פסקי דין על יחזקאל עציץ | פסקי דין על שוקי סטר | פסקי דין על פסיפיק רכב ותחבורה |

38019-07/17 תאמ     20/04/2018




תאמ 38019-07/17 יחזקאל עציץ נ' שוקי סטר, פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ








בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 38019-07-17 עציץ נ' סטר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט אבי סתיו


התובע:

יחזקאל עציץ


נגד


הנתבעים:

1.שוקי סטר

2.פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ




פסק דין
1.
לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב תאונת דרכים בין רכבו לרכב הנהוג על ידי הנתבע 1. בעקבות התאונה הוכרז רכב התובע כ"אובדן להלכה". התובע הפעיל את הביטוח המקיף שלו, ותביעה זו מתייחסת לנזקים העקיפים שנגרמו לו.
2.
הצדדים הסכימו כי שאלת האחריות תוכרע לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אולם הנתבעים עמדו על מתן

פסק דין
מנומק בשאלת הנזק.
3.
בכל הנוגע לשאלת האחריות, לאחר שהאזנתי לעדויות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, סבורני כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבעים.
4.
אשר לנזק – אין מחלוקת על כך שנגרמו לתובע לנזקים עקיפים בסך 1,240 ש"ח. המחלוקת היא לגבי סכום של 2,025 ש"ח, אשר שולם על ידי התובע לצורך שכירת רכב למשך 15 ימים. בהקשר זה יצוין, כי התובע קיבל במסגרת הביטוח המקיף שלו רכב ל-18 ימים, ולאחר מכן שכר בעצמו רכב חלופי למשך 15 ימים נוספים, והסכום שנתבע הוא בגין התשלום עבור אותם 15 ימים.
5.
לטענת התובע, מכיוון שהתאונה הייתה זמן קצר לפני חג הפסח ומדובר ברכב יחיד, הוא נאלץ לשכור רכב לצורכי המשפחה למשך 33 יום. בדיון הוסיף התובע, כי הוא החליט שלא לחפש רכב חדש, אלא לממש אפשרות לקבל רכב מהעבודה, ותהליך זה ארך מעט זמן. לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח כי לא הייתה לו אפשרות לרכוש רכב חדש בתקופה קצרה יותר, והייתה לו אפשרות להשתמש באמצעי תחבורה אחרים.
6.
הכלל הוא, כי על המזיק לפצות את הניזוק באופן שישיב את מצבו לקדמותו. כחלק מחובה זו, מקום בו הושבת רכב הניזוק כתוצאה מהתאונה, מחובתו של המזיק לפצות את הניזוק בגין שכירת רכב חלופי לתקופה בה הרכב מושבת. מקום בו הרכב אינו ניתן לתיקון, כך שעל הניזוק לרכוש רכב חדש, חובה על המזיק לפצות את הניזוק בגין הצורך לשכור רכב חלופי לתקופה הדרושה לניזוק לשם חיפוש רכב חלופי. מנגד, חלה על הניזוק חובה להקטין את נזקו. כך, ברי כי הניזוק אינו רשאי להימנע מחיפוש רכב למשך תקופה ארוכה ללא טעם מוצדק, ולדרוש מהמזיק כי יישא בהוצאות השכרת הרכב למשך אותה תקופה. השאלה מהי תקופה סבירה שלגביה ניתן לדרוש מהמזיק לשאת בעלויות שכירת הרכב עשויה להשתנות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
7.
בענייננו, לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור כי החלטתו של התובע לשכור רכב למשך תקופה נוספת של 15 ימים, ובסך הכול 33 ימים, לא חרגה מגדר הסביר. נזכיר, כי נקודת המוצא היא חובת השבת המצב לקדמותו. אילולא היה רכב התובע נפגע כתוצאה מרשלנות הנתבע 1, היה התובע ממשיך להשתמש ברכבו עד המועד בו היה בוחר ליטול רכב מהעבודה. שכירת הרכב העמידה אותו במצב קרוב למצב בו היה נמצא לולא התאונה. בנסיבות העניין, בחירתו של התובע שלא לחפש רכב חדש, נוכח העובדה שהתכוון לקחת רכב מהעבודה, והמתנה של כ-30 ימים עקב כך, הכוללים את חג הפסח, אינה בלתי סבירה. בהתחשב בכך, איני סבור כי יש לומר שהתובע לא עמד בחובת הקטנת הנזק.
8.
לאור האמור, התביעה מתקבלת. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע סך של 3,265 ש"ח, בתוספת סך של 374 ש"ח בגין אגרת המשפט, שכר העדות שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.





ניתן היום,
ה' אייר תשע"ח, 20 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 38019-07/17 יחזקאל עציץ נ' שוקי סטר, פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/04/2018)