פסקי דין על אילן מירון | פסקי דין על מאיר בפלר | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

64435-05/17 תאמ     26/04/2018




תאמ 64435-05/17 אילן מירון נ' מאיר בפלר, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 64435-05-17 מירון נ' בפלר ואח'



לפני
כבוד השופטת אפרת בוסני


התובע:

אילן מירון


נגד


הנתבעים
:

1.מאיר בפלר

2.הראל חברה לביטוח בע"מ


פסק דין


1.
ביום 26.2.2017 בכביש 4 לכיוון דרום התרחשה תאונה בין אופנוע מספר רישוי 64-839-16 של התובע (להלן: "האופנוע") לבין רכב מספר רישוי 20-256-76 של הנתבע 1 שבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים"). בגדרה של התביעה, המוגשת בסדר דין מהיר, נתבעים נזקי האופנוע בתאונה בהתאם לחוות דעת שמאי וחשבונית תיקון שצורפו לכתב התביעה, בתוספת שכר טרחת השמאי והוצאות גרירת האופנוע.
2.
על קיומה של התאונה אין מחלוקת. גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשכל צד מגלגל את האחריות על משנהו.
לטענת התובע בכתב התביעה, בעת שהוא רכב על האופנוע, רכב הנתבעים "חתך" את הנתיב בו נסע האופנוע, פגע באופנוע והטיח את התובע אל הכביש.
לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, עת שרכב הנתבעים נסע בנתיבו כדין, אופנוע התובע הגיח מאחור ופגע ברכב הנתבעים וגרם לו נזק.
3.
בישיבת ההוכחות העידו ונחקרו נגדית התובע, רוכב האופנוע והנתבע 1, נהג רכב הנתבעים. מטעם התובע הוגש במצורף לכתב התביעה דו"ח שמאי, תמונות הנזק של האופנוע, חשבונית תיקון האופנוע וחשבונית גרירה. בדיון הגיש התובע (ללא התנגדות הנתבעים) תמונות צילום אוויר של זירת התאונה לצרכי המחשה (סומנו ת/1, ת/2), שרטוט נתיבי הנסיעה ומהלך התאונה לגרסת התובע (סומן ת/3) וכן תמונת הדמיה של מגע בין ארגז האופנוע לאחר תיקונו לבין רכב פרטי שאינו רכב הנתבעים (ת/4) ושל מגע בין גלגל קדמי של האופנוע ברכב שלפניו (ת/5). לאחר הדיון הגיש התובע לתיק קבלה על תשלום שכר טרחת השמאי. מטעם הנתבעים הוגש במצורף לכתב ההגנה טופס הדיווח של הנתבע 1 למבטחת הרכב והעתק תביעת ההפסדים של הנתבע 1 בבית משפט לתביעות קטנות. בדיון הגישו הנתבעים (ללא התנגדות התובע) דו"ח שמאי ותמונות הנזק ברכב הנתבעים (סומנו נ/1, נ/2) ובמהלך חקירתו הנגדית הציג הנתבע 1 באמצעות הטלפון הנייד, תמונות האופנוע בזירת התאונה לאחר התרחשותה, בה נראה האופנוע שעון על חלקו השמאלי באי התנועה (ראו; עמ' 5 שו' 31 לפרוטוקול הדיון).
בתם פרשת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה ואני נדרשת להכרעה, אשר בהתאם להוראת תקנה 214טז(ב) תנומק באופן תמציתי.
דיון והכרעה
4.
על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", מוטל הנטל הראייה והשכנוע להוכיח את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו - היינו הוכחת נסיבות האירוע, האחריות הנובעת מאותן עובדות והנזק אשר אירע כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע - וזאת כדי הטיית "מאזן ההסתברות" (
ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ
(1) 589, 598 (1986). מקום בו בעל הדין עליו מוטל נטל השכנוע אינו עומד בנטל זה או במקרים בהם קיים "ספק שקול", כך שכפות המאזניים מעויינות ולא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, בעל הדין עליו מוטל נטל השכנוע לא יצלח בתביעתו וזו תידחה (
רע"א 1530/13
גדלוב נ' הארגז- מפעל תחבורה בע"מ
(5.5.2013))
.

5.
במקרה זה, אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין אופנוע התובע לבין רכב הנתבעים. המחלוקת נוגעת לנסיבות התאונה ועיקרה בשאלה באיזה נתיב נסעו כלי הרכב עובר לתאונה והאם רכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעתו של האופנוע, כגרסת התובע או שמא האופנוע פגע ברכב הנתבעים שנסע בנתיב נסיעתו מאחור, כגרסת נתבע 1, נהג רכב הנתבעים. במחלוקת זו,
לאחר שבחנתי את העדויות ואת הראיות ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת גרסתו לתאונה
כדי מאזן ההסתברויות והמסקנה המסתברת יותר ממארג הראיות המונח לפניי היא שהאופנוע פגע מאחור ברכב הנתבעים שנסע בנתיב נסיעתו

כגרסת הנתבע 1, נהג רכב הנתבעים. אבהיר טעמיי;
6.
מעדויות הנהגים המעורבים (התובע והנתבע 1) עולה כי התאונה מתרחשת בכביש 4 לכיוון דרום, סמוך ל"חירייה" בכביש בן ששה נתיבים, בו אי תנועה מסומן על הכביש ומפריד בין שני הנתיבים מימין לבין יתר ארבעת נתיבי הנסיעה בכביש. שני הנתיבים השמאליים ביותר (סומנו 1-2 בתצ"א ת/2) הם לכיוון ירושלים, שני הנתיבים האמצעיים (נתיבים מס' 3 ו-4א' בתצ"א ת/2) לכיוון רמלה-חולון-בת-ים ושני הימניים ביותר (מס' 4ב ו-5 בתצ"א ת/2) מובילים לכיוון אשדוד.
שני הנהגים המעורבים סימנו את מקום התאונה בתרשים מהלך התאונה שהוגש על ידי התובע (ת/3) בנתיב הימני ביותר מבין ארבעת הנתיבים שמשמאל לאי התנועה (נתיב שסומן 4א' בתצ"א ת/2 שלגביו העיד התובע כי הוא מיועד לנסיעה לכיוון רמלה-חולון בת-ים).
7.

עדותו של התובע למהלך התאונה לא הייתה משכנעת והתקשיתי לתת בה אמון. בוודאי כעדות יחידה אשר בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, מצריכה טעם ממשי ומתן אמון מלא בעדות היחידה של בעל הדין על מנת לבסס הכרעת דין על יסודה.
בנוסף, גרסת התובע לאופן קרות התאונה ולסטיית רכב הנתבעים לנתיב נסיעת האופנוע אינה מסתברת עם מוקד הנזק ברכב הנתבעים.
8.
התובע תיאר בעדותו החופשית שהוא נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה לכיוון רמלה (סומן כנתיב מס' 4א בתצ"א ת/2) כאשר משמאלו ובמרחק של 2-3 מטרים לפניו נסע רכב הנתבעים (נתיב מס' 3 בתצ"א ת/2). כשהאופנוע הגיע לנקודה שמימין לו אי התנועה המסומן בכביש, רכב הנתבעים סטה בחדות ימינה לנתיב נסיעת האופנוע. לדברי התובע, בעדותו החופשית, הוא הספיק לסטות עם האופנוע לאי התנועה, נקודת המגע הראשונה עם רכב הנתבעים הייתה עם הכתף שלו שנשענה על גג חלקו האחורי של רכב הנתבעים והארגז האחורי של האופנוע, ארגז הבולט משני צדי האופנוע (כפי הנראה בתמונה להמחשה שהציג התובע- ת/4) פגע בחלק האחורי ימני של רכב הנתבעים. אז, לגרסת התובע בעדותו הראשית, סטה רכב הנתבעים שמאלה, התובע התגלגל על הכביש, האופנוע ניזוק והתובע נחבל (עמ' 2 שו' 1-7).
לתמיכת גרסתו לאופן התרחשות התאונה הציג התובע להמחשה, על גבי תצ"א של זירת התאונה את מהלך התאונה (ת/1, ת/2) (כשהוא מאשר בעדותו כי התמונות שהוספו לתצ"א הן להמחשה ואינן תמונות כלי הרכב ממקום התאונה- ראו; עמ' 1 שו' 24) ושרטוט מהלך התאונה לגרסתו (ת/3), בהם תואר רכב הנתבעים סוטה ימינה מהנתיב השני משמאל לאי התנועה לנתיב נסיעת האופנוע הנתיב הראשון משמאל לאי התנועה. בחקירתו הראשית הציג התובע תמונה להמחשת מגע בין החלק השמאלי של הארגז האחורי של האופנוע לחלק הימני אחורי של רכב, שאינו רכב הנתבעים (ת/4 ועמ' 2שו' 15). אלא שבחקירתו הנגדית לא היה התובע אחיד בגרסתו בנוגע לנקודת המגע הראשונית עם רכב הנתבעים ונמצא שגרסתו אינה מסתברת עם מיקום הנזק ברכב הנתבעים.
9.
הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), נהג רכב הנתבעים היה עקבי בעדותו לכך שנסע בנתיב הימני כשמימינו אי התנועה מסומן על הכביש (נתיב נסיעה 4א' בתצ"א ת/2) כשלפתע הרגיש מכה מאחור ברכב. הנתבע הבהיר כי פניו היו לנסיעה לחולון-אזור (עמ' 4 שו' 28 ועמ' 5 שו' 29). עדותו הייתה כנה, עקבית ומעוררת אמון והתרשמתי ממנה לחיוב.
אמנם הנתבע אישר שהוא לא ראה את מהלך התאונה ורק הרגיש פגיעה ברכב מאחור ולאחר שעצר באי התנועה שמימין לנתיב הנסיעה הבחין באופנוע מוטל על אי התנועה מאחורי הרכב (עמ' 4 שו' 24-26 ועמ' 5 שו' 14-18). רכב הנתבעים נפגע בחלקו האחורי כאשר, אליבא עדותו של התובע, שני כלי הרכב בנסיעה במהירות של 70-80 קמ"ש (עמ' 3 שו' 7) ואין בכך שהנתבע לא ראה את מהלך התרחשות התאונה להוות חיזוק לגרסת התובע.
10.
בעדותו הראשית תיאר התובע את נקודת המגע הראשונית ברכב הנתבעים עם הכתף שלו, שנשענה לדבריו על גג החלק האחורי של רכב הנתבעים ולאחריה את פגיעת החלק השמאלי של הארגז האחורי של האופנוע בחלק הימני אחורי של רכב הנתבעים. בחקירתו הנגדית השתנתה גרסה זו והתובע תיאר את נקודת המגע הראשונית ברכב הנתבעים עם כידון האופנוע (עמ' 3 שו' 12-13 ו-18) שלדברי התובע הוא החלק הכי בולט באופנוע יותר מהארגז (עמ' 2 שו' 21). היינו, בעוד שגרסתו הראשונה של התובע הייתה לכך שהארגז האחורי פגע ברכב הנתבעים, אישר התובע כי קודם המגע עם רכב הנתבעים היה עם כידון האופנוע, החלק הבולט ביותר באופנוע.
למותר לציין כי בתמונות להמחשת גרסת התובע (ת/4, ת/5) בחר התובע שלא להציג תמונה של כידון האופנוע והדבר מעורר שאלה.
התובע העיד: "הכידון שהוא החלק הכי בולט באופנוע הידיות שלו הן ידיות פלסטיק ברגע שרכב נוגע בכידון, הכידון מיד סוטה עם הגלגל ואז החלק הבא שפוגש אותו הוא הכתף שלי" (עמ' 3 שו' 12-13) כשלדבריו כשרכב הנתבעים סטה "ונוגע נגיעה קלה בכידון הוא מיד סוטה שמאלה" (עמ' 3 שו' 18). לבד מכך שבעדותו הראשית לא הזכיר התובע שנקודה המגע הראשונית של רכב הנתבעים הייתה בכידון האופנוע והגלגל הקדמי, עדות התובע לכך שמגע רכב הנתבעים הסיט את כידון האופנוע שמאלה אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו של התובע בעדותו החופשית ולפיה הוא זה שהסיט את האופנוע לעבר אי התנועה (עמ' 2 שו' 3), שעל פי עדותו של התובע נמצא מימין לנתיב נסיעת האופנוע (עמ' 2 שו' 2) ולא משמאל.
11.
זאת ועוד, מוקד הנזק ברכב הנתבעים אינו מסתבר עם גרסת התובע לסטיית רכב הנתבעים ותומך יותר את גרסת הנתבע שהאופנוע פגע מאחור ברכב הנתבעים שהוסע בנתיבו.
רכב הנתבעים, על פי דו"ח השמאי ותמונות הנזק שהוגשו (נ/1) ניזוק בפגוש האחורי מצד ימין. בתמונות רכב הנתבעים (נ/2) נראים סימני מעיכת הפח במוקד זה. אין בדו"ח השמאי ובתמונות רכב הנתבעים אינדיקציה לנזק בדופן הרכב. הנזק באופנוע, על פי דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה, הוא בחזית (כאשר פנס ראשי, משקף קדמי, שילדת פרינג קדמי ניזוקו) וכן בצד שמאלי ובמכסה הארגז מטען שמאלי. החלק הארי של הערכת הנזק באופנוע, על פי דו"ח השמאי , היא בגין החלק הקדמי של האופנוע. לדברי התובע בעדותו, רכב הנתבעים נסע מימין לנתיב האופנוע והקדים את האופנוע ב-2-3 מטרים לפני התאונה (עמ' 1 שו' 27). בחקירתו הנגדית אישר התובע שזה היה מנח נסיעת רכב הנתבעים מספר דקות קודם לתאונה (עמ' 2 שו' 28-32), כשלדבריו הוא מבחין ברכב הנתבעים סוטה לנתיבו חלקיק שניה לפני הפגיעה, כשהאופנוע במרחק 2 מטרים מאחורי רכב הנתבעים (עמ' 3 שו' 4-2). כשהתבקש התובע להדגים את אופן התרחשות התאונה לגרסתו, תיאר התובע את רכב הנתבעים סוטה בחדות ימינה, כשרכב הנתבעים מקדים את האופנוע והגלגל הקדמי של האופנוע מקביל לחלקו האחורי ימני של הרכב ושני כלי הרכב בנסיעה במהירות של 70-80 קמ"ש ואת רכב הנתבעים חוסם עם חלקו הקדמי את נתיב הנסיעה של האופנוע (עמ' 3 שו' 6-8). תיאור זה אינו מסתבר עם מוקד הנזק ברכב הנתבעים. אילו רכב הנתבעים סטה בחדות ימינה לנתיב האופנוע כשהוא משמאל לאופנוע (כשהגלגל הקדמי של האופנוע מקביל לחלק האחורי של הרכב) והרכב מקדים את האופנוע בכ-2 מטרים, כגרסת התובע, במהלך סטייה כזה חלקו האחורי של רכב הנתבעים היה מתרחק לשמאל (ולא לימין לנתיב נסיעת האופנוע) וסביר שהייתה פגיעה בדופן (צד) רכב הנתבעים (שאין אינדיקציה בדוח השמאי ותמונות הנזק לסימני פגיעה במוקד זה) יותר מהפגוש האחורי בצד ימין של רכב הנתבעים.
12.
כשנשאל התובע כיצד גרסתו מתיישבת עם היעדר סימני נזק בדופן רכב הנתבעים, תשובתו "הכידון שזה החלק הכי בולט באופנוע הידיות שלו הן פלסטיק ברגע שרכב נוגע בכידון, הכידון מיד סוטה יחד עם הגלגל ואז החלק הבא שפוגש אותו זה הכתף שלי (עמ' 3 שו' 13) היא תשובה מתפתלת שיצרה רושם של מי שמבקש להרחיק את אימפקט המגע של כידון האופנוע עם רכב הנתבעים. עם זאת, סימני הנזק בחזית האופנוע, על פי דו"ח השמאי, בשילוב עדותו של התובע לכך שנקודת המגע הראשונית ברכב הנתבעים הייתה עם כידון האופנוע, שלדברי התובע הוא רחב יותר מארגז האופנוע וכי לאחר המגע הסיט התובע את האופנוע לעבר אי התנועה מימין, יחד עם סימני הנזק בפגוש האחורי של רכב הנתבעים מצד ימין, תומכים במסקנה כי כידון האופנוע פגע ברכב הנתבעים שנסע בנתיבו לפני האופנוע, ולאחר שהתובע הסיט את האופנוע ימינה לעבר אי התנועה, חלקו השמאלי של הארגז האחורי של האופנוע פגע ברכב הנתבעים שנסע לפני האופנוע מאחור בצד ימין.
13.
תמונת האילוסטרציה שהתובע הציג להמחשת נקודת מגע בין גלגל קדמי של האופנוע ברכב לפניו (שאינו רכב הנתבעים) (ת/5) בה נראית נקודת המגע במיקום נמוך מסימני הפגיעה שנראו בתמונות רכב הנתבעים (נ/2) בפגוש האחורי הימני של הרכב, אין בה לגרוע ממסקנה מסתברת זו. שני כלי הרכב, אליבא עדותו של התובע היו בנסיעה במהירות של 70-80 קמ"ש בעת התאונה ומדברי התובע עולה כי נקודת המגע של רכב הנתבעים עם כידון הרכב הייתה קלה ולאחריה התובע הסיט את הרכב ימינה לעבר אי התנועה והמשיך בנסיעה קדימה ומכאן הפגיעה של הארגז האחורי שמאלי ברכב הנתבעים מאחור בצד ימין.
14.
לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני נדרשת לשאלת הנזק.
15.
מכל האמור, דין התביעה להידחות.
התובע יישא בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪, וזאת תוך 30 יום.

ניתן היום,
י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 64435-05/17 אילן מירון נ' מאיר בפלר, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/04/2018)