פסקי דין על אסף יצחקי | פסקי דין על מאיה יצחקי | פסקי דין על יוסף הור | פסקי דין על קורוש ק אפרמיאן |

58295-02/17 א     11/02/2018




א 58295-02/17 אסף יצחקי, מאיה יצחקי נ' יוסף הור, קורוש ק אפרמיאן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 58295-02-17 יצחקי ואח' נ' הור ואח'





לפני כבוד השופטת, סגנית נשיא סיגל רסלר-זכאי

ה
תובעים:
(המשיבים)
1
.
אסף יצחקי

2
.
מאיה יצחקי


נגד

ה
נתבעים:


1. יוסף הור
2. קורוש ק אפרמיאן

- המבקש





החלטה

לפני בקשה מטעם הנתבע 2 (להלן: "המבקש") לסילוק התובענה שהוגשה נגדו על הסף מחמת העדר עילה.

ראשיתו של ההליך בתביעה שהגישו התובעים (להלן: "המשיבים") נגד נתבע 1 והמבקש, במסגרתה טענו, כי ביום 16.4.2015 התקשרו בהסכם מכר לרכישת דירת מגורים
(להלן: "הדירה") שהיתה בבעלות המבקש.
בהתאם לנטען, הנתבע 1, הינו קרובו של המבקש, אשר התגורר בדירה עם משפחתו והחזיק בייפוי כוח מטעמו לניהול משא ומתן ומכירת דירת המגורים. לטענת המשיבים, בדירה מס' 16 הסמוכה
לדירה,
מפגע חמור בדמות אתר שידור
הכולל מתקן גישה אלחוטי פעיל ומשדר, המכיל שתי אנטנות שידור סולריות וחדר ציוד חשמלי תומך בו. לטענתם, עת רכשו את הדירה, ולאורך כל המשא ומתן לקראת הרכישה, לא ידעו ולא עודכנו בדבר קיומו של אתר השידור, וכתוצאה מכך נגרמו וממשיכים להיגרם להם נזקים חמורים בשל אי יכולתם לנצל וליהנות מהנכס, ירידת ערך הדירה
וסכנה בטיחותית ובריאותית הנובעת מקיומו של המתקן. לטענתם, במידה והיו יודעים על קיומו של המפגע החמור בדירה הצמודה, לא היו מעלים בדעתם לרכוש את אותה דירה והיו מחפשים נכס אחר למגורים.

בכתב ההגנה טען המבקש כי דין התביעה נגדו להידחות על הסף מחמת העדר עילה.
לטענתו, מכתב התביעה עולה כי אין כל פגם או מום בדירה, למעט חריגת הבנייה בדמות הפרגולה אשר בגג, לה נדרש אישור העירייה ופגם זה נרשם בחוזה המכר, והמשיבים לקחו על עצמם את האחריות לעניין זה. באשר למשדר המוצב בשטח דירת השכן ואשר עומד בתקנים המחמירים של משרד הבריאות, הצהירו המשיבים בסעיף 3.2 להסכם כי בדקו את הדירה וקנו אותה לשביעות רצונם המלאה, ובחתימתם על ההסכם מסירים הם כל אחריות מהמבקש על טיב הדירה לרבות סביבתה. עוד נטען, לשיהוי בהגשת התביעה, זאת מאחר שדבר הידיעה על המשדר נודע למשיבים בחלוף חודש מיום כריתת החוזה, קרי, יולי 2015 בעוד התביעה הוגשה בחלוף שנתיים וגם זאת רק לאחר שפניית המשיבים לעיריית חולון נדחתה. לפיכך, נטען כי מטרתם העיקרית של המשיבים להתעשר על חשבונם של המבקש והנתבע 1, כאשר המשיב מתגורר דרך קבע בארצות הברית ואין לו כל קשר לדירה למעט בעלותו על הנכס.

טענות הסילוק על הסף
כאמור, ברישא של כתב ההגנה, טען המבקש כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת העדר עילה וזאת מאחר והמשיבים רכשו הדירה לאחר שהצהירו כי ערכו את כל הבדיקות מטעמם ובחתימתם על סעיף 3.2 להסכם קנו את הדירה "
as is
". בכך אישרו כי הם מסירים כל אחריות מהמבקש והנתבע 1, אשר לטיב הדירה וסביבתה. בבקשה לסילוק התביעה על הסף מיום 16 ינואר 2018, חזר המבקש על הטענה להעדר עילה והוסיף כי בהיותו תושב ארה"ב, מרכז חייו שם ואין לו כל קשר לארץ, פרט לעובדה שהדירה היתה רשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין. עוד הוסיף, כי מעולם לא פגש את המשיבים ואין לו כל קשר איתם. נטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה, רשאי הדייר השכן לעשות כרצונו במסגרת רכושו הפרטי, עת עסקינן באנטנה המוצבת, באישור משרד התקשורת, בשטח דירתו הפרטית.
המדובר באנטנה הקיימת כבר למעלה מ- 10 שנים, אשר אינה נזקקת לאישור חריג מהעיריה ולפיכך, לא תשמע טענה לידירת ערך.


ביום 23 ינואר 2018, לבקשת בית המשפט להבהרת הבקשה לסילוק על הסף בהתייחס לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשנ"ד-1984, הגיש המבקש הודעה משלימה לבקשה, בה פירט, הלכה למעשה, את הסוגיות נשוא המחלוקת הכוללות את השאלה האם מדובר ב"פגם נסתר", האם קיימת ירידת ערך בדירה בגין מיקומה של האנטנה וכן פרשונותו של הסכם המכר בין הצדדים בהתייחס לסעיף 3.2. נטען, כי לא ניתן להרחיב את גבולות טענת "פגם נסתר" גם למפגעים נטענים בשטח הדירות של השכנים, וכי באשר לטענת ירידת ערך שווי הדירה, הרי שאין הבדל בין אנטנה, עמוד חשמל או עמוד טלפון, אשר כולם פולטים קרינה, אולם בהנחה שעומדים בתקנים שנקבעו, הרי אינם פוגעים בשויי הנכס הסמוך להם. עוד נטען, כי המשיבים הממשיכים לגור בדירה אותה שיפצו, לא הוכיחו כי פנו לשכן או למפקחת על הבתים המשותפים בבקשה להסיר את האנטנה.

בתגובת המשיבים מיום 31 ינואר 2018, נטען, כי הנתבע 1
שימש כשלוחו של המבקש. הסכם המכר מיום 16 אפריל 2015 נחתם בין המשיבים לנתבע 1 בשמו ובהרשאתו של המבקש ובהתאם לייפוי הכוח שנתן לנתבע 1.
את התמורה בעד מכירת הדירה קיבל המבקש. לפיכך נטען כי בהתאם לספרות ולהלכה הפסוקה, למשיב אחריות לנזקי המשיבים בגין התנהלות שלוחו – הנתבע 1.
עוד, שבו וחזרו המשיבים, על טענותיהם כפי שנטענו בכתב התביעה לפיהם בעת ניהול המו"מ לרכישת הדירה לא הוצג לפניהם, במודע ובמכוון, פרט מהותי ויסודי באשר למפגע החמור בדירה הצמודה , וכתוצאה מכך, הגיעו להחלטה שגויה עבורם. עוד נטען, כי הסכם המכר על סעיפיו השונים ובכלל זה סעיף "פגם נסתר", הינו בטל וחסר נפקות משפטית ככל והצד המוכר פועל בהטעיה, אי גילוי, מצג שווא וחוסר תום לב.

בתשובתו
מיום 8 פברואר 2018, חזר המבקש על טענותיו
וטען, כי עת הדירה נקנתה
"
as is

" נטל על עצמו הרוכש את הסיכון לטעות חוזית, ויתר על טענת הטעות והטעיה, ולא עומדת לו כל זכות לטענה כל שהיא לפגם בדירה בעיקר בראי העובדה כי המשדר מצוי בשטח דירת השכן. עוד הפנה לכך כי בית המשפט יתערב בהסכמות שנעשו בין הצדדים במקרים חריגים ובמסורה וזאת בהתאם להלכה הפסוקה כפי שנקבעה בע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (מיום 19.5.03).


דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו. ( ר' רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה (29.12.14) ; א. גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה 12, 2015, ע' 345)).

המבחן אשר נקבע בפסיקה לסילוק תובענה על הסף, מחמת העדר עילה הוא מחמיר ביותר "אין חולק על כך שבית המשפט הדן בבקשה לדחיית ו/או מחיקת כתב תביעה מחמת העדר עילה, ייעתר לבקשה רק במקרה שבו גם אם יוכיח התובע את כל העובדות הכללות בכתב התביעה, הוא לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו" ( רע"א (חי') 65770-06-17 תאופיק בויראת נ' אבראהים בוויראת (מיום 15.12.17)).


עולה, כי הרציונל העומד מאחורי הדרישה המחמירה הינה כי המחיקה על הסף חורצת את גורל התביעה ללא דיון לגופה. תכליתה היחידה של המחיקה על הסף היא מניעת מצב של דיוני סרק והוצאת משאבים על קיום הליכים, בתביעות שניתן לקבוע כבר בשלב מוקדם של ההליך, כי הן חסרות סיכוי "מחיקה של כתב תביעה... תכליתה היחידה היא למנוע דיוני סרק והוצאת משאבים על בירור תביעה שניתן לקבוע בביטחון מלא, כבר בשלב מוקדם של ההליך, כי לא תוכל להצמיח לתובע את הסעד שביקש... כתב תביעה יימחק מחמת היעדר עילה רק אם אין סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שהתובע יצליח בתביעתו". (י. רוזן-צבי ההליך האזרחי, 2015, ע' 409).


דומה, כי אין זה המקרה שלפני. בשלב
מקדמי זה של ההליכים, טרם הוגשו הראיות וטרם נשמעו הראיות, לא ניתן לקבוע כי אין למשיבים עילת תביעה, שכן אם יעלה בידיהם להוכיח את טענותיהם, ייתכן ויהיו זכאים לסעד המבוקש על ידם. זאת ועוד, בבקשתו לסילוק התביעה על הסף, הכיר המבקש בקיומן של המחלוקות הנטועות בין הצדדים הכוללות שאלות עובדתיות ומשפטיות אשר ראוי ונכון לבררן באמצעות הליך זה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה, בסך של 3,500 ₪, ישולמו בסיומו של ההליך ובהתאם לתוצאותיו.



ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 58295-02/17 אסף יצחקי, מאיה יצחקי נ' יוסף הור, קורוש ק אפרמיאן (פורסם ב-ֽ 11/02/2018)