פסקי דין על ג'מאל אבו מוך | פסקי דין על סמיחה אבו מוך | פסקי דין על זיאד אבו מוך | פסקי דין על עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה |

29884-04/17 הפ     25/04/2018




הפ 29884-04/17 ג'מאל אבו מוך נ' סמיחה אבו מוך, זיאד אבו מוך, עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה








בית המשפט המחוזי בחיפה

ה"פ 29884-04-17 אבו מוך נ' אבו מוך ואח'



בפני
כב' השופט רון סוקול
, סגן נשיא


המבקש

ג'מאל אבו מוך
ע"י ב"כ עוה"ד מדלג'


נגד


המשיבים

1. סמיחה אבו מוך
ע"י ב"כ עוה"ד פ' מרה

2. זיאד אבו מוך
3. עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה
ע"י ב"כ עוה"ד ח' אבו-פול

החלטה

1.
בישוב באקה אל גרביה מצויה חלקת מקרקעין הידועה כגוש 8778 חלקה 25 בשטח כולל של כ-30 דונם. בעבר הייתה דודתו של המבקש, הגב' פאטמה אבו מוך ז"ל, הבעלים של 40/96 חלקים מהזכויות בחלקה. פאטמה אבו מוך ז"ל העבירה את זכויותיה בחלקה לאמו של המבקש - לולו ג'מיל אבו מוך ז"ל, וזו מצידה העבירה זכויות בחלקה, על פי ייפוי כוח שונים, לילדיה ובהם המבקש, ג'מיל אבו מוך, בתה סמיחה אבו מוך
ובנה זיאד אבו מוך. חלק מהחלקה הופקע על ידי עיריית באקה אל גרביה.

2.
במשך שנים רבות ניצים האחים על חלוקת הזכויות בחלקה ועל תוקפם של ייפוי הכוח על פיהם הועברו הזכויות מהאם לילדיה. מחלוקות אלו הגיעו לפתחם של בתי משפט שונים ובין היתר נדונו בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.

3.
בהמרצת הפתיחה מושא תיק זה עותר המבקש להצהיר על ביטולם של חלק מהעסקאות שבוצעו בחלקה, ובין היתר משיג על תוקפם של ייפוי כוח שניתנו על ידי האם.


בבקשה המונחת להכרעתי כעת עותרים המשיבים, אחיו של המבקש והעירייה, לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בין דין, דהיינו מאחר שמחלוקות אלו כבר נדונו בבתי המשפט והוכרעו. העירייה מעלה טענות נוספות המצדיקות לפי הנטען את סילוק המרצת הפתיחה על הסף, ובין היתר טענת חוסר סמכות עניינית.

רקע
4.
חלקה 25 בגוש 8778 (להלן:
החלקה
) מצויה בשטח הישוב באקה אל גרביה וייעודה, על פי תכנית המתאר התקפה, הוא חקלאי. שטח החלקה הוא 29,891 מ"ר.

5.
בשנת 1981, בעקבות הליכי הסדר מקרקעין, נרשמו 40/96 חלקים בחלקה על שמה של הגב' פאטמה אבו מוך ז"ל (להלן
פאטמה
) (ראו נסח רישום היסטורי שצורף לבקשה לסילוק על הסף). פאטמה היא דודתו של המבקש ושל המשיבים 1 - 2, אחותו של אביהם. חלקים אלו של פאטמה שיקפו זכויות ב-12,454.58 מ"ר מהחלקה.


בשנת 1988 או בסמוך לכך יזמה העירייה תכנית מתאר שכללה בין היתר הפקעה לצורכי ציבור של חלקים מהחלקה ושל חלקה סמוכה שבבעלות המבקש והמשיבים. לתכנית זו הוגשו התנגדויות שונות (שלא פורטו בהליך הנוכחי). ביום 13.02.1988 הושג הסכם בין המתנגדים לעירייה (להלן:
הסכם העירייה
). בין המתנגדים, שהיו צד להסכם העירייה היו גם פאטמה, המבקש, אמו לולו אבו מוך, המשיבה 1 - סמיחה אבו מוך
, והמשיב 2 - זיאד אבו מוך.

6.
על פי הסכם העירייה (אשר צורף כנספח לכתב התשובה ובקשת העירייה לסילוק על הסף) הסכימה העירייה לתקן את התכנית ולצמצם את השטח המיועד להפקעה בחלקות. בחלקה מושא הדיון הוסכם לצמצם את ההפקעה לשטח של כ-4,500 מ"ר בלבד.


משמעות הסכם העירייה הייתה כי מחלקה של פאטמה יגרעו כ-4,500 מ"ר לטובת צרכי הציבור, כך שיוותרו בידיה זכויות המשקפות שטח של כ-8,000 מ"ר בחלקה בלבד. אין חולק כי לאחר הסכם העירייה תפסה העירייה חזקה בשטח שיועד להפקעה.

7.
פאטמה שהייתה ערירית, העבירה את זכויותיה בחלקה לאמם של האחים לבית אבו מוך, לגב' לולו ג'מיל אבו מוך ז"ל (להלן:
לולו
) והזכויות נרשמו על שמה בלשכת הרישום במקרקעים ביום 18.06.2002.

יוער, כי על שמה של לולו נרשמו מלוא זכויותיה של פאטמה בחלקה, שכן למרות קיומו של הסכם העירייה, לא הושלמו הליכי ההפקעה והעברת הזכויות על שם העירייה.

8.
עוד טרם נרשמו הזכויות על שמה, חתמה לולו על ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 22.03.2001 ולפיו העבירה למבקש (להלן גם:
ג'מאל
) ללא תמורה זכויות ב-2,000 מ"ר מתוך זכויותיה בחלקה (ייפוי הכוח סומן נספח ה' להמרצת הפתיחה המתוקנת, להלן:
ייפוי הכוח הראשון
). בייפוי הכוח הראשון נרשם כי לולו ממנה את ג'מאל לפעול בשמה לשם העברת הזכויות האמורות על שמו.

9.
במקביל התחייבה לולו
להעביר 2,000 מ"ר גם לבנה זיאד – הוא משיב 3 (להלן:
זיאד
) (לולו חתמה גם על תצהיר העברת זכויות ללא תמורה (נספח ו' להמרצת הפתיחה). בתצהיר זה נרשם בסעיף 2:

חלקיי הנ"ל מהווים 12,454.58 מ"ר, מתוכם הנני מעבירה לבניי מר אבו מוך זיאד מוחמד נושא ת.ז. 5239743, מר אבו מוך ג'מאל נושא ת.ז. 55774442 שטח של 4,000 מ"ר נטו (דהיינו לאחר ניכוי ההפרשות וההפקעה לשב"צ ולעיריית באקה אל-גרבייה) כך שכל אחד יקבל 2,000 מ"ר נטו.


לטובת ג'מאל וזיאד נרשמו גם הערות אזהרה על 17/254 חלקים לכל אחד (ההערות נרשמו ביום 17.07.2002).

10.
לאחר העברת הזכויות ללא תמורה לג'מאל ולזיאד, נותרו בידי האם לולו רק כ-4,000 מ"ר בחלקה אף שהיו רשומים על שמה 431/1524 חלקים המשקפים שטח של 8453.4 מ"ר. במצב זה הוכן על ידי ג'מאל, ולולו הסכם חלוקה המחלק את החלקה למגרשים ומקצה לכל אחד חלק מהחלקה. תשריט החלוקה נערך על ידי המודד ג'מאל אל דין כתאני ונחתם על ידי הבעלים בפני
עו"ד מסראווה (התשריט סומן כנספח יא' להמרצת הפתיחה). על פי התשריט יוחדו לג'מאל זכויות במגרש שסומן 25/3, לזיאד יוחדו זכויות במגרש שסומן 25/4, ללולו יוחד המגרש שסומן 25/2 ולעירייה יוחדו מגרשים 25/5, 25/6 ו-25/7.

11.
ביום 21.10.2002 העבירה לולו זכויות ב-4,000 מ"ר לבתה סמיחה, היא המשיבה מס' 1 (להלן:
סמיחה
). לולו חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את סמיחה לפעול בשמה של לולו לרשום את הזכויות על שמה (נספח יב' להמרצת הפתיחה המתוקנת, להלן:
ייפוי כוח סמיחה
). במקביל, חתמה לולו גם על תצהיר העברה ללא תמורה לבתה (נספח יד' להמרצת הפתיחה המתוקנת). בשנת 2005, חתמה לולו על תצהיר נוסף שבו אישרה כי העבירה לסמיחה ללא תמורה 4,000 מ"ר מזכויותיה בחלקה (נספח י' לבקשה לסילוק על הסף).

12.
לכאורה, לאחר העברת הזכויות במתנה לג'מאל, זיאד ולסמיחה, ולאור הסכם העירייה, לא נותרו בידי לולו חלקים מהחלקה. למרות זאת, והואיל והעברת הזכויות על פי הסכם העירייה לא הושלמה, נותרה לולו רשומה כבעלת זכויות בחלקה.


ביום 6.3.2004 חתמה לולו על ייפוי כוח המייפה את כוחם של עו"ד בוקאנה ועו"ד זיאד להעברת 2,453.42 מ"ר מהחלקה לשמו של זיאד וביום 11.7.2004 נרשמה הערת אזהרה לטובתו. ביום 12.4.2004 חתמה לולו על ייפוי כוח נוסף המקנה לעו"ד אשקר ראני כוח להעביר על שמו של ג'מאל 2,000 מ"ר מהחלקה. גם לטובתו של ג'מאל נרשמה בלשכת רישום המקרקעין.

אלא שבכך לא די שכן ג'מאל הציג ייפוי כוח בלתי חוזר נוסף עליו חתמה לולו ביום 29.12.2001 (נספח ט' להמרצת הפתיחה המתוקנת, להלן:
ייפוי הכוח השני
). בייפוי הכוח השני מייפה לולו את כוחם של עורך הדין בוקאנה באסל ואת ג'מאל לפעול להעברת 2,000 מ"ר לג'מאל.


גם ביום 29.12.2001 חתמה לולו על תצהיר, הזהה לתצהיר שנחתם על ידה ביום 22.03.2001, וגם בו נאמר כי ברצונה להעביר לבניה ג'מאל וזיאד 4,000 מ"ר - 2,000 מ"ר נטו לכל אחד (הנוסח בסעיף 2 זהה לנוסח סעיף 2 לתצהיר מיום 22.03.2001).

13.
ביום 24.06.2004 נרשמה לטובת ג'מאל הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בדבר העברת הזכויות ב-2,000 מ"ר על פי ייפוי הכוח השני (להלן:
ההערה שבמחלוקת
).

14.
עם חתימת ייפוי הכוח השני טען ג'מאל בפני
ו אחיו כי לפי המסמכים השונים הוא קיבל מאמם לולו 4,000 מ"ר (2,000 לפי ייפוי הכוח הראשון ו-2,000 מ"ר לפי ייפוי הכוח השני). על כן טען כי ללולו לא נותרו 4,111 מ"ר אלא רק 2,111 מ"ר, ומכאן שהעברת שטח 4,000 מ"ר לסמיחה בטלה.

ההליכים הקודמים
15.
במצב זה נותרו הצדדים חלוקים בשאלה האם לולו העבירה לג'מאל 4,000 מ"ר מהחלקה או שמא רק 2,000 מ"ר על פי ייפוי הכוח הראשון. בשל מחלוקת זו הגישה סמיחה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה (תמ"ש 6975/01).

16.
לא כל מסמכי התביעה הועמדו לעיוני ולכן לא אפרט את כל ההליכים. מכל מקום מתברר כי ביום 12.09.2010 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה על ידי השופטת ה' גולדקורן,

פסק דין
שדן במחלוקות האמורות. השאלות שעמדו להכרעה בפסק הדין הוגדרו בפסקה 1 לפסק הדין, שעיקרם הצהרה כי ייפוי הכוח לסמיחה גובר על ייפוי הכוח השני שניתן על ידי לולו לג'מאל. כן התבקש בית המשפט להורות על מחיקת הערת האזהרה שבמחלוקת.

17.
בית המשפט לענייני משפחה דן במפורט בטענות הצדדים. בסעיף 8 לפסק הדין מציג בית המשפט את השאלה "
האם ייפוי הכוח מיום 22.03.2001 ומיום 29.12.2001 אשר בכל אחד מהם מדובר בהעברת 2,000 מ"ר מלולו לנתבע, משקפים שתי עסקאות נפרדות או שמא מדובר בעסקה אחת? או, במילים אחרות, האם בשנת 2001 התכוונה לולו להעניק לנתבע 2,000 מ"ר או 4,000 מ"ר?
".


ועל כך השיבה באופן ברור כב' הש' גולדקורן, כי לא מדובר בשתי עסקאות, אלא בעסקה אחת. עוד נקבע כי חתימת ייפוי הכוח השני לא נועדה לשקף עסקה חדשה אלא רק לאפשר את ביצוע והשלמת העברת הזכויות על פי ייפוי הכוח הראשון (פסקה 24).

18.
בסיום פסק הדין הורה בית המשפט על מחיקת הערת האזהרה שבמחלוקת, קרי זו שנרשמה לטובת ג'מאל ביום 26.04.2004. ערעור שהגיש ג'מאל על

פסק דין
זה נדחה לאחר שג'מאל קיבל את המלצת בית המשפט וחזר בו מערעורו (עמ"ש 39743-09-10,

פסק דין
מיום 30.12.2010).

19.
נציין עוד כי במקביל התנהלו ומתנהלים בין הצדדים גם הליכים לחלוקת הזכויות בחלקה, ובין היתר מתקיימים דיונים בתיק 49473-06-15.

המרצת הפתיחה
20.
ביום 20.04.2017 הגיש המבקש בקשה בדרך של הפתיחה בתיק זה וביום 13.06.2017 הגיש בקשה מתוקנת. בבקשתו עותר המבקש למספר סעדים הצהרתיים; המבקש עותר להצהיר כי לולו העבירה לו 4,000 מ"ר (נטו) בחלקה על פי שני ייפויי הכוח; כי עסקת העברת הזכויות בשטח של 4,000 מ"ר לסמיחה בטלה; כי העברת הזכויות לזיאד על פי ייפוי הכוח מיום 06.03.2004 ביחס לשטח של 2,453 מ"ר בטלה; כי הסכם העירייה בטל ועמו בטלה ההפקעה מאחר שאושרה תכנית מתאר חדשה. בהתאם ביקש להורות גם על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו להבטחת העסקאות השונות.

הבקשות לסילוק
21.
המשיבים הגישו תשובותיהם להמרצת הפתיחה. סמיחה ביקשה בתשובתה להורות על סילוקה של המרצת הפתיחה על הסף מאחר שהמחלוקות בין הצדדים כבר נדונו והוכרעו. סמיחה טוענת כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מהווה "מעשה בית דין" החוסם את הגשת בקשתו של המבקש. לטענתה, עילתו של המבקש "נבלעה" בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. עוד טענה כי תכלית המרצת הפתיחה היא לעכב ולשבש את ההליכים בתביעה לפירוק השיתוף במקרקעין המתנהלת בבית משפט השלום. זיאד, שאינו מיוצג, טען אף הוא כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מקים מחסום של "מעשה בין דין" בפני
תביעת המבקש.

22.
המשיבה 3 (להלן:
העירייה
) טענה כי יש לדחות גם את הבקשה כנגדה על הסף. העירייה טענה כי הסמכות לתקוף הליכי הפקעה מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבית משפט זה הדן בהליך אזרחי. עוד טענה כי יש לדחות את טענותיו של המבקש לעניין תוקף ההפקעה מחמת השיהוי הרב בהגשת הבקשה או מחמת התיישנות. העירייה מדגישה כי ההפקעה בוצעה על פי תכנית מתאר תקפה (ען/125) שאושרה כבר לפני שנים רבות ועל כן אין למבקש כל עילה לביטולה.


דיון והכרעה
23.
כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין המרצת הפתיחה, לסילוק על הסף. טענת המבקש לעניין תוקפם של ייפוי הכוח ולעניין זכויותיו על פי ייפוי הכוח השני הוכרעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה והמבקש מושתק מלהעלות טענות אלו שוב בהליך הנוכחי.


כן שוכנעתי כי הטענות כנגד העירייה בכל הנוגע לתוקף ההפקעה אינן בסמכותו של בית משפט זה ומקומן בערכאה אחרת ובתהליך מתאים.


את הדין אפתח במספר הערות בעניין מהותו של הכלל המוכר כ"מעשה בית דין".

24.
הכלל בדבר "מעשה בית דין" נועד לשרת את עקרון סופיות הדיון, דהיינו העיקרון לפיו יש לשים קץ להתדיינות במחלוקות שהוכרעו בין צדדים.
מקובל לציין כי שני שיקולים עומדים בבסיס עיקרון הסופיות; יעילות וצדק (נ' זלצמן

מעשה בית דין בהליך אזרחי

24-12 (התשמ"א), ע"א 5610/93

זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ראשון לציון

,

פ"ד נא(1) 68, 97 (1997)). ניתן להוסיף ולציין שיקולים מפורטים יותר; משאביה של מערכת המשפט מוגבלים ועל כן אין להקדישם שוב ושוב לאותו עניין; קיים אינטרס ציבורי לשמירה על וודאות משפטית ועל יציבות; ל

פסק דין
חלוט השפעה לא רק על הצדדים להליך, אלא גם על צדדים שלישיים; אמון הציבור מושתת בין היתר על היציבות ועל האמונה בנכונות פסיקת בית המשפט, ודיון מחודש באותו עניין שכבר נדון ועלול להביא לתוצאות סותרות פוגע באמון זה; כלל הסופיות מכוון את הצדדים בטיעוניהם והידיעה כי ההכרעה בהליך הנה סופית מעודדת בעלי דין להביא את כל ראיותיהם וטיעוניהם בשלב הראשון (ראה גם א' קלמנט ו-ר' שפירא,

יעילות וצדק בסדר הדין האזרחי - גישה פרשנית חדשה

, משפט ועסקים ז' עמ' 105-101 (2007)); כללי הצדק מחייבים הגנה על הצד שזכה בהליך, שהרי ריבוי התדיינות באותו עניין מסב לצדדים הוצאות רבות שלא את כולן יצליח הזוכה לגבות. שיקולים אלו ינחו אותם בכל עת בה נדרש לשקול האם לסטות מכלל הסופיות.

25.


לכלל מעשה בית דין שני ענפים; השתק עילה והשתק פלוגתא. שני ענפים אלו נועדו לשרת את התפיסה ולפיה על ההכרעה שיפוטית לשים קץ להתדיינות המשפטית באותו עניין או שאלה שנדונו (ראה ע"א 2035/03

לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ

, פ"ד נח (6) 447 (2004); נ. זלמן הנ"ל, עמ' 3).

26.
טענת

השתק העילה

משמעה כי

"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה

" (ע"א 246/66

קלוז'נר נ' שמעוני

(פ"ד נב(2) 516 (1968)). כאשר תובע זכה בתביעתו אומרים שעילתו

נבלעה

בפסק הדין ומקום שבו הנתבע זכה בהליך הראשון, אומרים כי תביעת התובע

נחסמה

והוא (התובע) מושתק מלשוב ולהעלותה מחדש (נ. זלצמן הנ"ל, עמ' 6

27.
הענף השני,
השתק פלוגתא
, עניינו בהכרעה שיפוטית במחלוקת עובדתית מוגדרת. הכלל של השתק פלוגתא משמעו כי בעל דין יהיה מנוע מלכפור בהכרעה בפלוגתא מסוימת אשר התבררה והוכרעה על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת (ע"א 246/66 הנ"ל, רע"א 2237/06
בנק הפועלים נ' ויינשטיין
(08.03.2009);

28.
לקיומו של השתק פלוגתא נדרשים ארבעה תנאים; זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והכרעה בפסק הדין הראשון לבין הפלוגתא הקיימת בהליך השני; זהות בין בעלי הדין או חליפיהם או בין מי שיש להם
קרבה משפטית לבעלי הדין בשתי ההתדיינויות
; בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לפלוגתאות; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות (נ.זלצמן הנ"ל, בעמוד 141; ע"א 1041/97
סררו נ' נעלי תומרס בע"
מ, פ"ד נד(1) 642 (2000); ע"א 9647/05
פוליבה נ' מדינת ישראל
(22.07.2007)).

29.
בפסיקה ובספרות עלתה השאלה האם ניתן לבסס טענה בדבר
השתק עילה
גם כנגד מי שהיה נתבע בהליך הראשון. ראינו כי הכלל משתיק תובע שתביעתו נדחתה ומקים מחסום מפני תביעה חוזרת באותה עילה ואילו כאשר התובע זכה בהליך הראשון רואים בעילתו כ"נבלעת" בפסק הדין. לכאורה, עניינו השל הנתבע שונה, שהרי הנתבע לא תבע ולכן לא עמדה לו עילה שיכולה להיחסם או להיבלע.

30.
בתי משפט ומחברים התלבטו בשאלה האם בכל זאת ניתן להכיר במחסום מסוג השתק עילה כנגד נתבע, שטענותיו בהליך הראשון נדחו (ראו למשל: נ' זלצמן הנ"ל, עמ' 44). ברע"א 785/05
בנק הפועלים נ' חזן
(31.10.2005), סברה השופטת ארבל, בדעת יחיד, כי משהחליפו בעלי הדין עמדות, לא ניתן להשתיק את הנתבע בהליך הראשון מלתבוע בהליך חדש על בסיס הטענות שנדחו בהליך הראשון. דעה שונה במקצת הביעה השופטת ארבל ברע"א 6498/05
צבעוני נ' בנק הפועלים
(23.02.2006), שם סברה שאין לתת רשות ערעור על

פסק דין
של בית המשפט המחוזי שהכיר בהשתק עילה כנגד נתבע בהליך הראשון (ראו גם הערת בית המשפט ברע"א 2237/06 הנ"ל, פסקה 14 לפסק דינה של השופטת נאור).


המחברת נ' זלצמן סבורה אף היא כי במקרים
בהם מבקש הנתבע המקורי לחזור ולתבוע את התובע המקורי על יסוד אותה עילה ששימשה בסיס לתביעה שהוגשה נגדו בתביעה הראשונה ,
ניתן להכיר במחסום מסוג השתק עילה גם כנגד מי שהיה נתבע בהליך הראשון (שם, עמ' 47).

31.
צריך לזכור כי לעיתים קרובות לא תהא כל חשיבות לשאלת תחולת כלל השתק העילה על מי שהיה נתבע בהליך המקורי, שהרי בדרך כלל די בקיומו של מחסום מסוג "השתק פלוגתא" כדי למנוע התדיינות חוזרת באותה מחלוקת. ההכרעה תידרש רק באותם מקרים בהם לא התקיימו כל התנאים לתחולת כלל "השתק הפלוגתא", כגון כאשר בהליך הראשון ניתנה הכרעה ללא דיון וכדומה.

32.
דומני כי בדרך כלל ניתן יהיה להשתיק בעל דין שהיה נתבע בהליך הראשון מכוחו של כלל "השתק העילה", בעיקר באותם מקרים בהם ברור כי אף שהיה נתבע, הציג טענות הגנה המבססת למעשה
עילת תביעה נגדית, גם אם לא הגיש תביעה שכנגד (כמו למשל טענת קיזוז)
(השוו נ' זלצמן הנ"ל עמ' 44).

עוד אעיר, כי בהליכי תביעה בבית המשפט לענייני משפחה מרוכזת במסגרתו של הליך אחד תביעותיהם של כל בני המשפחה (ראו סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995). במקרה שכזה יש מקום להתעלם מהתפקיד הפורמלי שנטל כל צד בהליך, כתובע או כנתבע, ולבחון את תפקידו המהותי. ככל שימצא כי למעשה העלה, כטענת הגנה, עילת תביעה מהותית, ניתן להתחיל כלפיו את מחסום השתק העילה.


ולענייננו.

33.
בבית המשפט לענייני משפחה נדונה תביעתה של סמיחה כנגד המבקש למתן סעד הצהרתי בדבר תוקפה של עסקת המתנה ולפיה העבירה לולו לסמיחה זכויות ב-4,000 מ"ר על פי ייפוי הכוח מיום 21.10.2002 ולבטל הערת האזהרה שבמחלוקת שנרשמה לטובת המבקש. המבקש מצידו טען בבית המשפט לענייני משפחה כי העסקה עם סמיחה בטלה בהיותה מנוגדת למתנה ולפיה קיבל מאימו לולו 2,000 מ"ר על פי ייפוי הכוח השני.

34.
המבקש היה צד לדיונים, הגיש טענות וראיות ובסופו של יום קבע בית המשפט מפורשות כי התובע קיבל במתנה 2,000 מ"ר לפי ייפוי הכוח הראשון וכי ייפוי הכוח השני אינו משקף עסקת מתנה נוספת. בית המשפט אף הורה למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של המבקש ביום
26.04.2004 - כלומר את הערת האזהרה שבמחלוקת.


משמע, עילת תביעתו של התובע בהליך הנוכחי, הועמדה להכרעה, נדונה ונדחתה. בית המשפט הכריע בטענות לגופן לאחר שבחן את כל העסקאות הנטענות, לרבות עסקאותיו של זיאד. בפני
בית המשפט לענייני משפחה נפרשו כל טענות הצדדים, לרבות עילת תביעתו של המבקש בתיק זה בנוגע להערת האזהרה שבמחלוקת ובית המשפט בחן את כל העסקאות, את תוקפן ואת סדר הקדימויות שביניהן.


במצב זה ניתן להורות על סילוק הבקשה כנגד המשיבה 1 מחמת השתק עילה.

35.
מכל מקום, גם אם אין מקום להחיל את כלל השתק העילה, בשל חילופי התפקידים שבין המבקש וסמיחה, הרי שיש מקום לסילוק הבקשה על הסף מחמת השתק הפלוגתא. בית המשפט לענייני משפחה הכריע מפורשות בתוקפן של העסקאות השונות, קבע כי למבקש אין זכויות נוספות על פי ייפוי הכוח השני והורה על מחיקת הערת האזהרה שבמחלוקת, שנרשמה לטובתו. המחלוקת בדבר תוקפה של העסקה הנטענת על פי ייפוי הכוח השני נדונה לגופה, והוכרעה לגופה.

36.
כאן יוער כי זיאד לא היה צד פורמלי להליך בבית המשפט לענייני משפחה. למרות זאת זיאד רשאי להעלות טענת הגנה בדבר השתק פלוגתא כנגד המבקש שכן המבקש היה צד להליך, העלה טענותיו בעניין תוקף העסקאות ו"היה לו יומו" בבית המשפט בכל הנוגע לתוקפה של העסקה על פי ייפוי הכוח השני (ראו
ע"א 9551/04
אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל
(05.01.2011); רע"א 8954/12
נירוסופט תעשיות בע"מ נ' ימית סינון וטיפול במים בע"מ
(05.06.2013


משמע, כל המחלוקות הנוגעות למערכת ההסכמים שבין לולו לילדיה, נדונו והוכרעו ובגדרן נקבע כי כל אחד מהם קיבל כ- 4,000 מ"ר בלבד. המחלוקת המפורשת בעניין תוקפו של ייפוי הכוח השני הוכרעה גם היא ונקבע כי ייפוי הכוח השני נועד לאפשר מימוש של העסקה מושא ייפוי הכוח הראשון וכי אינו משקף עסקת מתנה נוספת.


על כן יש לסלק על הסף את כל טענות המבקש בכל הנוגע לתקפות עסקאות המתנה.

בקשת העירייה
37.
בקשת העירייה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף מעוגנת בטענות אחרות. העיריה סבורה כי דין המרצת הפתיחה לסילוק על הסף הן מחמת העדר סמכות עניינית, הן מחמת העדר עילה והן מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד.

38.
כפי שניתן לראות, המרצת הפתיחה המתוקנת אינה מנוסחת באופן ברור עד כי קשה להבין מהן עילותיה. ככל שניתן להבין, טוען המבקש כי יש להורות על ביטול צווי הפקעת המקרקעין וביטול הסכם העירייה, מכמה טעמים; הליכי ההפקעה טרם הושלמו ברישום; פגמים בהליכי ההפקעה; והכנת תכנית מתאר חדשה.

39.
טענות אלו אינן מקימות כל עילה המצדיקה דיון בבית משפט זה. העובדה שטרם נרשמו הזכויות על פי ההסכם על שם העירייה אינה מחייבת את ביטול הסכם העירייה. ככל שכוונת המבקש היא כי העיכוב במימוש מטרת ההפקעה מהווה הפרה של הסכם העירייה, הרי שלא הוסבר מדוע. הסכם העירייה נועד להסדיר את ההסכמות בדבר צמצום ההפקעה על פי תכנית המתאר והעברת החזקה בשטח המופקע לעירייה. אין חולק כי תכנית המתאר הותאמה למוסכם וכי החזקה נתפסה על ידי העירייה. לכן לא ברור מהי העילה לביטול ההסכם.

40.
גם הטענה כי ההסכם בטל ועמו בטלה ההפקעה בשל כך שהמקרקעין טרם נרשמו על שם העירייה אינה מקימה עילה להצהיר על ביטול הסכם העירייה. כך גם לגבי אישורה של תכנית חדשה. ככל שהמבקש סבור כי אי רישום הזכויות על שם העירייה מעיד על זניחת התכנית ומצדיק ביטול התכנית שמכוחה הופקעו המקרקעין, הרי שטענות אלו מקומן במסגרת אחרת. המבקש יכול לפנות לרשות המפקיעה, לשטוח טענותיו ובאם ימצא צידוק לכך יוכל לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. בכל מקרה ברור כי טענות שכאלו, כלומר זניחת ההפקעה ושינוי התכנית, אינן מקימות עילה לביטול הסכם העירייה ואינן מצויות בגדר סמכותו של בית משפט זה.

41.
בשים לב לאמור, דין הבקשה בהמרצת הפתיחה להורות על ביטול הסכם העירייה, להידחות מחמת העדר עילה. אין בכך כמובן כדי לשלול מהמבקש לשטוח טענותיו במסגרת המתאימה, בכפוף להוראת כל דין, וישמרו לצדדים כל הטענות לרבות בעניין מועד העלאת הטענות.

חלוקת המקרקעין
42.
למבקש טענות שונות בנוגע לאופן חלוקת המקרקעין בין בעלי הזכויות ובנוגע להיקף השטח שבבעלות כל אחד מהאחים בעקבות הפקעת חלק מהזכויות. טענות אלו יתבררו, ככל שיהיה צורך בכך, במסגרת הדיונים בבקשה לפירוק השיתוף במקרקעין (ת"א 49473-07-15) ולא בהליך הנוכחי.

טענת המרמה
43.
בהמרצת הפתיחה מטעמו העלה המבקש טענה חדשה שלגרסתו נודעה לו רק לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, ולפיה קיים חשד למרמה בייפוי הכוח עליו חתמה אמו לטובת סמיחה. אין בטענה זו כדי לאפשר למבקש להגיש את המרצת הפתיחה דנא שכן, ככל שמדובר בעובדה חדשה שיש בה כדי לשמוט את הקרקע תחת מסקנתו של בית המשפט שדן בעניין, על המבקש להגיש לבית המשפט שנתן את פסק הדין בקשה לביטולו (ע"א 4682/92
עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ
, פ"ד נז(3) 366 (07.04.2003).

סוף דבר
44.
לאור כל האמור אני מורה על דחיית המרצת הפתיחה על הסף.


המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות ההליך בסך של 2,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.









הפ בית משפט מחוזי 29884-04/17 ג'מאל אבו מוך נ' סמיחה אבו מוך, זיאד אבו מוך, עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה (פורסם ב-ֽ 25/04/2018)