פסקי דין על ניר ברלאי | פסקי דין על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

27327-12/17 עא     24/04/2018




עא 27327-12/17 ניר ברלאי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 27327-12-17 ברלאי נ' בנק הבינלאומי תל אביב סניף טופ דן 31094




לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המערער

ניר ברלאי
ע"י ב"כ עו"ד יעקב בורובסקי

ועו"ד איילת שושני –ג'ינו


נגד


המשיב

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרזנר
ועו"ד אסף סלע




פסק דין



1.
לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה דורית קוברסקי) מיום 9/11/17 בתא"ק 1033-05-16 ולפיה נדחתה בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד הצדדים ביום 25/12/16.
המערער טוען כי בית משפט קמא שגה כאשר לא ביטל את פסק הדין מיום 25/12/16 וכן לא ביטל את הפסיקתא מיום 27/12/16.

2.
רקע עובדתי נדרש:
א)
המשיב (להלן גם: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש בסך 80,159 ₪ בגין ערבותו לחוב של לקוחת הבנק בשם תמר רום גרינשטיין (להלן גם: "הלקוחה").
המבקש ערב להלוואה שנטלה הלקוחה מהבנק בשנת 2013. היא הפסיקה לפרוע תשלומי ההלוואה ונקלעה להליכי כינוס ביום 19/4/15.


ב)
המבקש, בהיותו מיוצג, הגיש בקשת רשות להתגונן.
נטען בין היתר בבקשת הרשות להתגונן, כי המבקש – המערער בהיותו אב לילד המצוי על הספקטרום האוטיסטי נקלע, כמו גם בני משפחות רבות נוספות לילדים הלוקים באוטיזם, לתרמית רמת היקף של חברת רונית גלפו בע"מ, ובעלי תפקיד בה, עליהם נמנתה גם הלקוחה. מבצעי התרמית נטלו הלוואות מבנקים בשיטת "פירמידה".



נטען, כי הבנק פעל בחוסר תום לב ובניגוד לכללי הבנקאות וחוק הערבות.

ג)
הדיון בבקשת הרשות להתגונן נקבע ליום 25/12/16.
ביום 10/10/16 ביקשה באת כוחו הקודמת של המערער, עו"ד זר, להשתחרר מייצוג. נמסרה כתובת למשלוח כתבי בי דין של המערער ועל הבקשה לשחרור מייצוג חתום גם המערער ונכתב כי הבקשה בהסכמתו.


בית משפט קמא בהחלטתו מיום 13/10/16 שחרר את עו"ד זר מייצוג.

3.
פסק דינו של בית משפט קמא:
ביום 15/12/16 ביקש המערער לדחות הדיון הקבוע ליום 25/12/16, כיוון שעדיין לא מצא עו"ד שייצג אותו.
התבקשה עמדת ב"כ הבנק למבוקש (החלטה מיום 18/2/16) .משלא התקבל כל מענה
ולא ניתנה החלטה אחרת, התייצבו המערער - הנתבע וב"כ הבנק לדיון.

פרוטוקול הדיון מיום 25/12/16 קצר וברור.
מפיו של המבקש – המערער נכתב: "לאחר ששמעתי את דברי בית המשפט, אני מקבל את המלצתו שבקשת הרשות להגן שהגשתי תידחה. אבקש עיכוב ביצוע למשך שלושה חודשים על מנת שיתאפשר לי לנהל מו"מ עם הבנק".

פסק הדין
קובע כדלקמן: "אני דוחה את בקשת הרשות להגן. ניתן בזה עיכוב ביצוע של פסק הדין למשך שלושה חודשים. אין צו להוצאות.

יומיים לאחר הדיון נחתמה פסיקתא על בסיס כתב התביעה, החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד לפי תעריף מומלץ של לשכת עורכי הדין. (27/12/16).

4.
הבקשה לביטול

פסק דין
:
ביום 9/3/17 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין מיום 25/12/16 וביטול הפסיקתא מיום 27/12/16 וזאת מכוח "סמכותו הטבועה לעשיית משפט צדק" של בית משפט.






לא בכדי נזקק המבקש – המערער ל"סמכות טבועה", שכן פסק הדין בתיק ניתן ביום 25/12/16 בנוכחותו ובהסכמתו, ועל כן לא ניתן להחיל לגביו את תקנה 201 לתקסד"א כ"ביטול החלטה על פי צד אחד" ככתבה וכלשונה.
על מנת לטעון כי בכל זאת מדובר בהחלטה במעמד צד אחד, נזקק לפסיקתא מיום 27/12/16 שמטבע הדברים לא ניתנה במעמד מי מהצדדים.

5.
הטענות שנטענו בעיקרן
הן כדלקמן:
א)
המבקש – המערער לא הבין את משמעות הסכמתו שנרשמה לפרוטוקול ולא הבין כי משמעות ההסכמה היא מתן

פסק דין
על בסיס התביעה בתוספת הוצאות ושכר טרחה. הוא לא הבין זאת עד שהסביר לו את המשמעות ביום 20/2/17 בא כוחו הנוכחי. רק אז גם ידע על הפסיקתא.

ב)
באת כוחו הקודמת עו"ד זר לא יכלה להשתחרר מייצוג כל עוד לא מונה עורך דין חדש לייצג לייצג את המבקש – המערער, לאור תקנה 473 לתקסד"א ולכן יש לראות את פסק הדין מיום 25/12/16 כהחלטה שנתקבלה בהליך פגום ולחלופין – החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

ג)
סיכויי ההצלחה של המבקש בהגנתו לגופו של עניין מצדיקים ביטול פסק הדין.

לאחר קבלת תגובת ב"כ הבנק וקיום דיון ביום 15/10/17, בית המשפט אף אפשר למבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול

פסק דין
ולאחר קבלת התגובה, נדחתה הבקשה לביטול

פסק דין
בהחלטה מיום 9/11/17.

6.
ההחלטה מיום 9/11/17:
בהחלטה מנומקת כדבעי נקבע, כי עסקינן "בבקשה לביטול

פסק דין
, שניתן בהסכמה ובנוכחות הצדדים, במסגרתו נדחתה בקשת רשות להתגונן והתביעה התקבלה במלואה...".








נקבע, כי אין לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", שכן לא נפל פגם דיוני היורד לשורשו של ההליך במתן פסק הדין.
הפסיקה עוסקת ככלל בעילת ביטול מחובת הצדק רק כאשר עסקינן ב

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד, ורק במקרה אחד וחריג התקבלה בקשה לביטול

פסק דין
מחובת צדק כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד צד אחד. (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ. 29.10.00).
גם נימוקים לביטול

פסק דין
מכוח שיקול דעת בית משפט נלקחים בחשבון בפסיקה כאשר מדובר ב

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד בלבד. (רע"א 7612/16 עזבון עבאס נ' עזבון עבאס. (21/12/16).
נקבע כי על פי הפסיקה,

פסק דין
שניתן לאחר שנדחתה בקשת רשות להתגונן, אינו

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד (ע"א 400/85 גד-שט שותפות נ' עבודי
פ"ד מג (3) 361, 372).
בכל זאת, דן בית משפט קמא בטענות המבקש – המערער לביטול

פסק דין
מחובת הצדק ודחה את הטענות לגופן:
א)
בקשת עו"ד זר לשחרור מייצוג הוגשה בהסכמת הנתבע – המערער.
בית משפט אישר שחרור מייצוג ביום 13/10/16 ולכן לפי תקנה 473 (ב) לתקסד"א שוחררה עו"ד מייצוג, ולא נפל פגם בשחרורה ובאי הופעתה לדיון.

ב)
באשר לטענה ולפיה היה צריך לדחות הדיון עד שימצא מייצג חדש: נקבע, כי הנתבע – המבקש היה מודע לצורך בהתייצבות לדיון ואכן התייצב.
בית משפט היה מודע לכך שאינו מיוצג "ולכן הסביר לו ברחל בתך הקטנה ובשפה פשוטה את מצב הדברים". ניתנה רשות דיבור לנתבע והוא לא ביקש לדחות הדיון אלא קיבל את הסבר בית משפט ועצתו ונתן הסכמתו לפסק הדין.

ג)
נקבע כי אין לבטל

פסק דין
שניתן בהסכמה על ידי הגשת בקשה באותו הליך שבו ניתן פסק הדין אלא רק במסגרת ערעור או באמצעות תביעה נפרדת.
הבקשה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

על ההחלטה מיום 9/11/17 הוגש הערעור שלפני.








7.
בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון חוזר המערער על הנטען בבית משפט קמא. טוען כי בית משפט קמא טעה כאשר לא איפשר לו להגיש תשובה לתגובה לבקשה להארכת מועד, וכי בית משפט קמא לא נתן משקל חוקתי ראוי לזכותו של המערער להיותו מיוצג.
נטען, כי למערער סיכויי הצלחה לו תבוטל ההחלטה מיום 9/11/17 ויבוטל פסק הדין.

8.
המשיב בטיעוניו נסמך על נימוקי החלטת בית משפט קמא.
מדגיש, כי בדיון שהתקיים ביום 25/12/16 הסביר בית משפט קמא למערער את הבעייתיות במצבו המשפטי. המערער הסכים לחזור בו מבקשתו ולמתן

פסק דין
נגדו, ובלבד שביצוע פסק הדין יעוכב למשך 3 חודשים על מנת לאפשר לו לנהל מו"מ מול הבנק להסדרת חובו.
במקום לפנות לבנק בהצעה כלשהי, הגיש את הבקשה לביטול

פסק דין
. באיחור ניכר וללא בקשה להארכת מועד. בית משפט קמא נהג עם המערער לפנים משורת הדין ואיפשר לו לאחר דיון בבקשה להגיש בקשה כזו. זו אכן הוגשה ללא נימוק המצדיק הארכת מועד. בית משפט קמא בהחלטתו דחה הבקשה לביטול

פסק דין
והתעלם מכך שהבקשה הוגשה באיחור.
הודגש, כי הפסיקתא תואמת להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של

פסק דין
. לא נפסקו הוצאות בגין הבר"ל. מה גם שמעולם לא הוגשה על ידי המערער בקשה לביטול הפסיקתא.
נטען, כי טענות נוספות שהועלו על ידי המערער בערעורו הן בגדר הרחבת חזית, ולא נטענו בבית משפט קמא (למשל: אי מצוי הליכים מול הלווה).

9.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים הבאים:
א)
ניתן היה במקרה דנן לדחות הערעור ללא פירוט לאור תקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן גם: "תקסד"א").

יחד עם זאת, מצאתי לנכון להתייחס בקצרה למספר נקודות שהועלו על ידי המערער.

ב)
המערער הגיש לכאורה בקשתו לביטול

פסק דין
באיחור ניכר. הוא נכח בדיון ביום 25/12/16, בתום הדיון ניתן פסק הדין בנוכחותו, וברור שהגשת בקשה לביטול

פסק דין
רק בחודש מרץ 2017 היא הגשת בקשה באיחור ניכר.






בית משפט קמא איפשר למבקש להגיש בקשה להארכת מועד רק לאחר קיום דיון בבקשה לביטול תוך קביעה בהחלטה מיום 15/10/17 כי הבקשה לביטול

פסק דין
הוגשה באיחור.
המערער אינו מערער על ההחלטה מיום 15/10/17. בין כך ובין כך, נדחתה הבקשה לביטול

פסק דין
לא מטעם של איחור בהגשת הבקשה אלא רק תוך ציון העובדה, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר.
משלא הוכרע העניין בשל איחור בהגשת הבקשה, לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין באי מתן זכות תשובה לתגובה בבקשה להארכת מועד.

ג)
בקשה לביטול

פסק דין
או החלטה מוגשת לתיק שבו ניתן פסק הדין או ההחלטה רק כאשר עסקינן ב

פסק דין
שניתן במעמד צד אחד או בהעדר הגנה לפי תקנה 201 לתקסד"א.
כך קובעת מפורשות התקנה ואין בנמצא פסיקה הקובעת אחרת.
בית משפט קמא ציין בהחלטתו החלטה אחת ויחידה
שניתנה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, שם נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת שופט בית המשפט המחוזי שהחליט לבטל

פסק דין
שהוא נתן, שכן התברר לשופט בדיעבד, כי הצדדים זומנו רק לדיון בבקשת ביניים ולא לדיון הוכחות ולכן לא הביאו את כל ראיותיהם.
נקבע שם, כי יש מצבים שבהם בית משפט שנתן החלטה "אגב תקלה דיונית..." לבטל את אותה החלטה ולהורות על דיון מחודש. ההחלטה בעניין אנקווה מתייחסת לנסיבות חריגות ביותר שאינן מתקיימות כאן.
לא בכדי
במהלך השנים לא נעשה שימוש בהלכת אנקווה.
קיימת
אפשרות בדין לבטל

פסק דין

כפי שניתן בעניין אנקווה על ידי הגשת ערעור בזכות על פסק הדין. ככל שנפל פגם לשורשו של עניין, יבוטל פסק הדין על ידי ערכאת ערעור.
על כן, אין צורך
ממשי "להגמיש" ולהכניס לגדר הליך לפי תקנה 201 לתקסד"א בקשה לביטול

פסק דין
שניתן במעמד הצדדים.
באותו מקרה חריג מצא בית המשפט
המחוזי לנכון לתקן טעות שנפלה בהתנהלותו הדיונית וביטל פסק הדין. כך "נחסך" מהצדדים הליך מיותר של ערעור (בזכות) על פסק הדין, שהיה מתקבל ממילא לאור הנסיבות.

עסקינן במקרה בודד. יוצא דופן, ולטעמי אינו מעיד על הכלל ומבחן המציאות והניסיון מוכיח זאת.

בעניינינו, המערער זומן לדיון בבקשת רשות להתגונן ואין דימיון כלשהו לנסיבות החריגות בעניין אנקווה.

בית משפט קמא בשפה מובנת (המערער לא מכחיש זאת) הסביר למערער, מה היא הצעתו והוא קיבל אותה.

ד)
המערער ידע שהדיון לא נדחה. הוא גם לא ביקש בתחילת הדיון לדחות אותו.
המערער ידע שעו"ד זר ביקשה להשתחרר מייצוג והוא חתום במו ידיו על הבקשה / הודעה על שחרורה. כמו כן חתם כי קיבל את כל המסמכים לידיו מעו"ד זר.
אין חובה בהליך אזרחי שכזה להיות מיוצג על ידי עורך דין.
משאישר בית משפט את החלפת הייצוג (בהסכמת המערער), הרי לאור לשון תקנה 437 (א) לתקסד"א, אין חובה להעביר את הייצוג למישהו אחר. בעל הדין רשאי להחליף עו"ד "או לסלקו" ובלבד שנמסרת הודעה על כך לבית משפט.
כך נעשה. ברור שעו"ד זר לא היתה צריכה להתייצב לדיון לאחר ששוחררה מייצוג ולא נפל פגם בהליך בעצם התייצבותו של המערער לדיון ללא ייצוג.
בית משפט קמא לא התבקש בין הגשת הבקשה לדחיית הדיון (הוגשה ביום 15/12/16) ועד למועד הדיון, לרבות בדיון עצמו (שהתקיים ביום 25/12/16) ליתן החלטה בבקשה לדחיית הדיון וזאת לאחר שבהחלטה מיום 18/12/16 התבקשה עמדת ב"כ הבנק לבקשה לדחיית הדיון וזו טרם הוגשה.

ה)
ביטולו של

פסק דין
שניתן שלא במעמד צד אחד או בהעדר הגנה, יכול להיעשות באמצעות הגשת ערעור על פסק הדין, והמערער לא מצא לנכון להגיש ערעור על פסק הדין לא סמוך לאחר הינתנו וגם לא בהליך דנן.
ניתן גם לבטל

פסק דין
שהושג על בסיס הסכמה בדרך של הגשת תובענה. התובענה לא מוגשת בתיק שבו ניתן פסק הדין. (ראה גם החלטת כב' השופט רובינשטיין ברע"א 3778/16 גבע נ' תנו לחיות לחיות
(18/8/16) פסקה ז' וכן ע"א 7663/11 דדון נ' חדד (29/4/13) שם ניתן לראות באילו נסיבות חריגות וקיצוניות מבטלים

פסק דין
שניתן על יסוד הסכמה וזאת לאחר שמוגשת תובענה מתאימה).

ו)
מתן פסיקתא על בסיס

פסק דין
שניתן במעמד הצדדים יומיים קודם לכן אינו משנה את מהות ההליך. מתן

פסק דין
במעמד הצדדים.
עסקינן בפסיקתא המשקפת את ההסכמה והיא ניתנה לפי תקנה 198 לתקסד"א.
המערער לא טען בבית משפט קמא
טענות לגופו של עניין ביחס לאי שיקוף פסק הדין באמצעות הפסיקתא אלא טען כי לא הבין ביום 25/12/16 כי הסכמתו מובילה למתן

פסק דין
על מלוא סכום תביעה, הוצאות ושכ"ט עו"ד (סעיף 10 לבקשה לביטול

פסק דין
).

משנדחו הטענות ביחס לביטול

פסק דין
מיום 25/12/16, אין מקום להורות על ביטול הפסיקתא.

10.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב)
המערער ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
הערבון יחולט ויועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

ג)
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 27327-12/17 ניר ברלאי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/04/2018)