פסקי דין על עומר מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מוחמד מוסטפא ג'בארין | פסקי דין על מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין | פסקי דין על מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל | פסקי דין על מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' |

66719-09/16 א     25/04/2018




א 66719-09/16 עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 66719-09-16 המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל ואח'
נ' מדינת ישראל ואח'


לפני כבוד השופטת תמר נאות פרי




התובעים / המבקשים


עזבון המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל
באמצעות יורשיו:
1. עומר מוסטפא ג'בארין
2. מוחמד מוסטפא ג'בארין
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד בשיר ואח'


נגד

הנתבעים / המשיבים
1. מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין

2. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
3. מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה
ע"י פרקליטות מחוז חיפה

4. כמאל כמאל
5. וג'יה כמאל
6. אדיב כמאל
7. אנואר כמאל
8. ראמי כמאל
9. כרים עראף
הנתבעים 4-9 באמצעות עוה"ד מג'די חליאלי


החלטה

בקשה מטעם התובעים לאפשר להם להגיש חוות דעת מתוקנת מטעם המומחה מטעמם או לחילופין לקבוע כי נפלה בחוות דעתו טעות טכנית אשר אינה משפיעה על ממצאיו ומסקנותיו.
רקע כללי ותיאור הצדדים-
1.
כתב התביעה בתיק זה מתייחס לחלק מגוש 20432 חלקה 47, באום אל פחם (להלן: "החלקה"). התובעים הם יורשיו של המנוח מוסטפא אחמד ג'בארין ז"ל (להלן: "המנוח"), והנתבעים הם המדינה (להלן: "המדינה"), חמשת בני משפחת כמאל ומר כרים עראף (להלן: "הנתבעים"). לטענת התובעים, לפני שנים רבות התקיימו הליכים משפטיים במסגרת הליך ההסדר שמספרו 497/אום אל פחם (להלן: "הליך ההסדר") לגבי החלקה, כאשר בשלב מסוים, ניתן בהליך ההסדר

פסק דין
כנגד המנוח, בהיעדרו. ב

פסק דין
זה נקבע כי החלקה (אשר בזמנו כונתה חלקה 6) – תירשם בחלקה על שם המדינה ובחלקה על שם המנוח.
2.
המנוח הגיש בקשה לביטול פסק הדין (בקשה מספר 12/69) ובית המשפט קיבל את הבקשה, מאחר ושוכנע כי המנוח לא זומן כדין לדיון שבו ניתן פסק הדין בהיעדר וקבע בהחלטתו מיום 25.6.1969 כי פסק הדין מבוטל וכי יקבע דיון מחודש בחלק מהתביעה אשר התייחס לאותה חלקה 6.
3.
ממשיכים וטוענים התובעים, כי במהלך כל השנים לא נקבע אותו "דיון מחודש" ולכן הם סברו כי הנושא הוסדר והזכויות שהיו אמורות להיות של המנוח בחלקה – אכן נרשמו על שם המנוח. אלא, שלטענת התובעים, רק בחודש ספטמבר 2016 נודע להם כי המקרקעין נותרו רשומים על שם המדינה ולא עברו על שם המנוח, וכי המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, מבקשת לבצע עסקאות בחלקה, או בחלק ממנה, וזאת בניגוד לזכויות שאמורות היו להיות למנוח בחלקה.
4.
נוכח האמור, הגישו התובעים את כתב התביעה בתיק העיקרי, ביחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני המופנה כלפי המדינה, ואשר מטרתו למנוע כל דיספוזיציה במקרקעין הרלבנטיים.
למען דיוק, ולהשלמת התמונה, יובהר כי בשלב הראשון, הוגשה התביעה רק כנגד המדינה, אלא שהתברר כי כבר בוצעו עסקאות לגבי המקרקעין והמדינה כבר חתמה על חוזים לגבי חלק מהשטח למול הנתבעים. אין צורך לפרט כעת את טענות הצדדים בכל הנוגע למועד חתימתן של העסקאות ביחס למועד תחילת ההליכים בתיק - ורק ייאמר כי לאחר שהתברר שנחתמו העסקאות – צורפו הנתבעים להליך. או אז, המשיך הדיון בבקשה למתן הסעד הזמני, ומצאתי לנכון לתת צו מניעה זמני בכל הנוגע לאפשרות להעביר את המקרקעין לצדדים שלישיים נוספים מעבר לנתבעים (וזאת במסגרת החלטה מיום 24.1.2017, להלן: "הצו הזמני"). על ההחלטה לגבי הצו הזמני הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – והיא נדחתה ביום 5.4.2017 (רע"א 1824/17, מפי כב' השופט סולברג).
5.
בהמשך, הוגשו תצהירים וראיות מטעם הצדדים - כאשר בין היתר, הוגשו מטעם שני הצדדים חוות דעת של מומחים בתחום פענוח תצלומי אוויר (להלן: "מומחה התביעה" ו-"מומחה ההגנה", בהתאמה). הצורך בהגשת חוות הדעת מטעם התביעה עלה נוכח עמדתם לפיה יש מקום להמשיך בבירור התביעה לגבי הזכויות בחלקה מהמקום בו הפסיק הבירור בשנת 1969, ולכן – יש להוכיח מה היה המצב בשטח, כיצד תוארו המקרקעין במסמכים מהשנים המוקדמות ועוד. יוער כבר עתה כי מומחה ההגנה טען בחוות דעתו, בין היתר, כי תא השטח שאליו מתייחס מומחה התביעה בחוות דעתו אינו תא השטח הנכון וכי הוא טעה במיקום של השטח שבמחלוקת.
במהלך ישיבת ההוכחות שני המומחים התייחסו לתצלומי אוויר שונים, ומומחה התביעה הגיע למסקנה שיתכן והוא צריך לבחון מחדש את הנתונים לגבי מיקום תא השטח שאליו הוא התייחס בחוות דעתו (כלומר, שייתכן שמומחה ההגנה צודק בטענתו לפיה המיקום שאליו התייחס מומחה התביעה – שגוי). בהתאם, ולבקשת התביעה, בתום ישיבת ההוכחות, בהחלטתי מיום 11.2.2018, אפשרתי למומחה התביעה לערוך בירור נוסף באשר לאפשרות כי נפלה טעות בחוות דעתו באשר לזיהוי החלקה וסימונה. בהמשך, הוגשה הבקשה הנוכחית.
הבקשה הנוכחית ועמדות הצדדים-
6.
בבקשה דנן מבקשים התובעים להתיר להם להגיש חוות דעת מתוקנת מטעם מומחה התביעה,
או לחילופין, לקבוע כי נפלה בחוות דעתו של המומחה טעות טכנית גרידא שאינה משפיעה על ממצאיו ומסקנותיו ולראות במכתבו של מומחה התביעה מיום 1.3.18 אשר צורף לבקשה (נספח א' לבקשה, להלן: "מכתב המומחה") בבחינת חוות דעת מתוקנת.
התובעים טוענים כי בזמן עריכת חוות דעתו של המומחה נפלה בהיסח הדעת טעות טכנית, כך שהסימון של מיקום החלקה שבנדון על רקע מפת צילום האוויר לא היה מדויק עקב הזזה לא רצונית של הסימון בזמן עריכת חוות הדעת והדפסתה. לטענתם, כל המסקנות וההסברים שנקבעו בחוות הדעת הינם רלבנטיים ונכונים למיקומה האמיתי והנכון של החלקה.
7.
המדינה מתנגדת לבקשת התובעים. לטענתה, אין לאפשר לתובעים בשלב כה מתקדם של התיק, לאחר שפרשת התביעה ופרשת ההגנה הסתיימו, להגיש חוות דעת מתוקנת. לטענתה, ככל שיתאפשר לתובעים לבצע מקצה שיפורים כמבוקש על ידם, הרי שבכך תתאיין החשיבות והמשמעות של השאלות והתשובות שמסר מומחה התביעה, בזמן אמת, במהלך חקירתו הנגדית, ובכך יפגע בית המשפט, פגיעה אנושה וישירה שלא כדין בהגנת הנתבעת.
עוד טוענת המדינה כי עמדתה בכל הנוגע למיקום השגוי שאליו התייחס מומחה התביעה פורטה בהרחבה במסגרת חוות הדעת של מומחה ההגנה, שהוגשה עוד ביום 21.12.17, כחודש ימים בטרם התקיימה ישיבת ההוכחות, כך שבפני
התובעים עמד פרק זמן ארוך לבחון את האפשרות שמומחה התביעה טעה, והם היו יכולים להגיש בקשות מתאימות לפני מועד ההוכחות, ולמצער, בפתח ישיבת ההוכחות, טרם נחקרו המומחים. בהקשר זה מדגישה עוד המדינה כי מומחה התביעה התייצב לישיבת ההוכחות כשבאמתחתו שני תצלומי אוויר עדכניים (ת/4) שבאמצעותם ביקש להוכיח שהזיהוי שהוא ביצע הינו דווקא הזיהוי הנכון של המיקום. משמע, שהוא היה ער לטענות של ההגנה לגבי המיקום השגוי, והגיע לישיבת ההוכחות במטרה "להגן" על עמדתו, ורק בעקבות החקירה הנגדית והחקירה של מומחה ההגנה – הוא הבין שטעה במיקום.
8.
הנתבעים הצטרפו בתגובתם לתגובה שהוגשה מטעם המדינה על כל סעיפיה, וביקשו לדחות את בקשת התובעים, ולחייבם בהוצאות משפט.
דיון והכרעה-
9.
אין ספק כי ההגנה צודקת בעמדתה העקרונית לפיה היו למומחה התביעה כמה וכמה הזדמנויות לבדוק את עצמו ולהתייחס לטענה כי נפלה בחוות דעתו טעות באשר לזיהוי החלקה או סימונה או מיקומה, וזאת מיד לאחר קבלת חוות הדעת הנגדית של מומחה ההגנה, או לפני תחילת החקירות או לאחר חקירתו שלו ולפני חקירת מומחה ההגנה.
10.
יחד עם זאת, למעשה – קריאה קפדנית של הבקשה, של מכתב המומחה ושל חקירתו הנגדית של מומחה התביעה מלמדת על כך שיש מקום לאפשר לתביעה להגיש את מכתב המומחה (מיום 1.3.2018) לגבי סעיפים 1 ו-3 בעמוד הראשון של המכתב, אך ללא סעיף 2 וללא כל התצלומים הנוספים שמומחה התביעה מבקש לצרף למכתב.
אסביר את עמדתי.
לגבי עצם קרות הטעות
- האפשרות שמומחה התביעה שגה במיקום על גבי התצ"א עלתה כמה פעמים בחקירתו הנגדית. מומחה התביעה התבקש להודיע אם אכן קיימת אפשרות שהוא טעה,
ובסעיפים 1 ו-3 למכתב המומחה הוא מאשר שאכן נפלה טעות (בפרק 7, סעיף 6 של חוות דעתו) ושהמיקום האמיתי תואם את המיקום שצוין בחוות דעתו של מומחה ההגנה. לכן, לגבי נתון זה – אקבל את האמור במכתבו של מומחה התביעה בסעיפים מעלה (מה גם שלמעשה הוא התבקש לבדוק את הנושא בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה בתום ישיבת ההוכחות בה נחקר, ולא נראה לי סביר להפנות למומחה שאלה ולא לאפשר לו להגיש את התשובה).
לגבי הסיבה לטעות
– מומחה התביעה מסביר בסעיף 1 למכתב המומחה כי המדובר בטעות טכנית עקב הזזה לא רצונית לסימון בזמן הכנת חוות הדעת והדפסתה. המדינה בתגובתה הדגישה כי היא אינה מקבלת הסבר זה, אך לשיטתי, השאלה אם המדובר בהזזה לא רצונית או בסיבה אחרת אינה בהכרח השאלה הקריטית בתיק זה – ומה שחשוב הינה העובדה שהתברר, שאכן נפלה אותה טעות שעליה הצביע מומחה ההגנה. לכן, לגבי נושא זה - אני סבורה כי יש לאפשר למומחה התביעה להגיש לתיק את המכתב, כולל סעיף 1 הכולל את ההסבר לטעות, ללא שאני מביעה כל עמדה לגבי ההסבר. אם באי כוחם של המדינה או של הנתבעים מעוניינים ללבן נקודה זו – אאפשר להם לזמן את מומחה התביעה לחקירה נוספת, אך ורק באשר לשאלה אם הטעות התרחשה בשל ההזזה הלא רצונית הנטענת או בשל סיבה אחרת (ולא אאפשר כל השלמה או שאלה בנושא אחר). אני מציעה לשקול בכובד ראש את הצורך בבירור זה ואת הצורך לקיים ישיבה נוספת רק לצורך הצגת שאלות בודדות לגבי הטענה של המומחה לגבי סיבת הטעות - אך אותיר את הדבר להכרעה של באי כוחם של הצדדים הרלבנטיים.
לגבי המשמעות של הטעות
– מומחה התביעה, בסעיף 1 למכתבו, טוען כי לטעות אין כל משמעות כיון שכל המסקנות וההסברים שבחוות דעתו המקורית רלבנטיים ונכונים גם לגבי המיקום "האמיתי" והנכון של החלקה, כפי שהתברר כעת. אמירה זו למעשה אינה מחדשת דבר, ולכן – לא מצאתי שיש קושי עם הכללתה בסעיף 1 למכתב המומחה, שכן גם בחקירתו הנגדית של מומחה התביעה הוא טען בשני מקומות שונים שכל חוות דעתו רלבנטית גם למקרה והוא טעה במיקום, ואפנה לעמ' 27 שורות 7-8, ולעמ' 32 שורות 1-3. בשני המקומות חזר וטען מומחה התביעה שהוא עומד על האמור בחוות דעתו, לגבי אחוזי הנטיעות בחלקה, גם למקרה שהמיקום שלו שגוי והמיקום של מומחה ההגנה הוא הנכון. לכן, הלכה למעשה, העובדה שהאמירה מופיעה שוב בסעיף 1 למכתב המומחה – אינה מעלה ואינה מורידה יחסית לדברים שהוא אמר בחקירתו הנגדית פעמיים (וברור כי אינני מביעה כל עמדה באשר לאמירה עצמה).
11.
מכאן, שמצאתי לאפשר להגיש את מכתב המומחה מיום 1.3.2018 – לגבי סעיפים 1+3. באשר להגשת תצלומי אוויר נוספים, אשר לא הוגשו יחד עם חוות הדעת המקורית ולא הוגשו במהלך ישיבת ההוכחות – הבקשה נדחית, ולכן, לא ניתן להגיש אותם כיום ובהתאם – לא ניתן להתייחס לאמור בסעיף 2 למכתב המומחה (שם הוא מנתח את התצלומים "החדשים"). בדומה, נדחית גם הבקשה החלופית, לאפשר הגשת חוות דעת מתוקנת וחדשה, בשלב זה של הדיון.
סיכום –
12.
נוכח האמור מעלה, הבקשה מתקבלת בחלקה, באופן שאני מאפשרת את הגשת מכתב המומחה לתיק, בכפוף לאמור מעלה, ובכפוף לאפשרות לזמן אותו להשלמת חקירה לגבי ההסבר שלו בדבר הטעות. כמובן שוויתור על זימונו מחדש של מומחה התביעה אינו גורע מהאפשרות להעלות בסיכומים כל טענה בהקשר זה. במידה ולא יהיה צורך בישיבה נוספת יינתן צו להגשת סיכומים.
באשר להוצאות – ההתייחסות לנושא תהא בפסק הדין.
אמתין לעמדת המדינה והנתבעים עד יום 3.5.2018.
לעיוני.






ניתנה היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 66719-09/16 עומר מוסטפא ג'בארין, מוחמד מוסטפא ג'בארין נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין, מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, מדינת ישראל – לשכת רישום המקרקעין חיפה ואח' (פורסם ב-ֽ 25/04/2018)