פסקי דין על מערוף אבו שאהיןת.ר.שאהין מסחר ושיווק בע"מסלאחה אבו שאהין | פסקי דין על יפה רז | פסקי דין על דוד רז |

27893-12/17 א     14/04/2018




א 27893-12/17 מערוף אבו שאהיןת.ר.שאהין מסחר ושיווק בע"מסלאחה אבו שאהין נ' יפה רז, דוד רז








בית משפט השלום בצפת


ת"א 27893-12-17 רז ואח' נ' אבו שאהין
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
מיכל ברלינר לוי


המבקשים/הנתבעים

1. מערוף אבו שאהין

2. ת.ר. שאהין מסחר ושיווק בע"מ
3. סלאחה אבו שאהין


נגד

המשיבים/התובעים
1. יפה רז
2. דוד רז






החלטה

לפני בקשה לביטול

פסק דין
שניתן נגד המבקשים ביום 11/2/18 בהעדר הגנה.

1.
ביום 13/2/18 ניתנה החלטתי בדבר עיכוב פסק הדין בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 7 ימים. משסכום זה לא הופקד, ביום 27/2/18 ניתנה החלטתי לפיה שעה שהמבקשים (הנתבעים) לא הפקידו את הסכום שנקבע בהחלטה, פסק הדין איננו מעוכב.

2.
נושא התובענה, תביעה כספית שהגישו המשיבים (התובעים) נגד המבקשים לתשלום סך של 531,542 ₪ בגין אספקת תוצרת חקלאית, אשר על פי הנטען סיפקו המשיבים ממטעיהם למבקשים בהתאם להסכם מיום 11.8.17.

3.
בבקשתם, המבקשים טוענים להעדר המצאה כדין באופן המחייב את ביטול פסק הדין מחמת הצדק, למצער לגבי המבקשים 2 ו- 3 (סעיף 17-21 לבקשה). נטען, כי המבקשים הינם תאגיד ושני אנשים פרטיים, להם אישיות משפטית נפרדת. נטען כי המען להמצאת כתבי בית דין למבקשים, הינו לכאורה משרד החברה הרשום. נטען כי משכתב התביעה לא נמסר למבקשים כדין קמה עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. כמו כן נטען בסעיף 10 לתצהיר המבקש 1 המצורף לבקשה, כי המעטפות שנמסרו למבקש 1 על ידי השליח המוסר, הכילו הבקשה להטלת העיקולים בלבד, במובחן מכתב התביעה.

4.
לחלופין עותרים המבקשים להורות על ביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, בראי כל המוצהר בתצהירו של המבקש ולנוכח סיכויי ההגנה המצוינים לכאורה של המבקשים. נטען, כי לא היה מקום להגיש בקשה למתן

פסק דין
לנוכח ההגנה האיתנה אשר נפרשה לכאורה בפני
בית המשפט במסגרת הבקשה לביטול צו העיקול הזמני בגדרי ההליכים בתיק זה.
נטען עוד, כי מדובר בתביעה חסרת שחר המנוגדת להסכמות שבין הצדדים ולהיעדר חוב למשיבים.

5.
לגוף המחלוקת ובתמצית נטען, בין היתר, כי המשיבה 1 פנתה למבקש ביום 3/7/17 והציעה למכור לחברה את פירותיה. הוסבר לה כי ידוע למבקש שיש סוחר אחר הרוכש מהם את הפרי באותה התקופה. המשיבים הבהירו כי יחדלו למכור את הפרי לסוחר הקודם, וסוכם כי המבקשת 2 תשווק את הסחורה שנשארה לפי מיון. הסחורה הועמסה ביום 4/7/17 לבית האריזה של החברה, מוינה, נארזה ונמכרה, והחברה העבירה תמורת הסחורה לידי המשיבה. נטען עוד כי הוסכם כי החברה תקנה את כל הפרי מסוג נקטרינה, תפוחים ואפרסק, בהתאם לסיכום הדברים שנערך בין הצדדים ביום 6/8/17, וכי סיכום דברים שצרפו המשיבים מיום 11/8/17, הוא מזויף וכולל השמטות ותוספות שמעולם לא סוכמו בין הצדדים (כמפורט בהרחבה בסעיף 21 (א'-ח') לתצהיר המבקש).

6.
נטען עוד כי ההסכמים נערכו מול החברה בלבד, במובחן מסיכום נטען עם המבקשים 1 ו- 3 באופן אישי וכי אמצעי התשלום הם של החברה ומחשבונה, ללא מעורבותם האישית של המבקשים 1 ו- 3; כי משקל היבול ומחירו הנטענים מוגזמים ומופרכים; כי בחודש אוקטובר 2017 לערך הועברו כספים למשיבה לבקשתה בשל טענתה לבעיה תזרימית; כי שולם סך של 20,000 ₪ לקבלן סולימאן על חשבון הכנסות מפרי וכי נמסר למשיבה בשם החברה כי לא תהיה מניעה לשלם לה סך של 89 אלף ₪ עבור קבלן הגיזום ועוד 15 אלף ₪ עבור קבלן העובדים, וכי אלה יקוזזו מחשבון הפרי שיימכר. נטען עוד כי על אף שבתקופה זו היתה אמורה להיערך התחשבנות סופית בין הצדדים, היא לא נערכה כי המשיבה לא נאותה לשבת על החשבון הסופי ורצתה לקבל את כספים על החשבון.

7.
עוד נטען, כי היבול הוערך כהערכה ראשונית בהתאם לשנה הקודמת ב- 900 מיכל לכל הזנים, ומשכך נמסרו 6 המחאות בסך של 700,000 ₪ כאשראי בלבד, לכאורה עד להתחשבנות הסופית (ס' 21 (טו) לתצהיר).

8.
נטען כי המשיבים הציגו בתביעתם חצאי עובדות, עובדות שקריות והסתירו עובדות תוך זיוף מסמכים על מנת לזכות בצווי העיקול בפרט ובתביעה בכלל (כמפורט בהרחבה בסעיפים 21- 23 לתצהיר המבקש).

9.
נטען, כי טענת המשיבים כי הפרי נמכר לפי מיכל, ולא לפי מיון גודל ואיכות, עומדת בניגוד להסכם. לטענת המבקשים, שולמו כספים לפי תוצאות המיון ולפי הסיכום שבין החברה למשיבים. עוד נטען כי השיקים שקיבלו המשיבים מהחברה כובדו במועדם וההסכמות כובדו (ס' 23 לתצהיר המבקש).

10.
המשיבים הגישו תגובה לבקשה בגדרה נטען בתמצית, כי כתב התביעה בצירוף הבקשה להטלת עיקולים הומצאו לידי כל המשיבים כדין ביום 25/12/17, כי ביום 2/1/18 התקיים דיון ואף ניתנו החלטות לעניין העיקולים בתיק, כאשר היתה התייחסות מפורשת בעל פה ובכתב מצד ב"כ המבקשים לטענות שהועלו בכתב התביעה, באופן שברור כי המבקשים ידעו על כתב התביעה.

11.
לגוף הבקשה נטען, כי פסק הדין איננו פגום וכי סיבת המחדל בגינה לא הוגש כתב ההגנה נעוצה בהתנהלות המבקשים ובזלזולם הבוטה בהליכי המשפט, באופן שאין עילה שבדין לביטול פסק הדין. באשר לסיכויי ההגנה נטען, כי אין בפי המבקשים טענות הגנה אמיתיות וכי הגנתם מהווה ניסיון למשוך זמן לשם הברחת נכסיהם.

12.
המבקשים הגישו תשובה לתגובה בגדרה, בתמצית ולגוף המחלוקת, כפרו בטענות המשיבים ועמדו, בין היתר, על חקירת השליח מטעמם (ראו: ס' 9
ו- 14 לתשובה, ראו גם תצהיר המבקש המצורף לתשובה).

13.
ביום 1/3/18 ניתנה החלטתי בגדרה נקבע דיון בבקשה ליום 9/4/18, ובה הוריתי כי לדיון יתייצב אף המוסר מטעם התובעים. ביום 9/4/18 התקיים דיון בבקשה. המוסר לא התייצב לדיון, על אף האמור בהחלטתי (ראו טיעוני הצדדים בעניין זה, בעמ' 2 לפרוטוקול).

דיון והכרעה

14.
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

"
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
"

15.
מקובל להבחין בין מקרה בו נדרש ביטול

פסק דין
"מחמת חובת הצדק" לבין מקרה בו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. המקרה הראשון, מתייחס למצב בו נמצא כי ההליך היה פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, ואז יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. במקרה השני, בו צד לא התייצב לדיון או לא הגיש כתב הגנה למרות שבוצעה המצאה כדין, על בית המשפט לבחון מה גרם למחדל וכן מהם סיכויי הגנתו של המבקש בהליך העיקרי, כאשר לשאלה השנייה ניתן המשקל המכריע (רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (8/10/15)).

16.
לטענת המשיבים, ביום 25/12/17 נמסר כתב התביעה בצירוף הבקשה לעיקולים זמניים לידי כל המבקשים. לבקשה למתן פסק הדין ולתשובה צורפו אישורי מסירה ותצהירי מוסר בקשר לכל אחד מן המבקשים. על שלושת האישורים חתום המבקש 1 בלבד (נספחים א- ג' לתשובת המשיבים). על גבי אישור המסירה בצד שמאל במקום המיועד ל"כתב" נרשם כי הכתב הינו "כתב התביעה+בקשה לעיקולים זמניים+החלטה לעיקולים+ העתק ערבויות/ התחייבות". בתצהיר המוסר המסומן נספח א', צוין כי המסירה לתאגיד בוצעה למבקש אשר תפקידו בחברה הוא "בעלים"; בתצהיר המוסר שסומן כנספח ב' צוין כי המסירה למבקש נעשתה באופן אישי; בתצהיר המוסר המסומן ג' צוין כי המסירה בוצעה למבקשת 3, אם המבקש, וכי לכאורה בהעדרה נמסר הכתב לבן מערוף, שהוא בן משפחה הגר עמה שנראה כי מלאו לו 18 שנה. כמו כן, על פי האישורים המסירה בוצעה בכפר בוקעאתא, רמת הגולן.

17.
מנגד, המבקש הצהיר כי ביום 25/12/17 התקשר אליו לנייד פלוני שהזדהה כשליח המחזיק מעטפה בשבילו. המבקש והשליח נפגשו במשמר הירדן, השליח מסר למבקש 3 מעטפות וביקש את חתימתו בגין שלושתן. נטען כי משראה המבקש כי מדובר במעטפה מעורך דין, הניח כי מדובר בתביעת המשיבה ושלח לה הודעה כי קיבל את התביעה. אלא, שלמחרת היום, במהלך פגישתו עם בא כוחו, הבין כי למעשה מדובר בעותק מן הבקשה להטלת עיקולים, במובחן מכתב התביעה (סעיפים 7-9 לתצהיר המבקש).

18.
בראי המחלוקת האמורה, והואיל והשליח המוסר מטעם המשיבים לא התייצב לדיון בניגוד להחלטתי מיום 9/4/18, סבורני כי טענות המבקשים הנוגעות להיעדר המצאה כדין -לא נסתרו.

19.
בנוסף, המבקשת 2, הינה חברה בע"מ. על אף שלא נעלמה מעיני הצהרת המבקש כי הוא משמש כמנכ"ל החברה ומורשה חתימה מטעמה (סעיף 3 – 4 לתצהיר המבקש), משלא נסתרה הטענה כי המעטפה שקיבל לא הכילה כלל את כתב התביעה ולאור תקנה
484 לתקנות, יש לומר כי הטענה להיעדר המצאה כדין לחברה לא הופרכה.

20.
באשר למבקשת 3, אם המבקש, קובעת תקנה 481 לתקנות שעניינה המצאה לבן משפחה כדלקמן: "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים...". בהיעדר התייצבות מצד השליח המוסר לא הוכח כי לא היתה אפשרות למצוא את המבקשת 3 לשם ביצוע המסירה. כמו כן, הצהרת המבקש בסעיף 13 (ו) לתצהיר שצורף לתגובה לתשובה כי הוא
אינו גר עם אמו ואינו מהווה כתובת עבורה -לא נסתרה.

21.


לנוכח האמור סבורני כי יש לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק.

22.
למעלה מן הצורך, סבורני כי בנסיבות היה מקום להורות על ביטול פסק הדין אף מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט, בהתייחס לסיכויי הגנתם של המבקשים.

23.
בפסיקה נקבע, כי המבקש אינו חייב להראות כי הגנתו וודאית, ודי אם תהא הגנה אפשרית ואפילו ביחס לחלק מן הסכום שנפסק. ראה בעניין זה ע"א 5000/92
רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון (20.2.94):
"
בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר ­אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ראה זוסמן, שם, בעמ'
698
).
"

24.
עיון בחומר שבתיק מעלה, כי אף אם לכאורה טענות המבקשים אינן נקיות מספקות בראי התמלילים שצורפו לתשובת המבקשת לתגובת המשיב מיום 1/1/18, בהתייחס לרף הנדרש בשלב המקדמי בו אנו נמצאים; בהינתן המחלוקת באשר לטיב ההסכמות ומהותן; לשיעור הסכומים ששולמו ולשיעור החוב הנתבע; לכמות הפרי שסופקה בפועל; ובהתייחס לטענות כבדות המשקל שמעלים המבקשים, בין היתר לעניין זיוף - טענות המבקשים עשויות לבסס הגנה מסוימת וראוי להעניק להם את יומם בבית המשפט.

25.
באיזון המתבקש בין התנהלות המבקשים לזכות הגישה לערכאות, סבורני
כי ידה של זכות הגישה לערכאות על העליונה, זאת בפרט לאור הגישה הליבראלית בה נוקטים בתי המשפט בכל הקשור לבקשות לביטול פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, כשניתן לרפא את הנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות (
רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ (14/6/16) סעיף 21).

26.
הדברים אמורים במיוחד משעסקינן בתביעה בסכום משמעותי, באופן שהשארת פסק הדין על כנו עלולה לגרום למבקשים או למי מהם, עיוות דין בולט, בין היתר לנוכח ההבחנה המתבקשת בטיעון המבקשים בין ייחוס החובות הנטענים לחברה, במובחן מייחוסם למבקשים 2-3 באופן אישי.

27.
יוער כי לא נעלמו מעיני טיעוני המשיבים לעניין התנהלות המבקשים בגדרי ההליך, ואולם לא ראיתי באלה טעם מספק להשארת פסק הדין על כנו, וימצא לכך ביטוי בפסיקת ההוצאות.

28.
החלטתי הולמת אף את ההלכה הידועה לפיה סדרי הדין אינם מיטת סדום, ואני סבורה כי
בנסיבות דנן,
יש לתת עדיפות לברור התביעה לגופה.
ראה: ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3),477:

"הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית.


אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בתי-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בעניני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד
השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו הוא במשפט.
" (ההדגשה אינה במקור)

29.
לאור האמור לעיל, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסך של 3,000 ₪ על ידי המבקשים.

30.
ככל שהמבקשים יפקידו הסך האמור בקופת בית המשפט תוך 21 ימים מהיום, יבוטל פסק הדין ויינתנו הנחיות מתאימות להמשך.

31.
לאחר הפקדת הסכום האמור, ככל שיופקד, המזכירות תעביר הסך של 3,000 ₪ למשיבים באמצעות בא כוחם. לא יופקד הסכום האמור במועד, יוותר פסק הדין על כנו.

32.
משבהתאם לבקשת המשיבים, הוטלו עיקולים זמניים בהחלטה מיום 4/12/17, ומשאלה
נותרו בעינם, ואף נוכח החלטתי לעיל, אינני מוצאת מקום בשלב זה להיעתר לבקשת המשיבים להורות על החזרת הערבויות שנקבעו בגוף ההחלטה מיום 4/12/17.






ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ח, 14 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 27893-12/17 מערוף אבו שאהיןת.ר.שאהין מסחר ושיווק בע"מסלאחה אבו שאהין נ' יפה רז, דוד רז (פורסם ב-ֽ 14/04/2018)