Google

אורן מודחי - דפנה תעשיות א.מ. בע"מ

פסקי דין על אורן מודחי | פסקי דין על דפנה תעשיות א.מ. בע"מ

38811-04/16 תצ     29/04/2018




תצ 38811-04/16 אורן מודחי נ' דפנה תעשיות א.מ. בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 38811-04-16 מודחי נ' זארובי - פיצוחי הגליל בע"מ ואח'



לפני
כבוד השופט דורון חסדאי

התובע/המבקש
אורן מודחי
ע"י ב"כ עו"ד שרון ענבר פדלון


נגד

הנתבעות/המשיבות
דפנה תעשיות א.מ. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אוהד שני





פסק דין


1.
מונחת בפני
בקשה מוסכמת להסתלקותו של המבקש, מר אורן מודחי
(להלן: "המבקש") מבקשתו לאישור תובענה כייצוגית כנגד דפנה תעשיות א.מ בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
רקע עובדתי ועמדות הצדדים בקצירת האומר
2.
ביום 20.04.2016 הגיש המבקש תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), וזאת כנגד המשיבה וכנגד חברת "זארובי פיצוחי הגליל בע"מ", כאשר עם האחרונה הגיעו הצדדים להסדר הסתלקות שאושר על ידי ביום 30.3.2017.
3.
כעולה מבקשת האישור, המשיבה מייצרת ומשווקת תבלינים ותערובות תיבול, כאשר מספר מוצרים המשווקים על ידי המשיבה
כ"תבלינים", הינם למעשה "תערובת תיבול" בלבד, וזאת לאור תוספות שונות שמכניסה המשיבה למוצריה ובעיקרם מלח. כמו כן נטען כי תערובות שתבלינים המשווקות על ידי המשיבה
נעדרות סימון תזונתי ו/או טבלת ערכים תזונתיים.
4.
לטענת המבקש מחדלים אלו של המשיבה עומדים בניגוד לדין ובכלל זאת בניגוד לתקנות בריאות הציבור (מזון) התשנ"ד-1993, פקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש) התשמ"ג- 1983, תקן ישראלי 1359 (תבלינים ואבקות או תערובות אחרות לתיבול מזון ותקן ישראלי 1145 (סימון ואריזה של מוצרי מזון). כן נטען להפרתם של דיני הגנת הצרכן, דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט.
5.
בנסיבות העניין דורש התובע כי יינתן צו עשה כנגד המשיבה לתיקון מחדליה וכן לפצות על נזקי עבר.
6.
הקבוצה הנפגעת מהתנהלות המשיבה הוגדרה בבקשה לאישור, ככלל הצרכנים אשר רכשו את המוצרים במשך 7 השנים האחרונות.
7.
נזקו הממוני של המבקש נובע לטענתו מההבדל שבין ציפיותו למוצר הנחזה להיות בלתי מזיק לבריאות לבין המוצר בפועל- שכלל נתרן בשיעור לא ידוע. אי לכך, ערכם של המוצרים ירד בעיני המבקש כצרכן, ועל כן הנזק הממוני הועמד על שיעור של 50% ממחירם. יוער כי המבקש לא ציין ברחל ביתך הקטנה מהו מחירם המדויק של
המוצרים, שכן לטענתו חלקם נרכשו במשך זמן רב, ועל כן הנזק הממוני הועמד על שיעור משוערך של 50 ₪. כן טען התובע לנזק לא ממוני בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עת הוטעה לחשוב כי התבלינים הינם מוצרים בריאותיים, כמו גם טען לפגיעה בזכותו להשוות בין מוצרים שונים.
הנזק הלא ממוני הוערך על ידי התובע בסך של 20 ₪.
8.
בכל הנוגע לחברי הקבוצה, הרי שהתובע לא ידע להעריך את מספר חברי הקבוצה אשר צרכו את המוצרים. לפיכך הועמד נזקם של חברי הקבוצה על הסך של 3,000,000 ₪, וזאת על דרך האומדנה.
9.
ביום 27.10.2016 הגישה המשיבה תשובה מטעמה לבקשת האישור. בתגובתה ביקשה המשיבה לדחות את בקשת האישור על הסף, תוך שהיא טוענת בין היתר כי מדובר בבקשה מבולבלת וחסרת בסיס "שהועתקה" מתובענות ייצוגיות קודמות שהוגשו לבית המשפט; כי המבקש לא הראה עילת תביעה אישית וזאת בהעדר הוכחה פוזיטיבית לכך שאכן קנה את המוצרים נושא בקשת האישור וצרך אותם; כי לא הוכח שאכן נגרם למבקש נזק מצריכת המלח שבמוצרי המשיבה 1 וזאת גם בשים לב כי המשיבה ציינה כי מוצריה מכילים מלח והמבקש יכול
היה להישמר משימוש במוצריה; כי המבקש הינו חסר תום לב ולמעשה מדובר בתובע ייצוגי סדרתי; כי פרשנות נכונה של הדין מלמדת שעל המבקשת לא חלה חובה לסמן את מוצריה ב"סימון תזונתי" וכי מדובר בזוטי דברים. לבסוף נטען כי כבר במהלך חודש ינואר 2016, עוד קודם להגשת התובענה כייצוגית, נערכה המשיבה
למיתוג מחדש של מוצריה, כאשר במסגרת זו הוסף הסימון התזונתי של המוצר.
10.
ביום 15.11.2016 הוגשה תגובתו המשלימה של המבקש, במסגרתה עמד על טענותיו כי הרישום על מוצרי השיבה מושא בקשת האישור מהווים הפרה של הדין והתקן הישראלי כמפורט לעיל, וכן ציין שמבדיקה שקצרה שערך לאחרונה, עולה כי חרף הצהרות המשיבה בדבר שינוי האריזות של מוצריה, הרי שהלכה למעשה ממשיכה המשיבה לשווק את מוצריה באריזות הישנות ללא כל תיקון.
11.
לאחר שהצדדים הגישו כתבי טענות מתוקנים בהתאם להנחיית בית המשפט ולאחר שנערכו שני דיונים בפני
בנוכחות הצדדים, גיבשו הצדדים הסכמה להסתלקות המבקש מבקשת האישור.
12.
במסגרת הודעת ההסתלקות התחייבה המשיבה כי מלוא מוצריה הנמנים עם תקן ישראלי 1359 (תבלינים ואבקות או תערובות אחרות לתיבול מזון) ואשר מהווים כתערובות תיבול, יסומנו בהתאם לדין, הן מבחינת שם המוצר והן מבחינת סימון טבלת הערכים התזונתיים שלו. עוד הובהר כי כיום משווקים מוצרי המשיבה עם האריזות המתוקנות בהתאם להוראות הדין. בנוסף, הוסכם כי המשיבה תשיא תרומה של מוצריה בשווי של 4,000 ₪ ל"אגף לשירותים חברתיים" בעיריית יבנה, המסייע למשפחות נזקקות המטופלות באגף הרווחה.
13.
מבקשת ההסתלקות דלעיל עולה כי הצדדים הגיעו להסכמה כי כנגד ההסתלקות תשלם המשיבה למבקש גמול בסך של 500 ₪ וכן שכ"ט לבאות כוחו בסך של 9,000 ₪, אשר ישולם בארבע תשלומים שווים ושיחולק באופן שווה בין שתי באות הכוח, בצירוף מע"מ.
דיון והכרעה
14.
בסעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות קבע המחוקק תנאים לאישור הסתלקות צדדים מתובענה ייצוגית או מבקשה לאישורה, כהאי לישנא:
"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1)
אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2)
התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".
15.
יוער, כי ס"ק 1 וס"ק 2 הוספו לאחרונה לחוק התובענות הייצוגיות במסגרת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10 ), התשע"ו -2016, במטרה למנוע תופעות של תביעות סרק "מתוגמלות", שהן למעשה תביעות סרק שלגוף הנתבע מעדיף לסלקן תמורת תשלום שכר טרחה וגמול תובע בהיקפים נמוכים למדי, חלף לנהל הליך שלם, גם כאשר אין ממש בתובענה הייצוגית.
16.

כך נכתב בדברי ההסדר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016):
"סעיף

16 לחוק

מתנה

הסתלקות

מתובענה ייצוגית

או

קבלת

טובת

הנאה

בקשר

להסתלקות

כאמור

באישור

בית

המשפט.


במקרים

רבים

הנתבע

מסכים לתת

לתובע

טובת

הנאה

כדי

לחסוך

מעצמו

את

ניהול

ההליך
;

בקשות

כאלה

מטילות

עומס

על

מערכת

המשפט
,
כרוכות

בעלויות

מיותרות

לנתבעים

ואינן

משרתות

את

עניינם

של

חברי

הקבוצה

המיוצגת

ושל

הציבור
.
לפיכך

מוצע

לקבוע

כי

בהחלטתו

אם

לאשר

טובת

הנאה לתובע

המייצג

או

בא

כוחו

יידרש

בית

המשפט

לשקול

את

התועלת

שהביאה

הבקשה

לאישור

או

התובענה

הייצוגית

לחברי

הקבוצה.

עוד

מוצע

לקבוע

כי

אם

בקשת ההסתלקות

מוגשת

לפני

שהתובענה

אושרה

כייצוגית
,
יבחן

בית

המשפט
,
במסגרת

שיקוליו

אם

לאשר

טובת

הנאה

כאמור
,
גם

אם

התובענה

הראתה

עילת

תביעה

לכאורה"


17.
דומה, כי במסגרת תיקון זה ביקש המחוקק לאמץ את גישתם של בתי המשפט לעניין אי אישור בקשת הסתלקות "מתוגמלת" במצב בו התובענה אינה מגלה עילה ראויה, תוך התווית קריטריונים ברורים שעל בית המשפט לבחון בבקשות אלו. ראו לעניין זה
דברי
בית המשפט העליון במסגרת ע"א 4714/13 מרון דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם בנבו, 2013):
"לעניין זה נפסק, כי "אף שהחוק מותיר פתח לפסוק גמול לתובע גם אם לא זכה בתובענה, בהתקיים הצדקה מיוחדת לכך, אין מקום לפסוק גמול לתובע מייצג או שכר טרחה לבא כוחו כאשר התביעה שהוגשה אינה ראויה, וכאשר אין לקבוצה או לציבור ענין לעודדה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים, [פורסם בנבו] פיסקה 20 (27.12.2010); וראו גם, ע"א 8430/99 אנליסט אי.אמ.אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד נו(2) 247, 259 (2001)). בהקשר זה הובעה הדעה בספרות המשפטית, כי אין מקום לפסוק גמול למבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (או שכר טרחה לבא-כוחו), כשמדובר בהליך שסיכוייו היו קלושים (ראו, אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 89-87 (תשע"א) (להלן – קלמנט)); כן ראו, ע"א 1384/11 ז'טלני נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (30.1.2013) (להלן – עניין ז'טלני)). זאת, על מנת שלא לתמרץ את הגשתן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מסוג זה".
18.
למעשה, עניין התועלת המתקבלת במסגרת בקשת הסתלקות היוותה עוד קודם לכן אבן בוחן בעת אישור גמול ושכר טרחה בבקשות כגון דא, וראו
דבריו של פרופ'
א. קלמנט במאמרו בעניין זה כי "כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנפגע ולפיצוי הנפגעים, התובע ועורך-הדין זכאים לגמול ושכר טרחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע" ( א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 88 (תשע"א)). יחד עם זאת נקצב שיעור הגמול ושכר הטרחה בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתחשב בתועלת הספציפית המתקבלת בכל מקרה ומקרה (ר' עוד: ת"צ 11784-12-11 דורפמן נ' טיב טעם רשתות בע"מ (פורסם בנבו, 13.06.2012); ת"צ 39068-11-12 דרור אביטל נ' זוגלובק שיווק בע"מ (פורסם בנבו, 24.03.2013); ת"צ 48191-11-13 בירגר נ' מי עדן ייצור (2007) בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 17.08.2014); ת"צ 27043-06-14 ברוך

חזן

נ
'
יעד

חברה

לדלק

בע
"
מ
(פורסם בנבו, 09.12.2014); ת"צ 15843-01-15

סנקוב

נ
'
ארד

הרצל

בע
"
מ
(פורסם בנבו, 01.03.2015); ת"צ 13306-06-14 ציון נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.03.2015).
19.
בנסיבות המקרה שלפני ומבלי לקבוע מסמרות סבורני כי התובענה הראתה בשלב זה עילת תביעת לכאורה, באשר על פניו המשיבה אכן הפרה את הוראות תקן ישראלי בכל הנוגע לתיאור המוצרים והוספת טבלת ערכים תזונתיים. כמו כן, משהמשיבה תיקנה את אריזות המוצרים והתחייבה לעשות כן גם בעתיד, הרי שבכך קמה תועלת לציבור, הגם שאין בדברים אלו משום פיצוי לחברי הקבוצה שהינם לקוחות המשיבה שרכשו את הסירופ בעבר.
20.
לאור האמור, אני מאשר את בקשת ההסתלקות. הבקשה לאישור תימחק וכן נדחית בזאת תביעתו האישית של המבקש כלפי המשיבה
.
21.
כמו כן, אני מאשר את הסכמת הצדדים לעניין התרומה ל"אגף לשירותים חברתיים" בעיריית יבנה, ולעניין הגמול לתובע ושכר טרחת באות כוחו, משהללו סבירים בעיני בנסיבות המקרה
.
22.
המשיבה תגיש בעוד 60 יום מהיום מהיום תצהיר בעניין העברת התרומה ל"אגף לשירותים חברתיים" בעיריית יבנה, בצירוף אסמכתא מתאימה.
23.
הגמול למבקש ומחצית משכר טרחת באות כוחו תשולם בתוך 30 יום מהיום. המחצית השנייה של התשלום תשולם לאחר הגשת התצהיר והאסמכתא כאמור
. באות כוח המבקש אף יעקבו אחר הגשת התצהיר והאסמכתא מטעם המשיבה במועד ויעדכנו את בית המשפט לעניין זה בהתאם לצורך.
24.
לאור הסכמת המשיבה לתקן את אופן סימון המוצרים כמפורט לעיל, משאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לא מצאתי כי יש צורך באיתור תובע חלופי או בפרסום הודעת ההסתלקות (להרחבה בעניין אי פרסומן של הסתלקויות בהתאם לשיקול דעת בית המשפט
ר': ת"צ (ת"א) 13675-03-09 דניאל מישורי נ' דקלה חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010); ת"צ (מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 2010)).
סוף דבר
25.
ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת .
26.
תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה נדחית .
27.
הגמול ושכה"ט מאושרים כמפורט לעיל .
28.
המשיבה תגיש תצהיר לעניין התרומה ל "אגף לשירותים חברתיים" בעיריית יבנה כאמור לעיל.
29.
בנסיבות העניין אין מקום לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסע' 16(ד)(1) לחוק. כפועל יוצא מכך נמחקת בקשת האישור .
30.
המזכירות תמציא את פסה"ד לב"כ הצדדים וכן למנהל מערכת בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות .

ניתן היום,
י"ד אייר תשע"ח, 29 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.













תצ בית משפט מחוזי 38811-04/16 אורן מודחי נ' דפנה תעשיות א.מ. בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/04/2018)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים