוספות בהן עבד.
התובע הציג מסמכי "פירוט שכר לעובד" לחודשים 9/15 עד 11/15. מדובר בדו"ח ממוחשב בו נרשמו שעות כניסה ויציאה של התובע מהעבודה (נספח 1 לכתב התביעה).

מספר שעות העבודה המופיע במסמכים אלה תואם את שעות העבודה שנרשמו בתלושי השכר.
מנספח 1 עולה כי אכן, בחלק מהמשמרות עבד התובע בשעות נוספות.
כך למשל, בתאריך 6.9.15 עבד 10.5 שעות, בתאריך 10.9.15 עבד 12 שעות ו – 38 דקות, בתאריך 26.10.15 עבד 14 שעות ו – 49 דקות, בתאריך 1.11.15 עבד 15 שעות ו – 27 דקות.

לא הוגשו ראיות נוספות שיש בהן להעיד על היקף עבודתו של התובע.
הנתבע הצהיר כי אין בידי הנתבעים את דוחות הנוכחות של העובדים, זאת "בעקבות קריסת מחשבים ואי גיבויים".


27.
מהראיות שבפני
נו עולה אם כן, כי התובע עבד בשעות נוספות ולא שולמה לו תמורתן.

יחד עם זאת, איננו מקבלים
את התחשיב שערך התובע וזאת ממספר טעמים:

ראשית, על פי תלושי השכר ואף לגרסת התובע, שולם לו שכר בתעריף רגיל בגין כל שעות העבודה.
על כן אין לקבל את טענתו כי זכאי לתשלום 60 שעות בתעריף 32 ₪, מדי חודש. אלא, לכל היותר, התובע זכאי להפרש בין התעריף ששולם לבין התוספת בגין העבודה בשעות נוספות.

שנית, הטענה כי התובע כי עבד 60 שעות נוספות מדי חודש, אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו.

28.
לאור האמור ערכנו חישוב ממוצע של שעות העבודה הנוספות של התובע, על פי הראיות שבפני
נו, כעולה מנספח 1 לכתב התביעה, כדלקמן:

בחודש 9/15 עבד התובע 151 שעות מתוכן כ- 13 שעות נוספות בתעריף 125% ו – 11.5 שעות בתעריף 150%.
בגין חודש זה זכאי התובע לתמורה עבור שעות נוספות בסך -
297 ₪.

בחודש 10/15 עבד התובע 104 שעות מתוכן כ – 8 שעות נוספות בתעריף 125% וכ- 11 שעות בתעריף 150%.
בגין חודש זה זכאי התובע לתמורה עבור שעות נוספות בסך – 248 ₪.

בחודש 11/15 עבד התובע 194 שעות מתוכן כ – 12.5 שעות נוספות בתעריף 125% וכ- 27 שעות בתעריף 150%.
בגין חודש זה זכאי התובע לתמורה עבור שעות נוספות בסך – 549 ₪.

29.
על פי הממוצע בין שלושת החודשים הנ"ל, ונוכח קביעתנו כי החישוב שערך התובע אינו יכול להתקבל, אנו קובעות שהתובע זכאי לתוספת חודשית בגין עבודה בשעות נוספות בסך 365 ₪ לחודש, בגין כל אחד מחודשי עבודתו.

הנתבעים ישלמו לתובע תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 14,600 ₪.

30.
הפרשות לפנסיה
לטענת התובע, הנתבעים לא הפרישו עבורו לפנסיה תשלומים כנדרש מיום 1.8.12 עד 1.9.14.
כן נטען כי מחודש 1.9.14 נוכה חלק העובד משכרו ולא הועבר ליעדו.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובע בהכחשה כללית בלבד.



31.
הנתבעים הציגו מסמך מאת מגדל חברה לביטוח מיום 19.9.16 על פיו, נכון לתאריך 31.8.16, נצבר לזכות התובע סך 4,330 ₪ ברכיב פיצויים בלבד.

32.
לאחר דיון ההוכחות הגישו הנתבעים מסמך נוסף מאת מגדל חברה לביטוח מיום 9.11.17, המעיד לטענתם על העברת כספים לפנסיה בשנת 2017.
מדובר בסכום כולל של 2,117 ₪. במסגרת הסיכומים קיזז התובע סכום זה מתביעתו.

לאור האמור, מאחר ולא הובאו ראיות לביצוע הפרשות פנסיוניות על פי דין ובהיעדר חישוב נגדי, מתקבל תחשיב התובע.
על הנתבים לשלם לתובע סך 4,578 ₪ כפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה.

33.
סוף דבר

התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעים ישלמו לתובע:


א.
פיצויי פיטורים בסך 13,970 ₪.

ב.
דמי הודעה מוקדמת בסך 4,191 ₪.

ג.
פיצוי בגין פגמים בהליך השימוע בסך 4,191 ₪.

ד.
תמורה עבור עבודה בשעות נוספות בסך 14,600 ₪.

ה.
פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות (תגמולים) בסך 4,578 ₪.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.








34.
בשים לב לתוצאות ההליך, הנתבעים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ צמודים כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, 12/4/18 ,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.












נציגת ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז

הדס יהלום
, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' מאירה עזר








סעש בית דין אזורי לעבודה 27531-01/16 אלי אור חיים פרתי נ' קפה גרג קניון השרון, יוגב סוויסה (פורסם ב-ֽ 12/04/2018)